🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU
מאמר זה זמין גם ב־RU
ב-7 באוקטובר 2026, נשיא ישראל יצחק הרצוג הודה לולדימיר זלנסקי על תמיכתו בישראלים ביום השנה השלישי למתקפת חמאס. אך הוא לא הסתפק בהודיה בלבד. הרצוג הביע תנחומים לעם האוקראיני בשל מותם של אזרחים חפים מפשע כתוצאה מהתקפות האחרונות של רוסיה. באותו יום, רוסיה ביצעה מתקפת טילים על פרילוקי, שם נהרגו משפחות שלמות תחת הריסות בניין מגורים.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי.
הודעת נשיא ישראל הופיעה מאוחר בערב ה-7 באוקטובר ברשת החברתית X. הרצוג פנה ישירות לזלנסקי, שהביע קודם לכן סולידריות עם ישראל.
«תודה, נשיא זלנסקי, על כך שחלקת את כאבנו וצערנו כאשר אנו מציינים שלוש שנים מאז המתקפות הטרור הנוראיות ב-7 באוקטובר שבוצעו על ידי חמאס», כתב הרצוג.
לאחר מכן פנה בדבריו לאוקראינה: «אני מביע את תנחומיי העמוקים ביותר לכם ולעם האוקראיני בשל מותם הנורא של אנשים בהתקפות האחרונות על אוקראינה».
אוקראינה זוכרת את ה-7 באוקטובר. ישראל רואה מה קורה באוקראינה
שלוש שנים קודם לכן, ב-7 באוקטובר 2023, טרוריסטים של חמאס פלשו לשטח ישראל מרצועת עזה, הרגו כ-1200 אנשים וחטפו 251 בני ערובה. בין ההרוגים היו גם אזרחים אוקראינים.
בפנייתו, זלנסקי כינה את המתקפה כאחת המכות האכזריות ביותר על העם היהודי מאז השואה. הוא הזכיר את הצורך להעניש את האחראים לפשעי הטרור ואת העובדה שהקהילה הבינלאומית לא צריכה להשלים עם טרור ומלחמות תוקפניות.
עבור נשיא אוקראינה זו הייתה יום השנה לטרגדיה לאומית זרה, אך לא לכאב אנושי זר.
קוראים ישראלים יכולים להכיר את הפנייה הזו במאמר של נאנובוסטי «אוקראינה — לישראל ב-7 באוקטובר: „אנחנו עומדים יחד בזיכרון ובכאב“», המוקדש להצהרת השגרירות האוקראינית.
ובישראל עצמה ציינו את יום השנה בטקסי זיכרון. ב-06:29 — זמן תחילת מתקפת הטרור של 2023 — ליד הכנסת בירושלים כיבדו את זכר הנופלים. על כך סיפרו נאנובוסטי בפרסום «שלוש שנים אחרי ה-7 באוקטובר: ישראל שוב עצרה ב-06:29».
בזמן שהרצוג דיבר על תנחומים, באוקראינה פינו את ההריסות
ב-7 באוקטובר טיל רוסי פגע בבניין מגורים בן חמש קומות בפרילוקי שבמחוז צ’רניהיב. פרילוקי — עיר בצפון אוקראינה, רחוק מקו החזית הישיר, כ-150 קילומטרים בכביש מקייב.
התקפת הטילים הרסה את הכניסה לבניין רב קומות. תחת ההריסות נמצאו אנשים שהיו בביתם.
ב-8 באוקטובר זלנסקי דיווח על 22 הרוגים, ביניהם חמישה ילדים. עשרות אנשים נפצעו. נשיא אוקראינה ביקר במקום הטרגדיה יחד עם שר החוץ הבריטי.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency דיווחו על המתקפה על פרילוקי עוד בבוקר ה-7 באוקטובר, כאשר ממדי האסון רק התבררו.
הרצוג לא הזכיר את פרילוקי ישירות. תנחומיו נגעו להתקפות הרוסיות האחרונות על אוקראינה בכלל. זהו הבהרה עקרונית: אין לייחס לנשיא ישראל מילים שהוא לא אמר.
אך הנסיבות הופכות את הצהרתו לכבדה במיוחד. ישראל זכרה משפחות שנרצחו על ידי טרוריסטים של חמאס, בעוד שמחלצים אוקראינים חילצו אנשים מבית שנהרס על ידי טיל רוסי.
בערב זלנסקי קיבל את שר ישראלי
יש עוד פרט אחד, שללאו חילופי ההצהרות היו נראים כנימוס דיפלומטי רגיל.
ב-6 באוקטובר ולדימיר זלנסקי נפגש עם השר הישראלי זאב אלקין. הוא הגיע לקייב כחלק ממשלחת הקשורה לאירועים לציון 85 שנה לטבח ההמוני של יהודים בבאבי יאר.
באבי יאר — מקום רצח המוני בקייב, שם ב-29–30 בספטמבר 1941 הנאצים ירו כמעט 34 אלף יהודים. עבור ישראל זו אחת הטרגדיות החשובות ביותר בהיסטוריה של השואה.
במהלך הפגישה דנו זלנסקי ואלקין באיומים מצד מל”טים רוסיים ואיראניים מסוג שאהד. הטכנולוגיות האיראניות, בהן משתמשת הצבא הרוסי נגד אוקראינה, קשורות ישירות גם לביטחון ישראל.
קודם לכן נאנובוסטי כתבו על פגישת אלקין עם הקהילות היהודיות באוקראינה, שבה גם זכרו את קורבנות מתקפת הטרור של חמאס.
דברי הרצוג — זו עמדת הנשיא, אך עדיין לא החלטת הממשלה
לקוראים ישראלים כאן יש צורך בהבהרה. יצחק הרצוג — נשיא מדינת ישראל, אך מערכת השלטון הישראלית שונה מהאוקראינית. הנשיא ממלא בעיקר תפקידים ייצוגיים. סיוע צבאי, אספקת נשק והחלטות מדיניות חוץ עיקריות נקבעות על ידי הממשלה.
לכן אין לראות בהצהרת הרצוג כהחלטה של ישראל להרחיב את הסיוע לאוקראינה. הוא לא הכריז על שום התחייבויות חדשות מסוג זה.
ובכל זאת, לא הייתי מזלזל במילים אלו.
בישראל מבינים היטב כמה כואבת היא הניסיון להצדיק רצח אזרחים חפים מפשע בשיחות על מלחמה, ביטחון או אינטרסים פוליטיים. לאוקראינים אין צורך לתרגם את החוויה הזו לשפה אחרת. הם חיים איתה מאז פברואר 2022.
זה לא אומר שהטרגדיות של ישראל ואוקראינה זהות או שניתן לשים סימן שוויון אוטומטי בין חמאס לצבא הרוסי בכל דבר. אך רצח אזרחים אינו הופך לפחות נורא בגלל מי שביצע אותו.
ב-7 באוקטובר 2026, הרצוג הודה לזלנסקי על הזיכרון לקורבנות הישראלים והביע בעצמו תנחומים למשפחות האוקראיניות. כרגע אלו מילים, ולא הסכם פוליטי חדש. אך היחסים בין העמים קיימים לא רק בפרוטוקולים של ישיבות ממשלתיות. לפעמים הם מתבטאים בכך, האם עם אחד מסוגל לשמוע את כאבו של עם אחר.
מאמר זה זמין גם ב־RU
