הסנאט של ארה”ב מכין מכה סנקציונית נגד רוסיה ואיראן: החוק של לינדסי גרהאם עשוי להתקבל כבר בשבוע הבא

הסנאט של ארצות הברית עשוי כבר בשבוע מ-27 עד 31 ביולי 2026 להתחיל לדון בהצעת חוק רחבת היקף על סנקציות נגד רוסיה. המסמך, עליו עבד הסנאטור הרפובליקני לינדסי גרהאם עד ימיו האחרונים, קיבל תמיכה של יותר מ-60 מחוקקים וכעת כולל סנקציות נוספות נגד איראן, שהוכנסו לפי דרישת הנשיא דונלד טראמפ.

הדמוקרטים הבהירו להנהגת הרפובליקנים בסנאט שהם מוכנים לעבור להצבעה. אם מנהיג הרוב ג’ון ת’ון ומנהיג הדמוקרטים צ’אק שומר יצליחו לתאם את ההליך, הדיון בהצעת החוק עשוי להיות דוגמה נדירה לשיתוף פעולה דו-מפלגתי בקונגרס, שהיה ברובו בשנת 2026 במצב של עימות פוליטי קשה.

הצעת החוק קיבלה רשמית את השם Lindsey O. Graham Sanctioning Russia Act of 2026. הגרסה המעודכנת הוצגה ב-16 ביולי על ידי הסנאטורים ריצ’רד בלומנטל ודרלין גרהאם בתמיכת יותר מ-60 עמיתים. כמות כזו של מחברים משותפים מצביעה על כך שלתומכי היוזמה יש תיאורטית מספיק קולות כדי להתגבר על חסימה פרוצדורלית בסנאט.

היוזמה הפוליטית האחרונה של לינדסי גרהאם

לינדסי גרהאם נפטר ב-11 ביולי 2026, זמן קצר לאחר שחזר מאוקראינה. יום לפני מותו הוא הכריז יחד עם בלומנטל, ג’ין שהין ורוג’ר ויקר על השגת הסכמה עם הבית הלבן על הגרסה החדשה של חבילת הסנקציות.

זמן קצר לפני כן נפגש גרהאם בקייב עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. בין הנושאים שנדונו היו ההגנה האווירית של אוקראינה וקידום החקיקה האמריקאית על סנקציות נגד רוסיה.

ביום שלישי, 28 ביולי, אמורה להתקיים בקפיטול טקס זיכרון לסנאטור. היא עשויה לשמש כרקע רגשי לדיון בהצעת החוק שגרהאם ניסה להעביר בקונגרס במשך יותר משנה. אחד ממחברי המסמך, ריצ’רד בלומנטל, נזכר בתגובת עמיתו על ההסכם שהושג וציטט את דבריו: “זה עניין גדול לעזאזל”.

גרהאם היה אחד התומכים העקביים ביותר של אוקראינה במפלגה הרפובליקנית, תוך שהוא תומך בישראל ותומך בלחץ חזק על המשטר האיראני. לכן, קבלת החוק בימי הפרידה מהסנאטור מקבלת לא רק משמעות פוליטית אלא גם סמלית.

כיצד השתנתה הצעת החוק לאחר מותו של גרהאם

הגרסה הראשונית, שהוצגה על ידי לינדסי גרהאם וריצ’רד בלומנטל כבר ב-1 באפריל 2025, כללה מכסים משניים קשים מאוד – עד 500% – על מוצרים ממדינות שממשיכות לקנות נפט, גז, אורניום ומוצרים אחרים מרוסיה. באביב 2025 המסמך כבר נתמך על ידי 81 סנאטורים.

עם זאת, ניסוח כה רחב עשוי היה להוביל לעימות מסחרי של ארה”ב לא רק עם סין והודו, אלא גם עם מספר בעלי ברית של וושינגטון. כדי לקבל את הסכמת הבית הלבן ולשמור על תמיכה דו-מפלגתית, המחברים ריככו את המסמך באופן משמעותי.

הטקסט המעודכן מאפשר לנשיא ארה”ב להטיל מכסים של עד 100% על יבוא ממדינות שקונות את רוב הנפט והגז הרוסי או משחקות תפקיד משמעותי בעקיפת הסנקציות. ההסברים הרשמיים למסמך מדברים על חמשת היבואנים הגדולים ביותר של משאבי אנרגיה רוסיים ועל מתווכים מרכזיים המסייעים למוסקבה להימנע מהגבלות.

נגד מי מכוונות הסנקציות

הצעת החוק אינה מוגבלת למכסים נגד קוני האנרגיה הרוסית. היא כוללת סנקציות ראשוניות ומשניות נגד פקידים רוסים, אוליגרכים, בני משפחותיהם, ארגונים פיננסיים ומבנים זרים התומכים במלחמה הרוסית נגד אוקראינה.

עשויים להיכלל תחת ההגבלות:

• ההנהגה הפוליטית והצבאית הרוסית הבכירה;
• בנקים ומוסדות פיננסיים רוסיים;
• חברות ומתווכים המשרתים את התעשייה הצבאית;
• ספינות הצי הצללים הרוסי;
• אנשים זרים המסייעים לעקוף את הסנקציות;
• פרויקטים אנרגטיים ומבנים המספקים לרוסיה הכנסות מיצוא.

תשומת לב מיוחדת מוקדשת למה שנקרא צי הצללים – רשת של מכליות ישנות, הרשומות דרך חברות לא שקופות ומשמשות להובלת נפט רוסי בעקיפת הגבלות מערביות.

הרעיון המרכזי של החוק הוא להפוך את המסחר עם רוסיה ליקר מדי עבור מדינות שממשיכות לממן את המלחמה שלה. לקונים הגדולים של משאבי האנרגיה הרוסיים מציעים למעשה לבחור בין נפט זול מרוסיה לבין גישה מלאה לשוק האמריקאי.

סין, הודו ומדינות אירופיות

בין המטרות הסבירות ביותר של מנגנון המכסים נמנים הקונים הגדולים ביותר של נפט וגז רוסי. ביניהם עשויים להיכלל סין, הודו, הונגריה, סלובקיה ואזרבייג’ן. במגזר הגז, ההגבלות עשויות לפגוע גם בצרפת, יפן ובלגיה.

לחלק מהמדינות יש חריגים. מדינה עשויה להימנע ממכסים אם חלקה ברכישת גז רוסי קטן יחסית והיא מראה ירידה משמעותית בתלות באספקה הרוסית.

דווקא ההשלכות האפשריות על בעלי ברית של ארה”ב מעוררות ספקות בקרב חלק מהדמוקרטים. כמה סנאטורים חוששים שהחוק יעניק לדונלד טראמפ כלי חזק נוסף להטלת מכסים חד-צדדית ושימוש בהם לא רק נגד רוסיה, אלא גם במשא ומתן מסחרי רחב יותר.

עם זאת, לפי Axios, המתנגדים להרחבת סמכויות הנשיא עשויים להאט את הדיון במסמך, אך כרגע אין להם מספיק קולות כדי לעצור אותו לחלוטין.

מדוע נוספה איראן להצעת החוק הרוסית

השינוי המשמעותי השני הופיע לאחר שב-19 ביולי 2026 דונלד טראמפ דרש להרחיב את החבילה גם על איראן. הנשיא הצהיר שהוספת הסנקציות האיראניות תואמת את כוונותיו של לינדסי גרהאם.

בהתחלה הסנאטורים לא הבינו אילו הגבלות בדיוק רוצה הבית הלבן לראות. כתוצאה מכך הוחלט לכלול במסמך אמצעי סנקציות יחסית בלתי שנויים במחלוקת נגד איראן, שתוקפם אמור להסתיים בסוף 2026. מנהיג הרוב הרפובליקני ג’ון ת’ון הודיע שאין לסנאטורים הרפובליקנים התנגדויות עקרוניות להוספה כזו.

כרגע אין בסיס לטעון כי נגד איראן ייושם אותו מנגנון של מכסים של 100 אחוזים, המיועד לקונים הגדולים ביותר של נפט וגז רוסי. לפי המידע הקיים, מדובר בעיקר בהארכה ושימור הלחץ הסנקציוני הקיים על המשטר האיראני.

לישראל יש משמעות נפרדת בהכללת איראן. לינדסי גרהאם תמך בעקביות נגד תוכנית הגרעין האיראנית ותמך בזכותה של ישראל להגן על עצמה. איחוד הכיוונים הרוסי והאיראני מדגיש את הקשר ההולך ומתהדק בין האיומים שמגיעים ממוסקבה וטהראן.

כפי שציינו פעמים רבות “נאנובוסטי — חדשות ישראל“, רוסיה ואיראן כבר לא יכולות להיחשב כשתי בעיות נפרדות לחלוטין. שיתוף הפעולה הצבאי, האנרגטי והמודיעיני שלהן משפיע בו זמנית על ביטחונן של אוקראינה, ישראל, ארה”ב וכל העולם המערבי.

מדוע תומכי אוקראינה דורשים לפעול במהירות

הסנאטורית ג’ין שהין, הדמוקרטית המובילה בוועדת הסנאט ליחסים בינלאומיים, הצהירה שאוקראינה קיבלה דחיפה בשדה הקרב ומצב הקרמלין הופך להיות יותר ויותר מסובך. לדבריה, זו הסיבה שהקונגרס צריך לפעול במהירות האפשרית.

הערכה זו יש לראות כעמדה פוליטית של תומכי הצעת החוק. המלחמה נמשכת והמאבק על היוזמה האסטרטגית עדיין לא הסתיים. עם זאת, אוקראינה אכן הראתה יכולת לשבש את תוכניות רוסיה, להכות בתשתיות האנרגיה והצבאיות של רוסיה ולהגדיל את המחיר של תוקפנות נוספת.

לחץ כלכלי ברגע כזה עשוי להיות חשוב במיוחד. מכונת המלחמה הרוסית תלויה במידה רבה בהכנסות מיצוא נפט וגז. כל עוד סין, הודו ומדינות אחרות ממשיכות לקנות משאבים רוסיים, הקרמלין שומר על היכולת לממן ייצור טילים, מל”טים ונשק.

הצעדים האמריקאים החדשים צריכים לפגוע לא רק ברוסיה עצמה, אלא גם במערכת הבינלאומית המאפשרת לפוטין להמשיך במלחמה.

החוק עדיין לא התקבל

למרות התמיכה של יותר מ-60 סנאטורים, עדיין אין החלטה סופית. ג’ון ת’ון וצ’אק שומר צריכים להסכים על משך הדיונים, התיקונים וזמן ההצבעה.

גם לאחר אישור הסנאט, הצעת החוק צריכה לעבור את בית הנבחרים ולאחר מכן להגיע לחתימת דונלד טראמפ. קיומו של פשרה עם הבית הלבן מעלה את סיכויי המסמך, אך אינו מבטיח את הפיכתו המהירה לחוק.

בנוסף, האפשרות של הנשיא לספק חריגים עשויה להשפיע באופן משמעותי על היעילות המעשית של הסנקציות העתידיות. החוק יוצר מנגנון חזק, אך כוחו האמיתי יהיה תלוי במידה שבה הממשל האמריקאי יחליט ליישם אותו נגד סין, הודו ושותפים מסחריים גדולים אחרים.

הדרך הטובה ביותר לכבד את זכרו של חבר אוקראינה וישראל

לדעת מערכת “נאנובוסטי — חדשות ישראל”, על הסנאט לשקול ולאשר את הצעת החוק הזו ללא עיכובים נוספים.

לינדסי גרהאם ניסה עד ימיו האחרונים להשיג תמיכה באוקראינה לא רק בהצהרות, אלא גם בלחץ כלכלי ממשי על רוסיה. הוא הבין שלא ניתן לעצור את התוקפנות אם הקרמלין ממשיך לקבל מיליארדי דולרים ממכירת משאבי אנרגיה ללא הפרעה.

במקביל, גרהאם נשאר חבר גדול של ישראל ומתנגד עקבי למשטר האיראני. הכללת הסנקציות נגד איראן הופכת את היוזמה החקיקתית האחרונה שלו למשמעותית עוד יותר עבור שתי המדינות, שהביטחון שלהן היה חלק חשוב מפעילותו הפוליטית.

קבלת החוק בימי הפרידה מלינדסי גרהאם תהיה לא רק מחווה סמלית. היא תהפוך את היוזמה האחרונה שלו לכלי ממשי ללחץ על משטרים המאיימים על אוקראינה, ישראל והביטחון הבינלאומי.