אוקראינה מצפה לעזרת ישראל בחיפוש אחר דרכים להחזרת ילדים שהוצאו שלא כחוק על ידי רוסיה. ברומא, יו”ר הוורכובנה ראדה רוסלן סטפנצ’וק דן עם יו”ר הכנסת אמיר אוחנה בניסיון הישראלי בשחרור בני ערובה, פעולות הומניטריות והגנה על ילדים. עבור קייב, זהו נושא שאינו תיאורטי: מדובר באלפי משפחות שעדיין אינן יכולות להחזיר את ילדיהן הביתה.
מחבר: אנטון פשדינסקי · חדשות
הפגישה התקיימה במסגרת ועידת הפרלמנטים האירופית. על כך ב-22 באוקטובר 2026 דיווח JewishNews, בהתייחסות לוורכובנה ראדה של אוקראינה.
מדוע אוקראינה פנתה דווקא לישראל
לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל צברה ניסיון רב במשא ומתן להחזרת אנשים מוחזקים, עבודה עם משפחות בני ערובה וארגון סיוע למשתחררים.
ניסיון זה עניין את הצד האוקראיני. סטפנצ’וק סבור שהניסיון המעשי של ישראל עשוי להועיל למאמצים בינלאומיים להחזרת ילדים שהוצאו מהשטחים האוקראיניים הכבושים.
כאן יש להבין את ההבדל. ישראל התמודדה עם בני ערובה שנחטפו על ידי קבוצות חמושות. אוקראינה מתמודדת עם העברת ילדים לרוסיה, כולל דרך מוסדות מדינה, תוכניות אפוטרופסות ומנגנוני העברה למשפחות. לכן, ייתכן שמדובר בשימוש בשיטות מסוימות ולא בתוכנית ישראלית מוכנה.
לקוראים הישראלים: הכנסת היא הפרלמנט של ישראל, ואמיר אוחנה הוא יושב הראש שלה. הוא מייצג את הרשות המחוקקת, אך אינו מנהל את הצבא, המודיעין או המשא ומתן לשחרור בני ערובה. לכן, הפגישה בין שני הדוברים אינה מעידה על תחילת מבצע מדיני.
באוקטובר כבר התקיימו שתי פגישות
המשא ומתן עם אוחנה לא היה הפנייה הראשונה של סטפנצ’וק לפוליטיקאים ישראלים בנושא זה.
ב-8 באוקטובר הוא נפגש עם זאב אלקין. למחרת דיווח אינטרפקס-אוקראינה כי הפוליטיקאים דנו בסיוע הומניטרי, סוגיות זיכרון היסטורי והחזרת ילדים אוקראינים.
סטפנצ’וק אז ציין במיוחד את ערך הניסיון הישראלי בתגובה למשברים הומניטריים ושחרור בני ערובה.
אלקין מכיר היטב את הנושא האוקראיני: הוא נולד בחרקוב, עלה לישראל ומכהן בתפקידים ממשלתיים בכירים במשך שנים רבות. בניגוד לאוחנה, הוא חבר בממשלה.
כך, באוקטובר, הדובר האוקראיני העלה לפחות פעמיים את בעיית הילדים החטופים לדיון עם נציגים בכירים מישראל. זה כבר לא אזכור יחיד בפגישה דיפלומטית.
כמה ילדים אוקראינים הצליחו להחזיר
לפי יוזמת Bring Kids Back UA, שפורסמה ב-15 באוקטובר, רק בספטמבר הוחזרו לאוקראינה 132 ילדים. המספר הכולל של המוחזרים בסוף החודש הגיע ל-2657.
עם זאת, הבעיה גדולה בהרבה. הרשויות האוקראיניות מתעדות יותר מ-20 אלף מקרים של גירוש והעברה כפויה של קטינים. אלו מקרים מאומתים, ולא רשימה מלאה של כל הילדים שגורלם צריך להתברר.
החזרה מסובכת בשל היעדר מידע אמין על מיקום חלק מהילדים, שינוי מסמכים, העברה למשפחות רוסיות והגבלות גישה של ארגונים בינלאומיים.
בספטמבר הצטרף הונדורס לקואליציה הבינלאומית להחזרת ילדים אוקראינים, והפך לחבר ה-52 שלה. המאמצים הבינלאומיים כוללים לחץ דיפלומטי, חיפוש ילדים, תמיכה במשפחות וסיוע לאחר החזרה.
מדוע העניין הגיע לבית הדין הפלילי הבינלאומי
ב-17 במרץ 2023 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ולדימיר פוטין והנציבה הרוסית לזכויות הילד מריה לבובה-בלובה.
הבסיס לכך היו פשעי מלחמה לכאורה הקשורים לגירוש והעברה בלתי חוקית של ילדים אוקראינים. הצווים אינם גזרי דין, אך הם מעידים כי השופטים מצאו מספיק בסיס להמשך העמדה לדין פלילי.
עבור אוקראינה, חשוב לא רק להחזיר את הילדים, אלא גם לקבוע אחריות על הוצאתם.
איזו עזרה ישראל באמת יכולה להעניק
הניסיון הישראלי מעניין בעיקר בארגון משא ומתן דרך מתווכים, בדיקת מידע על אנשים מוחזקים, אינטראקציה עם משפחות וליווי המשתחררים.
אבל יש שאלה שעליה ההודעות הציבוריות עדיין לא עונות: האם המוסדות הישראליים מוכנים להשתתף ישירות בחיפוש אחר ילדים אוקראינים או לעזור ביצירת קשרים להחזרתם?
לא דווח על יצירת צוות עבודה משותף, מינוי אחראים או מועדים ספציפיים. ידוע רק על דיון באפשרויות שיתוף פעולה.
חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency
עבור החברה הישראלית, נושא החזרת אנשים חטופים אינו דורש הסברים ארוכים. מאחורי כל מקרה עומדת משפחה שמחכה לחדשות. הורים אוקראינים חווים חוסר ודאות דומה, אף על פי שהנסיבות המשפטיות של הפשעים שונות.
כרגע לא הוכרזו מחויבויות חדשות מצד ישראל. עם זאת, קייב העלתה שוב את השאלה בפני ההנהגה הישראלית. התוצאה המהותית הבאה יכולה להיות הסכמה על חילופי ניסיון ספציפיים בין המוסדות האחראיים. בלעדיה, הפגישה תישאר חשובה, אך בעיקר איתות דיפלומטי.
שאלה זו קייב העלתה גם בעבר
כבר ב-5 בפברואר 2026 קראה אוקראינה לישראל להצטרף לקואליציה הבינלאומית להחזרת ילדים אוקראינים. על כך כתבו חדשות בהרחבה במאמר “מדובר בילדים: אוקראינה שוב קוראת לישראל להצטרף לקואליציה הבינלאומית”.
לכן יש להעריך את המשא ומתן באוקטובר בהתחשב בפניות הקודמות של קייב. השאלה כעת אינה רק בנכונות הפוליטיקאים הישראלים לדון בבעיה, אלא גם האם יופיע מנגנון שיתוף פעולה מעשי.