שישה דרישות של טראמפ לזלנסקי, איום לשלול מאוקראינה מודיעין ודיזל לפוטין: איך זה קשור לישראל

דונלד טראמפ שש פעמים ביקש מוולודימיר זלנסקי להפסיק את התקיפות האוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים. קייב סירבה להפסיק את ההתקפות ללא התחייבויות נגדיות ממוסקבה. אז נשיא ארה”ב הסכים עם פוטין על אספקת דיזל רוסי, תוך כדי הקלה על חלק מהסנקציות.

מחבר: R.Verter

רצף האירועים הזה נחשף ב-10 באוקטובר 2026 על ידי המהדורה האמריקאית Axios בהתבסס על פקיד בממשל ארה”ב שמכיר ישירות את המשא ומתן.

אבל בסיפור הזה יש פרט רציני יותר מהדיזל עצמו. נציג אוקראיני טוען כי מתווכים אמריקאים איימו להפסיק את העברת המידע המודיעיני. בוושינגטון מכחישים זאת.

שמונה שעות במיאמי

ב-9 באוקטובר סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר, המייצגים את ממשל טראמפ, ניהלו משא ומתן של שמונה שעות עם המשלחת האוקראינית במיאמי.

דנו בערבויות הביטחון של אוקראינה, שיקום הכלכלה, מימון הצבא לאחר המלחמה, סוגיות טריטוריאליות, אפשרויות הצטרפות לאיחוד האירופי ויחסים עם נאט”ו – הברית הצפון-אטלנטית.

אבל המחלוקת התעוררה סביב בתי הזיקוק הרוסיים.

מל”טים אוקראיניים תוקפים במשך חודשים את המפעלים שמעבדים נפט לבנזין, דיזל ומוצרי נפט אחרים. המפעלים הללו מספקים דלק לכלכלה הרוסית, כולל לוגיסטיקה צבאית.

לפי ניתוח של חוקרי הבנק הפדרלי של דאלאס, בתקופות מסוימות בקיץ התקיפות האוקראיניות השפיעו על עד 60% מכושר הזיקוק הזמין של רוסיה. זה לא אומר שכל המפעלים הפסיקו לעבוד בו זמנית: היקף הנזקים וההפסקות השתנה.

עבור הקרמלין ההשלכות כואבות. עבור וושינגטון הן התבררו כלא נוחות.

זלנסקי הציע חילוף. טראמפ רצה משהו אחר

זלנסקי לא סירב לדון בהפסקת התקיפות האנרגטיות. הצעתו הייתה ספציפית: אוקראינה תפסיק לתקוף את בתי הזיקוק הרוסיים אם רוסיה תפסיק להרוס תחנות כוח ורשתות אנרגיה אוקראיניות.

ההצעה הזו אינה חדשה. כבר ב-23 בספטמבר חדשות פירקו בפירוט את תנאי הפסקת האש האנרגטית שהציע זלנסקי לאחר פגישה עם טראמפ.

הצד האמריקאי, לפי עדות מקור Axios, התעקש על הפסקה חד-צדדית של התקיפות האוקראיניות.

במהלך המשא ומתן, טוען פקיד אוקראיני, ויטקוף וקושנר הזהירו על אפשרות להפסיק את התמיכה המודיעינית האמריקאית. מקור אמריקאי מכחיש בתוקף איום כזה.

לקורא בישראל כדאי להבהיר: לא מדובר בפורמליות דיפלומטית. המידע המודיעיני של ארה”ב מסייע לאוקראינה לעקוב אחר איומים צבאיים, להעריך את הפעולות הרוסיות ולתכנן הגנה. הפסקת שיתוף פעולה כזה עלולה להקשות מאוד על ההגנה האוקראינית.

עם זאת, אין החלטה מאושרת של וושינגטון להפסיק את העברת המידע המודיעיני.

פוטין קיבל עסקת דיזל. ומה קיבלה אוקראינה?

באותו יום טראמפ הכריז על הסכם עם פוטין: אספקה מיידית של יותר מ-300 אלף טון דיזל רוסי, עוד 500 אלף טון בנובמבר, ואז מיליון טון. מאוחר יותר הוא ציין את הכמות הכוללת של שלושה מיליון טון.

משרד האוצר האמריקאי דרך OFAC – הסוכנות האחראית על יישום סנקציות פיננסיות – אישר פעולות מסוימות עם דיזל רוסי.

זלנסקי כינה זאת השקעה בהמשך המלחמה.

ההיגיון הכלכלי של התנגדותו ברור: יצוא מוצרי נפט מביא לרוסיה הכנסות שיכולות לשמש למימון הכוחות המזוינים.

אבל התחייבויות נגדיות ממוסקבה עדיין לא נראות. לאחר שיחה של 90 דקות עם טראמפ, פוטין, לפי דברי עוזרו יורי אושקוב, אפילו לא הסכים לחדש מיידית את המשא ומתן לשלום.

למה הסיפור הזה מתחיל במזרח התיכון

ישראל כאן לא צופה מקרית.

המלחמה סביב איראן, הפרעות בזיקוק נפט והובלות דרך מיצר הורמוז – נתיב ימי בין איראן לעומאן, שדרכו עוברת חלק משמעותי מהמסחר העולמי בנפט – יצרו לחץ רציני על שוק הדלק.

דיזל נחוץ למשאיות, לחקלאות, לתעשייה. עליית מחירו משתקפת במהירות בעלות ההובלות והסחורות. עבור טראמפ, שעומד בפני בחירות אמצע נובמבר לקונגרס, זו כבר בעיה פנימית אמריקאית.

וזה יוצר מבנה די מוזר. אוקראינה תוקפת את הזיקוק הרוסי, מנסה לצמצם את יכולות מוסקבה להמשיך במלחמה. ארה”ב רוצה להוזיל את הדלק ולכן פותחת לדיזל הרוסי גישה נוספת לשוק העולמי.

כבר במרץ חדשות ישראל | Nikk.Agency במאמר “נפט, מל”טים וכסף למלחמה” ניתחו כיצד ההסלמה במזרח התיכון מסייעת לכלכלה הרוסית, והתקיפות האוקראיניות מפריעות לקרמלין לנצל את מחירי הנפט הגבוהים.

כעת הקשר הזה התבטא ישירות בדיפלומטיה האמריקאית.

לישראל יש כאן גם שאלה אחרת. אם וושינגטון מוכנה להתאים את מדיניות הסנקציות כלפי רוסיה תחת לחץ של משבר אנרגיה, עד כמה יהיו יציבים הכלים הסנקציוניים בעימותים אחרים, כולל ההתמודדות עם איראן?

אי אפשר להשוות אוטומטית את המצב הזה לאחרים. אבל ישראל צריכה לעקוב בקפידה אחרי החלטות כאלה.

שיחות השלום נמשכות. המלחמה גם

ויטקוף וקושנר שוקלים נסיעות חדשות למוסקבה ולקייב. הממשל האמריקאי ממשיך לדון בערבויות ביטחון לאחר המלחמה ובהסכמים כלכליים.

בינתיים התקיפות הרוסיות על אוקראינה נמשכות. עסקת הדיזל כבר הוכרזה, אך הסכמי הפסקת אש אין.

דווקא חוסר ההתאמה הזה חשוב יותר ממיליוני הטונות של הדלק שהובטחו.

לאוקראינה מציעים לוותר על אחד הכלים ללחץ על הכלכלה הצבאית הרוסית. רוסיה עדיין לא הציגה התחייבויות נגדיות פומביות.

השאלה נותרת מאוד ספציפית: מדוע הפסקת התקיפות האוקראיניות על בתי הזיקוק צריכה להקדים את הפסקת התקיפות הרוסיות על האנרגיה האוקראינית, ולא להתרחש בו זמנית?