אוקראינה שוב דנה באפשרות להפקיע את האינטרסים הכלכליים של יזמים רוסים ב’קייבסטאר’. הסיבה העיקרית היא החלטת האיחוד האירופי ב-22 בספטמבר 2026 להוציא את מיכאיל פרידמן מרשימת הסנקציות. יליד לבוב, בעל אזרחויות רוסיה וישראל, שמר על חלק במבנה השקעות בינלאומי הקשור למפעיל הסלולרי הגדול ביותר באוקראינה. העיתון הרוסי ‘נאשא ורסיה’ התערב לטובת הנכסים הללו כבר לאחר חידוש הדיון – ודיבר על גבולות גיאופוליטיים.
מחבר: ר. ורטר
מה אוקראינה רוצה להלאים ולמי שייך ‘קייבסטאר’
ב-28 בספטמבר ולדיסלב נדשקובסקי ב-‘ביזנסצנזור’ העריך את האינטרס הכלכלי העקיף של פרידמן בקבוצת Kyivstar ב-16.9%, של פטר אבן ב-5.4%, ושל אנדריי קוסוגוב ב-21.1%. בסך הכל כ-43.4%. אלה אינם מניות ישירות של ‘קייבסטאר’ האוקראיני ובוודאי לא הוכחה לגישה של אנשים אלה לנתוני המנויים.
שרשרת הבעלות עוברת דרך LetterOne מלוקסמבורג, VEON הבינלאומית ו-Kyivstar Group הרשומה בברמודה. LetterOne מחזיקה ב-45.46% מהמניות והקולות של VEON, ועוד 7.89% מהאינטרס הכלכלי מתקבל דרך מבנה הצבעה עצמאי STAK. VEON שולטת ב-83.6% מקבוצת Kyivstar. ב-LetterOne, החלקים של פרידמן, אבן וקוסוגוב הם בהתאמה 37.86%, 12.13% ו-47.24%. מכאן חישוב העיתונאים, ולא בעלות ישירה של 43.4% מהמפעיל הלאומי.
ב-26 באוקטובר הופיעו דיווחים על בחינת הממשלה את הלאמת האינטרס של פרידמן. מקורם היה בלוגר לאצ’ן: אין עדיין החלטה שפורסמה על ידי הקבינט או דרך מאושרת להחרמה. לכן, לומר שהמדינה כבר לוקחת את ‘קייבסטאר’ אינו נכון.
באוקטובר 2023 בתי המשפט האוקראיניים עצרו 47.85% מהזכויות התאגידיות של VEON ב’קייבסטאר’ ואת הזכויות ב-Ukraine Tower Company, Kyivstar.Tech ו-Helsi. ב-29 בנובמבר 2024 נעצר בוטל. הצעת החוק שנדונה להפקעת כל הזכויות של החברה עם החזרת חלקים למשקיעים לא מעורבים נמשכה. מקרים אחרים שונים: Sense Bank, הבנק האוקראיני לשעבר ‘אלפא-בנק’, הולאם על ידי המדינה ב-2023; הבעלים לשעבר מערערים על ההחלטה. לגבי נכסי IDS Ukraine, כולל ‘מורשינסקה’ ו’מירגורודסקה’, נמשכים הליכים משפטיים נפרדים.
ההימורים עולים יחד עם העסק. מלבד תקשורת, קבוצת Kyivstar מפתחת את Uklon, פלטפורמת הבריאות Helsi, שירות התרופות Tabletki.ua ו-Kyivstar TV. ב-27 באוקטובר החברה חתמה על הסכם לרכישת ספק הענן GigaCloud בשווי של עד 50 מיליון דולר; השלמת העסקה עדיין תלויה בעמידה בתנאים. כאן שאלות הביטחון הלאומי והגנת הנתונים מובנות, אך הפרסומים אינם מוכיחים כי בעלי המניות הרוסים קיבלו גישה למידע על נסיעות או פניות רפואיות.
NAחדשות חדשות ישראל Nikk.Agency סיפרו בעבר על המתקפה הרוסית ב-27 בספטמבר על המשרד של ‘קייבסטאר’ בקייב.
מי מבעלי ההון הרוסי יש לו אזרחות ישראלית
מיכאיל פרידמן – אזרח רוסיה וישראל; הוא קיבל אזרחות ישראלית ב-2014. פטר אבן מחזיק באזרחות רוסית ולטבית. עבור אנדריי קוסוגוב אושרה אזרחות רוסית, ואין עדויות מהימנות לאזרחות ישראלית.
גרמן חאן – עוד יזם ממעגל ‘אלפא-גרופ’ עם אזרחות ישראלית. עם זאת, הוא עזב את LetterOne ב-2022 יחד עם אלכסיי קוזמיצ’ב ואינו נכלל ב-43.4% הנוכחיים.
פרידמן ואבן עזבו את הניהול ב-2022, זכויותיהם התאגידיות והתשלומים שלהם הוגבלו. לאחר הסרת הסנקציות של האיחוד האירופי, ההגבלות של אוקראינה, ארה”ב ובריטניה המשיכו לפעול. חסימת הזכות לקבל דיבידנדים אינה אומרת שהבעלות נעלמת.
עבור ישראל, ההבדל הזה משמעותי: הדרכון הישראלי של פרידמן אינו יוצר חסינות מסנקציות אוקראיניות, ונכסיו הפרטיים אינם הופכים לנכסי מדינה של ישראל. אין אישורים שהממשלה הישראלית השתתפה בניסיונות להגן על חלקו.
מי ברוסיה דיבר על קווים אדומים ומה הקשר ל-FSB
ב-28 באוקטובר פרסמה ‘נאשא ורסיה’ הרוסית טקסט של ניקולאי אולחין ‘הדומקום הקייבי הגיע ל’קייבסטאר”. לפי גרסת המחבר, המשקיעים הרוסים כאילו נתנו לאוקראינה את עסקי התקשורת, והשליטים מתכוונים כעת ‘לסחוט’ אותו.
הוא תוקף את העיתונאי יורי בוטוסוב, מזכיר את סרגיי פשינסקי, ולדימיר זלנסקי, קיריל בודנוב ודוד אראחמיה, משווה את המתרחש לגרמניה של שנות ה-30, משתמש ברמזים למוצא היהודי של פרידמן, פסטיבל הג’אז של אלפא בלבוב ואנדרטת באבי יאר. המאמר אינו מביא הוכחות לתוכנית המוצהרת להשתלטות על העסק.
להגנת החברה הבינלאומית נקראו מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר ומנהל ה-CIA מייק פומפאו, שר בריטי לשעבר ברנדון לואיס, דאנקן פרי, בטסי כהן ומיכיל סוטינג. הפרסום מזכיר את יציאת קבוצת Kyivstar לנאסד”ק דרך Cohen Circle באוגוסט 2025 וההשקעות המוצהרות של 1.3 מיליארד דולר מ-2023. אך תפקידיהם של אנשים אלה אינם מעידים על כך שהם חולקים את עמדת העיתון.
“יש עסקים שלא נסחטים”, מסכם המחבר, מזהיר על “אינטרסים גיאופוליטיים אסטרטגיים” ותחומי השפעה שלכאורה קייב אינה שייכת להם. זו רטוריקה של המערכת, לא אזהרה רשמית של ממשלת רוסיה.
מאז מרץ 2025 העיתון שייך לחבר מועצת מחוז סראטוב ויאצ’סלב קלינין, מייסד ‘חדשות הווטרנים’. ב-2024 דיווח Politico בהסתמך על חומרים מודיעיניים מערביים על קשריו המשוערים עם ה-FSB ושיתוף פעולה עם פעיל האיגוד הסרבי נוביצה אנטיץ’ בפעולות השפעה. ההחזקה כינתה את ה-FSB ומשרד ההגנה הרוסי כשותפים מידעיים; ההאשמות של Politico אינן שוות ערך לפסק דין משפטי.
ב-25 באוקטובר קלינין עצמו פרסם טור ‘זמן לחלק את אוקראינה?’, דן בטענות הרוסיות על אודסה, חרקוב, פולטבה, סומי, צ’רניגוב ועל העברת לבוב לפולין, בוקובינה לרומניה, וזקרפטיה להונגריה. שלושה ימים לאחר מכן העיתון שבבעלותו הזהיר כי אין לגעת באינטרסים המסחריים הרוסיים באוקראינה.
הרשויות האוקראיניות עדיין לא הכריזו כיצד ואם יפקיעו את הנכס הזה. והפרסום הרוסי כבר הפך את המחלוקת התאגידית האפשרית לסיפור על גבולות גיאופוליטיים. לאחר כל האזהרות הקודמות של מוסקבה על ‘קווים אדומים’, השאלה בכותרת נשמעת פחות ופחות רטורית.
