אוקראינה נכנסת לחורף של חיסכון קפדני: 27 מיליארד דולר להגנה ו-32.6 מיליארד דולר ללא כיסוי לשנת 2027

אוקראינה נכנסת לחורף צבאי נוסף עם משימה פשוטה ולא נעימה: המלחמה מתייקרת מהר יותר מאשר הכלכלה מצליחה להרוויח כסף.

בשבוע האחרון הופיעו סביב התקציב האוקראיני כמה מספרים גדולים. $27 מיליארד. $32.6 מיליארד. €90 מיליארד. €45 מיליארד. אם נחבר אותם באופן מכני, יתקבל הרושם של קטסטרופה פיננסית, שבה אי אפשר להבין כמה כסף אוקראינה בכלל צריכה ולאיזו שנה.

מחבר: מערכת NAnews

אבל אי אפשר לחבר אותם.

מדובר בהוצאות שונות, תוכניות שונות ואפילו שנים שונות.

ב-4 באוקטובר הבריטית The Telegraph כינתה את המתרחש כהכנת אוקראינה ל-winter of austerity — חורף של חיסכון קפדני. הניסוח רועש, אך הבעיה עצמה בהחלט אמיתית: קייב כבר מחפשת אילו הוצאות מדינה ניתן לדחות כדי להשאיר יותר כסף לצבא. במקביל יש צורך להגיע להסכמות עם האירופאים על כספים לשנת 2027.

צריך להתחיל עם $27 מיליארד.

$27 מיליארד דרושים לצבא — וחלק מהכסף דרוש עוד לפני סוף השנה

ב-25 בספטמבר ראש ממשלת אוקראינה סרגיי קורצקי הודיע לאחר ישיבה עם משרד ההגנה כי הצורך הביטחוני הנוסף עומד על $27 מיליארד.

עם זאת, לא כל הסכום הזה מתייחס לנשק שישמש עד 31 בדצמבר. חלק מהכסף יש להעביר כבר עכשיו כמקדמות לאספקות הרבעון הראשון של שנת 2027.

למלחמה זה דבר רגיל, אך לעיתים קרובות בלתי נראה מהצד. אם טילים, מל”טים או תחמושת דרושים בפברואר, אי אפשר להתחיל לחתום על חוזה עבורם בפברואר.

הממשלה האוקראינית מצפה למצוא בתוך התקציב שלה כ-$7 מיליארד. ב-27 בספטמבר קורצקי כינה זאת “מצב חיסכון קפדני”: אופטימיזציה של הוצאות, חלוקה מחדש של כספים ואמצעים פנימיים אחרים.

במקביל, לא מתכוונים לקצץ במשכורות החיילים ובסיוע למשפחותיהם. הממשלה גם מבטיחה לשלם את הפנסיות, משכורות הרופאים והמורים במלואן ובזמן.

את ה-$20 מיליארד הנותרים קייב מצפה לסגור יחד עם השותפים. הכסף דרוש למל”טים, טילים, ציוד ונשק אחר.

וכאן עולה הסתירה הראשונה לכאורה.

ב-1 באוקטובר נציגי אוקראינה והאיחוד האירופי הצהירו כי המקורות לכיסוי הצרכים התקציביים והביטחוניים של המדינה בשנת 2026 נקבעו. זה לא אומר שכל ה-$27 מיליארד כבר נמצאים בחשבונות בקייב. מדובר בכך שהצדדים מבינים מאילו מנגנונים הם מתכוונים לסגור את הצורך הזה. הכסף עדיין צריך לעבור דרך החלטות, תוכניות ותשלומים מתאימים.

לכן, שתי משפטים יכולים להיות נכונים בו זמנית: לאוקראינה יש צורך צבאי נוסף עצום — ובמקביל האיחוד האירופי רואה את המימון לשנת 2026 כעקרונית מובטח.

ואז מגיעה שנת 2027

עם זה האריתמטיקה גרועה יותר.

ב-29 בספטמבר שר האוצר סרגיי מרצ’נקו בפגישה של פלטפורמת התורמים האוקראינית בבריסל כינה את הצורך הרשמי של אוקראינה במימון חיצוני לשנה הבאה — $52.6 מיליארד.

לכ-$20 מיליארד כבר קיימים מקורות צפויים.

עוד כ-$32.6 מיליארד עדיין לא מובטחים במימון מאושר.

זה לא רק כסף לנשק.

פרויקט התקציב האוקראיני לשנת 2027 כולל מימון לביטחון והגנה, אך המדינה חייבת גם לשלם פנסיות, לתחזק בתי חולים ובתי ספר, לשקם תשתיות ופשוט להמשיך לפעול.

ההגנה בפרויקט התקציב תופסת סכום עצום — 4.885 טריליון גריבנה, או כ-43.8% מהתמ”ג החזוי.

כבר ניתחנו בפירוט את האריתמטיקה הזו בחומר של חדשות NA “אנחנו משקים את המדבר”: שם בדיוק הסברנו מדוע אי אפשר לחבר את כל המיליארדים המופיעים בדיון האירופי לסכום אחד ולהכריז עליו כבקשה האוקראינית החדשה. “אנחנו משקים את המדבר”: כמה כסף באמת צריך אוקראינה

היום המספר הברור ביותר הוא זה: $32.6 מיליארד לשנת 2027 עדיין דורשים מקור כיסוי.

אז איפה ה-€90 מיליארד האירופיים?

הם לא נעלמו לשום מקום.

האיחוד האירופי יצר את Ukraine Support Loan — תוכנית הלוואות בסך €90 מיליארד לשנים 2026–2027.

לקורא בישראל חשוב כאן מילה אחת: זה לא מענק יחיד שבבריסל העבירה פעם אחת לאוקראינה.

זו מבנה פיננסי דו-שנתי של האיחוד האירופי.

כ-€60 מיליארד מיועדים לרכישות ביטחוניות, ועוד €30 מיליארד — לתמיכה בתקציב המדינה. לשנת 2026 אוקראינה פתחה גישה לסכום של עד €45 מיליארד.

אבל “זמין” ו”הועבר” — זה לא אותו דבר.

ב-18 בספטמבר הנציבות האירופית הודיעה על טרנש צבאי חדש של €3.3 מיליארד. לאחריו, הסכום הכולל של הכספים ששולמו בשנת 2026 במסגרת Ukraine Support Loan התקרב ל-€15 מיליארד.

ב-29 בספטמבר נציג הנציבות האירופית אמר ישירות בתדרוך: המטרה לשנה היא €45 מיליארד, הועברו כ-€15 מיליארד, את ההפרש עדיין יש להעביר דרך המנגנונים הקיימים.

במקביל, בריסל הזכירה על ביצוע רפורמות.

לקהל הישראלי המערכת הזו עשויה להיראות לא מוכרת. כאשר ישראל מגדילה את התקציב הצבאי, הוויכוח עוסק בעיקר בהוצאות המדינה, בגירעון, במיסים ובהלוואות של ישראל עצמה. אוקראינה נמצאת במצב פיננסי אחר: חלק עצום מהיציבות של התקציב האזרחי תלוי בכספי השותפים, וחלק מהתוכניות האירופיות מאורגנות כך שטרנש נוסף קשור לשינויים חקיקתיים ומוסדיים מוסכמים מראש.

מכאן הקשר המוזר לכאורה בין ההצבעה בפרלמנט האוקראיני לבין האפשרות לממן הוצאות מדינה בעוד כמה חודשים.

זו לא מטאפורה פוליטית. כך פועל המנגנון.

ב-2 באוקטובר הגיעו עוד €2.9 מיליארד — אבל גם כאן יש פרט חשוב

הנציבות האירופית העבירה לאוקראינה €2.9 מיליארד במסגרת Ukraine Facility.

Ukraine Facility — מנגנון נוסף של האיחוד האירופי, המיועד לתמיכה בתקציב האוקראיני, רפורמות, שיקום והשקעות. אין לראות בו אוטומטית את אותם הכספים כמו ה-€90 מיליארד של Ukraine Support Loan.

בתוך התשלום של אוקטובר כ-€800 מיליון הגיעו לראשונה דרך רכיב Ukraine Facility, הממומן במסגרת Ukraine Support Loan.

כדי לקבל את הטרנש, אוקראינה ביצעה עשרה מדדי רפורמות שנקבעו לשני הרבעונים הראשונים של שנת 2026 ולתקופות קודמות.

בגלל חפיפות כאלה של תוכניות אירופיות, בחדשות מופיעים באופן קבוע מספרים שנראים כמו מיליארדים חדשים של סיוע, אף שחלק מהכספים כבר מתייחסים לחבילות שאושרו בעבר.

חדשות NA — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבים כאן בדיוק אחרי תנועת הכסף: הסכום המובטח, הסכום המאושר והסכום שכבר הועבר בתנאי מלחמה יכולים להיות שלושה דברים שונים לחלוטין.

למה קשה יותר למצוא כסף בתוך אוקראינה

הבעיה לא מסתכמת בכך שהמלחמה פשוט נמשכת זמן רב.

רוסיה בו זמנית מגדילה את הוצאות אוקראינה ומקטינה את יכולתה להרוויח.

מכה על תחנת כוח — זה לא רק עלות התיקון. מפעלים מקבלים פחות חשמל, הייצור נעצר, המדינה מאבדת מיסים.

מכה על מסילת רכבת — זה לא רק מסלולים פגועים. אלה מטענים שמגיעים מאוחר יותר לנמל או בכלל לא מגיעים לשם.

מכה על מפעל מתכות — אלה מקומות עבודה, יצוא והכנסות מטבע חוץ.

ב-5 באוקטובר רויטרס תיאר את המצב הנוכחי כמשבר התקציבי הקשה ביותר של אוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה. על רקע הוצאות צבאיות גוברות, הכנסות ממסים חוות לחץ דווקא בגלל מכות על התעשייה, האנרגיה ותשתיות אחרות.

הכלכלה כמעט הפסיקה לתת לקייב רזרבה נוספת של עמידות.

הבנק האירופי לשיקום ופיתוח באוקטובר הוריד את תחזית הצמיחה של התמ”ג האוקראיני לשנת 2026 מ-2.2% ל-1.5%. בין הסיבות הבנק מציין את הגברת ההתקפות הרוסיות על מפעלים, אנרגיה ונמלי הים השחור, מחסור בעובדים, מצב רוח השקעות חלש ובעיות לוגיסטיות.

למדינה בזמן שלום צמיחה של 1.5% הייתה אומרת פשוט שנה חלשה.

לאוקראינה זה קורה במקביל לצורך לתחזק אחד מהצבאות הגדולים באירופה.

הים השחור הופך לשאלה פיננסית

במיוחד טוב הקשר בין החזית להכנסות המדינה נראה ביצוא.

בתשעת הימים הראשונים של ספטמבר אוקראינה ייצאה 630 אלף טון של דגנים, גידולי שמן ומוצרי עיבודם. שר המדיניות האגררית טאראס ויסוצקי העריך את הנפח הזה בכ-40% ממה שהמדינה יכלה והייתה צריכה לייצא.

בהשוואה לשנה הקודמת, נפח יצוא כזה ירד בכ-60%.

כאן חשוב לא להפוך את המספר לטענה שגויה, כאילו “אוקראינה יכולה למכור רק 40% מהדגן שלה”.

מדובר בקצב הנוכחי וביכולת היצוא הזמינה לאחר בעיות חמורות במסלולים הימיים.

חדשות NA כבר סיפרו שכמעט 90% מיצוא הדגנים האוקראיני במצב רגיל עובר דרך נמלי הים השחור ושחיזוק ההתקפות הרוסיות יכול לצמצם בחדות את יכולת המעבר שלהם. התקפות רוסיות על נמלים יכולות לצמצם את יצוא הדגנים של אוקראינה בשליש

לישראל זו לא סטטיסטיקה חקלאית מופשטת.

החיטה האוקראינית ממשיכה להגיע גם לשוק הישראלי: בתחילת ספטמבר ישראל הייתה בין היעדים של משלוחים אוקראיניים חדשים. לכן מצב הנמלים האוקראיניים קשור לא רק להכנסות התקציב בקייב, אלא גם למסלולי סחר ממשיים באזור שלנו. החיטה האוקראינית שוב מגיעה לישראל

נורבגיה מבטיחה סכום עצום. ועדיין זה לא מספיק

על רקע חיפושי הכסף במיוחד בולטת ההחלטה של נורבגיה.

ממשלת המדינה הציעה לפרלמנט לשמור על הסיוע לאוקראינה בשנת 2027 ברמה של 85 מיליארד קרונות נורבגיות — לפי סדרי הגודל הנוכחיים זה בערך $9 מיליארד.

רוב הסכום צריך ללכת למטרות צבאיות, כולל רכישות מהתעשייה הביטחונית האוקראינית. התוכנית כוללת גם סיוע אזרחי.

85 מיליארד קרונות ממדינה אחת — זה סכום רציני מאוד.

אבל הבקשה האוקראינית הלא סגורה למימון חיצוני לשנה הבאה עומדת על $32.6 מיליארד.

ואפילו תוכנית נורבגית כה גדולה מראה יותר את היקף הבעיה מאשר את הפתרון המוכן שלה.

לכן השיחה שוב מגיעה לכסף הרוסי

באיחוד האירופי נותרו כ-€210 מיליארד נכסים של הבנק המרכזי של רוסיה מוקפאים.

ה-€210 מיליארד האלה נשמעים לעיתים כאילו איפשהו בבריסל יש כספת שצריך רק לפתוח.

לא.

הנכסים חסומים משפטית, והאיחוד האירופי כבר משתמש בהכנסות החירום מהם לסיוע לאוקראינה. אבל העברת ההון עצמו או יצירת תוכניות גדולות יותר תחת הבטחתו מעוררת שאלות משפטיות, פיננסיות ופוליטיות הרבה יותר מורכבות.

לכן אי אפשר לראות ב-€210 מיליארד האלה ככסף אוקראיני שכבר קיים.

אבל ככל שיותר מדינות אירופיות נאלצות לחפש מיליארדים חדשים בתקציבים שלהן, כך השאלה הזו חוזרת לעיתים קרובות יותר: אם נכסי המדינה הרוסיים נשארים מוקפאים באירופה, איזו חלק מהעלות של המלחמה בסופו של דבר צריכה רוסיה לשלם בעצמה?

ובחזית בזמן הזה מתנגן “ויוואלדי”

בעיות פיננסיות לא אומרות שהצבא האוקראיני נעצר.

בסוף ספטמבר הפיקוד הודיע על תוצאות מבצע “ויוואלדי” בצפון מחוז דונצק. לפי הנתונים האוקראיניים, הקורפוס הצבאי השלישי החזיר כ-176 קילומטרים רבועים של שטח וחמישה יישובים. רויטרס דיווח על התוצאות האלה ב-28 בספטמבר; יומיים לאחר מכן ולדימיר זלנסקי ביקר במפקדה ליד החזית המזרחית.

במאמר פיננסי הסיפור הזה חשוב בדיוק מסיבה אחת.

הצלחה על המפה לא משלמת את עצמה.

כל מבצע — זה מל”טים, תחמושת, ציוד, תיקון, תקשורת, פינוי, רפואה, דלק ומשכורות. כאשר ממשלת אוקראינה אומרת שהיא כבר בסתיו צריכה להקדים את הנשק לרבעון הראשון של השנה הבאה, מדובר בדיוק על ההמשכיות הזו של המלחמה.

לצבא אין 31 בדצמבר פיננסי.

אז נגמר הכסף או לא?

ב-5 באוקטובר התשובה מורכבת יותר מכותרת.

אוקראינה לא נמצאת במצב שבו מחר אין איך לשלם את החשבונות הממשלתיים. האיחוד האירופי וקייב מצהירים כי המקורות לכיסוי הצרכים העיקריים לשנת 2026 נמצאו. התוכנית האירופית על €90 מיליארד פועלת, מדינות נפרדות ממשיכות להקצות סיוע, וטרנשים חדשים מגיעים.

אבל הכסף החופשי הולך ופוחת.

קייב כבר מתכננת לקבל כ-$7 מיליארד באמצעות חיסכון וחלוקה מחדש בתוך המדינה. עוד כ-$20 מיליארד של צורך ביטחוני נוסף צריכים להיסגר יחד עם השותפים. לשנת 2027 הצורך הרשמי במימון חיצוני עומד על $52.6 מיליארד, מתוכם כ-$32.6 מיליארד עדיין אין להם מקור מאושר.

במקביל, רוסיה מנסה להכביד עוד יותר על החשבון הזה — על ידי הרס אנרגיה, מפעלים, לוגיסטיקה ותשתיות יצוא, מהן התקציב האוקראיני מקבל מיסים והכנסות מטבע חוץ.

לכן “חורף של חיסכון קפדני” — זו לא סיפור על פשיטת רגל פתאומית של אוקראינה.

זו סיפור על כמה זמן הכלכלה של מדינה לוחמת מסוגלת לעמוד בהוצאות המלחמה, אם היריב בו זמנית הורס את מה שצריך לשלם את ההוצאות האלה.

ועל שאלה אחרת, שבחודשים הקרובים ישאלו יותר ויותר כבר לא בקייב, אלא בבריסל, אוסלו, לונדון ובבירות אחרות: מי ומאילו כספים ישלם את שנת 2027?