26 באוקטובר 2026, ערב הבחירות לכנסת, אלוף העולם לשעבר בשחמט, מתנגד רוסי ופעיל זכויות אדם גארי קספרוב נתן ראיון מהדהד לקסניה סבטלובה עבור המהדורה הישראלית ‘זמן ישראל’. הוא הזהיר מהשפעת רוסיה על הפוליטיקה הישראלית, ביקר את עמדת הממשלה הנוכחית של ישראל כלפי אוקראינה והסביר מדוע ניצחון קייב משרת את האינטרסים הביטחוניים של המדינה היהודית.
מחבר: לב ורשבסקי
המחשבה המרכזית של קספרוב חורגת הרבה מעבר לדיון שלפני הבחירות: ישראל ואוקראינה מתמודדות עם איומים קשורים, והניסיון לשמור על מרחק פוליטי בין הסכסוכים הללו מועיל בעיקר לקרמלין.
רוסיה, איראן, חמאס: שתי מלחמות ואינטרסים משותפים של יריבים
קספרוב רואה במלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון כשני חזיתות של עימות רחב יותר בין משטרים אוטוריטריים לעולם הדמוקרטי.
בתפיסת עולמו, רוסיה, איראן, חמאס ו’חיזבאללה’ יוצרים מערכת איומים קשורה. הוא מכנה את סין כמשתתף משפיע נוסף בעימות זה, הפועל מאחורי הקלעים.
קספרוב מקדיש תשומת לב מיוחדת לשיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן. להערכתו, הקשרים הצבאיים בין רוסיה לאיראן מאפשרים להשתמש בניסיון של מלחמה אחת באחרת. טכנולוגיות, טקטיקות שימוש ברחפנים, טילים והגנה אווירית הופכים לחלק מהניסיון הצבאי המשותף.
כאן יש להפריד בין שיתוף הפעולה המאושר של רוסיה ואיראן לבין הטענות הרחבות יותר של קספרוב. תיאורו של איראן כמדינה התלויה לחלוטין במוסקבה הוא הערכה פוליטית ולא עובדה מוכחת.
עם זאת, הקשר בין האיומים כבר מזמן חדל להיות הפשטה.
חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency
מדוע ניצחון אוקראינה נחוץ לישראל
לשאלה הישירה של סבטלובה, מדוע ישראל צריכה לתמוך באוקראינה, קספרוב עונה דרך האינטרסים של המדינה היהודית עצמה.
הוא משוכנע כי תבוסה צבאית וגיאופוליטית של רוסיה עשויה לשנות את המערכת הפוליטית הרוסית, להחליש את שיתוף הפעולה שלה עם איראן ובפרספקטיבה להקטין את הלחץ על ישראל.
לפי ההיגיון הזה, עזרה לאוקראינה אינה צדקה ואינה שירות לקייב. זו השקעה בביטחון העצמי.
קודם לכן חדשות כתבו על פגישה של נציגים אוקראינים עם מרכזי מחקר ישראליים, שבה נדונו התוקפנות הרוסית, האיום האיראני והאפשרויות לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחום הביטחון.
עם זאת, החלשת מוסקבה כשלעצמה אינה מבטיחה את הפסקת התמיכה האיראנית בארגוני טרור. תוצאה כזו נותרת תחזית של קספרוב ולא תוצאה מוכחת של ניצחון אפשרי של אוקראינה.
תעמולה רוסית ופוליטיקה ישראלית
אחת החלקים החריפים ביותר בראיון מוקדשת לניסיונות הקרמלין להשפיע על מדינות דמוקרטיות.
לדעת קספרוב, לפוטין אין צורך להשיג ניצחון של אידיאולוגיה כלשהי. די לו להעצים את הקיטוב החברתי, חוסר האמון במוסדות השלטון והקונפליקטים בתוך החברות המערביות.
ישראל, סבור המתנגד, אינה יוצאת דופן.
קספרוב מניח כי מערכת התעמולה הרוסית מעוניינת בשימור הקורס הפוליטי הנוכחי של ישראל, שכן עמדה לא ברורה לגבי המלחמה נגד אוקראינה מאפשרת למוסקבה להימנע מלחץ דיפלומטי נוסף.
הוא גם טוען כי משאבי המידע של הקרמלין מנסים להשפיע על הקהל דובר הרוסית בישראל.
אבל כאן הדיוק הוא עקרוני: בראיון לא מוצגים הוכחות קונקרטיות לפעולה רוסית מאורגנת לתמיכה בממשלה הנוכחית של ישראל בבחירות 2026. זו הערכה פוליטית של קספרוב, הדורשת בדיקה נפרדת.
אנטישמיות ככלי לערעור יציבות
בנפרד מדבר קספרוב על אנטישמיות באירופה.
לדעתו, הקרמלין משתמש בסתירות החברתיות הקיימות, כולל תחושות אנטי-ישראליות, להעמקת המשבר בין ישראל לדמוקרטיות המערביות.
הוא רואה בטקטיקה זו כחלק ממדיניות רוסית רחבה יותר לערעור יציבות אירופה.
אבל אי אפשר לייחס אוטומטית למוסקבה כל ביטוי של אנטישמיות או כל פעולה אנטי-ישראלית. לתופעות אלו יש סיבות היסטוריות, אידיאולוגיות וחברתיות משלהן. יש לקבוע התערבות רוסית אפשרית בנפרד.
לישראל יש להחליט על אסטרטגיה
קספרוב מדבר בגלוי בעד שינויים פוליטיים בישראל. הוא סבור כי המדינה זקוקה למדיניות חוץ עקבית יותר, המבוססת על שיתוף פעולה עם מדינות דמוקרטיות ותמיכה באוקראינה.
עם זאת, הזהירות הישראלית יש לה סיבות משלה, כולל ביטחון אזורי והצורך לקחת בחשבון את הנוכחות הרוסית במזרח התיכון. אי אפשר פשוט למחוק את הנסיבות הללו מהדיון.
אבל נותרת השאלה, שהופכת לאחר הראיון של קספרוב לרלוונטית במיוחד.
האם ישראל יכולה להתמודד ביעילות עם איראן, תוך שמירה על מרחק פוליטי מאוקראינה, שנלחמת עם אחד השותפים המרכזיים של טהראן?
קספרוב עונה בשלילה.
כאן הראיון שלו הופך מהערה לבחירות הישראליות לשיחה על אינטרסים לאומיים ארוכי טווח.
לישראל חשוב לא אם היא אוהבת את גארי קספרוב ואם היא חולקת את דעותיו הפוליטיות. חשוב דבר אחר: עד כמה שיתוף הפעולה עם אוקראינה יכול לחזק את ביטחון המדינה ולהגביל את האפשרויות של אלו המאיימים על אזרחיה.