אם רוסיה תהרוס את תחנת הכוח: לבוב מכינה דוודים על עצים לבתי ספר, קייב מסתמכת על מערכת אחרת

לקראת עונת החימום 2026–2027, ערים אוקראיניות מתכוננות לאפשרות של התקפות רוסיות חדשות על תחנות הכוח התרמיות. בלבוב מתקינים ליד בתי הספר דודי עצים אוטונומיים, וקייב מתמקדת במתקנים ניידים ובמערכת חימום רזרבית עתידית. עבור מאות אלפי ילדים, השאלה כבר אינה רק אזעקות אוויריות: האם הם יוכלו בכלל ללמוד בכיתות חמות?

מחבר: R.Verter

ב-13 באוקטובר 2026 נודעו פרטים חדשים על הכנות לבוב וקייב לחורף. ההבדל בין שתי הערים ניכר. לבוב מנסה להבטיח חימום עצמאי לבתי ספר מסוימים, שיישמר גם לאחר הרס רשתות החימום העירוניות. קייב מסתמכת בעיקר על גיבוי התשתית הכללית.

לבוב: בתי הספר יקבלו חימום עצמאי

ראש עיריית לבוב, אנדריי סדובוי, הודיע כי עד סוף 2026 מתוכנן להתקין ליד בתי הספר יותר מ-70 דודי עצים אוטונומיים. יחד עם ציוד בתי חולים ומוסדות אחרים, העיר מצפה לקבל כ-100 מקורות חימום רזרביים.

זה לא פרויקט שקיים רק על הנייר. לפי נתוני הרשויות העירוניות ב-10 באוקטובר, יותר מ-40 מוסדות חינוך כבר מצוידים בדודי דלק מוצק. העבודה החלה כבר ב-2023. כל מתקן כזה כולל שני דודים, אחד מהם רזרבי, ומלאי העצים אמור להספיק לפחות לחודש.

ב-12 באוקטובר, מנהל ‘לבובטפלו-אנרגו’, אלכסנדר אודינץ, הבהיר כי יותר ממחצית הדודים שהותקנו בבתי הספר הגדולים כבר נבדקו. הוכנו הוראות, נקבעו מקומות אחסון לדלק ועובדים אחראיים: שני אנשים מהחברה העירונית ושני נציגי בית הספר.

המשימה ברורה. אם החימום המרכזי ייעלם, הילדים יוכלו להמשיך בלימודים, ובית הספר יהפוך במידת הצורך לנקודת חימום לתושבים.

לתוכנית האנרגיה העירונית של לבוב נדרשים יותר מ-3 מיליארד גריבנה. עד אמצע ספטמבר, לפי נתוני העירייה, הושלמו יותר מ-69% מהפעולות. המימון מסופק על ידי התקציב העירוני, הלוואות ושותפים בינלאומיים, כולל הבנק האירופי להשקעות, גרמניה ונורבגיה.

קייב כבר עברה חורף ללא חימום

בבירת אוקראינה זוכרים היטב את תוצאות הרס תשתיות החימום.

לאחר התקפות רוסיות בחורף 2026, נפגעה קשות תחנת הכוח התרמית דרניצקה TETs-4, שסיפקה חימום לחלק ניכר מקייב השמאלית.

ב-6 בפברואר הודיעו הרשויות העירוניות כי כ-45% ממוסדות החינוך במחוזות דרניצקי ודניפרובסקי נותרו ללא חימום. בכל העיר לא היה חימום ב-153 מבנים של מוסדות חינוך. שחזור תחנת הכוח הפגועה, לפי הערכות אז, עשוי היה לדרוש לפחות חודשיים.

ב-19 בפברואר נותרו ללא חימום עוד 62 בתי ספר. הילדים הועברו ללמידה מרחוק או הוצבו במוסדות מחוממים סמוכים. בקייב כינו את הנוהג הזה ‘הגירה חינוכית’.

על ניסיון זה מזכירים חדשות ישראל | Nikk.Agency לא במקרה: בעבר סיפרנו בפירוט על התקפות רוסיות על תשתיות אוקראיניות והפסקות חימום. החורף שעבר הראה עד כמה מהר הופכת תקלה אנרגטית לבעיה של עיר שלמה.

מדוע קייב לא הולכת בדרך של לבוב

ברשות הבירה ישנן 69 דודי חימום ניידים. חלק מהציוד התקבל בסיוע בלגיה. במיוחד, 16 מתקנים מומנו על ידי סוכנות שיתוף הפעולה הבינלאומית Enabel.

אבל דודים כאלה מיועדים בעיקר לבתי חולים, בתי יולדות ומוסדות חברתיים. ובקייב ישנם כ-500 בתי ספר בלבד.

במנהל העירוני מסבירים כי התקנה המונית של דודי עצים תיצור זיהום אוויר נוסף. האקולוג אלכסנדר סוקולנקו גם מזהיר מפני השלכות שריפת עצים ממושכת, ומזכיר את בעיות החימום בדלק מוצק בפולין.

יש גם צד הפוך: ללא חימום מרכזי, התושבים יתחילו להשתמש בעצמם בתנורים, עצים ופחם. זיהום האוויר ייווצר בכל מקרה, אך ממקורות נפרדים רבים.

עם זאת, קייב לא נשארת ללא תוכנית משלה. ב-10 באוקטובר הודיע ראש העיר ויטלי קליצ’קו על בניית מערכת חימום רזרבית בהספק של 1600 מגה-ואט. העיר והמדינה אמורות לממן אותה באופן שווה. סיום העבודות מתוכנן לדצמבר, וההכנה להפעלה – לתחילת 2027.

לפיכך, החודשים הראשונים של החורף נותרים פגיעים במיוחד.

ב-12 באוקטובר, מחלקת החינוך של הבירה גם הבהירה את סדר הפעולות במקרה של הפסקות חשמל ומים. בתי הספר ישתמשו בגנרטורים, מערכות סוללות ותאורה רזרבית. אם לא ניתן להבטיח תנאים בטוחים, הילדים יועברו ללמידה מרחוק או למוסדות אחרים.

מדוע הסיפור הזה חשוב לישראל

לישראלים כדאי לקחת בחשבון את ההבדל העקרוני בין מערכות החימום המקומיות לאוקראיניות. בישראל דירות ובתי ספר מחוממים בדרך כלל על ידי מתקנים חשמליים או אחרים פרטיים. באוקראינה, מבנים עירוניים רבים מקבלים מים חמים לחימום מרשת כללית, הקשורה לתחנת כוח תרמית גדולה.

לכן, הרס תחנה אחת יכול להשאיר עשרות אלפי אנשים ללא חימום. גנרטור יכול לספק תאורה לבית הספר, אך לא יחליף את מערכת החימום העירונית.

ההשלכות משפיעות גם על הקהילות היהודיות באוקראינה. משפחות, בתי ספר, מרכזים קהילתיים וקשישים משתמשים באותה תשתית כמו שאר התושבים. במקרה של הפסקות ממושכות, הם גם זקוקים לגנרטורים, דלק ועזרה.

הבעיה נבחנת גם על ידי ארגונים בינלאומיים. כפי שדווח בעבר על ידי חדשות ישראל, UNICEF תכנן תוכנית סיוע חורפית בסך 160.5 מיליון דולר, כולל תמיכה בלימודים לכ-375 אלף תלמידים.

מה יהיה בחורף

לבוב כבר בודקת ציוד אוטונומי. קייב יוצרת מערכת רזרבית חזקה יותר, אך עדיין לא הושלמה. שני הגישות דורשות כסף, דלק, צוות מוכן וזמן, שהתקפות רוסיות עשויות לא להשאיר.

השאלה המרכזית עדיין ללא מענה: כמה בתי ספר בקייב יוכלו להמשיך בלימודים פרונטליים אם החימום המרכזי שוב ייצא מכלל פעולה למשך מספר שבועות?

עבור הילדים האוקראינים, החורף הקרוב הוא עוד מבחן שלא אמור להיות בחיים בית ספריים רגילים. ותוצאתו תהיה תלויה לא רק בעבודת ההגנה האווירית, אלא גם בכמה מקורות חימום רזרביים יצליחו להכין לפני הכפור האמיתי.