ב-24 באוקטובר 2026 אוקראינה הודיעה על חידוש עבודת Starlink ו-Starshield לאחר מגבלות שהפריעו למל”טים צבאיים ולקשר בחזית. במשך שבוע וחצי הכוחות האוקראיניים לא יכלו להשתמש כראוי בחלק מהמל”טים המהירים, מכיוון שפרמטרי התקשורת הלוויינית השתנו ללא אזהרה. מדינות אירופה וקנדה מזרזות את הפרויקטים שלהן, אך אף אחת מהן עדיין לא מסוגלת להחליף את המערכת של אילון מאסק.
מחבר — פאבל שווייקו, נאנובוסטי.
Starlink — רשת לוויינית אזרחית שמשתמשים בה גם יחידות אוקראיניות. Starshield — הגרסה הצבאית שלה לתקשורת מוגנת, כולל עם מל”טים. מסופי הקרקע מקבלים אות מהלוויינים, ולכן התקשורת יכולה להישמר במקומות שבהם הפגזות רוסיות השמידו את התקשורת הרגילה.
למה המל”טים הפסיקו לעבוד
על הבעיה דיווחו הכוחות האוקראיניים ב-14 באוקטובר. במכשירים שנעו במהירות של כ-160 קמ”ש, Starshield איבד את הקשר. יחידות אוקראיניות נאלצו לבטל חלק מהמבצעים; המגבלות גם הקשו על יירוט “שאהדים” רקטיים — מל”טים מהירים עם מנוע רקטי שרוסיה משתמשת בהם נגד אוקראינה. המהירות בהודעות אלו מתייחסת לתנועת המטוס או נושא המסוף, ולא למהירות העברת נתוני האינטרנט.
The Wall Street Journal, בהסתמך על מקורותיו, כתב שההוראה ניתנה על ידי מאסק. מקורות של רויטרס הצביעו על הבית הלבן. מאסק טען שההחלטה על Starshield נמצאת בידי ממשלת ארה”ב, דונלד טראמפ הכחיש את מעורבותו. השאלה מי בדיוק הורה להגביל את הרשת הצבאית נותרת שנויה במחלוקת.
ב-24 באוקטובר ולדימיר זלנסקי הודיע שהפרמטרים הקודמים שוחזרו. משרד ההגנה של אוקראינה תיעד תקשורת יציבה באובייקטים שנעים במהירות של יותר מ-400 קמ”ש. לאחר מכן מאסק הודה ש-SpaceX הגבילה בכוונה את Starlink האזרחי: לטענתו, הכוחות האוקראיניים הפרו את תנאי השימוש, כשהשתמשו במסופים להתקפות התקפיות. יועץ הנשיא האוקראיני לטכנולוגיות הגנה, סרגיי בסקרסטנוב (“פלאש”), התנגד: מסופים מסחריים אינם מתאימים למתקפות בטווחים בינוניים וגדולים, בין היתר בשל מגבלות טכניות קיימות.
בפברואר נאנובוסטי כתבו על חסימת השימוש ב-Starlink על ידי יחידות רוסיות. באוקטובר המגבלות כבר השפיעו על מכשירים אוקראיניים. האפשרות לשנות מרחוק את תנאי העבודה של הרשת לא נעלמה.
מי יוכל להחליף את SpaceX
עבור נאנובוסטי, פאבל שווייקו השווה את תוכניות המפעילים עם היכולות הקיימות. ל-Starlink יש יותר מ-11 אלף לוויינים. המתחרה האירופי הקרוב ביותר, OneWeb, בבעלות Eutelsat הצרפתית, מחזיקה בכ-650 ומתכננת להגדיל את הקבוצה ל-1300 עד שנת 2030. בספטמבר החברה הזמינה מ-Airbus עוד 229 לוויינים, כולל להחלפת לוויינים מיושנים. אבל המסופים הקרקעיים שלה כבדים יותר, גדולים יותר ודורשים יותר חשמל. בחזית היה צורך להחליף אלפי מכשירים.
פולין העבירה לאוקראינה יותר מ-29 אלף מסופים וממשיכה לשלם על השימוש בהם. שר החוץ שלה, רדוסלב סיקורסקי, שאל בפומבי את מאסק אם הוא עוסק בפוליטיקה באמצעות המוצרים שלו.
החברה הקנדית Telesat מפתחת את Lightspeed. The Wall Street Journal מציין את המספר 288 לוויינים; Telesat עצמה ציינה באוגוסט 225 לקבוצה הראשונית. השיגור הראשון מתוכנן לדצמבר 2026, והשירות הגלובלי לתחילת 2028. האיחוד האירופי מכין את IRIS² עם 348 לוויינים; השיגורים הראשונים מתוכננים לשנת 2029. גרמניה, צרפת ושוודיה גם מפתחות תוכניות חלל צבאיות. אפילו המפעילים האירופיים משתמשים כרגע בטילים של SpaceX לשיגור המכשירים שלהם.
ב-22 באוקטובר משרד ההגנה האוקראיני, ICEYE הפינית ונוקיה חתמו על מכתב כוונות ליצירת תקשורת לוויינית בשליטת אוקראינה. זהו תחילת המשא ומתן, ולא רשת מוכנה או חוזה חתום לבנייתה.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
איך ישראל נכנסה לסיפור הזה
חקירת רויטרס מ-23–24 באוקטובר הראתה: ניסו לנהל את הגישה ל-Starlink גם בסכסוכים במזרח התיכון.
באוקטובר 2023 המודיעין האמריקאי דיווח על אפשרות להופעת מסופים אצל אנשים הקשורים ל”חזבאללה” — ארגון חמוש לבנוני שנתמך על ידי איראן ונלחם בישראל. וושינגטון ביקשה מ-SpaceX לזהות את הציוד ולנתק אותו. ב-2024 פניות דומות נגעו לחות’ים — תנועה הנתמכת על ידי איראן בתימן, שתוקפת ספינות בים האדום ובישראל. לפי מקורות רויטרס, חלק מהמסופים החשודים נותקו.
ארה”ב פעלה גם בכיוון ההפוך: ניסתה להבטיח את Starlink למשתמשים בתוך איראן במהלך ההפגנות לאחר מותה של מהסה אמיני ב-2022. ממשל טראמפ דן בצעדים דומים לאחר התקפות אמריקאיות-ישראליות על איראן ב-2025 ו-2026. אין אישורים לשיגור כל המסופים שנדונו.
במאמר של נאנובוסטי על הסנקציות נגד איראן וה-Shahed הרוסיים כבר נבדקה הקשר בין המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון: “שאהדים” — מל”טים בפיתוח איראני שרוסיה משתמשת בהם למתקפות על ערים אוקראיניות. בישראל הסיפור הזה כבר קיבל המשך מעשי: חיפשו מסופים חשודים במהלך הקרבות בגבול הצפוני. באוקראינה הקשר שוחזר, אך רשת לוויינית עצמאית במלואה עדיין אין.