“חרבות ברזל” באוקראינית: מדוע הספר של מיכאל בר-זוהר על מלחמת ישראל עם חמאס יצא באוקראינה ברגע המדויק ביותר

המהדורה האוקראינית של ספרו של מיכאל בר-זוהר על מלחמת ישראל עם חמאס הופיעה לא רק בזמן, אלא כמעט באופן סמלי מדויק. על רקע סבב חדש של מלחמה עם איראן, מלחמת פרוקסי וזכותה של ישראל להגנה עצמית, ספר זה הופך לא רק לכרוניקה של 7 באוקטובר, אלא גם לכלי להסברת כל ההיגיון של הסכסוך לקורא האוקראיני.

באוקראינה יצא לאור ספרו של ההיסטוריון הישראלי הידוע מיכאל בר-זוהר “חרבות ברזל, לבבות פצועים. המלחמה הגורלית של ישראל עם חמאס” (אוקראינית – “חרבות ברזל, לבבות פצועים. המלחמה הגורלית של ישראל עם חמאס”). המהדורה האוקראינית פורסמה בשנת 2025 על ידי הוצאת “נאש פורמט”, והיא חלק מסדרת “הספרייה היהודית”, כוללת 272 עמודים, כריכה קשה.

הספר זמין כבר בשפה האוקראינית באתר ההוצאה לאור – https://nashformat.ua/products/zalizni-mechi-zraneni-sertsya.-dolenosna-vijna-izrailyu-z-hamasom-709830

באנוטציה נאמר שבר-זוהר התחיל לכתוב אותה כבר ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר התקפת חמאס, כדי להספיק לתעד את המתרחש לפני שהמציאות תעוות על ידי פאנאטיות ותעמולה.

וזה בדיוק מה שהופך את יציאת הספר האוקראיני לחשובה לא רק לשוק הספרים. לפנינו לא סתם חידוש מתורגם ולא עוד כרך על המזרח התיכון לקהל מצומצם. לפנינו ניסיון להעביר לשפה האוקראינית את המבט הפנימי הישראלי על האסון של 7 באוקטובר 2023 — עם כאב, עם שמות, עם הבנה של היקף הכישלון, עם השאלה על מחיר האשליות ועם הבנה שהמלחמה עם חמאס מעולם לא הייתה רק מלחמה עם חמאס.

מדוע הספר הזה — לא רק על 7 באוקטובר

בעמוד המו”ל הספר מתואר בכמה מישורים:

“7 באוקטובר 2023 הפך לאחת התאריכים הטרגיים ביותר בהיסטוריה של ישראל. התקפת חמאס הברברית על יישובי הגבול ומסיבת רייב שלווים הביאה לרציחות המוניות, הרס וחטיפת בני ערובה. העולם ראה תמונות מזעזעות של פשעי הטרוריסטים ובו בזמן — גלי תמיכה בחמאס בבירות זרות. כבר ב-8 באוקטובר הסופר וההיסטוריון מיכאל בר-זוהר התחיל לכתוב את הספר הזה, כדי לתעד את האמת, שעדיין לא עוותה על ידי פאנאטיות עיוורת ותעמולה.

המחבר מתאר את הגבורה של ישראלים פשוטים, שוזר טרגדיות אישיות של בני ערובה; מנתח את ההנחות לכישלון הקטסטרופלי של כוחות הביטחון שאיפשרו את ההתקפה; מעריך את פעולות צבא ההגנה לישראל בתגובה — מבצע “חרבות ברזל”. יתרון הספר הוא מחקר מעמיק של ההקשר ההיסטורי של יחסי ערבים-ישראלים, כדי להסביר את הסיבות וההיקף של הסכסוך.

זה לא רק מסמך או כרוניקה. זה בו זמנית דיווח רגשי ומחקר מדעי — על כאב ונחישות, על חיפוש האמת בתוך ים של פייקים, על עם שנלחם על הישרדותו”.

כלומר, בר-זוהר כותב לא רק כרוניקה של טרגדיה. הוא, למעשה, עוסק במשימה מורכבת יותר: מחזיר את הקשר הסיבתי למקום שבו הדיון הבינלאומי התחיל במהירות לטשטש אותו. בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר העולם ראה לא רק תמונות של טבח וחטיפות, אלא גם גל של ניסיונות לשלב מיד את הטרגדיה הישראלית בתבניות אידיאולוגיות מוכנות מראש. בדיוק נגד זה, אם להאמין לתיאור הספר, המחבר מיהר להופיע עם הטקסט — כאדם שמבין שבמלחמה המודרנית על זיכרון ולגיטימציה הסבר מאוחר כמעט תמיד מפסיד.

במובן הזה הספר חשוב גם היום, כאשר השיחה על ביטחון ישראל שוב התרחבה הרבה מעבר לגבולות רצועת עזה. אחרי 7 באוקטובר רבים רצו להציג את המתרחש כהתפרצות מקומית, כעוד סבב של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הישן. אבל ככל שהאירועים התפתחו, כך היה ברור יותר: מדובר במערכת איומים רחבה יותר, שבה חמאס הוא רק אחד מהאלמנטים.

מדוע המהדורה האוקראינית נשמעת חזקה יותר מחדשות ספרותיות רגילות

סדרת “הספרייה היהודית”, שבה יצא הספר, כבר מזמן הפכה לפרויקט בולט. בעמוד החנות היא מתוארת כמעגל של ספרים מודרניים על היסטוריה, פוליטיקה, מדע, ענייני צבא ומנהיגות של ישראל המודרנית; בין המחברים נמנים מיכאל בר-זוהר, ניסים מישאל, רונן ברגמן ואחרים. במיוחד מודגש העניין בנושאים של “המוסד”, מבצעים סודיים, תפקיד הנשים במודיעין ופרקטיקות של חיסולים ממוקדים ככלי הגנה למדינה.

אבל הסיפור של הסדרה רחב יותר מהתצוגה הספציפית של החנות. בפרסומים של הקונפדרציה היהודית של אוקראינה הסדרה נקראת ישירות פרויקט שהתחיל ביוזמת הקונפדרציה, ותכונתה המיוחדת היא תרגומים אוקראיניים ראשונים של רבי מכר עולמיים על ישראל ויהודים בולטים.

בסוף 2024 נשיא הקונפדרציה בוריס לוז’קין אמר שבסדרה נבחרות בדיוק אותן ספרים על ישראל והעולם היהודי שהפכו לרבי מכר עולמיים, אך לא יצאו קודם לכן בשפה האוקראינית.

…

בוריס לוז’קין — זהו איש עסקים אוקראיני, משקיע ופעיל ציבורי. לפי נתוני הקונפדרציה היהודית של אוקראינה עצמה, הוא משנת 2018 נשיאה; שם מתארים אותו כיזם, פילנתרופ ומחבר. בעבר היה ראש מנהלת נשיא אוקראינה תחת פטרו פורושנקו בשנים 2014–2016.

הקונפדרציה היהודית של אוקראינה — זהו הקונפדרציה היהודית של אוקראינה. בקיצור, זהו לא גוף ממשלתי, אלא איגוד ציבורי גדול של ארגונים יהודיים באוקראינה. באתר של לוז’קין ושל הקונפדרציה עצמה נאמר שהקונפדרציה מאחדת ארגונים יהודיים חברתיים, צדקה ודתיים עצמאיים.

…

זה משנה את זווית הראייה על עצם יציאת “חרבות ברזל”. לפנינו כבר לא רק תרגום של ספר של מחבר ידוע אחד. לפנינו חלק מתהליך גדול יותר: לקורא האוקראיני פותחים באופן שיטתי את הניסיון ההיסטורי, הפוליטי והצבאי הישראלי בשפתו שלו. ולמדינה שחיה בעצמה במלחמה, זה נושא משקל שונה לחלוטין מאשר לשוק הספרים האקדמי באירופה השלווה.

כאן חשוב לומר ישירות: האוקראינים קוראים ספרים על ישראל היום כבר לא מתוך סקרנות ל”אזור זר”. הם קוראים אותם כטקסטים על מדינה שחיה עשרות שנים תחת איום טילים, מתמודדת עם טרור, מתווכחת על מחיר כישלונות מודיעיניים, חווה הלם מאובדן אזרחים ובו בזמן נאלצת שוב ושוב להוכיח את זכותה להגן על עצמה. בהקשר כזה, תרגום אוקראיני של ספר על 7 באוקטובר — זה לא נימוס תרבותי כלפי ישראל. זה שיחה בשפה מובנת, כמעט כואבת ומוכרת.

בדיוק בגלל זה נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים במהדורה זו לא רק אירוע ספרותי, אלא גם אלמנט חשוב של הדיאלוג הכללי בין אוקראינה לישראל. כי שתי המדינות, כל אחת בדרכה, כבר מזמן חיות באותו עצב: איך לא לתת לאויב לגנוב לא רק את השטח והחיים, אלא גם את ההיגיון של המתרחש.

מה מוסיף הפוסט של בוריס לוז’קין ולמה הוא חשוב

בוריס לוז’קין בהצגת הספר לקוראים האוקראינים כותב שמבצע ישראל “חרבות ברזל” היה תגובה ישירה להתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023 מצד חמאס, וניתן לראות את המבצע הנוכחי נגד איראן כהמשך לוגי שלה. זו ניסוח חזק, כי הוא אוסף את המלחמה לשרשרת אחת: התקפת חמאס, תגובת ישראל, ואז יציאה למקור האיום הרחב יותר — המרכז האיראני של מערכת הפרוקסי.

זה כבר לא אנוטציה של מו”ל. זה הסבר פוליטי של הספר.

אם מסתכלים על הטקסט של לוז’קין בעיון, הוא עושה כמה דברים חשובים בבת אחת. ראשית, הוא ממקם את ספרו של בר-זוהר במסגרת אסטרטגית עכשווית. לא כעדות לשלב שהושלם, אלא כמסמך שעוזר להסביר את הרגע הנוכחי. שנית, הוא מדגיש שבר-זוהר התחיל לכתוב מיד לאחר ההתקפה בדיוק כי היה צורך להספיק להוריד את גל הדיסאינפורמציה על סיבות המלחמה והמניעים של ישראל. ושלישית, לוז’קין מתרגם במיוחד את המשמעות הרגשית של הספר לניסיון האוקראיני: הוא כותב שזה ספר על כאב האובדן, הזכות לחופש וערך כל חיים — כלומר על דברים שמובנים מאוד לאוקראינים.

וזו, אולי, אחת המחשבות המדויקות ביותר בכל הסיפור הזה.

כי ספר על 7 באוקטובר, שתורגם לשפה האוקראינית, באמת מתחיל לעבוד לא רק כסיפור על ישראל. הוא הופך למראה. עבור האוקראיני בו נקרא לא רק המזרח התיכון, אלא גם הניסיון האישי: הפתאומיות של מכה גדולה, הזוועה של אלימות נגד אזרחים, חולשת האשליות הקודמות, מחיר האיום המוערך בחסר והמאבק היומיומי כדי לא לתת לעולם להתעייף, להתרחק או להפוך את העלילה על פניה.

מדוע הספר הזה חשוב במיוחד לקהל הישראלי באוקראינה ובישראל

לישראלים, ליהודים באוקראינה, לקהל ישראל שעוקב אחרי הנושא של 7 באוקטובר בהשתקפותו הבינלאומית, יציאת הספר הזה באוקראינה חשובה גם מסיבה אחרת. הוא מראה שהמרחב האוקראיני לא רק מזדהה עם הכאב הישראלי, אלא גם מנסה להבין אותו מבפנים, דרך מקור ישראלי, ולא דרך סיפורים של צדדים שלישיים.

זה לא דבר קטן.

לעיתים קרובות מדי סיפורים על ישראל מחוץ למדינה מתחילים לחיות חיים נפרדים: מישהו מסיר מהם את ההקשר, מישהו מטשטש את הסובייקטיביות של הקורבנות, מישהו הופך את הטרור לאבסטרקציה, וההגנה העצמית — לבעיה. בר-זוהר, לפי תיאור הספר, מנסה ללכת נגד זה. הוא כותב על ישראלים פשוטים, על בני ערובה, על כישלון קטסטרופלי של כוחות הביטחון ועל התגובה הצבאית של צה”ל, תוך החזרת ההקשר ההיסטורי של יחסי ערבים-ישראלים.

וזה חשוב במיוחד עכשיו, כשהדיון על מלחמת ישראל שוב נתקל לא רק בעזה, אלא גם באיראן, “חיזבאללה”, רשת הפרוקסי ובשאלה הכללית: האם אפשר להמשיך להעמיד פנים שכל התפרצות חדשה קיימת בנפרד מהקודמת.

לכן יציאת הספר האוקראיני “חרבות ברזל, לבבות פצועים” נראית כל כך מדויקת דווקא עכשיו. כי היא חופפת לא רק עם העניין בנושא ישראל, אלא עם הרגע שבו המשמעות של 7 באוקטובר שוב דורשת הגנה והסבר. הספר הופך לדרך לתעד: התקפת חמאס לא הייתה התפרצות אוטונומית מקרית, ותגובה ישראלית אי אפשר לדון בה בכנות בלי שיחה על הארכיטקטורה הרחבה יותר של האיום.

ובזה יש עוד שכבה חשובה. לאוקראינה, שחיה בעצמה תחת לחץ של דיסאינפורמציה רוסית וניסיונות מתמידים למחוק את הסיבות המקוריות למלחמה, ספר כזה — זה לא עלילה זרה, אלא ניסיון מובן מאוד של התנגדות לטשטוש משמעותי. לישראל — זה סימן שהטרגדיה שלה וזכותה להגנה עצמית באוקראינה לא רק נצפות, אלא מנסות להבין ברצינות, בקפידה ובשפתן שלהן.

בסופו של דבר לפנינו באמת לא רק חידוש ספרותי.

זהו מחווה תרבותי. איתות פוליטי. ואם תרצו, עוד גשר שקט, אבל חשוב מאוד בין אוקראינה לישראל — גשר שנבנה לא על סיסמאות, אלא על זיכרון, כאב, עובדות וניסיון לשמור על האמת על המלחמה לפני שהיא תטושטש סופית על ידי גרסאות זרות.

איך לקנות את הספר

הספר זמין כבר בשפה האוקראינית באתר ההוצאה לאור – https://nashformat.ua/products/zalizni-mechi-zraneni-sertsya.-dolenosna-vijna-izrailyu-z-hamasom-709830