Sunday Times כותב על קניבליזם בקרב חיילים רוסים בחזית האוקראינית — מה ידוע

ב-27 באפריל 2026, נושא המלחמה באוקראינה קיבל אחד מהפרקים המידעיים הקודרים ביותר בחודשים האחרונים. העיתון הבריטי The Sunday Times דיווח בהתבסס על חומרים של המודיעין הצבאי האוקראיני, כי בקרב החיילים הרוסים במזרח אוקראינה ייתכן שנרשמו מקרים של קניבליזם על רקע בעיות אספקה חמורות, רעב ותשישות בחזית.

זה לא דיווח חזיתי רגיל ולא סתם האשמה נוספת כלפי הצבא הרוסי. מדובר בחומרים שלפי הפרסומים כוללים תמונות, הודעות קוליות ותקשורת של קצינים רוסים. עם זאת, חשוב להבהיר מיד: The Sunday Times קיבל גישה לחומרים של המודיעין האוקראיני, אך חלק מהטענות נשארות טענות של המודיעין ולא מקרה משפטי שנחשף לציבור או חקירה עצמאית לחלוטין עם בסיס ראיות פתוח.

מה בדיוק טוען המודיעין האוקראיני

לפי הנתונים שמספרים The Sunday Times, Kyiv Post, The Jerusalem Post, NV ו-The Moscow Times, המודיעין הצבאי האוקראיני מדבר על לפחות חמישה פרקים שבהם חיילים רוסים לכאורה אכלו את גופות חבריהם או ניסו לעשות זאת. בהקשר הישראלי, הסיפור הזה חשוב במיוחד לא בגלל הסנסציוניות, אלא בגלל השאלה עד כמה המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה הורסת לא רק ערים, אלא גם את מבנה הצבא, המשמעת והנורמה האנושית.

הפרק המרכזי המתואר מתייחס לנובמבר 2025 ולאזור מירנוגרד במחוז דונצק. לפי הפרסומים של החומרים, חייל רוסי עם הכינוי “חומוי”, הקשור ליחידת חיל רגלים ממונעת של הארמיה הכללית ה-51, לכאורה הרג שני חברים וניסה לאכול חלק מגופתו של אחד מהם.

בחומרים נאמר כי קצין רוסי לא מזוהה דיווח על כך בתקשורת טלגרם ובהודעות קוליות. הוא לכאורה העביר תמונות ותיאר כי החייל נמצא במרתף, שם ניסה לחתוך את שרידי האדם. בניסיון המעצר, לפי הנתונים הללו, הוא פתח באש ונהרג.

מה בדקה The Sunday Times

לפי הפרסומים הפתוחים, The Sunday Times לא רק הדפיס את הצהרת הצד האוקראיני. העיתון ניתח את התמונות שסופקו בעזרת כלים תוכנתיים והזמין מומחה רפואי. במיוחד, נמסר כי לא נמצאו סימנים לעיבוד דיגיטלי או יצירת תמונות, ומנתח צבאי עצמאי סבר כי הנזקים בתמונות דומים יותר לסימנים מחפץ חד ולא לפציעות קרב טיפוסיות.

עם זאת, זה לא שווה לאימות עצמאי מלא של כל הפרקים. The Jerusalem Post מציין במפורש כי The Sunday Times לא הצליח לבדוק סופית את כל ההצהרות של המודיעין האוקראיני, והצד הרוסי בדרך כלל מכריז על יירוטים כאלה כ”פייקים”. זו הסתייגות חשובה: החומר רציני מאוד, אך יש לעבוד איתו בזהירות, מבלי להפוך את המודיעין לעובדה משפטית מוכחת.

מדוע הסיפור הזה חשוב לישראל ולמבט האוקראיני-ישראלי על המלחמה

לקהל הישראלי, הפרסום הזה נקרא לא כסיפור מפחיד רחוק מהחזית, אלא כסימן נוסף על אופי המלחמה שרוסיה מנהלת נגד אוקראינה. ישראל מבינה היטב שצבא שחי בלוגיקה של זלזול באנשים שלו, במוקדם או במאוחר הופך את האלימות לנורמה – תחילה נגד זרים, ואז נגד עצמם.

לכן כאן חשובים לא רק הפרטים של הפרק המסוים, אלא גם ההקשר הרחב יותר: יחידות רוסיות בחלקים מסוימים של החזית, לפי דיווחים של הצד האוקראיני והתקשורת, נתקלו בבעיות אספקה, תשישות, הפרת משמעת, אלכוהול, סמים ואלימות פנימית. בהקשר זה, דיווחים על קניבליזם נראים כנקודת קיצון של התדרדרות, אם החומרים המתוארים יאושרו במלואם.

НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency בוחנת נושאים כאלה לא למען ההלם, אלא למען ההבנה: המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה מזמן יצאה מגבולות הקונפליקט הצבאי הקלאסי. היא מראה מה קורה לחברה ולצבא כאשר המדינה זורקת אנשים לטחנת הבשר, מסתירה את ההפסדים, מפחיתה מערך החיים ובו זמנית ממשיכה לדרוש משאבים גיוסיים חדשים.

מה הקשר בין אספקה לחזית החורף

לפי גרסת המודיעין האוקראיני, פרקים מסוימים יכלו להיות קשורים לתקופת החורף, כאשר האספקה בחזית הקדמית התדרדרה. The Jerusalem Post מציין גם כי אם המקרים הללו אכן התרחשו, הם יכלו להיות מבודדים וקשורים לתנאים קיצוניים, רעב, הרס נפשי ומצב חזיתי קשה.

Kyiv Post מציין בנפרד כי מקורות אוקראיניים מדברים על “מנת רעב” ביחידות הרוסיות, וכן על פקודות שבהן קניבליזם הוזכר לצד איסורים על אלכוהול וסמים. אם נוסח כזה אכן היה קיים במסמכים או בהודעות הפיקוד, זה עשוי להצביע על כך שלא מדובר בשמועה אחת, אלא בבעיה שניסו בצבא למנוע מנהלית.

עם זאת, התמונה של אספקת החזית אינה חד-צדדית. Kyiv Post מזכיר גם כי אוקראינה הכירה בבעיות רציניות באספקת כוחותיה באחד הקטעים תחת קופיאנסק, שם האספקה הוקשתה על ידי התקפות רוסיות על המעברים. אך ההבדל העקרוני הוא שהצד האוקראיני הכיר בבעיה בפומבי, דיווח על החלטות כוח אדם וחקירה, בעוד שהמערכת הרוסית לעיתים קרובות סוגרת נושאים כאלה בתעמולה והכחשה.

מה ניתן להחשיב כמבוסס ומה עדיין נשאר כהצהרה

נכון לעכשיו, ניתן להחשיב כמבוסס את עצם פרסום The Sunday Times והפרסומים הבאים במספר מדיה בינלאומיים, אוקראיניים, רוסיים וישראליים. כמו כן, ידוע כי החומר מבוסס על נתונים שסופקו על ידי המודיעין הצבאי האוקראיני: תמונות, יירוטים ותקשורת טלגרם, שלפי דברי העיתונאים, נבדקו חלקית מבחינה טכנית ומומחית.

הצהרה שדורשת ניסוח זהיר היא היקף התופעה. הנוסחה “בקרב החיילים הרוסים התחיל קניבליזם” נשמעת חזקה, אך נכון יותר לכתוב: המודיעין האוקראיני טוען כי תיעד כמה פרקים כאלה; The Sunday Times קיבל ובדק חלקית את החומרים; עדיין אין בדיקה עצמאית פתוחה של כל המקרים.

מדוע ההכחשה הרוסית לא סוגרת את השאלה

רוסיה באופן מסורתי מכנה את יירוטי האוקראינים וחומרים דומים כ”פייקים”.

עצם זה לא מוכיח לא את השקר ולא את האמת של הפרקים המסוימים. אך במהלך שנות המלחמה המלאה כבר נוצרה פרקטיקה גדולה: הצד הרוסי לעיתים קרובות הכחיש עובדות שאחר כך אושרו על ידי מקורות אחרים, נתוני לוויין, חקירות או עדויות עדים.

לכן העמדה העיתונאית הנכונה כאן היא לא לצעוק “הכל הוכח”, אך גם לא לאפס את הנושא רק בגלל שמוסקבה מכחישה אותו. במיוחד כאשר החומרים הגיעו לעיתון בריטי גדול, סופרו מחדש על ידי מדיה ישראלית ואוקראינית, וחלק מהאלמנטים עברו הערכה טכנית ורפואית.

המסקנה הסופית זהירה, אך כבדה: אם לפחות חלק מהנתונים שפורסמו יאושרו, זו לא תהיה רק סיפור על רעב בחזית. זו תהיה עדות להתדרדרות עמוקה של מכונת המלחמה הרוסית, שבה החיילים תחילה הופכים לחומר מתכלה, ואז נשארים ללא אספקה נורמלית, ולאחר מכן מנסים להסתיר את ההשלכות.

לישראל יש עוד לקח בסיפור הזה. מלחמות שמתנהלות ללא כבוד לחיי אדם כמעט אף פעם לא נשארות “מקומיות”. הן מייצאות אכזריות, מנרמלות את התפרקות הכללים ויוצרות סביבה מסוכנת לכל האזור – ממזרח אירופה ועד המזרח התיכון.