הספינה האיראנית שתקפנו הכילה רכיבים למל”טים וטילים שהיו בדרכם לרוסיה”, – שגריר אוקראינה בישראל

אוקראינה לראשונה הדגימה באופן כה פתוח את נכונותה להשמיד את הלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית עוד לפני שהנשק ורכיביו יגיעו לשטח רוסיה. לאחר התקיפה על ספינה איראנית בים הכספי, קייב הצהירה כי על הסיפון היו חלקים לטילים ולמל”טים, ושגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק לא שלל חזרה על פעולות דומות.

טהראן בתגובה דיווחה על מותו של מלח, זימנה את הדיפלומט האוקראיני והזהירה כי התקיפה “לא תישאר ללא מענה”. במקביל, משאבים פרו-איראניים גדולים החלו להציג את טווח הטילים הבליסטיים האיראניים ולאיים בתקיפות על שטח אוקראינה.

פרטי המבצע והצהרת השגריר האוקראיני מובאים ב-27 באפריל 2026 בערוץ הטלוויזיה הישראלי N12.

מה קרה בים הכספי

התקיפה בוצעה בבוקר שבת, 25 ביולי 2026, על ספינה תחת דגל איראני, שנמצאה בים הכספי והייתה בדרכה לרוסיה.

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי דיווח כי הכוחות האוקראיניים השיגו “תוצאות טובות מאוד” בביצוע מבצעים ארוכי טווח באזור הים הכספי. לדבריו, בין המטרות שנפגעו היו ספינת מלחמה רוסית וכן ספינות ששימשו להובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן.

הצד האיראני טוען כי הותקפה ספינת מסחר אזרחית. משרד החוץ האיראני הצהיר כי על הסיפון אירע פיצוץ שגרם למותו של מלח אחד ולפציעתו של אחר. הנציג הזמני של אוקראינה זומן למשרד החוץ האיראני לקבלת מחאה רשמית.

טהראן כינתה את האירוע “מעשה עוין ופושע”, הפרה של אמנת האו”ם וניסיון להפיץ את התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה לשטחים חדשים.

עם זאת, הצד האוקראיני מתעקש כי לא מדובר היה בשיט אזרחי רגיל, אלא במסלול צבאי בין איראן לרוסיה.

קורניצ’וק: על הספינה היו רכיבים לטילים ולמל”טים

שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק דיווח ל-N12 כי הספינה שנפגעה הובילה לרוסיה רכיבים לייצור או תחזוקה של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.

“הספינה שתקפנו הכילה רכיבים למל”טים וטילים שהיו בדרכם לרוסיה, ולא סחורות אזרחיות כפי שטענה איראן”, הצהיר קורניצ’וק.

לדבריו, קייב רואה בכלי תחבורה כאלה מטרות צבאיות לגיטימיות, שכן המטענים שהם נושאים משמשים לאחר מכן את הטרוריסטים הרוסים לתקיפות על ערים אוקראיניות.

קורניצ’וק הדגיש כי המבצע הזה לא היה אירוע בודד:

“זה לא המקרה הראשון שבו אנו פוגעים במטרות צבאיות כאלה, וכמובן, ניתן לצפות שנפגע בהן שוב. מנקודת המבט שלנו, זו מטרה צבאית לגיטימית לחלוטין.”

כך, אוקראינה למעשה הכריזה כי תילחם לא רק במל”טים ובטילים האיראניים שכבר נמסרו לרוסיה, אלא גם בכל שרשרת הייצור, ההובלה וההעברה שלהם.

עבור נאנוווסטי – חדשות ישראל הפרק הזה חשוב במיוחד, שכן הדיפלומט האוקראיני קישר ישירות את החזית הרוסית-אוקראינית עם העימות בין ישראל לאיראן.

“אנחנו נלחמים באותו אויב”

בהתייחסו לקשר בין פעולות אוקראינה למלחמה נגד תשתית הטרור האיראנית במזרח התיכון, קורניצ’וק הצהיר:

“אנחנו נלחמים באותו אויב, בצד השני של אותה ציר רשע.”

הוא הוסיף כי אוקראינה פועלת להבטחת ביטחונה העצמי.

במהלך שנות התוקפנות הרוסית המלאה, המל”טים האיראניים מסוג שאהד הפכו לאחד הכלים המרכזיים של הטרור האווירי נגד אוקראינה. רוסיה משתמשת בהם לתקיפות על אזורים מגורים, תשתיות אנרגיה, מתקנים תעשייתיים וצמתים תחבורתיים.

גם כאשר מכשירים בודדים מיוצרים פורמלית כבר במפעלים רוסיים, המבנה שלהם, הרכיבים והבסיס הטכנולוגי נשארים קשורים לאיראן. לכן קייב רואה בשיתוף הפעולה הרוסי-איראני לא מסחר רגיל, אלא מערכת צבאית אחת.

אוקראינה, מצידה, מציעה לישראל ולמדינות ערב את הניסיון שנצבר בגילוי ויירוט מל”טים איראניים. ההגנה האווירית האוקראינית מתמודדת מדי יום עם אותן טכנולוגיות שאיראן וארגוני הטרור שבשליטתה משתמשים בהן במזרח התיכון.

איראן איימה בתוצאות

שר החוץ האיראני עבאס אראקצ’י הצהיר ב-26 ביולי כי התקיפה האוקראינית על הספינה “לא יכולה להישאר ללא מענה”.

אראקצ’י דן באירוע עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב וראש שירות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קלאס. הצד הרוסי הביע תנחומים על מותו של המלח.

לפי מידע ממשרד החוץ הרוסי, השר האיראני גם הודה לשלטונות מחוז אסטרחאן על הסיוע לצוות. מכך עולה שהספינה יצאה מאזור רוסי והייתה בדרכה במסלול הכספי.

משרד החוץ האיראני הצהיר כי הוא רואה בתקיפה הפרה של סעיף 2 לאמנת האו”ם ושומר לעצמו את הזכות ל”הגנה עצמית”. טהראן הטילה את האחריות על ההשלכות האפשריות על ההנהגה האוקראינית ובעלות בריתה.

במקביל, איראן ממשיכה להכחיש מעורבות ישירה בתוקפנות הרוסית, למרות השימוש הרב-שנתי של הכוחות הרוסיים במל”טים איראניים ופיתוח שיתוף פעולה צבאי-טכני בין מוסקבה לטהראן.

ערוצים פרו-איראניים מאיימים בתקיפות טילים על אוקראינה

לאחר התקיפה, ערוצי טלגרם הקשורים למשטר האיראני החלו להפיץ מפות המראות את טווחי הפעולה המשוערים של הטילים הבליסטיים האיראניים.

חלק מהמשאבים הללו כוללים מאות אלפי מנויים ויכולים להיות קשורים למבנים ממשלתיים באיראן, כולל סוכנויות מודיעין. בפרסומים נשמעו קריאות להרחיב את הגיאוגרפיה של שיגורי הטילים האיראניים ולתקוף ישירות את אוקראינה.

איומים אלה עדיין אינם הצהרה רשמית על הכנה לתקיפה. עם זאת, הפצתם ההמונית מדגימה כיצד המשטר האיראני יכול להשתמש ברשת המידע שבשליטתו ללחץ פסיכולוגי ולהכנת דעת הקהל.

בעבר, משאבים הקשורים לטהראן כבר השתמשו בטקטיקה זו לפני הסלמות במזרח התיכון: תחילה פורסמו מפות, מאפייני נשק ואיומים, ולאחר מכן נציגי המשטר עברו להצהרות נוקשות יותר.

מדוע לים הכספי יש חשיבות אסטרטגית

הים הכספי מהווה אחד מהמסדרונות התחבורה החשובים ביותר בין רוסיה לאיראן.

לרוסיה יש באזור צי כספי הכולל ספינות קרב וספינות עזר. ספינות כספיות כבר שימשו לשיגור טילים מונחים לשטח אוקראינה.

דרך נמלי הים הכספי יכולה לעבור גם חלק משמעותי מהסחר הרוסי-איראני, כולל מטענים בעלי שימוש כפול, רכיבי נשק וציוד שקשה להוביל בדרכים אחרות בשל סנקציות ובקרה בינלאומית.

המסלול הכספי נוח במיוחד למוסקבה ולטהראן, שכן אינו דורש מעבר במים הטריטוריאליים של מדינות נאט”ו או במיצרים ימיים שבשליטת המערב.

עד לאחרונה, מסלול זה יכול היה להיחשב יחסית בטוח. עם זאת, המבצעים ארוכי הטווח של אוקראינה שינו את המצב. קייב מראה שהמרחק כבר לא מבטיח הגנה לא לספינות המלחמה הרוסיות ולא לספינות המשתתפות בהובלת מטענים צבאיים איראניים.

רוסיה מעבירה לאיראן נתוני לוויין

במקביל, זלנסקי דיווח על צורה חדשה של סיוע רוסי למשטר האיראני.

לדברי נשיא אוקראינה, מתחילת יולי המודיעין האוקראיני מזהה תצפית פעילה של לוויינים רוסיים על מדינות המפרץ הפרסי ועל מתקנים צבאיים אמריקאיים הממוקמים שם.

קייב טוענת שהתמונות שהתקבלו מועברות לאחר מכן לאיראן. הצד האוקראיני זיהה קשר בין זמן עבודת הלוויינים הרוסיים לבין התקיפות האיראניות: התצפית מתבצעת הן לפני התקיפות, לצורך הכנה והכוונה, והן לאחריהן – להערכת הנזק שנגרם.

זלנסקי הבהיר כי רק 19 ו-20 ביולי 2026 לוויינים רוסיים צפו בארבעה בסיסים אוויריים צבאיים: שניים בבחריין, אחד בירדן ואחד בכווית.

הנשיא הורה לשירותי הביון האוקראיניים להעביר מידע זה לבעלות הברית.

אם הנתונים של קייב יאושרו, זה ימשמע שרוסיה לא רק מקבלת נשק מאיראן למלחמה נגד אוקראינה, אלא גם מסייעת לטהראן לבצע תקיפות מדויקות יותר על מתקנים אמריקאיים ובעלי ברית במזרח התיכון.

המלחמות של אוקראינה וישראל הולכות ומשתלבות

התקיפה בים הכספי מראה שהתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה והמלחמה האיראנית נגד ישראל ומדינות המערב כבר לא ניתן לראות כאירועים נפרדים לחלוטין.

איראן מספקת לרוסיה מל”טים, טכנולוגיות ורכיבי נשק. רוסיה, לפי נתוני אוקראינה, עונה באספקה, מידע מודיעיני ותמיכה פוליטית. שני המשטרים מפתחים שיתוף פעולה המאפשר להם להמשיך במלחמות התשה ולעקוף סנקציות בינלאומיות.

כתוצאה מכך, אוקראינה פוגעת בספינות המובילות מטענים צבאיים איראניים לרוסיה, וישראל משמידה תשתיות איראניות שיכולות להיות חלק ממערכת האספקה הרוסית-איראנית.

כפי שמציין נאנוווסטי – חדשות ישראל, מדובר ביצירת מרחב מלחמה משותף שבו רוסיה, איראן והמבנים הטרוריסטיים שבשליטתן מחליפים נשק, מידע מודיעיני, טכנולוגיות וניסיון קרבי.

עבור אוקראינה, המבצע בים הכספי היה אזהרה: כל תחבורה שמשמשת להובלת נשק לטרוריסטים הרוסים יכולה להפוך למטרה צבאית ללא קשר לדגל, לבעלים ולמרחק מהשטח האוקראיני.

עבור ישראל, המתרחש אומר שאוקראינה הופכת לא רק למדינה בעלת ניסיון ייחודי במאבק במל”טים איראניים, אלא גם משתתפת ממשית בהתנגדות לתשתית הצבאית של טהראן.