ב-13 באוקטובר 2026 בירושלים נפטר גריגורי תמר – קצין מילואים ישראלי בן 54, אנליסט צבאי, היסטוריון, רופא ואחד מהפרשנים הידועים ביותר בשפה הרוסית על המלחמה באוקראינה. בשעות הראשונות לאחר ההודעה על מותו, נסיבות האירוע נותרו לא ידועות. בערב אותו יום, לאחר ההלוויה, אשתו ליליה תמר הקליטה פנייה שבה הודיעה כי בעלה התאבד מסיבות אישיות שאינן קשורות לפוליטיקה או לפעילות מקצועית.
מחבר: סטס שיפר, נאנובוסטי
במהלך היומיים הבאים הופיעו פרטים על ההופעות האחרונות של גריגורי, זיכרונות של עמיתים, דיווחים על שיחות זמן קצר לפני הטרגדיה ומידע על עתיד ערוץ היוטיוב שלו.
אולי הדבר החשוב ביותר בסיפור הזה עכשיו הוא לשמוע את מה שאמרה אשתו ולא לייחס למשפחה הסברים שהיא לא נתנה.
מה קרה לגריגורי תמר ב-13 באוקטובר
בבוקר יום שלישי, 13 באוקטובר, נמצא גריגורי תמר ללא סימני חיים בדירה בירושלים. התקשורת הישראלית דיווחה כי לידו נמצא אקדח. הוא היה בן 54.
המשפחה פרסמה בתחילה הודעת אבל עם מידע על הפרידה. ההלוויה התקיימה באותו יום בשעה 17:00 בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.
גבעת שאול היא שכונה במערב העיר, שבה נמצא אחד המתחמים הגדולים של בתי העלמין בירושלים. במסורת הישראלית, הלוויות נערכות לעיתים קרובות זמן קצר לאחר המוות, ולכן הפער הקצר בין הידיעה על הטרגדיה לפרידה אינו מהווה דבר יוצא דופן.
בפרסום הראשון של נאנובוסטי על מותו של גריגורי תמר מ-13 באוקטובר, נסיבות האירוע עדיין לא נחשפו. לאחר הופעת הפנייה של אשתו, מידע זה דורש תוספת משמעותית.
סיבת המוות של גריגורי תמר: מה סיפרה אשתו ליליה
בערב 13 באוקטובר, מספר שעות לאחר ההלוויה, פרסמה ליליה תמר פנייה בווידאו בערוץ היוטיוב של בעלה.
היא אישרה כי גריגורי התאבד וביקשה לא לחפש בטרגדיה סיבות פוליטיות.
האישה סיפרה כי גריגורי אכן התמודד עם איומים. עם זאת, לדבריה, האירוע לא היה קשור לאיומים אלו, לא לעבודתו המקצועית ולא לפוליטיקה.
ליליה היה חשוב לעצור את הפצת ההשערות הקונספירטיביות שהחלו להופיע לאחר הידיעה על מותו של הפרשן הצבאי הידוע.
זהו נסיבות משמעותיות. גריגורי תמר דן בפומבי במשך שנים רבות במלחמה, בפעילות הצבא הרוסי, בפוליטיקה של ישראל, איראן וביחסים בין המדינות. הצהרותיו עוררו ויכוחים, לעיתים חריפים מאוד. לכן, השאלות על מה שקרה לגריגורי תמר ולמה הוא מת, יצאו במהירות מעבר לדיווחים על מותו.
אבל הפרסום של אדם לא הופך כל גרסה של האירוע לאמינה.
הנסיבות האישיות הספציפיות שעליהן דיברה ליליה לא נחשפו בפומבי. לעיתונאים אין בסיס להוסיף לדבריה השערות משלהם. בפרסומים שנבדקו ב-15 באוקטובר, גם לא נמצאה מסקנה רשמית של המשטרה שתאפשר לקבוע פרטים נוספים.
לפיכך, סיבת המוות הידועה של גריגורי תמר מבוססת בראש ובראשונה על עדות פומבית של אשתו. אין אישורים לגרסת רצח או קשר מוכח של הטרגדיה לפעילות פוליטית.
ליליה תמר: 30 שנות נישואין והחלטה להמשיך את דרכו של בעלה
בפנייתה סיפרה ליליה גם על חייהם המשותפים.
הם הכירו כשהיא הייתה בת 17 וגריגורי בן 18. מאוחר יותר נישאו וחיו בנישואין 30 שנה. לבני הזוג יש בת.
לדברי ליליה, הם עסקו יחד בפרויקטים רבים, כולל פיתוח ערוץ היוטיוב “גריגורי תמר”. עבור הצופים זה היה בעיקר מרחב של פרשנויות צבאיות ופוליטיות של אדם אחד. עם זאת, מאחורי עבודתו עמד שיתוף פעולה משפחתי.
ליליה הודיעה שהיא עצמה אנליסטית מקצועית, במידה רבה חלקה את הערכות בעלה ומתכוונת לנסות להמשיך את פעילותו.
עם זאת, היא לא הציגה החלטה זו כתוכנית מוכנה מראש. מדבריה עלה כי המשך הערוץ קשור לרצון לדבר על נושאים ששני בני הזוג ראו בהם חשובים.
ערוץ גריגורי תמר מנה בעת מותו יותר מ-170 אלף מנויים. שם פורסמו סקירות על מלחמות, ניתוחים של אירועים בינלאומיים, פרשנויות על הפלישה הרוסית לאוקראינה, ביטחון ישראל והמצב במזרח התיכון.
האם ליליה תשמור על הפורמט הקודם של ההופעות, תזמין משתתפים או תיצור תוכניות אנליטיות משלה, עדיין לא ידוע.
הפנייה בווידאו עצמה פורסמה בערוץ YouTube של גריגורי תמר.
הווידאו האחרון של גריגורי תמר: מה ידוע על 12 באוקטובר
אחד מהווידאוים האחרונים של גריגורי תמר הוקלט בערב 12 באוקטובר, יום לפני מותו.
ההקלטה הופיעה בערוץ בלילה, והמנחה עצמו בסרטון הזכיר את תאריך הצילום.
לפי המידע הזמין, גריגורי המשיך לעסוק בעבודתו הרגילה ולפרסם חומרים אנליטיים. בערב 13 באוקטובר היה לו גם מתוכנן הופעה נוספת בטלוויזיה הישראלית. על הסכם זה דיווחו עיתונאי הערוץ שבו הופיע באופן קבוע כפרשן.
נסיבות אלו גרמו לרבים מהצופים לצפות שוב בווידאוים ובראיונות האחרונים שלו. עם זאת, תוכן ההקלטה האחרונה לא ניתן לראות אוטומטית כהסבר לאירועים הבאים.
בפרסומים ביוגרפיים נפרדים גם הוזכר כי תמר הזמין מנויים לסיור היסטורי בעכו העתיקה, שתוכנן ל-24 באוקטובר.
עכו היא עיר נמל עתיקה בצפון ישראל, הידועה באתרים מתקופת הצלבנים ובאתרי מורשת עולמית של אונסק”ו. עבור תמר, שהתעניין במשך שנים רבות בהיסטוריה צבאית ובשחזורים היסטוריים, סיורים כאלה היו תחום עבודה נפרד.
מידע על הסיור הספציפי דורש בדיקה נוספת על פי ההקלטה המקורית. לא ניתן להסיק מסקנות על מצב נפשי של אדם על סמך תוכניות עבודה שהוכרזו.
השיחות האחרונות: מה דיווחו עמיתים על הטרדה ואיומים
לאחר מותו של תמר, כמה מכרים החלו לספר על שיחותיהם האחרונות איתו.
מחבר ערוץ הטלגרם הפוליטי הישראלי “פליוורט” כתב ב-14 באוקטובר כי שוחח עם גריגורי בערך שבוע לפני הטרגדיה.
לפי זיכרונותיו, השיחה עסקה בהטרדה באינטרנט, התקפות אישיות, זרם של עלבונות ושנאה שבהם נתקלים משתתפי דיונים ציבוריים.
המחבר ציין כי גריגורי התייחס בכאב למעבר מדיון בטיעונים ספציפיים לעלבונות אישיים. עם זאת, פליוורט עצמו הדגיש במיוחד כי אינו מתיימר לשפוט את סיבות מותו.
הרגע האחרון הזה הוא עקרוני.
עובדת השיחה על הטרדה והודעת האישה על נסיבות אישיות אינן סותרות זו את זו. אך אין ביניהן קשר סיבתי מוכח.
ליליה תמר ביקשה במפורש לא לקשר את מותו של בעלה לאיומים או לפוליטיקה. לכן, יהיה לא נכון להציג את זיכרונות המכרים כהפרכה לדבריה.
העיתונאית הישראלית דיאנה טוסוניאן גם זכרה את תמר כמשתתף קבוע בשידורים, בן שיח רגוע ואמין, המסוגל להסביר אירועים מורכבים גם בתקופות המתוחות ביותר.
משתתפים אחרים במרחב המידע הישראלי כינו אותו פטריוט של ישראל, איש משכיל ואדם עם אופי מורכב, שיכול לעורר ויכוחים, אך לעיתים רחוקות השאיר את הקהל אדיש.
בהערכות אלו ניכר מה שלעיתים קרובות הולך לאיבוד בנקרולוג רגיל: הפולמוס המקצועי סביב גריגורי התקיים בחייו, והכבוד אליו לא בהכרח פירושו הסכמה עם כל תחזיותיו ועמדותיו.
מדוע מותו של גריגורי תמר נדון כל כך בהרחבה באוקראינה
עבור הקהל האוקראיני, גריגורי תמר לא היה רק מומחה צבאי ישראלי שהוזמן לשידורים לאחר 24 בפברואר 2022.
עבודתו המעשית באוקראינה החלה הרבה קודם.
ב-2015, כאשר המלחמה הרוסית נגד אוקראינה כבר נמשכה בדונבאס, תמר ערך שיעורים ברפואה צבאית בשדה בקריבוי רוג.
מאוחר יותר הוא השתתף בהכשרת שוטרים אוקראינים, שיתף את הניסיון הישראלי בתגובה למצבים מלחיצים חריפים ועבודה בתנאי סכנה.
רפואה צבאית בשדה במקרה זה אינה מתייחסת לעזרה רפואית רגילה בבית חולים, אלא לכישורים לפעול ישירות באזורי לחימה ובמצבים חירום אחרים, כאשר לעיתים הזמן הוא קריטי.
לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה, תמר השתתף באופן קבוע בשידורים אוקראיניים, הסביר את מאפייני הלחימה, את יכולות הצבא הרוסי והאוקראיני, את תפקיד הנשק המערבי והתמיכה הבינלאומית.
הערכותיו לא תמיד אושרו על ידי ההתפתחויות הבאות. זו בעיה טבעית של תחזיות פומביות בזמן מלחמה. אך הוא דיבר בעקביות על זכותה של אוקראינה להגן על עצמה ועל הצורך בשיתוף פעולה מעשי בין ישראל לאוקראינה.
ב-14 באוקטובר פרסמו מערכות אוקראיניות, ששיתפו פעולה בעבר עם תמר, חומרים לזכרו.
דווקא השילוב של ניסיון צבאי, ידע על המציאות הישראלית ותקשורת חופשית בשפה הרוסית הפכו אותו לדמות בולטת במרחב התקשורתי האוקראיני.
על מה דיבר גריגורי תמר בשבועות האחרונים
עניין מיוחד היום מעוררים לא רק הראיון האחרון של גריגורי תמר ונסיבות מותו, אלא גם הנושאים שבהם עסק בספטמבר ובאוקטובר.
ב-21 בספטמבר 2026 התקיים בערוץ היוטיוב שלו שיחה עם אלכס גורליק – מילואימניק בצה”ל, נציג לשעבר של הסוכנות היהודית באוקראינה ומתנדב בארגון הישראלי Strong Heart.
הם דנו בעזרה לאוקראינים לאחר תחילת הפלישה הרוסית, בעבודת המתנדבים, בניסיון של חיילים ישראלים ובבעיות של אנשים שחוזרים מהמלחמה.
עורך נאנובוסטי סטס שיפר סיפר בפירוט על הראיון הזה במאמר “המלחמה לא מסתיימת בבית”: מילואימניק ישראלי סיפר לגריגורי תמר איך עזר לאוקראינה ולמה חיילים צריכים עזרה לאחר חזרתם.
נושא החזרה מהמלחמה היה חשוב לא רק לאוקראינה.
מערכת המילואים הישראלית, הידועה כ”מילואים”, מניחה כי מומחים אזרחיים רבים חוזרים באופן קבוע לצבא. לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 והקרבות שלאחר מכן, בעיית השיקום הפסיכולוגי של המילואימניקים קיבלה דחיפות מיוחדת.
בשיחה עם גורליק נדון מה שלעיתים רחוקות נמצא במרכז תוכניות הטוק-שואו הפוליטיות: איך לעזור לאנשים שכבר חזרו מהחזית פיזית, אך ממשיכים לחיות עם השלכות החוויות שעברו.
ב-5 באוקטובר השתתף תמר בדיון עם חבר הפרלמנט האוקראיני מקסים בוז’נסקי בתוכנית של דמיטרי רוזנפלד. השיחה עסקה ביחסים בין ישראל לאוקראינה, תפקידם של ארה”ב, רוסיה ואיראן, וכן על האפשרויות לשיתוף פעולה הדוק יותר בין שתי המדינות.
תמר הפנה תשומת לב לאפשרויות החלפת ניסיון ברפואה צבאית בשדה, בפירוק מוקשים ובהצלת אנשים מבניינים הרוסים.
נאנובוסטי סיקרו בפירוט את הדיון הזה במאמר “ישראל ואוקראינה: בעלי ברית או מתחרים?”.
ההופעות הללו מראות כי זמן קצר לפני מותו, גריגורי המשיך לעסוק בנושא שליווה אותו שנים רבות: איך הניסיון הישראלי יכול להיות מועיל לאוקראינה, והניסיון האוקראיני – לישראל.
קפטן צה”ל, היסטוריון ומארגן פסטיבלים תרבותיים
הביוגרפיה של גריגורי תמר הייתה רחבה בהרבה מהופעותיו בטלוויזיה.
הוא נולד ב-1972 באומסק, סיים בית ספר לרפואה ועלה לישראל ב-1990.
בישראל עבד בתחום הרפואה, שירת בצבא, קיבל דרגת קפטן בשירות הרפואי של צה”ל ומאוחר יותר היה במילואים.
מלבד הצבא והרפואה, תמר עסק רבות בהיסטוריה.
ב-2003 השתתף בארגון פסטיבל הרוק הרוסי בירושלים, עסק בפרויקטים מוזיקליים, הוציא אלבומים. ב-2008 התמודד למועצת העיר ירושלים.
מקום נפרד בחייו תפסו שחזורים היסטוריים ואירועים שהוקדשו לתקופת הצלבנים.
יחד עם דניס זלטופולסקי עבד על פרויקטים הקשורים לפסטיבל ההיסטורי “אבירים בירושלים”. הם גם כתבו רומן באותו שם. בין היצירות הספרותיות של תמר מוזכרים “אפר לאפר” ו”גיהנום לוהט”.
לאדם שהקהל הרחב התרגל לראות מול המצלמה עם פרשנויות על החזית, זה עשוי להיראות מפתיע. אך ההיסטוריה הצבאית, המוזיקה, הרפואה וההרצאות הפומביות תפסו מקום חשוב בחייו זמן רב לפני הופעת ערוץ היוטיוב הגדול.
ישראל ואוקראינה איבדו לא רק פרשן צבאי
נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency פנו לא פעם להופעותיו של גריגורי תמר, שכן הוא בחן את היחסים בין ישראל לאוקראינה לא רק דרך הצהרות דיפלומטיות, אלא גם דרך שיתוף פעולה מעשי.
עבור ישראל הוא נותר אדם מהסביבה הציבורית שלו – קצין מילואים, משתתף בחיי התרבות של ירושלים, היסטוריון ובן שיח קבוע של התקשורת בשפה הרוסית.
עבור אוקראינה הוא היה ישראלי שהחל לעזור למומחים אוקראינים עוד במהלך השלב הראשון של המלחמה הרוסית, ולאחר 2022 השתתף באופן קבוע בדיונים מידעיים על המאבק בתוקפנות.
ניתן היה לערער על דעותיו. תחזיות מסוימות, כמו גם תחזיות של אנליסטים צבאיים אחרים, התבררו כלא מדויקות. אך בניגוד לפרשנים שהופיעו במרחב המידע האוקראיני רק לאחר הפלישה המלאה, הקשר שלו עם אוקראינה היה בעל היסטוריה של עבודה קונקרטית.
לאחר מותו של תמר, ניסיון זה הפך לאחת הסיבות לכך שהודעות על הטרגדיה עוררו תגובה מיידית בשתי המדינות.
מה ידוע על 15 באוקטובר ואילו שאלות נותרות פתוחות
נכון לעכשיו, מאושרים תאריך מותו של גריגורי תמר – 13 באוקטובר 2026, גילו – 54 שנים, מקום מציאת הגופה – ירושלים, וכן ההלוויה שהתקיימה באותו יום.
העדות החדשה העיקרית שייכת לאשתו ליליה, שדיווחה על התאבדות בעלה מסיבות אישיות ודחתה השערות על רקע פוליטי או מקצועי לטרגדיה.
ידוע גם כי ערב מותו הוא המשיך להקליט וידאו, היו לו מתוכננים הופעות פומביות חדשות, ובשבועות האחרונים הוא דן במלחמה באוקראינה וביחסים בין שתי המדינות.
עם זאת, נסיבות אישיות ספציפיות של הטרגדיה לא נחשפו. לא פורסמו תוצאות בדיקה רשמית שתאפשר להוסיף פרטים משמעותיים לסיפור האישה. אין בסיס לטעון כי איומים או הטרדה באינטרנט היו הסיבה לאירוע.
המשך ערוץ היוטיוב גם נותר שאלה פתוחה: ליליה תמר הודיעה על כוונתה לשמור על העבודה שבה עסקו בני הזוג יחד, אך הפורמט העתידי עדיין לא ידוע.
אולי זה יהיה ההמשך המשמעותי ביותר של סיפורו של גריגורי תמר עבור צופיו – האם יישמר המרחב שבו דנו בישראל, אוקראינה, מלחמה, היסטוריה ואחריות אנשים כלפי מדינותיהם.
יומיים לאחר מותו של תמר הופיעו לא מעט הודעות וזיכרונות. ביניהם יש עובדות אמינות, עדויות אישיות והשערות שלא ניתן לערבב.
ואולי כאן חשוב במיוחד לכבד את בקשתו של האדם שהכיר את גריגורי הכי טוב – אשתו ליליה.
זיכרון צדיק לגריגורי תמר.