בתחילת נובמבר אוקראינה, ארצות הברית ורוסיה עשויות לשוב לשולחן המשא ומתן. אך במקביל הקרמלין שואף לפגישה אחרת – דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין וסי ג’ינפינג. ושם לא מתוכנן נשיא אוקראינה.
מחבר: R.Verter — НАновости
ההבדל אינו רק בהרכב המשתתפים. במקרה הראשון דנים בתנאי הפסקת המלחמה בהשתתפות אוקראינה עצמה. בשני – מוסקבה מקווה לדבר עם וושינגטון ובייג’ינג כאחת המעצמות המגדירות את הסדר העולמי.
הדבר המעניין ביותר: מי שיכול להפריע לפוטין הוא דווקא המנהיג הסיני.
זלנסקי מוכן לנסוע אפילו מחר. השאלה – במוסקבה
ב-23 באוקטובר דיווחה Sky News כי סבב נוסף של משא ומתן בין המשלחות האמריקאית, האוקראינית והרוסית עשוי להתקיים באבו דאבי או בשווייץ.
אבו דאבי היא בירת איחוד האמירויות הערביות, מדינה שכבר שימשה כמתווכת בחילופי שבויים בין אוקראינה לרוסיה.
זלנסקי אישר את הכנת הפגישה במחצית הראשונה של נובמבר. לפי נתוני רויטרס, ביום הקודם הוא שוחח עם נציגים אמריקאים סטיב וויטקוף וג’ארד קושנר. אלה נפגשו בעבר עם פוטין.
אוקראינה מוכנה להתחיל במשא ומתן אפילו מחר, טוען זלנסקי. אך הפגישה באוקטובר כבר נכשלה, וקייב מטילה את האחריות על מוסקבה.
בין הדרישות האוקראיניות – ערבויות ביטחוניות אמינות, שמירה על צבא חזק ומימון תחזוקתו לפחות לעשר שנים.
עד לפגישת הנשיאים עוד רחוק. תחילה על הדיפלומטים להסכים לפחות על שאלות עקרוניות.
פוטין זקוק לפגישה אחרת. ולתמונה אחרת
НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency
הקרמלין מציע לארגן משא ומתן בין טראמפ, פוטין וסי ג’ינפינג בשולי פסגת APEC ב-18–19 בנובמבר בשנז’ן.
APEC הוא איחוד של 21 כלכלות באזור אסיה-פסיפיק. פגישותיו מוקדשות למסחר ושיתוף פעולה כלכלי. אוקראינה אינה חברה בפורום זה.
על יוזמה דומה כבר כתבנו ב-НАновости, תוך ניתוח ששלוש המעצמות אכן יכולות להחליט ללא הסכמת קייב.
ב-24 באוקטובר ניתחה האנליסטית של מכון MERICS בברלין, אווה זייברט, ב-The Diplomat את הסיבות שבגללן סין עשויה לסרב לפסגה כזו.
לפי הערכתה, מוסקבה הייתה רוצה הסכם ברוח יאלטה של 1945.
אז סטלין, רוזוולט וצ’רצ’יל דנו באירופה שלאחר המלחמה, כולל גורלן של מדינות שנציגיהן לא השתתפו בקבלת ההחלטות. לקוראים הישראלים כדאי להבהיר: מדובר בוועידה ביאלטה שבחצי האי קרים, ולא בעיר יפו בישראל.
היום ‘יאלטה’ חדשה אינה תוכנית מוסכמת, אלא מאפיין של שאיפות רוסיות אפשריות.
עם זאת, גם ללא הסכם הקרמלין יקבל את התמונה הרצויה: פוטין שוב לצד מנהיגי שתי המעצמות הגדולות בעולם.
ולמה שסין תעזור לפוטין?
לסין יש חישובים משלה.
סין מעדיפה לדבר עם האמריקאים והרוסים בנפרד. למה לקשור את האינטרסים הכלכליים שלה לדרישות מוסקבה?
יש גם נשק גרעיני. טראמפ מציע לדון בצמצום הארסנלים של שלוש המדינות. עם זאת, המלאי הגרעיני של סין קטן בהרבה מזה של ארצות הברית ורוסיה. בייג’ינג אינה רוצה לקבל על עצמה התחייבויות זהות.
בנוסף, פגישה רשמית על עתידה של אוקראינה ללא קייב הייתה סותרת את ההצהרות הסיניות הקודמות על הצורך בהשתתפות שני הצדדים במלחמה.
סי עשוי להסכים לקבל אורחים, אך לא להשתתף במשא ומתן בפורמט שהציע הקרמלין.
ואז פוטין יישאר ללא ‘יאלטה’ הדיפלומטית שלו.
הדיזל הרוסי – כבר נושא למסחר?
זייברט מצביעה גם על הצד הכלכלי של היחסים בין מוסקבה לוושינגטון.
ארצות הברית הקלה חלק מהמגבלות על דלק דיזל רוסי. דווח על משלוח בנפח של 40 אלף טון המיועד לאמריקה. רוסיה הציעה גם משלוחים נוספים של דשנים על רקע המשבר במזרח התיכון.
אין הוכחות להחלפת ההחלטות המסחריות הללו בוויתורים על אוקראינה.
אבל עבור קייב הבעיה ברורה: בעוד הדיפלומטים מדברים על שלום, הקלת הסנקציות עשויה להביא לכלכלה הרוסית הכנסות נוספות.
מה כאן נוגע לישראל
לישראל יש סיבה לעקוב בקפידה לא רק אחרי המשא ומתן על אוקראינה, אלא גם אחרי ההסכמים האפשריים בין מוסקבה לוושינגטון.
בינואר 2025 חתמו רוסיה ואיראן על הסכם שותפות אסטרטגית. הוא אינו מחייב את המדינות להילחם זו למען זו באופן אוטומטי, אך הוא כולל פיתוח שיתוף פעולה, כולל בתחום הצבאי-טכני.
לכן, הקלת הלחץ האמריקאי על רוסיה מעוררת שאלה נפרדת: האם הדיפלומטיה העתידית תשפיע על היחסים הרוסיים עם טהרן?
בינתיים אין אישורים לדיון כזה.
חשוב יותר דבר אחר. ישראל יודעת עד כמה ביטחון המדינה תלוי ביכולות הצבאיות שלה ובפתרונות של בעלות בריתה. אוקראינה שואפת לערבויות שלא יישארו רק כהבטחות על הנייר.
טראמפ עשוי להיפגש עם פוטין וסי. הוא עשוי לנהל משא ומתן נפרד עם זלנסקי. אך מוסקבה, וושינגטון ובייג’ינג אינן רשאיות מבחינה משפטית לנהל את השטח האוקראיני במקום אוקראינה.
אך לשנות את היקף הסיוע, הסנקציות והיחסים הכלכליים – בהחלט יכולים.
וזה בדיוק מה שכדאי לעקוב אחריו בנובמבר. לא אחרי התמונות של שלושת הנשיאים, אלא אחרי ההחלטות שיבואו לאחר לחיצות הידיים.