ב-21 באוקטובר 2026 התקיימה באודסה ועידה בינלאומית “זיכרון השואה: לקחי העבר לעתיד”. האירוע הוקדש לציון 35 שנה לאיגוד הכלל-אוקראיני של יהודים – אסירים לשעבר בגטאות ומחנות ריכוז נאציים. בעיר, אשר כיום נתונה להפגזות רוסיות, התכנסו ניצולי שואה, נציגי ממשל, דיפלומטים, היסטוריונים ומומחים בינלאומיים.
מחבר: ילנה גונקו
הוועידה איחדה את השיח על פשעי הנאציזם עם שאלות של ביטחון עכשווי, אנטישמיות ואחריות על תוקפנות צבאית. מקום מיוחד תפסו עדויות של אנשים ששרדו את הרדיפות במהלך מלחמת העולם השנייה וכעת שוב נמצאים עדים למלחמה באוקראינה.
רומן שוורצמן ו-35 שנות מאבק על זיכרון היסטורי
אחד המשתתפים המרכזיים היה רומן שוורצמן – יו”ר איגוד אזור אודסה של אסירים לשעבר בגטאות ומחנות ריכוז נאציים. בילדותו הוא שרד את גטו ברשד שבשטח מחוז ויניצה הנוכחי, ולאחר מכן הקדיש עשורים לשימור עדויות על השואה.
בינואר 2025 שוורצמן נאם בפני חברי הבונדסטאג הגרמני במילים: “באותם ימים היטלר ניסה להרוג אותי כי אני יהודי. עכשיו פוטין מנסה להרוג אותי כי אני אוקראיני”. נאנובסטי סיפרו בפירוט על הנאום הזה ועל תגובת הפוליטיקאים הגרמנים. עדותו הפכה לאחת מהבסיסים המהותיים של הוועידה הנוכחית באודסה.
האגודה שהוקמה ב-1991 עוסקת בתמיכה באסירים לשעבר, שימור זיכרונות, מסמכים היסטוריים והנצחת זכר הנספים. עבודה זו קיבלה משמעות מיוחדת לאחר עשורים של מדיניות סובייטית, שבה לעיתים קרובות הוזכרו קורבנות יהודים של פשעי הנאצים רק כ”אזרחים שלווים”.
לאודסה סיפור זה כואב במיוחד. באוקטובר 1941, בשטח מחסני אבק השריפה באזור דרך לוסטדורף, הכובשים השמידו עשרות אלפי אנשים, בעיקר יהודים. רומן שוורצמן הזכיר למשתתפי הוועידה את 25 אלף הנספים. כיום שמירת שמותיהם וגורלותיהם נותרת אחת המשימות של הארגונים היהודיים בעיר.
ישראל, גרמניה ואחריות בינלאומית
בוועידה השתתפו נציגי השלטון האוקראיני, הקורפוס הדיפלומטי, מוסדות אקדמיים וארגונים יהודיים. בין האורחים המוזמנים – אייל פבזנר, ראש נציגות “נתיב” הישראלית באודסה. “נתיב” – מבנה ממשלתי של ישראל, העוסק, בין היתר, בקהילות יהודיות במדינות ברית המועצות לשעבר ובשאלות של רפטריאציה.
גרמניה יוצגה על ידי חבר הבונדסטאג לשעבר, מייסדת שותפה של מרכז המודרניות הליברלית מרי-לואיז בק, נציג מכון גתה יעקב רצק. ראש עיריית ברלין קאי וגנר פנה למשתתפים באמצעות וידאו. הצד הגרמני הדגיש את חשיבות האחריות ההיסטורית על פשעי הנאציזם והצורך בשימור זיכרון הקורבנות.
משתתפי הדיונים האקדמיים, ביניהם היסטוריונים אנטולי פודולסקי, ויטלי צ’רנויבנקו וסרגיי גיריק, דנו בזהות הלאומית, בהתנגדות לאנטישמיות ובדרכים להעברת ידע היסטורי לדורות הבאים. משפטנים ומומחים למשפט בינלאומי בחנו בנפרד את מורשת משפטי נירנברג ואת בעיית האחריות על פשעים בינלאומיים עכשוויים.
לציבור הישראלי שאלות אלו בעלות משמעות ישירה. זיכרון הקהילות היהודיות באוקראינה מהווה חלק חשוב מההיסטוריה של השואה, ושימור עדויות על הנספים מאחד חוקרים ומשפחות משני צידי הגבול. בספטמבר 2026 נערכה בטקס זיכרון ב’יד ושם’ בירושלים לזכר קורבנות באבי יאר, עליה גם סיפרו נאנובסטי חדשות ישראל Nikk.Agency.
אנדרטת “נגד השכחה”: זיכרון שיש לשמר
אחת השאלות המעשיות של הוועידה הייתה גורל האנדרטה העתידית “נגד השכחה” בדרך לוסטדורף, 27. הפרויקט, שפותח על ידי מומחים מאודסה וגרמניה, כולל התקנת תשע סטלות מתכת מקורטן בצורת לשונות אש. בהרכב גם מתוכננים מגן דוד ושמות הנספים היהודים.
לפי חומרי המארגנים, גרמניה הקצתה בעבר מיליון יורו לבניית האנדרטה. אולם לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה ב-2022, הכספים הללו, בהסכמה עם השותפים, הופנו לתמיכה באוכלוסייה האזרחית ולהגנת אודסה. מתכננים לחזור למימוש הפרויקט האנדרטאי לאחר סיום המלחמה בניצחון אוקראינה.
הוועידה שוב העלתה בפני המשתתפים את השאלה כיצד לשמר את עדויות הדור ששרד את השואה. עבור אודסה זה קשור למקומות ספציפיים של רציחות המוניות, עבור ישראל – לזיכרון הקהילות היהודיות באוקראינה ולגורלות משפחות שההיסטוריה שלהן החלה זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל.
מערכת נאנובסטי קיבלה חומרי מידע מהוועידה מוועדת הארגון שלה. הקלטה מלאה של האירוע זמינה ב-YouTube.
