NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

על רקע המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה וניסיונות אירופה לצמצם את התלות בקרמלין, הונגריה מצאה את עצמה במרכז שערורייה חדשה. לפי דיווחים בתקשורת המערבית, עיתונאים קיבלו לידיהם מסמכים המצביעים על כוונת בודפשט לא להתרחק ממוסקבה, אלא להרחיב את שיתוף הפעולה איתה גם בתנאי לחץ סנקציות וקונפליקט חריף במזרח אירופה. במקביל, צצה גם תמלול שיחה של ויקטור אורבן עם פוטין מאוקטובר 2025, אותה בחן בלומברג: בה ראש ממשלת הונגריה אמר למנהיג הרוסי שהוא מוכן לעזור לו ‘בכל עניין’ והציע את עצמו כמתווך.

לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק כפרק נוסף בפילוג האירופי. ישראל מכירה היטב את המחיר של מדיניות שבה הפרגמטיזם הופך בהדרגה להרגל מסוכן לעצום עיניים מול משטר תוקפני למען רווח טקטי. ובמקרה של הונגריה, מדובר כבר לא במגע חד פעמי ולא בתמרון דיפלומטי, אלא בסימנים לקו מערכתי לשמירה על יחסים מיוחדים עם רוסיה.

את החריפות המיוחדת לשערורייה מעניק גם רגע הפרסום. הונגריה הולכת לבחירות פרלמנטריות ב-12 באפריל 2026, ואורבן מתמודד עם האתגר החמור ביותר ב-16 שנות שלטונו. סקרים עצמאיים, עליהם מצטטת רויטרס, הראו יתרון למפלגת האופוזיציה ‘טיסה’ של פטר מדיאר על פני פידס, והנושא של קשרי הממשלה עם רוסיה כבר הפך לאחת הנקודות הכואבות ביותר בקמפיין הנוכחי.

מדוע השערורייה סביב רוסיה פוגעת באורבן דווקא עכשיו

הבעיה עבור אורבן היא לא רק בהדלפה עצמה, אלא גם בהקשר הפוליטי. הקרמלין כבר מתלונן בפומבי שכוחות מסוימים באיחוד האירופי כביכול עוזרים ליריביו של ראש הממשלה ההונגרי, ופסקוב למעשה הודה שהתמלול שפורסם של שיחת אורבן עם פוטין משחק נגדו לקראת הבחירות. זה אומר שגם במוסקבה מבינים: הנושא של ‘יחסים מיוחדים’ של בודפשט עם רוסיה כבר לא נראה כנכס שניתן להציגו ללא כאב לבוחר.

אורבן עצמו ניסה במשך שנים להציג את הקו הזה כהגנה על האינטרסים הלאומיים ההונגריים, בראש ובראשונה האנרגטיים. אבל בשנת 2026 הנוסחה הישנה מתחילה להיסדק. על רקע המלחמה, הסנקציות וההערכה מחדש של האיומים באירופה, יותר ויותר הונגרים תופסים את הקרבה למוסקבה לא כערובה ליציבות, אלא כסימן לתלות פוליטית ומוסרית.

מה המשמעות של תוכנית ההתקרבות האפשרית ולמה זה מדאיג את אירופה

מאנרגיה ועד כוח רך

אם המסמכים עליהם כותבים התקשורת המערבית משקפים את ההיגיון האמיתי של פעולות בודפשט, מדובר בהתקרבות רחבה בהרבה מאשר רק ייבוא נפט וגז. המשמעות של הסכמים כאלה היא בדרך כלל לשמור על חדירה הדדית לתחומים רגישים – אנרגיה, חינוך, תרבות, חילופי מדע ופרויקטים תשתיתיים. ודווקא מודל כזה מסוכן לאירופה יותר מכל, כי הוא מאפשר למוסקבה לשמור על השפעה לא רק דרך צינורות וחוזים, אלא גם דרך קשר מוסדי ארוך טווח. מאושר, בכל מקרה, שהונגריה ממשיכה להסתמך על נפט וגז רוסיים ועושה זאת בניגוד למצב הרוח הכללי באיחוד האירופי.

לישראל זה נשמע מוכר במיוחד. כאשר מדינה מסבירה קשרים מסוכנים אך ורק בכלכלה, מאחורי זה לעיתים קרובות מסתתר לא פרגמטיזם נייטרלי, אלא עיוורון אסטרטגי. במקרה של אורבן השאלה כבר לא אם להונגריה יש זכות לדאוג לאנרגיה שלה. השאלה היא למה הדאגה הזו כל הזמן דוחפת את בודפשט לקו שמועיל לקרמלין ברגע שבו רוסיה מנהלת מלחמה להשמדת המדינה האוקראינית.

לא פחות מראה גם הסיפור עם השפה שבה אורבן, לפי התמלול, פנה לפוטין. זו לא הייתה שיחה רשמית יבשה בין שני מנהיגים, אלא כמעט נכונות להפגין להיות מועיל. עבור ראש ממשלה אירופי בעיצומה של מלחמה, טון כזה הוא כבר הצהרה פוליטית בפני עצמה. ובהונגריה מבינים זאת היטב. זו הסיבה שפטר מדיאר, מנהיג ‘טיסה’, עושה את הנושא הרוסי לאחד המרכזיים בהתקפה על הממשלה הנוכחית.

בחירות בצל מוסקבה

הקמפיין הנוכחי הפך עבור אורבן לקשה ביותר מזה חמש עשרה שנה. רויטרס כותבת ש’טיסה’ שומרת או מרחיבה את היתרון במספר סקרים עצמאיים, והבוחרים הצעירים יותר ויותר מפנים את גבם לשלטון הנוכחי. על רקע זה, כל אישור חדש של קשרים הדוקים עם הקרמלין פועל נגד ראש הממשלה, כי זה מחזק את הדימוי של פוליטיקאי שנתקע במודל גיאופוליטי ישן.

דווקא כאן השערורייה חורגת מגבולות הפוליטיקה הפנימית ההונגרית. אם באחת ממדינות האיחוד האירופי השלטון למעשה בונה ערוץ נפרד של קיום פוליטי וכלכלי עם רוסיה, זה פוגע באחדות העמדה האירופית כולה. וזה אומר, בעקיפין, משפיע גם על אוקראינה, על ארכיטקטורת הביטחון ביבשת, ועל יכולת המערב לעמוד מול משטרים רוויזיוניסטיים.

למה הסיפור הזה חשוב לישראל

ישראל מסתכלת על אירופה לא רק כשוק ומרחב דיפלומטי, אלא גם כחלק חשוב ממערכת מערבית רחבה של ריסון מדינות תוקפניות. כאשר בתוך המערכת הזו מופיע מנהיג שמחפש שוב ושוב פורמטים מיוחדים של שיתוף פעולה עם מוסקבה, זה מחליש את החזית הכללית של הלחץ על אחד המשטרים ההרסניים ביותר בעידן המודרני.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר זה מציינים: ההדלפה על תוכנית ההתקרבות ההונגרית-רוסית האפשרית חשובה לא רק לבודפשט או לבריסל. היא מראה כמה קל בתוך מערב פורמלי מאוחד יכולה להיווצר סדק פנימי משלה – במיוחד כאשר חלק מהאליטות מתחילות לבלבל בין אינטרס לאומי למדיניות של ויתורים לשותף אוטוריטרי.

לישראל יש כאן גם לקח ישיר. ידידות עם משטר שבונה מדיניות על תוקפנות, סחיטה והרס שכנים כמעט אף פעם לא נשארת רק עסק. במוקדם או במאוחר היא הופכת לגורם של משבר פנימי, לחץ חיצוני ופגיעות אסטרטגית.

הסיפור של אורבן היום נראה בדיוק כך. בעוד אירופה מנסה לשמור על אחדות מול המלחמה, ראש ממשלת הונגריה, לפי ההדלפות והפרסומים, ממשיך לשחק במשחק משלו עם מוסקבה. אבל הבעיה היא שמשחקים כאלה לעיתים רחוקות מסתיימים רק בשערורייה פנימית. בדרך כלל הם מסתיימים בפגיעה באמון – גם בתוך המדינה וגם בקרב בעלי הברית.