- November 25, 2025
- 5:26 pm
- ישראל
“בחודשים האחרונים, סוכנים רוסים, שהתחזו למתנגדים פוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פתחו בקמפיין מניפולטיבי ברשתות החברתיות בישראל, הקורא להתפטרותו. עד כה נראה שהשפעתו מוגבלת, אך הוא משקף כוונה להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל ויש לראות בו קריאה לפעולה לקראת שנת הבחירות”.
המחלוקות הפנימיות סביב בנימין נתניהו הן חלק מהחיים הפוליטיים בישראל. יש הרואים בו ערובה לביטחון. יש הרואים בו מקור למשבר. קואליציות, רפורמות, החלטות ממשלה — כל אלה מעוררים תגובות, וכפי שמדגישים אנליסטים רבים, בכך צריכים לעסוק רק אזרחי ישראל.
לכן המסקנות של דניאל רקוב, שפורסמו ב-24 בנובמבר 2024 על ידי המכון הירושלמי לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), צריכות להיחשב לא כביקורת פנימית אלא כאות אזהרה: בחודשים האחרונים סוכנים רוסים, שהתחזו למתנגדים פוליטיים של ראש הממשלה, פתחו בקמפיין מניפולטיבי ברשתות החברתיות בישראל, הקורא להתפטרותו.
רקוב מציין: עד כה השפעתו מוגבלת, אך הוא משקף כוונה להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל ויש לראות בו קריאה לפעולה לקראת שנת הבחירות. בישראל הבחירות אמורות להתקיים עד 27 באוקטובר 2026, ולכן חלון ההזדמנויות לשחקנים זרים פתוח.
רוסיה מגבירה את הדיאלוג — ובמקביל מנהלת התקפות
הפרדוקס עליו מצביע החוקר: בעוד שישראל מגבירה את הדיאלוג עם מוסקבה, רוסיה במקביל מנהלת קמפיין מקוון בעברית הקורא להתפטרות ראש הממשלה. הפוסטים מעוצבים כאילו נכתבו על ידי משתמשים ישראלים אמיתיים המתנגדים לנתניהו.
החומרים נראים כאילו נוצרו על ידי חברי האופוזיציה. תמונות, סגנון, ניסוחים רגשיים — כל אלה מחקים ויכוח פוליטי חי. אך הוויכוח הזה מלאכותי. רקוב כותב:
«פעילות זו עשויה להיות חלק מהכנת מוסקבה להשפעה על הבחירות ב-2026 או המשך ניסיונותיה השגרתיים לזרוע מחלוקת במדינות המערב».
מטרה ישירה: האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה
מחבר המחקר מפרט מה שואפת מוסקבה להשיג. פעילות הקמפיין מכוונת לקידום האינטרסים הרוסיים בישראל:
- מניעת סיוע צבאי או פוליטי ישראלי לאוקראינה;
- הרחקת ישראל משותפים מערביים;
- שיפור תדמית רוסיה בעיני הציבור הישראלי ובעלי ההחלטות.
מההתחלה קבוצות ההפעלה הרוסיות הניחו שממשלת נתניהו עשויה להיות יותר נוחה למוסקבה. לכן ההודעות הוסוו כפרסומים של תומכי “הליכוד” ו”הבית היהודי”. הסוואה זו יוצרת תמונה שקרית של הנוף הפוליטי, שבו “המשלנו” כביכול מקדמים את האינטרסים של רוסיה.
דיסאינפורמציה והגורם האמריקאי
הקמפיין פעל לא רק נגד נתניהו. הוא גם פעל נגד ממשל ביידן, מה שהיה בולט במיוחד בתקופת מחזור הבחירות האמריקאי 2024. בפוסטים הובעו ציפיות לשינויים במקרה של בחירת דונלד טראמפ, הופצה דיסאינפורמציה על אוקראינה, נשמעו קריאות “להתמקד בבעיות שלנו” ולא לתמוך בקייב.
במקביל, ברטוריקה הודגשה “תפקידה החיובי” של רוסיה בביטחון ישראל — תזה שמכוונת בכוונה בניגוד למציאות.
31 ביולי 2025: הרגע שבו הקמפיין עבר לנתניהו
רקוב מציין תאריך ספציפי: 31 ביולי 2025. בדיוק בנקודה זו הקמפיין Doppelgänger בפייסבוק הישראלי עבר שינויים משמעותיים. אם בעבר הרשת חיקתה תומכי מפלגות הימין, כעת היא התחזתה למתנגדי נתניהו.
הסטטיסטיקה נראית כך:
- 80% מהפרסומים של הקמפיין (56 מתוך 70), שהיו זמינים למחבר, כוונו ישירות נגד ראש הממשלה.
- מספר הפרסומים גדל ב-70% בהשוואה לתקופה שלפני 31 ביולי (41 פרסומים).
- ההודעות הפכו לאגרסיביות יותר באופן משמעותי.
הריטוריקה כללה האשמות ב”בגידה במדינה”, “השארת בני ערובה”, “הארכת המלחמה לשם שמירת השלטון”, “בידוד ישראל”, אחריות ל”פשעי מלחמה” בעזה, משבר כלכלי ואפילו “כפיית שואה שנייה”.
כל זה אינו ויכוח פנימי — זהו תבנית שנכתבה מחוץ לישראל.
הדרישה המרכזית — התפטרות מיידית של נתניהו והחלפת ההנהגה.
«תזכורת מרתיעה»: רוסיה מראה שהיא יכולה להתערב עמוק יותר
רקוב מנסח את המחשבה בבירור: הקמפיין משמש כתזכורת מרתיעה לפוליטיקאים הישראלים שרוסיה מסוגלת להגביר את ההתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל, כפי שהיא עושה במדינות אחרות. וזה לא איום ריק.
בהדלפת מסמכי Doppelgänger נמצאו נתונים שהסוכנים התכוננו מראש להתערבות בבחירות בישראל. יתרה מכך: נדונה אפילו הרעיון של יצירת מפלגה פוליטית שתוכל לשנות את האיזון בין המחנות.
מלחמת המידע של רוסיה: מספר ערוצים, וקטור אחד
לדברי המחבר, מלחמת המידע הרוסית פועלת בשני כיוונים:
- התערבות פוליטית בענייניה הפנימיים של ישראל — נושא הניתוח הנוכחי;
- מבצעי השפעה על קהל מחוץ לישראל — תחום נפרד, החורג ממסגרת העבודה.
הקמפיין נגד נתניהו הוא רק כלי אחד. ישנם יותר ערוצים, והסך הכולל שלהם עשוי להוביל לשינויים בדעת הקהל.
ביניהם:
- פעילות של משלחות רוסיות רשמיות, שלעיתים מתאמות את פעולותיהן עם רשתות מזויפות;
- סביבה תקשורתית פתוחה בישראל, המאפשרת לתקשורת הרוסית להפיץ תוכן ללא הפרעה;
- השפעה על הקהילה דוברת הרוסית בישראל, המונה כמה מאות אלפי אנשים;
- הפצת נרטיבים רוסיים דרך מדיה שמרנית מערבית וקבוצות שוליים בתוך ישראל;
- התקפות על אוקראינה וניסיונות להציג אותה כ”מדינה נאצית”;
- הרחבת ערוצי השפעה חדשים, כולל קבוצות גדולות עם תוכן רגשי “חיובי” (גיבורי צה”ל, סיפורי חיילים — לעיתים בדויים).
2022–2023: התפתחות הרטוריקה הרוסית
לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה וגינוי המלחמה על ידי כמה משרי ממשלת בנט–לפיד, הרטוריקה הרוסית השתנתה. בישראל הופיעו מסרים מסיתים, המכוונים נגד מהגרים מרוסיה ונגד ישראל עצמה.
מוטיבים אנטישמיים החלו להשתלב במסרים הרוסיים. עליית הלאומנות הרוסית, קסנופוביה וקבוצות שוליים ימניות קיצוניות טשטשו את הגבול בין אנטישמיות לתזות אנטי-ישראליות. זה התחזק לאחר 7 באוקטובר 2023, אך מאוחר יותר מוסקבה הבינה שהסתה אנטי-ישראלית ישירה פוגעת באינטרסים שלה והמתנה את הקו במידה מסוימת.
עם זאת, הרשויות הרוסיות המשיכו לסבול את הפצת שיח כזה.
מה צריך לעשות השב”כ
רקוב מציע צעדים ברורים:
- להעלות את ההתנגדות להתערבות פוליטית זרה לרמה גבוהה יותר בסדר היום הלאומי;
- לשתף פעולה עם אירופה וארה”ב, שצברו ניסיון רב בהתמודדות עם מלחמות מידע;
- לא לבקש מרוסיה להפסיק את הקמפיין — זה ייתפס כהכרה ביעילותו;
- להתמקד בחסימת תשתיות IT, כמו גם גופים פיזיים ומשפטיים המבטיחים את פעולות ההשפעה;
- להרחיב את סמכויות השב”כ והדירקטוריון הקיברנטי, אך ללא פרובוקציה של זעם ציבורי.
מי הם JISS ודניאל רקוב: הקשר, ללאו אי אפשר להבין את חשיבות הדו”ח
כדי להעריך את מסקנות המחקר, יש להבין מהו המכון הירושלמי לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ומדוע דעתו של דניאל רקוב חשובה. זה לא פורמליות. זה חלק מהתמונה.
המכון הירושלמי לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
JISS — מרכז מחקר עצמאי ישראלי, שהוקם ב-2017 בירושלים. השם המקורי — המכון הירושלמי ללימודים אסטרטגיים. ב-2019 קיבל המכון את שמו הנוכחי. הוא אינו קשור למבנים ממשלתיים, אך פועל בתחום הביטחון הלאומי והמדיניות החוץ.
המכון עוסק בחקר איומים אסטרטגיים, דינמיקה אזורית, תחרות מעצמות ואינטרסים ישראליים בסביבה הגלובלית. בצוות JISS עובדים אנשי צבא לשעבר, אנשי מודיעין, דיפלומטים, חוקרים עם ניסיון בעבודה במבנים ממשלתיים. זה הופך את המכון לנקודת מפגש של ידע מומחה וניסיון מעשי.
פרט חשוב: JISS מפרסם לעיתים קרובות הערכות שהופכות לחלק מהדיון המקצועי במבני הביטחון. לא תמיד בפומבי. לא תמיד ישירות. אבל קוראים אותם. מצטטים אותם. מסקנותיהם משמשות במשרדים הרלוונטיים.
JISS אינו מכון “אופוזיציוני” או “ממשלתי” — הוא מציג את עצמו כמרכז ריאליסטי. זה אומר התמקדות בהשוואה מעשית של איומים ואינטרסים, ולא באידיאולוגיה.
מי הוא דניאל רקוב
דניאל רקוב (דניאל ראקוב) — חוקר בכיר ב-JISS. קצין לשעבר במודיעין הצבאי אמן עם ניסיון של יותר מ-20 שנה בניתוח רוסיה, מדינות המזרח התיכון ותחרות מעצמות. עבד ביחידות שחקרו את ההתנהגות האסטרטגית של מוסקבה, קמפיינים צבאיים שלה, מגבלות והזדמנויות.
מ-2019 עד 2021 רקוב היה חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אחד ממרכזי המחקר המוכרים ביותר בישראל. לאחר מכן עבר ל-JISS. מופיע באופן קבוע בפורומים בינלאומיים — למשל, פורום הביטחון בווילנה — שם מנתח את המדיניות הרוסית והשפעתה על האזור.
בטקסטים שלו אין רטוריקה פוליטית. הקו פשוט: הערכת עובדות, דפוסי התנהגות וסיכונים. לכן הפרסום מ-24 בנובמבר 2024 הוא משמעותי. הוא לא מוצג כסנסציה. אבל יש בו משהו שמעורר דאגה: הקשר בין מבצע רוסי Doppelgänger וניסיונות להשפיע על תפיסת ראש ממשלת ישראל.
רקוב כותב בסגנון מחקרי, נמנע מניסוחים רועשים. ובכך, לדעת מומחים רבים, טמונה הערך. הניתוח שלו נתפס כהערכה מקצועית, ולא כחלק ממאבק פוליטי פנימי.
הוא לא טוען שרוסיה משנה את הפוליטיקה הישראלית. אבל הוא מציין כוונה — והכוונה בתחום המודיעין תמיד חשובה יותר מהיקף.
מסקנה: התקפה על נתניהו מבחוץ — זו התקפה על זכותם של הישראלים לבחור את דרכם
אפשר להתווכח על פעולות הממשלה. אפשר לבקר את הקואליציה. אפשר לתמוך באופוזיציה. כל זה — חלק מתהליך דמוקרטי נורמלי. אבל כשמבנה זר משתמש במחלוקות אלה כנשק, ההתקפה מפסיקה להיות פוליטית.
היא הופכת להתקפה על כל ישראל.
בהקשר זה הדיון צריך לצאת מגבולות הסביבה המומחית, ודווקא פלטפורמות כמו נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, משחקות תפקיד חשוב בכך שהישראלים יבינו: מה שנראה כמו ויכוח פנימי, לפעמים נכתב אלפי קילומטרים מישראל.
פרסום דניאל רקוב (עברית) מ-24 בנובמבר 2024 המכון הירושלמי לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) – https://jiss.org.il/rakov-russian-political-interference-in-israel/
