ישראל שומעת את הקול הזה: סלפקוב וגלקין על האחריות הקרה והרוסית של קייב

סמיון סלפקוב, קומיקאי רוסי ידוע שהוכר על ידי השלטונות כסוכן זר, הגיב בפומבי לפוסט של מקסים גלקין על המצב באוקראינה. באינסטגרם הוא שיתף מחדש את דברי עמיתו, תוך התמקדות לא בניסוחים פוליטיים, אלא באחריות האנושית על המתרחש.

הדברים לא עסקו בגיאופוליטיקה ולא בוויכוחים באולפנים. סלפקוב הראה את תוצאות המכות על התשתית האזרחית — כניסות קרות בקייב, חושך, בתים קפואים. הוא הצהיר ישירות שהוא עייף מהצדקות תעמולתיות, שבהן מכות על שכונות שקטות מוסוות במילים כמו “השפעה על תשתית” או “הקפאה”.

לדבריו, מאחורי השפה המנוכרת מסתתרים פעולות מאוד קונקרטיות ואנשים מאוד קונקרטיים שמקבלים החלטות. סלפקוב פנה למצפון הרוסים, והזכיר את הנוסחה האוונגלית על אחריות אישית: לכל אחד יינתן לפי מעשיו, ולא לפי תזות טלוויזיוניות.

קודם לכן מקסים גלקין דיבר בפירוט על האסון ההומניטרי באוקראינה, והדגיש שמחוץ למדינה לעיתים קרובות ממעיטים בהיקף הטרגדיה. לדבריו, עבור מיליוני אנשים זו לא מלחמה מופשטת, אלא הישרדות יומיומית ללא אור, מים וחום, במיוחד בחודשי החורף.

גלקין יצא בגלוי נגד הפלישה הרוסית וכבר במרץ 2022 עזב את המדינה. בסתיו של אותה שנה הוא נכלל ברשימת “סוכנים זרים”. מעמד זה לא היה עבורו סיבה לשתוק — להיפך, דבריו הפומביים קיבלו טון עוד יותר קשה וישיר.

הסיפור של סלפקוב וגלקין מראה באיזה מבוי סתום מוסרי ואנושי נמצאים האמנים שהחליטו לא להתאים את עצמם לקו הרשמי. דבריהם נשמעים לא כהצהרה פוליטית, אלא כתזכורת לבחירה אישית — לשתוק או לקרוא לדברים בשמם, להצדיק או להכיר במובן מאליו.

דווקא קולות כאלה היום מתעדים לא סיסמאות, אלא את מציאות המלחמה ואת מחיר האדישות, על כך כותב בעקביות חדשות ישראל | Nikk.Agency, תוך קישור המתרחש באוקראינה עם ההשלכות המוסריות והאנושיות הרחק מעבר לקו החזית.