«אנחנו משקים את המדבר»: מי אמר זאת באיחוד האירופי, כמה כסף באמת צריך אוקראינה ולמה שוב מתווכחים על המיליארדים הרוסיים

«תחושה שאנחנו משקים מדבר». המשפט הפך לנוח כל כך לכותרות, שכמעט מיד התחיל לחיות בנפרד מהסיפור שבו נאמר.

מחבר: אלכסנדר חמלניצקי

למעשה, זו לא עמדת האיחוד האירופי, לא הצהרת הנציבות האירופית ולא דברי אף אחד ממנהיגי אירופה. העיתון הצרפתי Le Monde ב-30 בספטמבר 2026 ציטט את דברי דיפלומט אירופי לא מזוהה, “מוטרד” מהדיון החוזר בצרכים הפיננסיים של אוקראינה. אבל ההטרדה עצמה לא הומצאה על ידי עיתונאים: בבריסל באמת מנסים להבין מאיפה להשיג כסף כבר לשנה הבאה, כאשר ההסכמים הקודמים לא היו מספיקים.

וכאן מתחילה הבלבול עם המספרים. כי לידם נמצאים €69 מיליארד, €90 מיליארד, $52.6 מיליארד, $32.6 מיליארד וכמעט €225 מיליארד. אם פשוט לחבר אותם בטקסט אחד – תיווצר הרגשה שכבר נתנו לקייב סכום ענק אחד, והיא באה לבקש עוד אחד.

זה לא כך.

€69 מיליארד – לא בקשה חדשה מעל €90 מיליארד

ב-29 בספטמבר התקיימה בבריסל פגישה של פלטפורמת התורמים לאוקראינה. עבור הקורא הישראלי השם לא אומר הרבה: זו פלטפורמה שבה אוקראינה, מדינות ה-G7, האיחוד האירופי, ארגונים פיננסיים בינלאומיים ושותפים אחרים מאחדים את הצרכים העתידיים של המדינה ואת מי מוכן לממן איזו חלק. זה לא קופה אחת ולא קרן שממנה קייב מקבלת כסף בתשלום אחד.

שר האוצר של אוקראינה סרגיי מרצ’נקו אמר בבריסל שבשנת 2027 אוקראינה צריכה למצוא כ-€69 מיליארד: כ-€40 מיליארד להוצאות צבאיות ו-€29 מיליארד לתפקוד המדינה. זהו הסכום שהלך לכותרות.

אבל Le Monde עושה הסתייגות חשובה: בחישוב זה כבר נכללה העזרה הדו-צדדית המובטחת וההלוואה האירופית של €90 מיליארד לשנים 2026–2027. כלומר, האריתמטיקה “אירופה נתנה €90 מיליארד, אוקראינה ביקשה עוד €69 מיליארד” כאן פשוט לא עובדת.

המשרד האוקראיני הרשמי מסביר את המצב בצורה פשוטה יותר.

בשנת 2027 אוקראינה תזדקק ל-$52.6 מיליארד מימון חיצוני. מתוכם כ-$20 מיליארד מקורות צפויים כבר קיימים. כ-$32.6 מיליארד עדיין לא מכוסים.

המספר האחרון הזה הוא הבעיה האמיתית שמרצ’נקו הגיע איתה לשותפים.

לא €69 מיליארד במזומן. לא צ’ק חדש מעל €90 מיליארד. אלא כ-$32.6 מיליארד, שלגביהם עדיין אין מקור מאושר.

אז לאן נעלמו ה-€90 מיליארד האירופיים

לשום מקום. הם קיימים, אבל גם כאן יש ניואנס.

באפריל מועצת האיחוד האירופי הסכימה סופית על הלוואת תמיכה לאוקראינה של €90 מיליארד, המיועדת לשנים 2026 ו-2027. מתוך סכום זה כ-€60 מיליארד מיועדים לרכישות הגנה, ו-€30 מיליארד לתמיכה בתקציב ותפקוד המדינה. לשנת 2026 מתוכנן גישה למקסימום של €45 מיליארד.

זו הלוואה שהאיחוד האירופי עצמו מגייס בשוקי ההון תחת הבטחת התקציב האירופי. הכסף לא היה מונח מראש על חשבון אוקראיני כלשהו, ו-€90 מיליארד לא ניתן לתפוס כסכום שכבר הוצא על ידי קייב.

יש גם פרט נוסף. החלק הצבאי של ההלוואה הזו – זה לא כסף לפנסיות, משכורות מורים או תיקון תחנת כוח לאחר מכה רוסית. הוא מיועד בעיקר לרכישות נשק והשקעות בתעשיית ההגנה. החלק התקציבי קטן בהרבה.

לכן, בו זמנית יכולות להיות נכונות שתי עובדות: האיחוד האירופי הסכים על חבילה ענקית של €90 מיליארד – ולאוקראינה עדיין נותרה חור פיננסי.

מבחוץ זה נראה מוזר. בתוך התקציב – כבר לא כל כך.

למה החור שוב גדל

הבעיה לא הופיעה רק ב-2027. קייב מנסה לסגור את החוסר כבר בתקציב השנה הנוכחית.

רויטרס דיווח ב-30 בספטמבר על גירעון במימון ההוצאות הצבאיות של כ-$27 מיליארד בשנת 2026. הממשלה האוקראינית מצפה למצוא כ-$7 מיליארד דרך חלוקה מחדש פנימית וצמצום חלק מההוצאות, ועוד כ-$20 מיליארד יצטרכו לחפש מבחוץ. ההוצאות הכוללות הקשורות למלחמה של אוקראינה בשנת 2026 מוערכות בכ- $155 מיליארד, כאשר סכום זה כולל לא רק הוצאות תקציביות של קייב, אלא גם חלק מהנשק שמגיע מהשותפים.

יש סיבה פשוטה לכך שהחישובים צריכים להיעשות מחדש כל הזמן: המלחמה לא מתנהלת לפי התקציב שאושר לפני שנה.

המכות הרוסיות דורשות הוצאות חדשות על הגנה אווירית, אנרגיה, תיקון תשתיות. המלחמה צורכת תחמושת וציוד מהר יותר ממה שניתן היה לחשב מראש. הכלכלה מאבדת בו זמנית חלק מהייצור והייצוא.

כלומר, חוסר הכסף לא נובע מכך שמישהו פתאום מצא עוד שורת הוצאות של €30 מיליארד. כמה שורות זזו למעלה בו זמנית.

במובן זה, המשפט של הדיפלומט האירופי על “מדבר” מדבר יותר על עייפות פוליטית מהמשימה, שלכל הזמן יש לה מחיר חדש.

אבל אלה עדיין דברי דיפלומט אחד, ולא החלטת האיחוד האירופי להפסיק את התמיכה באוקראינה. Le Monde מציין זאת בדיוק כך – דיפלומט אנונימי, ולא נציג של מוסד האיחוד האירופי.

כמעט €225 מיליארד של עזרה גם לא ניתן לקרוא באופן מילולי

במקום הזה בדרך כלל מופיע עוד מספר: “אירופה כבר נתנה לאוקראינה כמעט €225 מיליארד”.

הסכום הרשמי אכן קרוב – הנציבות האירופית מעריכה כעת את התמיכה הכוללת באוקראינה ובאוקראינים מצד האיחוד האירופי ב-€224.5 מיליארד. אבל זה לא אומר €224.5 מיליארד שהועברו לממשלת אוקראינה.

בתוך זה נמצאים כספים שונים לחלוטין: €110.3 מיליארד של כספים והבטחות דרך תקציב האיחוד האירופי, €77.9 מיליארד של עזרה צבאית, עד €17 מיליארד של הוצאות מדינות האיחוד על אוקראינים הנמצאים באיחוד עצמו, €15.5 מיליארד של תמיכה אחרת ממדינות החברות ו-€3.8 מיליארד שהתקבלו מהכנסות מנכסים רוסיים מוקפאים.

לישראל כאן מועילה בדיוק ההסתייגות הזו. כאשר בוויכוח הציבורי הישראלי מציינים את עלות המלחמה או העזרה לבעל ברית, לידם יכולים לעמוד רכישות נשק, הוצאות תקציביות, תחזוקת מפונים והלוואות – למרות שמבחינה כלכלית אלה דברים שונים לחלוטין. במספר האירופי על אוקראינה קרה אותו דבר: אי אפשר לקרוא אותו כגודל העברה ישירה לקייב.

NAnews כבר ניתחו בעיה דומה על דוגמת החוב הממשלתי האוקראיני: הלוואות אירופיות מוזלות, הלוואות שוק רגילות והתחייבויות שנפרעות מהכנסות מנכסים רוסיים מוקפאים, מגדילים פורמלית את החוב, אבל יוצרים עומס שונה על התקציב. הניתוח המפורט שלנו – “התעמולה הרוסית חישבה לאוקראינה תשלומים של $4.81 מיליארד: מה לא תואם את נתוני משרד האוצר וקרן המטבע הבינלאומית”.

לכן הסכומים הגולמיים כאן מפריעים יותר אם לא מסבירים מה יש בפנים.

ומה עם הרפורמות – האם אירופה באמת מעכבת את הכסף?

כן, חלק מהתשלומים קשורים לרפורמות. לא, זה לא אומר שאוקראינה הפסיקה לבצע אותן.

ב-24 בספטמבר מועצת האיחוד האירופי אישרה לאוקראינה תשלום נוסף של כמעט €3 מיליארד במסגרת מתקן אוקראינה. הבסיס לכך היה ביצוע עוד עשרה שלבים מתוכננים של רפורמות. בסך הכל אוקראינה ביצעה עד כה 84 מתוך 95 שלבים שהיו אמורים להתבצע עד למועד זה, כלומר כ-88%.

זו תיקון חשוב לגרסה פשוטה מדי של הסיפור הזה: “אירופה עייפה כי קייב לא מבצעת רפורמות”.

יש שאלות לרפורמות. האיחוד האירופי הוסיף ביולי תנאים חדשים, ביניהם צעדים לשלטון החוק ומדיניות אנטי-שחיתות. התשלומים אכן תלויים בביצוע שלבים ספציפיים.

אבל 84 שלבים שבוצעו מתוך 95 – זה לא אפס.

כאן פועלת יותר לוגיקה חוזית די קשוחה: ביצעת את הצעד המתוכנן – נפתחת החלק הבא של הכסף; עיכבת – חלק מהמימון תלוי. עבור מדינה שיש לה עשרות מיליארדים של מימון חיצוני משולבים ישירות בתקציב, כמה החלטות מעוכבות יכולות פתאום להפוך לבעיה לא ביורוקרטית, אלא קופתית.

“מי עוד צריך לשלם?” – כאן מתחיל הוויכוח האמיתי

כאן הסיפור הופך לא נעים עבור בריסל.

€90 מיליארד האיחוד האירופי כבר לקח על עצמו. במקביל ממשיכות תוכניות ישנות. אבל אם אחרי זה לשנת 2027 עדיין נשארים $32.6 מיליארד ללא מקור מאושר, הממשלות האירופיות מתחילות לשאול באופן טבעי: איפה השותפים האחרים?

זה לא בהכרח אומר “לא ניתן יותר לאוקראינה”. השאלה היא אחרת – למה את החור הבא צריך לסגור שוב בעיקר האיחוד האירופי.

והיא מופיעה פוליטית ברגע מאוד לא נוח. אירופה דנה בתקציב הרב-שנתי הבא של האיחוד, שבו גם אוקראינה מתמודדת על משאב נפרד גדול. במקביל, כמה מדינות רוצות להקטין את הגודל הכולל של התקציב הזה. Le Monde מציין את הרקע הזה כאחת הסיבות לכך שהדיון החדש על עשרות מיליארדים כעת מתקבל קשה יותר מהקודמים.

על רקע זה משפט אנונימי אחד על “מדבר” נשמע כבר אחרת לגמרי.

לא כהכרזה על סיבוב אירופי נגד אוקראינה. יותר כהערה מוטרדת של אדם שרואה את הטבלה לשנה הבאה – ובתוכה שוב לא מסתדרים כמה עשרות מיליארדים.

ולכן שוב עולים הכספים הרוסיים

באירופה נשארים מוקפאים כ-€210 מיליארד נכסים של הבנק המרכזי של רוסיה. כ-€185 מיליארד מהם נמצאים ב-Euroclear הבלגי.

לקורא הישראלי Euroclear קל יותר לדמיין לא כבנק עם כספת רוסית ענקית, אלא כאחד המרכזים האירופיים המרכזיים לפיקדונות והסדרים: דרך מבנים כאלה נשמרים ומטופלים ניירות ערך. לכן מדובר בעיקר בנכסים פיננסיים שנחסמו על ידי סנקציות, ולא על €185 מיליארד במזומן בבריסל.

האיחוד האירופי כבר משתמש ב-הכנסות שמייצרים הנכסים הרוסיים המוקפאים. בסכום הכולל הרשמי של העזרה האירופית לאוקראינה יש כעת €3.8 מיליארד כאלה.

אבל המסה העיקרית של הנכסים נשארת בלתי נגישה.

בלגיה מתנגדת לשימוש ישיר או להחרמה שלהם בגלל ההשלכות המשפטיות והפיננסיות האפשריות. שר החוץ של בלגיה אישר שוב את העמדה הזו בתחילת ספטמבר, בעוד הולנד, פולין, ספרד, שוודיה ומדינות אחרות קראו לחזור לדיון.

כאן בכלל הכל לא פשוט. בספטמבר המועצה הממלכתית של בלגיה קבעה בנפרד כי האוצר של המדינה לא היה בעל סמכויות מספיקות להחלטה אחת על נכסים מוקפאים של בנק רוסי. ההחלטה עצמה לא שחררה את הכספים הרוסיים, אבל הראתה שוב מדוע הרשויות הבלגיות כל כך עצבניות לגבי המבנה המשפטי סביב Euroclear.

NAnews – חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר בשנה שעברה כתבו בפירוט על הניסיון האירופי לבנות מנגנון שבו הנכסים הרוסיים יסייעו במימון אוקראינה ללא החרמה ישירה שלהם. החומר הזה כאן: “באיחוד האירופי פיתחו תוכנית למימון אוקראינה באמצעות נכסים רוסיים מוקפאים”.

עכשיו הוויכוח הישן חוזר כבר לא תאורטית.

יש סכום ספציפי – $32.6 מיליארד. ויש €210 מיליארד נכסים ממשלתיים רוסיים ספציפיים, שהאיחוד האירופי עדיין לא החליט להשתמש בהם במלואם.

בינתיים אירופה סופרת כסף, רוסיה גם כותבת מחדש את התקציב

יש עוד רקע, שבלעדיו השיחה על “עייפות” אירופית נראית לא שלמה.

רוסיה בו זמנית מגדילה את ההוצאות שלה על המלחמה. רויטרס, לאחר שבחן את המסמכים התקציביים הרוסיים, דיווח כי ההוצאות הצבאיות של רוסיה בשנת 2027 מתוכננות לעלות לכ-17.1 טריליון רובל – כ-$202.6 מיליארד, שזה 27% יותר מהרמה שהונחה במקור.

אי אפשר להשוות את המספר הזה ישירות ל-$52.6 מיליארד של מימון חיצוני לאוקראינה. אלה בכלל מדדים שונים: במקרה אחד תקציב ההגנה של רוסיה, במקרה השני – כסף חיצוני שאוקראינה זקוקה לו בנוסף להכנסותיה שלה.

אבל לידם הם מסבירים דבר לא נעים אחד.

מוסקבה מכינה תקציב כאילו ההוצאות הצבאיות יישארו עצומות גם בשנת 2027. קייב גם סופרת כסף לשנת 2027. גם האיחוד האירופי.

הדיון כבר לא עוסק במה לסגור כמה חודשים חירום.

מה הלאה

נכון ל-29 בספטמבר לא הוכרז על שום חבילה חדשה שתסגור בהחלטה אחת את הצרכים האוקראיניים לשנת 2027. המשרד האוקראיני מציין בין המקורות הצפויים את האיחוד האירופי, יפן, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, אבל מתוך $52.6 מיליארד הנדרשים, המקורות המאושרים או הצפויים מכסים כ-$20 מיליארד.

משמעות הדבר היא שהסכום הנותר ייאסף בחלקים. איפשהו הלוואה. איפשהו האצה של תשלומים שכבר הובטחו. איפשהו תרומות נוספות של מדינות. איפשהו ביצוע רפורמות שעליהן תלוי התשלום הבא.

ושוב – נכסים רוסיים.

כי ככל שקשה יותר לממשלה אירופית לפנות לנישום שלה עבור המיליארד הבא, כך יישמע חזק יותר השאלה: למה עוד שנה של מלחמה צריכה להיות ממומנת על ידי חוב חדש של אירופה, אם באותה אירופה נשארים מוקפאים כ-€210 מיליארד של הבנק המרכזי של רוסיה.

אין לו תשובה באיחוד האירופי כרגע.

ולאוקראינה לשנת 2027 עדיין אין $32.6 מיליארד.