בתחילת אוקטובר 2026 התקיים בתל אביב קונצרט של להקת הרוק האוקראינית “Без Обмежень”, שהמעריצים חיכו לו כ-שנתיים. בין המשתתפים בערב היה האנליסט הצבאי הישראלי גריגורי תמר. הוא שוחח עם המוזיקאים, המארגנים והצופים, דן במלחמה, במוזיקה ובסיבובי הופעות עתידיים של אמנים ישראלים באוקראינה.
מחבר: ילנה גונקו, נאנובוסטי
ב-13 באוקטובר 2026 גריגורי תמר נפטר. הוא היה בן 54.
ב-19 באוקטובר 2026 המארגנת של הקונצרט סבטלנה ברדצקאיה פרסמה בערוץ היוטיוב שלה “שואו-ביזנס בלי איפור” הקלטה של 46 דקות בשם “הקונצרט האחרון בהשתתפות גריגורי תמר. הופעת הלהקה Без Обмежень. לזכרו של תמר”.
שנתיים של המתנה ואולם מלא
“Без Обмежень” היא להקת רוק אוקראינית פופולרית, ידועה בשירים “Зорі запалали”, “Буду з тобою” ו-“Вільні люди”. הופעותיה בחו”ל מלוות בגיוס כספים לצבא האוקראיני.
ההופעה בישראל נדחתה מספר פעמים בשל המלחמה והגבלות התעופה. חלק מהצופים שמרו על כרטיסים שנרכשו כבר לפני שנתיים.
הקונצרט התקיים במועדון המוזיקה Havana בתל אביב. הוא אורגן על ידי המפיקה סבטלנה ברדצקאיה, שכבר שנים עוסקת בסיבובי הופעות של אמנים אוקראינים בישראל.
בתחילת ההקלטה הצופים מספרים מדוע הגיעו. חלקם רצו לשמוע את השירים האהובים, אחרים – לפגוש אוקראינים החיים בישראל.
לפני “Без Обмежень” הופיעה הלהקה הישראלית BAGO. חבריה סיפרו מאוחר יותר לגריגורי תמר שהם היו רוצים להופיע בקייב, אודסה או חרקוב לאחר המלחמה.
קודם לכן נאנובוסטי פרסמו הודעה על סיבוב ההופעות בשיתוף עם לוח המודעות השותף sTDe.
גריגורי תמר: ממוזיקת רוק לשיחה על מלחמה
גריגורי תמר היה ידוע כפרשן צבאי. הוא היה קפטן במילואים של שירות הרפואה של צה”ל, היסטוריון ופובליציסט. אך המוזיקה תפסה מקום חשוב בחייו: כבר ב-2003 הוא ארגן פסטיבל רוק רוסי בירושלים.
בקונצרט תמר נזכר בנעוריו ובהתעניינותו במוזיקת רוק. בשיחה עם המתופף של “Без Обмежень” אלכסיי ברז’ני הוא שואל אם המוזיקאי רואה את עצמו כנשמת הלהקה.
המתופף עונה שכל חבר בלהקה תורם את חלקו, למרות שסריי טנצ’ינץ נשאר המנהיג שלה.
מאוחר יותר השיחה עוברת לחופש. תמר שואל אם המוזיקאים מרגישים שהם מביאים אותו לאנשים עם שיריהם.
ברז’ני מציין את הכיתוב “Вільні люди” על חולצות הלהקה. עבורו המילים הללו קשורות למאבק האוקראינים לעצמאות ולזכות לקיום.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
מה הרגישו המוזיקאים האוקראינים בישראל
ב-דקה ה-38 של ההקלטה גריגורי תמר משוחח עם מנהל הלהקה ניקולאי.
הוא שואל אם ההופעה בישראל שונה מסיבובי הופעות במדינות אירופה. הרי המוזיקאים האוקראינים הגיעו ממדינה הנלחמת ברוסיה לישראל, שאוכלוסייתה גם חווה את השלכות המלחמה.
ניקולאי מספר על הקשיים בארגון הקונצרט ועל יחס הקהל. לדבריו, בישראל המוזיקאים מרגישים הבנה מצד הצופים, שמכירים את החיים בתנאי איום צבאי.
לאחר מכן תמר נזכר בנסיעתו לקייב כחלק ממשלחת ישראלית שעסקה בהכשרת שוטרים אוקראינים.
הוא שואל את מנהל הלהקה שאלה נוספת: האם לאחר המלחמה אמנים ישראלים יוכלו להגיע לאוקראינה ולצפות לעניין מצד הקהל המקומי?
ניקולאי עונה שהוא לא מפקפק בכך. הוא משבח את הלהקה BAGO שהופיעה בתחילת הערב ונזכר בחיים המוזיקליים העשירים של קייב לפני המלחמה.
זהו אולי השיחה המעניינת ביותר בהקלטה. תמר דן לא במבצע צבאי נוסף, אלא באפשרות המעשית של חילופי תרבות בין שתי המדינות.
מכירה פומבית ל”אזוב” ותרומות לצה”ל
לקונצרט הייתה גם חלק צדקה.
המנחה הכריז על מכירה פומבית לתמיכה ב”אזוב” – יחידה צבאית אוקראינית, הידועה בעיקר בהגנת מריופול ב-2022.
בין הפריטים היו דברים עם חתימות חברי “Без Обмежень”, תקליטי ויניל וציור של אמן אוקראיני מחרקוב, החי בישראל. לדברי המנחה, הציור נצבע באצבעות, ללא מכחול. עבורו הוצעו 1100 שקלים.
מלבד המכירה הפומבית, המבקרים יכלו לתרום לקופות נפרדות לצבא האוקראיני ולצה”ל, צבא ההגנה לישראל.
לצופים פנה גם נציג שגרירות אוקראינה בישראל זוריאן. הוא בירך את הנוכחים בשם הצוות הדיפלומטי והודה לסבטלנה ברדצקאיה על עבודתה עם הקהילה האוקראינית.
בחלק הסיום של ההקלטה נשמעים המנונים של אוקראינה וישראל. הפרק הזה מתחיל בערך בדקה ה-42.
וידאו המוקדש לזכרו של גריגורי תמר
סבטלנה ברדצקאיה יצרה את הערוץ “שואו-ביזנס בלי איפור” כדי לספר על עבודת מפיקת הקונצרטים בישראל. בין החומרים שפורסמו – שיחות עם אמנים והקלטות בהשתתפות גריגורי תמר.
לאחר מותו, הקונצרט של אוקטובר קיבל משמעות שונה לחלוטין עבור אלה שהכירו את האנליסט הצבאי.
בווידאו תמר מתלוצץ, דן במוזיקת רוק, מודה לאמנים האוקראינים ומאחל לאוקראינה ניצחון מהיר ושלום ראוי. אין כאן נאומי פרידה. זו עבודה רגילה של אדם שהתעניין לא רק בהיסטוריה צבאית, אלא גם בחיים התרבותיים.
נאנובוסטי סיפרו בעבר בפירוט על חייו של גריגורי תמר, עזרתו לאוקראינה ופעילותו הציבורית בישראל.
בהקלטה זו כדאי לשים לב לשאלתו על עתיד סיבובי ההופעות הישראליים באוקראינה. תמר ראה שיתוף פעולה כזה כאפשרי ורצה לשמוע את דעתם של המוזיקאים האוקראינים עצמם.
כמה ימים לאחר מכן הוא נפטר. השיחה נשמרה בזכות הצילום של סבטלנה ברדצקאיה.