שלושה רחפנים ימיים תקפו מכולה שעבדה בקו של ZIM הישראלית ליד חופי בולגריה. כל 18 הימאים, כולל ארבעה אוקראינים, ניצלו. בים נמצאו מכולות עם חומרים מסוכנים. מי מעוניין בתקיפות על ספינות מסחריות ולמה המתרחש נוגע לישראל?
מחבר: R.Verter
ב-28 באוקטובר 2026, שלושה רחפנים ימיים תקפו את המכולה CONTSHIP JET, שהייתה בדרכה מחיפה הישראלית לקונסטנצה הרומנית, ליד כף קאליאקרה הבולגרי. הספינה ניזוקה קשות, כל 18 אנשי הצוות ניצלו. יותר מעשרים מכולות, כולל עם חומרים מסוכנים, נמצאו בים השחור. שר ההגנה של בולגריה, דימיטר סטויאנוב, אישר את התקיפה.
המכולה הפליגה תחת דגל ליבריה, הייתה בבעלות מבנה שיט יווני, אך עבדה בקו של ZIM הישראלית. הפעולות האחרונות לפני התקיפה בוצעו באשדוד ובחיפה. התקיפה התרחשה לאחר סדרת תקיפות באוקטובר על ספינות מסחריות ליד בולגריה ורומניה, שבהן היו הרוגים ונעדרים. אוקראינה מאשימה את רוסיה, מוסקבה מכחישה מעורבות. מבצע התקיפה על CONTSHIP JET טרם זוהה רשמית.
שלושה רחפנים ימיים: איך תקפו את המכולה והצילו את הצוות
לפי הודעת משרד התחבורה הבולגרי, בשעה 12:01 קיבלו שירותי ההצלה אות דרך מרכז התיאום הימי של קונסטנצה. בשעה 12:13 הצוות עזב את הספינה. מקום התקיפה היה כ-16–17 מיילים ימיים מזרחית לכף קאליאקרה. שר ההגנה ציין נקודת ציון אחרת — 21 מיילים ימיים דרום-מזרחית לשבלה, הממוקמת באותו קטע חוף.
למכולה נשלחו שלוש ספינות של חיל הים הבולגרי, ספינת משטרת הגבול, הצטרפו תעופה ומינהל הים. התקשורת הבולגרית דיווחה גם על עזרה ממכלית שהייתה בקרבת מקום.
בין הניצולים — ארבעה אוקראינים
בשעה 12:53 שמונה ימאים כבר היו על סירת מלחמה, עשרת האחרים חיכו להצלה בסירת הצלה. כולם הובאו למקום בטוח, והתקבלו בוורנה בהשתתפות שוטרי הגבול ורופאים. שר התחבורה גאורגי פייב הודה למחלצים.
לפי רויטרס ונציג הבעלים, הצוות כלל 14 אזרחים פיליפינים וארבעה אוקראינים. חברת הניהול היוונית Contships Management אישרה את הצלת כל שמונה עשר האנשים.
שריפה, נזק לגוף הספינה ומכולות מסוכנות בים
דייגים ועדים דיווחו על שריפה והטיה חזקה לצד ימין. רויטרס אישרה את המידע על נזקים חמורים. הדיווחים הראשוניים אפשרו הצפה, אך מאוחר יותר התקשורת הבולגרית כתבה שהמכולה נשארה על פני המים ונסחפה. אין אישור לטביעתה הסופית, תוצאות בדיקת הגוף לא פורסמו.
לפי Maritime.bg, יותר מעשרים מכולות נמצאו מחוץ לספינה. באזהרה למלחים מוזכרים גזים דליקים, גזים לא דליקים ולא רעילים, נוזלים דליקים וחומרים מסוכנים אחרים. מכולות צפות מאיימות על ספינות עוברות, ונזק לאריזה עלול לגרום לשריפה או לזיהום מים. אין אישור לדליפה כימית עד כה. לא ידוע גם כמה דלק נשאר במכלי הספינה הפגועה.
למה מדווחים על 421 מכולות ו-700 TEU
משרד התחבורה הבולגרי, בהתבסס על הצוות, נקב ב-421 מכולות. חברת הניהול דיווחה על כ-700 TEU. ייתכן שאין כאן סתירה: TEU היא יחידת קיבולת השווה למכולה סטנדרטית של עשרים רגל, בעוד שמכולה של ארבעים רגל נחשבת לשתי TEU.
CONTSHIP JET נבנתה בשנת 2007, אורכה 159.8 מטרים, רוחבה — 24.8 מטרים, קיבולתה — 1267 TEU. מספר הרישום הבינלאומי של הספינה — IMO 9348625.
איך המכולה קשורה ל-ZIM הישראלית
CONTSHIP JET רשומה תחת דגל ליבריה. במאגרי הספינות הבעלים מצוין כ-Sevilla Maritime היוונית, הניהול מתבצע על ידי Contships Management מאתונה. ZIM הישראלית חכרה את הספינה לקו המסחרי Levant – Black Sea Express (LBX). זה מאושר על ידי נתוני Flexport Atlas, ShipsGo ולוחות הזמנים של המוביל, שם הספינה מסומנת בקוד CJ5.
חכירה פירושה שהחברה מארגנת הפלגות מטען על הספינה, לא בהכרח בבעלותה. לכן, CONTSHIP JET לא ניתן לכנות ישראלית לפי רישום, אף על פי שהשתתפותה ברשת התחבורה של ZIM מאושרת.
ShipsGo תיעד פעולות מטען של הספינה באשדוד ב-22 באוקטובר ובחיפה ב-24 באוקטובר. במהלך ששת החודשים הקודמים, כ-67% מהמכולות במדגם שנעקב על ידי המערכת הזו היו שייכות להובלות ZIM. מספר זה אינו מתאר את הרכב המטען המדויק בזמן התקיפה: המניפסט המלא של ההפלגה לא פורסם.
למה המסלול חיפה — קונסטנצה חשוב לישראל ולאוקראינה
קו LBX מחבר את אשדוד וחיפה עם נמלים טורקיים, ורנה הבולגרית וקונסטנצה הרומנית. הובלות אזוריות כאלה מבוצעות על ידי מכולות קטנות יחסית, המובילות מטענים בין נמלים ונתיבים בינלאומיים גדולים.
מהים התיכון הספינות עוברות דרך הדרדנלים, ים השיש והבוספורוס. משטר המיצרים מוסדר על ידי אמנת מונטרה משנת 1936, הקובעת כללים שונים לספינות מסחריות וצבאיות. NAnews הסבירו בעבר, האם טורקיה יכולה לסגור את הבוספורוס ואילו מגבלות חלות בזמן מלחמה. סגירה כללית של המיצרים למסחר אזרחי לא הוכרזה על ידי אנקרה. CONTSHIP JET הותקפה לאחר שעברה אותם.
קונסטנצה היא צומת תחבורה חשוב לאוקראינה. דרך הנמל הרומני, מסלולי רכבת, כבישים ונתיבי דנובה עוברים מטענים הקשורים לסחר החוץ האוקראיני. ביוני 2026 NAnews סיפרו על אספקת דלק דיזל ישראלי מחיפה לאוקראינה, שבהם נעשה שימוש בקונסטנצה. עם זאת, אין נתונים על הובלת דלק או מוצרים צבאיים על CONTSHIP JET.
סדרת התקיפות באוקטובר על ספנות אזרחית
התקיפה ב-28 באוקטובר הייתה המשך לסדרת תקריות ליד בולגריה ורומניה. ב-5 באוקטובר באזור הכלכלי הבלעדי של רומניה הוטבע ROYAD MAMMADOV, ב-6 באוקטובר ליד בולגריה נפגע ALFA WATAN, באותה תקופה — ABLE. ב-13 באוקטובר הותקפו HS DIGNITY ו-CHELSEA-3, ב-14 באוקטובר — YARA J, ב-15 באוקטובר — WINE TRADER, ב-23 באוקטובר — KHORYV.
על HS DIGNITY לאחר התקיפה נעלמו אחד עשר ימאים. על KHORYV דווח על הרוג אחד ושלושה נעדרים. רויטרס העריכה את ההפסדים האנושיים האפשריים של התקיפות הקודמות בכשני עשרות אנשים, כולל נעדרים. זה לא מספר מאושר סופית של הרוגים.
למה קשה לספינות מסחריות להגן על עצמן מפני רחפנים ימיים
רחפן ימי הוא סירה קטנה בלתי מאוישת עם מנוע, ניווט, אמצעי תצפית ובגרסאות קרביות, חומר נפץ. חלק מהמכשירים נשלטים ממרחק רב באמצעות תקשורת לוויינית. מטרה קטנה קשה לאיתור בין הגלים, במיוחד בלילה. ספינות מסחריות בדרך כלל אינן מצוידות בהגנה של ספינות מלחמה.
אוקראינה משתמשת ברחפנים כאלה נגד הצי הרוסי ומתקנים צבאיים. NAnews כבר חקרו, איך רחפנים ימיים אוקראיניים תקפו ספינות רוסיות ושינו את המצב בים אזוב והים השחור.
אבל קיומו של נשק כזה באוקראינה לא קובע את מעורבותה בתקיפות על ספינות אזרחיות. כדי לקבוע את המבצע דרושים שברי המכשירים, נתוני תצפית, מידע על מסלולים, מקומות שיגור ומערכות שליטה.
למי מועילה התקיפה: הגרסה הרוסית והעמדה האירופית
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כבר ב-7 באוקטובר הטיל את האחריות על התקיפות הקודמות על רוסיה. מוסקבה דחתה את ההאשמות, ושגרירת רוסיה בבולגריה, אליאונורה מיטרופנובה, העלתה אפשרות לפרובוקציה של צד שלישי. ראש ממשלת בולגריה רומן ראדב ציין את האפשרות של תועלת לרוסיה, תוך הכרה בחוסר הוכחות לקביעת אשמים סופית.
רוסיה מנהלת מלחמה נגד אוקראינה מאז 2014, וב-24 בפברואר 2022 החלה בפלישה כוללת. הצבא הרוסי תקף שוב ושוב נמלים אוקראיניים, מסופי דגנים, מחסנים ותשתיות תחבורה.
המשך התקיפות על נתיבים מסחריים עשוי לשרת את האינטרסים הרוסיים בכמה סיבות. עלויות הביטוח וההובלה עולות, היצוא האוקראיני מסתבך, בעלי הספינות נאלצים לשנות מסלולים או להפסיק הפלגות. במקביל נוצר לחץ על בולגריה, רומניה ושותפים אירופיים אחרים של קייב.
קרבת התקיפות למדינות נאט”ו מכריחה את בעלי הברית להוציא משאבים על תצפית, הגנה נגד רחפנים והגנה על ספנות. חוסר הוודאות במקור המכשירים מקשה על קבלת החלטות תגובה. עם זאת, מצב כזה עשוי להיות לרעת מוסקבה — הגברת הנוכחות הצבאית של נאט”ו.
לא ניתן לטעון שרוסיה שלחה שלושה רחפנים נגד CONTSHIP JET. אין גם הוכחות שהמארגנים בחרו במיוחד את הספינה בגלל ZIM או מטען ישראלי. לאוקראינה, התלויה במסחר הים השחור, תקיפות כאלה גם יוצרות בעיות כלכליות ודיפלומטיות. השערות על תועלת של כל צד אינן מחליפות חקירה.
מה הצהירו המועצה האירופית והפרלמנט האירופי
ב-16 באוקטובר המועצה האירופית גינתה את התקיפות על ספינות מסחריות באזורי הכלכלה של בולגריה ורומניה כהפרה של החוק הימי הבינלאומי. ב-20 באוקטובר ראש הדיפלומטיה האירופית דיבר על הסלמת התקיפות הרוסיות על ספנות.
ב-22 באוקטובר הפרלמנט האירופי קיבל החלטה המטילה על רוסיה את האחריות על התקיפות הקודמות על ספינות אזרחיות. 432 חברי פרלמנט הצביעו בעד, 52 נגד, 88 נמנעו. המסמך גם קורא לשקול פעולה ימית אירופית להגנת ספנות.
ההחלטה התקבלה שישה ימים לפני התקיפה על CONTSHIP JET. לפיכך, היא משקפת את ההערכה האירופית של סדרת התקריות הקודמת, ולא את תוצאות חקירת התקיפה ב-28 באוקטובר.
בולגריה, טורקיה, נאט”ו: למה התקיפה נוגעת לישראל
ביום התקיפה התקיימה בסופיה פגישה של שרי ההגנה של בולגריה, רומניה וטורקיה — דימיטר סטויאנוב, שטפן-ראדו אופריה וישאר גולר. הם דנו בביטחון הספנות האזרחית, גילוי רחפנים ופעולות משותפות בים השחור.
השרים גינו את התקיפות והסכימו לפתח תיאום משולש, להחליף מידע ולשפר את ההתרעה המוקדמת. גולר הזהיר את רוסיה ואוקראינה על אי קבילות תקיפות על ספינות מסחריות; אנקרה גם העלתה אפשרות של צעדים משפטיים. כבר ב-16 באוקטובר בולגריה ביקשה מנאט”ו מטוסי קרב נוספים ומערכות נגד רחפנים. זה לא אומר שכל הכוחות המבוקשים כבר נפרסו.
למה תקיפה ליד מדינה בנאט”ו לא אומרת כניסה אוטומטית של הברית למלחמה
CONTSHIP JET הייתה מחוץ לים הטריטוריאלי של 12 מיילים של בולגריה, באזור הכלכלי הבלעדי שלה. שם למדינה יש זכויות מסוימות על משאבים ופעילות כלכלית, אך האזור עצמו לא נחשב לשטחה הריבוני.
לכן, תקיפה על מכולה זרה באזור זה לא אומרת הפעלה אוטומטית של סעיף 5 של נאט”ו על הגנה קולקטיבית. להחלטה כזו נדרשות הערכות משפטיות ופוליטיות נפרדות של בעלי הברית. עם זאת, נאט”ו והאיחוד האירופי יכולים להגביר את הסיורים, התצפית, החלפת המידע המודיעיני וליווי ספינות מסחריות.
לישראל הסיכון הוא בעיקר כלכלי. הסחר החיצוני תלוי בהובלות ימיות, לוחות זמנים של נמלים, ביטוח ועלויות משלוח. NAnews כבר הסבירו, איך מלחמת הים השחור משפיעה על מחירי הקמח והלחם בישראל. כעת תקיפה חמושה נגעה ישירות לקו המכולות של ZIM.
נכון ל-28 באוקטובר אין נתונים מאושרים על שינוי לוחות הזמנים של ZIM, עליית תעריפים או הפסקת הפלגות לקונסטנצה. לא זוהו מקבלי המטען האבוד וגודל הנזק ללקוחות ישראליים. גורל המכולה תלוי במצב הגוף, המטען המסוכן והאפשרות לגרירה בטוחה. מקור הרחפנים הימיים שתקפו אותה נשאר נושא לחקירה.
