27 באוקטובר 2026 נודע על הופעת התרגום האוקראיני של הספר “לאה דויטש. ילדת התיאטרון, המוזיקה והריקוד“. אותו הכינה נטליה בקולינה — מועמדת למדעי החינוך, מרצה במכון ההומניטרי-פדגוגי הבינלאומי “בית-חנה” בדניפרו. על האירוע הודיע המכון עצמו, שפרסם תמונות מהמהדורה.
מחבר: לב ורשבסקי
מחברת הספר היא היסטוריונית גרמנית ממוצא קרואטי מרטינה ביטוניאץ, חוקרת יהדות אירופה והיסטוריית השואה. עבודתה יצאה לראשונה בגרמנית בשנת 2019, ובשנת 2021 תורגמה לקרואטית. כעת הביוגרפיה של הילדה, שכונתה בזאגרב שלפני המלחמה “שירלי טמפל הקרואטית”, קיבלה גם גרסה אוקראינית.
סיפור לאה דויטש אינו ידוע מחוץ לקרואטיה, אף על פי שחייה ומותה קשורים לאחת הדפים הטרגיים ביותר של יהדות אירופה.
לאה דויטש: הילדה שזאגרב מחאה לה כפיים והושמדה בשואה
לאה דראגיצה דויטש נולדה בשנת 1927 בזאגרב, אז חלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. אביה סטפן היה עורך דין, אמה איבקה הגיעה ממשפחת זינגר. ללאה היה אח צעיר בשם סשה.
בגיל חמש עלתה הילדה לראשונה על בימת התיאטרון הלאומי הקרואטי. במהרה הפכה לאחת השחקניות הצעירות המוכרות ביותר בעיר. לאה שיחקה בהצגות על פי יצירות של מולייר, שייקספיר, אריך קסטנר, שרה, רקדה והופיעה באופרטות.
העיתונים כתבו על כישרונה יוצא הדופן, והקהל הגיע במיוחד לראות את השחקנית הקטנה. במהלך תשע שנות קריירה תיאטרלית היא הספיקה לגלם תפקידים רבים, כולל בנים, נסיכים ואריסטוקרטים קטנים.
הכל השתנה באפריל 1941, כאשר לאחר תבוסת יוגוסלביה הוקמה מדינת קרואטיה העצמאית, שנשלטה על ידי התנועה הפשיסטית האוסטשה, בעלת ברית של גרמניה הנאצית.
היהודים נשללו מזכויות אזרח, הוצאו ממוסדות חינוך, פוטרו מעבודות, נעצרו והוגלו. לאה לא יכלה עוד להופיע בתיאטרון. משפחתה איבדה את ביתם הקודם. ניסיונות של קרובי משפחה ונציגי הקהילה התרבותית להגן על הילדה לא עזרו.
במאי 1943 גורשו לאה, אמה ואחיה לכיוון אושוויץ. לפי האנציקלופדיה הקרואטית והמילון הביוגרפי היהודי של קרואטיה, השחקנית בת השש-עשרה מתה במהלך ההעברה בקרון רכבת צפוף. הנסיבות המדויקות של מותה לא שוחזרו במלואן תיעודית.
אמה ואחיה גם הם נספו בשואה. אביה שרד את המלחמה כשהסתתר בבית חולים בזאגרב.
מרטינה ביטוניאץ: מחקר שהחזיר את שמה של לאה דויטש
היסטוריונית מרטינה ביטוניאץ עובדת במרכז לחקר יהדות אירופה על שם משה מנדלסון בפוטסדאם. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של דרום-מזרח אירופה, קהילות יהודיות והשתתפות נשים בתנועת האוסטשה.
בשנת 2019 הוציאה הוצאת הספרים הגרמנית Hentrich & Hentrich את הביוגרפיה בת 70 העמודים של לאה דויטש בסדרת Jüdische Miniaturen. העבודה מבוססת על מסמכים היסטוריים, תצלומים, עיתונות תיאטרלית ומחקרים ארכיוניים, כולל חומרים שנאספו בקרואטיה ובישראל.
ביטוניאץ לא הסתפקה בתיאור מותה של השחקנית הצעירה. היא שיחזרה את הקריירה האמנותית הקצרה שלה, את סביבתה המשפחתית ואת נסיבות רדיפת היהודים בזאגרב.
בשנת 2023, יחד עם ההיסטוריון הקרואטי דמיר אגיצ’יץ’, היא הכינה תערוכה בשם “בין תהילה לשכחה. לאה דויטש — ילד פלא וקרבן השואה”. התערוכה הציגה תצלומים תיאטרליים, פרסומים בעיתונות שלפני המלחמה ומסמכים מתקופת המשטר הפשיסטי.
בשנת 2011 הוקדש לגורל השחקנית גם סרט אמנותי קרואטי בשם “לאה ודאריה”.
נטליה בקולינה, “בית-חנה” והקשר האוקראיני-ישראלי
מתרגמת המהדורה האוקראינית נטליה ולרייבנה בקולינה היא חוקרת עם ניסיון רב שנים בתחום החינוך היהודי. בשנת 2012 היא הגנה על עבודת הדוקטורט שלה במתודולוגיית הוראת עברית בבתי ספר אוקראיניים.
בקולינה עבדה במכון לפדגוגיה של האקדמיה הלאומית למדעי החינוך של אוקראינה, השתתפה ביצירת ספרי לימוד וחומרי לימוד מתודולוגיים לעברית. בארכיון האלקטרוני האקדמי רשומות על שמה 151 פרסומים, כולל עבודות בשיתוף פעולה.
מכון “בית-חנה”, עמו היא משתפת פעולה, פועל בדניפרו מאז 1995. הוא התחיל כמכללה פדגוגית יהודית לנשים, שהכינה מורים לבתי ספר וגני ילדים לאומיים. כיום זהו מוסד להשכלה גבוהה פרטי רשום, המשלב הכשרה פדגוגית עם לימוד תרבות ומסורת יהודית.
לקורא הישראלי יש לסיפור זה ממד נוסף. מחקרי השואה מאחדים מזה זמן רב ארכיונים ומומחים ממדינות שונות, ושימור שמות הנספים נותר אחת המשימות המרכזיות של יד ושם בירושלים.
במדור “יהודים מאוקראינה” פרסם נאנובוסטי חדשות ישראל Nikk.Agency בעבר על מרדכי שנהבי, יליד וולוצ’יסק, שעמד ביסוד יד ושם. פרסום אחר שלנו הוקדש לסוניה דלונה, אמנית עם שורשים יהודיים מאודסה, ששרדה את שנות השואה בצרפת.
לאה דויטש לא הייתה ילידת אוקראינה. אך התרגום האוקראיני של הביוגרפיה שלה הופך את סיפור העולם היהודי שהושמד בבלקן לנגיש לקהל חדש. זה חשוב במיוחד למדינה שבה זיכרון השואה קשור לא רק לבאבי יאר, אלא גם למאות ערים ועיירות שבהן התקיימו קהילות יהודיות.
בינתיים, מכון “בית-חנה” לא הודיע בהודעה שפורסמה על התפוצה המדויקת, הוצאת הגרסה האוקראינית ותנאי הפצתה. הידוע העיקרי: המחקר של מרטינה ביטוניאץ קיים כעת גם בשפה האוקראינית בזכות עבודתה של נטליה בקולינה.
