תמיכה יהודית באוקראינה: למה המשלחת האמריקאית RDI הגיעה למשה אסמן ולמה זה אות חשוב

29 במרץ 2026 הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן הודיע כי קיבל בבית הכנסת משלחת של ארגון Renew Democracy Initiative, דן עם נציגיו בעבודת סיוע הומניטרית ובפרויקטים משותפים אפשריים לסיוע לנפגעי המלחמה. בהודעתו נמסרה גם מספר מפתח: לדברי אסמן, RDI מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה סיפקה לאוקראינה סיוע הומניטרי בסכום של מעל 15 מיליון דולר.

במבט ראשון זה נראה כמו עוד פגישה של תודה. אבל אם מסתכלים מקרוב, העלילה רחבה יותר. כי מדובר לא בקרן מקומית ולא בתורמים אקראיים, אלא בארגון אמריקאי שמשלב עבודה פוליטית, ציבורית והומניטרית, קורא לרוסיה, איראן, צפון קוריאה וסין חלק מציר סמכותני ובמקביל מנהל כיוון אוקראיני נפרד לסיוע לקהילות חזית.

לקהל הישראלי יש כאן שכבה נוספת. הסיפור הזה נמצא בדיוק בצומת של שלוש נושאים שמתקרבים זה לזה יותר ויותר: אוקראינה, סולידריות יהודית וקואליציה בינלאומית נגד משטרים סמכותניים. ולכן ביקור המשלחת של RDI אצל אסמן הוא לא רק על צדקה. זה גם על שפת התמיכה הפוליטית שהמערב בונה בהדרגה סביב אוקראינה.

מי היא Renew Democracy Initiative ולמה זה לא רק קרן הומניטרית

RDI היא ארגון אמריקאי פרו-דמוקרטי, ולא מבנה יהודי פורמלי

לפי התיאור הרשמי, Renew Democracy Initiative היא ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח בפורמט 501(c)(3), שמשימתו היא לחשוף ולרסן את ברית הדיקטטורות המאיימות על החירות ברחבי העולם. באתר RDI היא מוצגת לא כקרן צדקה צרה, אלא כמבנה שמחבר חינוך אזרחי, סנגור, עבודה מדיה ותמיכה מעשית ב’דמוקרטיות חזיתיות’.

זה רגע חשוב. אי אפשר לקרוא ל-RDI ‘ארגון יהודי’ במובן הפורמלי. אבל יש לה הקשר יהודי ופרו-אוקראיני בולט בהנהלה ובפעילות הציבורית. יו”ר ומייסד RDI הוא גארי קספרוב, והמנכ”ל הוא אוריאל אפשטיין. אפשטיין, כפי שכותב הארגון עצמו, ניהל את הרחבת תוכניות RDI והעברת כמעט 15 מיליון דולר סיוע הומניטרי לאוקראינה מאז תחילת המלחמה המלאה.

הכיוון האוקראיני ב-RDI אינו סמלי

בעמוד נפרד Ukraine הארגון כותב במפורש שהוא מתמקד בתמיכה בקהילות אוקראיניות חזיתיות, משתדל ככל האפשר לרכוש סיוע בתוך אוקראינה ומעביר אותו למקומות שבהם התערבויות קטנות יחסית נותנות אפקט גדול באופן לא פרופורציונלי בשטח. שם גם מודגש שמדובר לא רק בסיוע לפליטים בחו”ל, אלא בתמיכה באנשים שנשארים ליד קו האש.

אם משווים חומרים ציבוריים שונים של RDI, רואים שהארגון באמת מנהל את המסלול האוקראיני באופן עקבי. בעמוד המנכ”ל אוריאל אפשטיין מדובר על כמעט 15 מיליון דולר סיוע הומניטרי לאוקראינה. בעמוד Giving Tuesday מופיעים כמעט 14 מיליון דולר ומובאים כמויות ספציפיות: 69,112 שקי שינה, 466,820 ערכות מזון MRE ויותר מ-1.33 מיליון דולר לאספקה רפואית וסיוע הומניטרי. בדו”ח שנתי מוקדם יותר לשנת 2023 RDI דיברה על סכום של מעל 11 מיליון דולר. במילים אחרות, המספרים הציבוריים המדויקים שלהם קצת משתנים בהתאם לתאריך עדכון העמוד, אבל היקף הסיוע עצמו מאושר רשמית.

למה הפגישה עם אסמן נראית פוליטית חשובה

אסמן מדבר על פרויקטים משותפים, ולא רק על תודה

מהודעת הרב הראשי של אוקראינה חשוב לא רק המילה ‘תודה’. הוא כותב בנפרד שסיפר למשלחת על עבודת הסיוע ההומניטרית שלו ודיבר על אפשרויות לפרויקטים משותפים כדי לעזור לאנשים בצורה יעילה יותר. זה כבר רמה אחרת של קשר. לא ‘הגיעו, הצטלמו, עזבו’, אלא ניסיון להבין איך ארגון אמריקאי עם משאבים וקשרים יכול להשתלב בתשתית הסיוע הקיימת בתוך אוקראינה.

לאוקראינה זה צעד רציונלי. לאסמן יש סמכות הומניטרית משלו, רשת אמון ומשקל סמלי בתוך הקהילה היהודית והרחק מעבר לה. ל-RDI יש משאב אמריקאי, קול ציבורי וגישה למעגלים פוליטיים-חברתיים בארה”ב. יחד זה נראה כמו ניסיון הגיוני לחבר לגיטימציה מקומית עם תמיכה חיצונית.

לישראל יש כאן אות נפרד

הקורא הישראלי בסיפור הזה יכול לראות משהו יותר מביקור משלחת בבית הכנסת בקייב. בחודשים האחרונים גם אוקראינה וגם מבנים בינלאומיים הקשורים אליה מנסים יותר ויותר לתאר את המלחמה לא רק כטרגדיה אוקראינית, אלא כחלק מקונפליקט רחב יותר של העולם החופשי עם ציר סמכותני. באתר RDI זה נאמר כמעט בטקסט ישיר: מדובר בהתנגדות לדיקטטורות ובעלי בריתן, כולל איראן.

כאן העלילה מתחילה להישמע כבר בצורה ישראלית חדה. כי עבור ישראל איראן היא לא קטגוריה אקדמית ולא נקודה בדיון על דמוקרטיה גלובלית. זו איום חי. וכאשר ארגון אמריקאי שעוזר לאוקראינה בונה במקביל שפה של מאבק עם ציר סמכותני הכולל את איראן, זה יוצר מסגרת מובנת גם לקהל הישראלי. אוקראינה בגישה כזו מפסיקה להיות ‘מלחמה אירופית זרה’ והופכת לחלק מחזית רחבה יותר.

זו הסיבה ש-NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים בביקור RDI אצל משה אסמן לא רק כרוניקה הומניטרית. זה סיפור על איך סביב אוקראינה ממשיכה להיאסף רשת תמיכה, שבה מצטלבים מעגלים פרו-דמוקרטיים אמריקאיים, סולידריות יהודית, יוזמות הומניטריות והבנה נוקשה שהמלחמה של רוסיה נגד אוקראינה מזמן יצאה מגבולות אזור אחד.

מה באמת הראתה הפגישה הזו

לאוקראינה יש עדיין בעלי ברית לא רק ברמת הממשלות

יש פרט חשוב שלעתים קרובות מפספסים. כשמדברים על סיוע לאוקראינה, בדרך כלל נזכרים בבית הלבן, בקונגרס, באיחוד האירופי או בחבילות נשק גדולות. אבל התמיכה מחזיקה גם ברמה אחרת — במבנים לא ממשלתיים, רשתות אמון, מנהיגים דתיים, פעילים אזרחיים, תורמים פרטיים. RDI נמצאת בדיוק בצומת הזה: בין השפעה פוליטית, קמפיין ציבורי וסיוע חומרי ממשי.

לאוקראינה עצמה זו חדשות טובות. גם ברגע שבו ממשלות המערב מתווכחות על קצב, היקף וקדימויות, סביב המדינה ממשיכות לפעול ארגונים שעבורם תמיכה באוקראינה משולבת באידיאולוגיה רחבה יותר של הגנה על העולם החופשי. וקשרים כאלה בדרך כלל חיים יותר ממחזור חדשות אחד.

והנושא היהודי כאן אינו דקורטיבי

הפגישה בבית הכנסת, התודה לאוריאל אפשטיין, הברכה על חיים שניצלו — כל זה מעמיק את העלילה. הוא מראה שהסיוע לאוקראינה מגיע לא רק דרך דיפלומטיה רשמית וקרנות גדולות, אלא גם דרך רשתות יהודיות, פרו-אוקראיניות ופרו-דמוקרטיות, שלגביהן השאלה מזמן אינה מסתכמת רק בפילנתרופיה.

המסקנה הסופית כאן די פשוטה. הפוסט של משה אסמן הוא טקסט קטן על מציאות גדולה. אוקראינה עדיין מחזיקה לא רק על נשק ותקציבים, אלא גם על אנשים, ארגונים ובריתות שרואים במאבקה חלק מהאג’נדה המוסרית והפוליטית שלהם. במובן הזה הפגישה עם Renew Democracy Initiative חשובה לא רק כי מדובר במיליוני דולרים של סיוע. היא חשובה כי היא מראה: לאוקראינה עדיין יש שפת אמון, שבה מוכנים לדבר איתה גם בבית הכנסת, גם בוושינגטון וגם בסביבה הבינלאומית של אלה שתופסים את החירות לא כסיסמה אלא כהתחייבות.