9 בנובמבר 2026 בלומברג תיאר תרחיש לא נעים עבור קייב: לאחר תבוסת הרפובליקנים בבחירות הביניים ב-3 בנובמבר, דונלד טראמפ נחלש פוליטית, אך החלטותיו עדיין עשויות להשאיר את אוקראינה ללא מודיעין אמריקאי, תקשורת לוויינית ומיירטי טילים. אירופה משלמת על נשק, אוקראינה מייצרת את שלה.
המומחה מקרן מרשל הגרמנית איאן לסר סבור שקייב תוכל להסתגל, אך קרע כזה יעודד את מוסקבה. לא מצפים לקריסה צבאית מיידית במקרה של קרע עם וושינגטון. אך האירועים בסתיו הראו כמה יקר אפילו שבוע של הפרעות.
מחבר: סטס שיפר, נאנובוסטי
וושינגטון מתמקחת עם מוסקבה עוד לפני סיום המלחמה
ב-5 בנובמבר טראמפ קיבל בבית הלבן את קיריל דמיטרייב, שליח מיוחד של פוטין. עם המשלחת האוקראינית שהייתה בוושינגטון הוא לא נפגש אז. נשיא ארה”ב דיבר לאחר השיחה על “עסקה גדולה” שעשויה לכלול את כל אירופה. אין עדיין מסמך מוסכם או רשימת ויתורים. לפני המשא ומתן בין אוקראינה, רוסיה וארה”ב ב-10–11 בנובמבר באבו דאבי, צרפת הודיעה על השתתפות האירופאים בדיון על ערבויות ביטחוניות. וושינגטון תיוצג על ידי סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר.
החלק הכלכלי של ההתקרבות למוסקבה כבר קיבל צורה. לאחר השיחה עם פוטין ב-9 באוקטובר, טראמפ אישר חריגים מהסנקציות עבור דיזל רוסי: הובטחו 300 אלף טון מיד, 500 אלף בנובמבר ועוד מיליון בהמשך. אך החוק האמריקאי האוסר על יבוא מקורות אנרגיה רוסיים נותר נושא למחלוקת עם הממשל. שני מכליות, שהיו בדרכן לארה”ב, שינו מסלול; אין משלוחים מאושרים. ב-9 בנובמבר סגן שר החוץ של רוסיה אלכסנדר פנקין כינה את ההסכם על הדלק בסיס אפשרי לשיקום קשרים עסקיים.
למוסקבה משתלם העיקרון עצמו: לסחור עם אמריקה מבלי להפסיק את המלחמה. אך תבוסת טראמפ בבחירות יוצרת מכשולים גם לקרמלין. הדמוקרטים יקבלו שליטה על הקונגרס בינואר 2027 ויוכלו לדרוש חקירות, סנקציות ואספקה לאוקראינה. עד ינואר, ההחלטות ההגנתיות נותרות בעיקר בידי הבית הלבן.
Patriot: יש אישור למכירה, אין טילים מוכנים
התלות הכואבת ביותר של קייב היא טילי הפטריוט, שמפילים מטרות בליסטיות. ב-30 באוקטובר ארה”ב אישרה מכירת 500 מיירטי PAC-3 לאוקראינה ב-2.1 מיליארד דולר (כ-6.7 מיליארד שקל). מממנים קנדה, גרמניה, נורבגיה והכספים האירופיים שהוקצו לאוקראינה, אך הטילים עדיין צריכים להיות מיוצרים: המועדים הרגילים מגיעים לתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21. קייב מבקשת טילים מהמלאי הקיים של ארה”ב.
לאחר תחילת המלחמה של ארה”ב וישראל עם איראן, הביקוש למיירטים עלה. הצבאות האירופיים עצמם שומרים על מחסנים מוגבלים. זלנסקי דיבר על 600 PAC-2 גרמניים לאספקה בשנים 2027–2028; ממשלת גרמניה אישרה את ההסכם על כמה מאות, אך לא אישרה רשמית את המספר 600. המתקן הפולני של לוקהיד מרטין שהוכרז ב-27 באוקטובר הוא מרכז לתיקון ותחזוקה של PAC-3, לא מפעל חדש לייצור טילים. הייצור המובטח של מיירטים באוקראינה עדיין לא הושק. היועץ של זלנסקי ללוחמה אלקטרונית סרגיי בסקרסטנוב מדבר על מחסור עולמי בטילים.
מודיעין, Starshield והסכנה של ניתוק תקשורת
התלות השנייה היא אזהרות המודיעין של ארה”ב על שיגורי טילים רוסיים, הנחוצות לפעולת ההגנה האווירית. באוקטובר העברתם הופסקה חלקית; עד ה-25 באוקטובר, לדברי זלנסקי, היא שוחזרה. לאירופה יש לוויינים, אך לא מערכת השגחה רציפה דומה. על רקע התקפות על האנרגיה האוקראינית לפני החורף, זו לא בעיה טכנית קטנה: ב-7 בנובמבר אוקראינה דיווחה שהצליחה ליירט רק ארבעה מתוך 36 טילים בליסטיים ששוגרו.
הבעיה של תקשורת לוויינית התגלתה ברחפנים. הגבלות המהירות של Starshield — רשת צבאית של SpaceX, שונה מ-Starlink המסחרית — הפריעו לתקשורת על מכשירים שנעים מהר יותר מ-160 קמ”ש. העבודה שוחזרה למהירות של כ-400–420 קמ”ש ב-24–25 באוקטובר. מי שהורה להטיל את ההגבלות נותר נושא להסברים סותרים של הבית הלבן ואילון מאסק. החוזה של אוקראינה על Starshield תקף בערך עד אמצע 2027. הפרויקט האירופי Bromo — מיזוג מתואם של חטיבות החלל של איירבוס, לאונרדו ותאלס, ולא רשת מוכנה להחלפת Starlink. התשתית הלוויינית האוקראינית אינה משתווה לאמריקאית. בינתיים רוסיה שיגרה 32 לווייני “רוסווט”; לפי הערכת המודיעין האוקראיני, הם כבר מספקים לצבא מפגשי תקשורת מוגבלים, אם כי אין כיסוי רציף.
למה לישראלים כדאי לעקוב אחרי המשא ומתן באבו דאבי
אירופה מתכוננת להשלכות: מ-9 עד 22 בנובמבר מתקיימים בפולין תרגילים Koalicja — 2800 חיילים מ-11 מדינות: בריטניה, צרפת, פולין, גרמניה, טורקיה, ספרד, שוודיה, בלגיה, אסטוניה, ליטא והולנד. הכוח הרב-לאומי העתידי מיועד לתמוך בצבא האוקראיני לאחר סיום הקרבות, ולא לכניסה מיידית לאוקראינה. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק מדגיש: התרגילים אינם מעידים על הפסקת אש קרובה. מוסקבה דורשת ויתורים טריטוריאליים והגבלות לצבא האוקראיני; קייב דוחה נייטרליות כפויה וצמצום כוחות; שאלות טריטוריאליות, אומר זלנסקי, יכולות להידון רק על ידי מנהיגי המדינות.
לישראלים מוכרת המחיר של תמיכה אמריקאית נגד טילים, אף על פי ש”חץ”, “קלע דוד” ו”כיפת ברזל” פותרים משימות שונות, ו-PAC-3 אינו תחמושת אוניברסלית לכל המערכות הללו. לארה”ב יש גם מערכות THAAD ומיירטים ימיים, שהיו בשימוש בהגנה על ישראל מאיראן. המומחית RUSI אמילי פריס, שעובדת באוניברסיטת חיפה, מניחה שוושינגטון עשויה להצדיק צמצום הסיוע לאוקראינה בצרכים של המלחמה עם איראן או ההגנה האווירית הישראלית. מדובר על סדרי עדיפויות תקציביים וייצוריים, ולא על ויכוח ישיר בין קייב לירושלים.
נאנובוסטי ניתחו בעבר דיווחים על מסופי לוויין ישראליים HiSKY על רחפנים אוקראיניים: יכולותיהם הטכניות אושרו, אך השימוש על ידי הצבא האוקראיני לא. מחפשים חלופות, אך לא ניתן להחליף את Starshield במהירות. ואם ארה”ב תקל בסנקציות נגד רוסיה מבלי להפסיק את המלחמה, השותף של איראן — מדינה שישראל ממשיכה בעימות צבאי איתה — ירוויח. אין עדיין “עסקה גדולה” סופית, אך כבר יש החלטות ראשונות שאוקראינה נאלצת לשלם עליהן.