החברה Codective, שהוקמה על ידי אוקראינים, קיבלה השקעות מ-IAI הישראלית — למה ישראל צריכה ניווט אוטונומי לרחפנים ללא GPS

החברה האמריקאית Codective LLC, שהוקמה על ידי אוקראינים, גייסה השקעות אסטרטגיות מתעשיות האוויר והחלל של ישראל — אחת מהקונצרנים הביטחוניים-אוויריים המרכזיים של ישראל. הכספים יופנו לפיתוח והרחבת פלטפורמת הניווט האוטונומית IVFOS, שאמורה לסייע למערכות בלתי מאוישות לפעול גם במקומות שבהם ה-GPS מדוכא, מעוות או בלתי זמין לחלוטין.

על ההשקעה ב-23 באפריל 2026 דיווח הפרסום האוקראיני המקצועי ‘מיליטרני’.

לישראל זו לא ידיעה טכנולוגית מופשטת. לאחר ה-7 באוקטובר, המלחמה בעזה, האיום המתמיד מצד ‘חיזבאללה’ בצפון והגברת הכיוון האיראני של רחפנים, הניווט האוטונומי הפך לשאלה של ביטחון עכשווי ולא של העתיד.

העקבות האוקראיניות כאן גם הן עקרוניות. אוקראינה במשך שנות המלחמה המלאה נגד רוסיה הפכה לאחד מהפוליגונים העולמיים המרכזיים לפיתוח מערכות בלתי מאוישות, רחפני FPV, אמצעי לוחמה אלקטרונית ופתרונות שצריכים לשרוד בתנאי דיכוי תקשורת מתמיד.

מה ידוע על ההשקעה של IAI ב-Codective

Codective LLC הודיעה על גיוס השקעות אסטרטגיות מתעשיות האוויר והחלל של ישראל. המימון יופנה להאצת פיתוח מערכת הדגל IVFOS — Inertial Visual Flow and Optical System.

IVFOS משלבת ראייה ממוחשבת, ניווט אינרציאלי וחישובים על גבי המערכת. במובן המעשי, זה אומר שהפלטפורמה הבלתי מאוישת יכולה לשמור על אוריינטציה ודיוק תנועה ללא תלות מתמדת באות לווייני.

זה בדיוק מה שהופך לקריטי במלחמה המודרנית.

האויב מדכא GPS, מחליף קואורדינטות, תוקף ערוצי תקשורת ומנסה ‘לעוור’ רחפנים עוד לפני שהם מבצעים את המשימה. לכן ניווט אוטונומי כבר אינו אופציה נוספת. עבור רחפנים, פלטפורמות רובוטיות ומערכות תעופה זהו אחד מהאלמנטים המרכזיים להישרדות.

מה זה IVFOS במילים פשוטות

מערכת IVFOS נדרשת כדי שהרחפן יוכל להתמצא בסביבה מורכבת ללא ניווט לווייני. היא משלבת ניווט חזותי, ניתוח תמונה, נתונים אינרציאליים, אלגוריתמים לקבלת החלטות וחישובים על גבי המערכת.

לקורא ללא רקע טכני זה ניתן להסביר כך: נותנים לרחפן ‘ראייה’, ‘זיכרון תנועה’ ויכולת להתמצא ללא מפה GPS רגילה.

גישה זו חשובה במיוחד בתנאי לוחמה אלקטרונית פעילה. אם האות הלווייני מדוכא או מוחלף, המכשיר לא צריך להפוך מיד למטרה חסרת תועלת. הוא צריך להמשיך לנוע, להשוות את המיקום עם הסביבה ולשמור על היכולת לבצע את המשימה.

למה הטכנולוגיה הזו חשובה לישראל

תעשיות האוויר והחלל של ישראל — לא רק משקיע. זהו אחד מהשחקנים הביטחוניים הגדולים ביותר של ישראל, הפועל בתעופה, מערכות טילים, לוויינים, רחפנים, רדארים ותחומים נוספים של ביטחון לאומי.

לכן העניין של IAI ב-Codective מראה: הניסיון האוקראיני בתחום הרחפנים הופך לחלק מהלוגיקה הביטחונית הרחבה יותר של ישראל.

ישראל כבר שנים רבות חיה במציאות שבה האיומים מגיעים לא רק מצבאות, אלא גם ממבנים פרוקסי: חמאס, ‘חיזבאללה’, חות’ים וקבוצות הקשורות לאיראן. על רקע זה, מערכות אוטונומיות נדרשות לא רק למשימות תקיפה, אלא גם למודיעין, תצפית, הגנת גבולות, יירוט איומים ופעולה באזורים שבהם האויב משתמש בלוחמה אלקטרונית באופן פעיל.

בית הספר האוקראיני של רחפנים הפך למשאב מעשי

אוקראינה במהלך המלחמה נגד רוסיה עברה דרך קצב שינויים טכנולוגיים שבמעבדות שקטות בדרך כלל לוקח שנים. בחזית הפתרונות נבדקים במהירות ובחומרה: אם המערכת לא עומדת בדיכוי, הפרעות, אובדן תקשורת או מזג אוויר קשה, היא פשוט לא שורדת.

מה שעובד, מקבל הזדמנות להתרחב.

לכן החדשות על Codective חשובות לחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency: הן מראות כיצד הניסיון ההנדסי האוקראיני והתעשייה הביטחונית הישראלית מתקרבים בהדרגה לנקודה אחת — במאבק על יתרון טכנולוגי נגד מדינות ומבנים שמסתמכים על התקפות רחפנים המוניות, טילים ומלחמת פרוקסי.

כאן יש פחות סיסמאות ויותר פרקטיקה. הצוותים האוקראינים מבינים איך נראה שדה הקרב המודרני עם אלפי רחפנים, התקפות FPV, לחץ אלקטרוני מתמיד ומחזור עדכון פתרונות מהיר. ישראל, מצידה, מחזיקה בתעשייה ביטחונית חזקה, ניסיון באינטגרציה של מערכות מורכבות וגישה לשווקים גלובליים.

Codective נמצאת בדיוק במפגש של שני העולמות הללו: מוצא אוקראיני של הצוות, תחום שיפוט אמריקאי, משקיע אסטרטגי ישראלי ומוצר שנדרש במלחמה המודרנית.

מה תשנה ניווט אוטונומי ללא GPS

הבעיה המרכזית של רחפנים מודרניים היא התלות באותות וערוצי תקשורת. אם האויב מדכא GPS או מחליף קואורדינטות, הטכנולוגיה יכולה לאבד את המסלול, המטרה או השליטה.

בתנאי מלחמה גדולה זה קורה כל הזמן.

ניווט אוטונומי פותר את הבעיה הזו חלקית, אך באופן משמעותי מאוד. הרחפן יכול להמשיך לנוע לפי נקודות ציון חזותיות, להשתמש בנתונים מחיישנים פנימיים, להשוות תמונה עם הסביבה ולקבל החלטות על גבי המערכת. זה חשוב במיוחד ל’מייל האחרון’, כאשר המכשיר כבר קרוב למטרה וכל התערבות חיצונית יכולה לשבש את המשימה.

לאן ילכו ההשקעות

Codective מתכננת להפנות את הכספים שגויסו לשיפור נוסף של הטכנולוגיות, הרחבת תוכנית הניסויים בשטח, חיזוק צוות ההנדסה והכנת הפלטפורמה לאינטגרציה עם מערכות תעופה.

המייסד והמנכ”ל של Codective אנטון גרסימנקו כינה את התמיכה של תעשיות האוויר והחלל של ישראל כצעד חשוב עבור החברה. לדבריו, השתתפות IAI מאשרת את הרלוונטיות של הטכנולוגיה ומאיצה את יציאת הפתרונות של הדור החדש לשוק.

עבור המגזר הביטחוני זה לא אומר רק סטארט-אפ נוסף עם מצגת יפה. מדובר בטכנולוגיה שעונה על בעיה קרבית ספציפית: איך לשמור על שליטה, דיוק ואוטונומיה של הפלטפורמה כאשר האויב עושה הכל כדי לשלול ממנה קשר עם העולם החיצון.

למה זה חשוב יותר ממה שנראה

המלחמה של העתיד כבר לא נראית כמו טנק, מטוס או טיל נפרד. היא יותר ויותר דומה לרשת של מערכות אוטונומיות וחצי-אוטונומיות, שצריכות לראות במהירות, לחשב, לבחור מסלול, להעביר נתונים ולשרוד בסביבה שבה הקשר מותקף כל הזמן.

לכן ההשקעה של IAI ב-Codective עשויה להיות לא רק החלטה פיננסית, אלא חלק מהתארגנות רחבה יותר של שוק הביטחון.

ישראל מחפשת פתרונות להגנת גבולותיה ולהגברת היתרון הטכנולוגי. אוקראינה מראה אילו טכנולוגיות באמת עוברות את מבחן המלחמה. ארה”ב נשארת פלטפורמה מרכזית להרחבת חברות כאלה ולהוצאתן לשוק של בעלי ברית.

בשרשרת זו Codective נראית כדוגמה לגיאוגרפיה ביטחונית חדשה: מהנדסים אוקראינים, תעשייה ישראלית, חברה אמריקאית וביקוש עולמי למערכות אוטונומיות.

לישראל זהו עוד איתות שהניסיון האוקראיני לא ניתן לראות רק דרך פריזמה הומניטרית או דיפלומטית. הוא כבר הופך לחלק מהביטחון הטכנולוגי — אותו ביטחון שיכול מחר להשפיע על צפון ישראל, דרום המדינה, ההגנה האווירית והיכולת להתמודד עם פרוקסי איראניים.