על נזק לבניין ‘חסד מיכאל’ בזפוריז’יה נודע לאחר פגיעת כטב”ם רוסי ב-16 באפריל 2026. מדובר במתחם הקשור לקהילה היהודית ולעבודת ‘ג’וינט’. לפי הדיווחים, הכטב”ם יורט, אך הפיצוץ התרחש בקצה הבניין. אנשים לא נפגעו, אך ניזוקו שני חדרים.
לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק כעוד דיווח צבאי מאוקראינה. תחת המכה לא היה אובייקט מופשט, אלא מקום הקשור לחיי היום-יום של הקהילה היהודית, לעזרה לאנשים ולשמירה על הנוכחות היהודית בעיר גדולה קרובה לחזית.
עם זאת, אי אפשר לנתק את הפרק הזה מהקשר הכללי. באותם ימים דיווחו מקורות אוקראיניים גם על פגיעות נוספות בזפוריז’יה – בבתי מגורים, במוסדות חברתיים ובמבנים דתיים. לכן סיפור ‘חסד מיכאל’ הוא חלק מתמונה רחבה יותר, שבה המלחמה פוגעת בכל הסביבה העירונית, ולא בנקודה אחת על המפה.
מה קרה בבניין ‘חסד מיכאל’
כטב”ם ששוגר על ידי הכוחות הרוסיים לכיוון זפוריז’יה יורט, אך לאחר מכן התפוצץ בקצה בניין ‘חסד מיכאל’. כתוצאה מכך ניזוקו שני חדרים. לא דווח על הרוגים או פצועים.
עצם העובדה שאין נפגעים נתפסה בקהילה כנס.
רב העיר ושליח חב”ד הרב נחום ארנטרוי, שנשאר בזפוריז’יה מתחילת המלחמה, תיאר את המקרה דרך פריזמה דתית ואנושית. לדבריו, כמה שבועות לפני כן הוא התקין מזוזות בבניין ובטוח שזה מה שעזר לשמור על האנשים שהיו בפנים. הוא ציין במיוחד ששני החדרים שניזוקו היו ללא מזוזות, כי אדם ששכר אותם הסיר אותן.
זו פרט חשוב לא רק לסיפור הדתי. היא מראה כיצד בתנאי סכנה מתמדת הקהילה מנסה לשמור על עוגן פנימי, משמעות ותחושת הגנה גם כאשר סביב נשמעים פיצוצים והחזית נשארת קרובה מאוד.
מה סיפר הרב נחום ארנטרוי
לדברי הרב נחום ארנטרוי, בחודש האחרון הותקנו בבתים של משפחות יהודיות בזפוריז’יה כ-500 מזוזות. יתרה מכך, גם תושבים לא יהודים בעיר מגלים בהן עניין. על רקע המלחמה זה נראה במיוחד: אנשים מחפשים לא רק ביטחון פיזי, אלא גם סמלים של הגנה פנימית, אמונה ויציבות.
הרב ארנטרוי גם סיפר שלמרות המלחמה והאיומים המתמידים, בזפוריז’יה ממשיכים לחיות כ-1,800 יהודים.
לפני המלחמה המלאה הקהילה מנתה כ-5,000 איש, אך גם לאחר יציאה המונית של חלק ניכר מהתושבים, החיים היהודיים בעיר לא נעלמו. לדבריו, בעיר עדיין מתקיימים שלושה מניינים ביום, והמלחמה עצמה רק חיזקה את הקשר עם הקהילה אצל רבים.
הוא מדגיש שהקהילה ממשיכה לעזור לאנשים במזון, תמיכה פסיכולוגית ועבודה רוחנית. וזה מה שהופך את סיפור זפוריז’יה לחשוב במיוחד עבור ישראל: מדובר לא רק בנוכחות יהודית באוקראינה, אלא בקהילה חיה שלא עזבה את העיר גם תחת הפגזות.
מה עוד היה תחת מכה בזפוריז’יה
חשוב להראות גם את הרקע הכללי. סיפור הפגיעה ב’חסד מיכאל’ התפתח על רקע התקפות מתמשכות על זפוריז’יה עצמה. באותם ימים דיווחו מקורות אוקראיניים על נזקים לבתי מגורים, מוסדות חברתיים ותשתיות אזרחיות אחרות.
מאוחר יותר נודע גם על פגיעות חדשות במבנה דתי של הקהילה הנוצרית, וכן בבנייה עירונית רגילה.
הקשר הזה עקרוני. הוא מראה שבזפוריז’יה נמצאות תחת אש חלקים שונים של החיים השקטים: אובייקטים יהודיים ונוצריים, בתים, תחבורה, מוסדות עזרה, תשתיות עירוניות. זה כבר לא פרק בודד, אלא לחץ שיטתי על כל העיר.
חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר כזה יכולים לראות את סיפור ‘חסד מיכאל’ לא כחדשה מבודדת על בניין שניזוק, אלא כחלק מתמונה גדולה שבה המלחמה הרוסית נגד אוקראינה נוגעת גם בקהילות יהודיות וגם בסביבה האזרחית בכלל.
למה זה חשוב לקורא הישראלי
לחברה הישראלית מוכר היטב התחושה של חיים תחת איום הפגזות, כאשר המכה יכולה לפגוע לא רק במטרה צבאית, אלא גם במקום שבו מתפללים, עוזרים לאנשים או פשוט מנסים לשמור על חיים נורמליים.
לכן סיפור זפוריז’יה נשמע לקורא הישראלי במיוחד חריף.
כאן מדובר בעיר שבה הקהילה היהודית לא נעלמה לאחר תחילת המלחמה, אלא ממשיכה לפעול. תחת המכה נמצא ‘חסד מיכאל’, אך יחד איתו תחת המכה נמצאת גם עצם הרעיון של יציבות קהילתית: היכולת של אנשים להישאר יחד, לעזור זה לזה ולא לוותר על זהותם גם בסכנה.
מה אומרים בארגונים היהודיים באוקראינה
יושב ראש פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה הרב מאיר סטמבלר העריך מאוד את פעילותו של הרב נחום ארנטרוי וקשר את שירותו לעמידה הרחבה יותר של הרבנים האוקראיניים בזמן המלחמה. הוא הדגיש שהמסירות הזו משקפת את כוחם של המנהיגים הרוחניים באוקראינה, והזכיר שגם הנשיא ולדימיר זלנסקי דיבר על כך בפגישה עם הרבנים בפסח.
בהצהרת פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה גם נאמר שבשנה האחרונה נצפה גידול מדאיג במספר הפגיעות במוסדות דת יהודיים. שם גינו את ההתקפות על האוכלוסייה האזרחית בכלל ועל המוסדות הדתיים בפרט, והדגישו שהפעם הכל נגמר בנס.
זהו העצב המרכזי של כל הסיפור.
הפגיעה ב’חסד מיכאל’ בזפוריז’יה – זה לא רק סיפור על חדרים שניזוקו. זה סיפור על איך תחת אש רוסית ממשיכים לחיות יהודים במזרח אוקראינה, איך פועלים הרבנים שלהם, איך מחזיקה הקהילה ואיך גם בעיר קרובה לחזית אנשים לא מוותרים לא על עזרה זה לזה ולא על חייהם הרוחניים.
