- March 3, 2026
- 5:08 pm
- ישראל
«אנחנו שוב מביעים סולידריות עם חברינו בקפריסין; עם ישראל, שנמצא תחת התקפות מתמשכות; עם מדינות המפרץ, שאיראן מכוונת אליהן: בחריין, עיראק, ירדן, כווית, קטר, עומאן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות».
2 במרץ 2026 שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה פרסם הצהרה ב-X. בה הוא קישר את ביטחון המזרח התיכון, אירופה ואוקראינה במסגרת אחת – דרך תפקיד איראן באזור ודרך התמיכה של רוסיה במלחמה נגד אוקראינה.
סיביגה מנסח את התזה ללא ריכוך דיפלומטי: נפילת המשטר האיראני הנוכחי, לדבריו, «תשפר באופן משמעותי את הביטחון» – גם לאזור וגם לעולם.
מדוע הוא הוציא את הנושא מגבולות המזרח התיכון
סיביגה מתחיל בהצגת היקף האיום: לא מדובר רק בסכסוך «שם איפשהו», אלא בטיסות אמיתיות של רחפנים וטילים שפגעו במדינות שכנות ואפילו במרחב האירופי.
ציטוט:
«רחפנים וטילים איראניים טסו מעל המזרח התיכון ומעבר לו, מזכירים לעולם את האיומים האזוריים והגלובליים של המשטר הזה. חלקם אף הגיעו למדינה חברה באיחוד האירופי – קפריסין».
האזכור של קפריסין כאן פועל כסמן: אם האיום מתועד בשטח מדינה של האיחוד האירופי, זה מפסיק להיות «סיפור אזורי» והופך לשאלה של ביטחון כלל-אירופי.
סולידריות עם ישראל ומדינות המפרץ
בנפרד, סיביגה מנה את המדינות שאוקראינה מביעה להן תמיכה. ישראל ברשימה זו מוזכרת במפורש.
ציטוט:
«אנחנו שוב מביעים סולידריות עם חברינו בקפריסין; עם ישראל, שנמצאת תחת התקפות מתמשכות; ועם מדינות המפרץ, שאיראן מכוונת אליהן: בחריין, עיראק, ירדן, כווית, קטר, עומאן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות».
זהו אות חשוב לקהל הישראלי: קייב מראה שהיא תופסת את סדר היום של האיומים הישראליים לא כ«זר», אלא כחלק מהמשוואה הכללית של הביטחון.
במקום הזה, נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מתעדים את המשמעות המרכזית של ההצהרה: אוקראינה קושרת בפומבי את ביטחון ישראל, מדינות האזור והביטחון האירופי לשיחה אחת — ללא חלוקה ל«שלכם» ו«שלנו».
איראן, רוסיה ואוקראינה: מדוע כאן נשמע המילה “Shahed”
לקהל הישראלי המשמעות המרכזית היא ב«חיבור» סדר היום: משרד החוץ האוקראיני מדבר על איראן כאילו זהו אותו מקור סיכון גם לישראל, גם לאירופה וגם לאוקראינה.
סיביגה באותה הצהרה מקשר ישירות את איראן למלחמה נגד אוקראינה — דרך הסיוע לרוסיה ודרך ההשפעה המעשית על אדמת אוקראינה.
ציטוט:
«המשטר האיראני היה במשך שנים מקור מרכזי לחוסר יציבות אזורית ובינלאומית».
ציטוט:
«הוא זרע כאוס במזרח התיכון, תוך תמיכה בקבוצות חמושות בכל האזור. הוא פגע בביטחון האירופי, תוך תמיכה ישירה בתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה».
ציטוט:
«המשטר האיראני גרם לסבל רב למדינתנו, אוקראינה, על ידי מכירת רחפני “Shahed” לרוסיה».
לקורא האוקראיני זה נשמע לא כגיאופוליטיקה «באופן כללי», אלא כסיבה קונקרטית להתקפות הלילה, לעומס על מערכות ההגנה האווירית ולמכות על התשתיות.
מדוע סיביגה הוסיף את אפריקה ואמריקה הלטינית
בהצהרה יש הרבה גיאוגרפיה — וזה נעשה בכוונה: להראות רשת קשרים ואזורי השפעה, ולא תיאטרון סכסוך אחד.
ציטוט:
«באפריקה המשטר חיזק קשרים עם “חגורת חוסר היציבות” — עם ניז’ר, מאלי ובורקינה פאסו המכוונים לרוסיה».
ציטוט:
«השפעתו ההרסנית התפשטה לאמריקה הלטינית והאזור הקריבי דרך ונצואלה, ניקרגואה וקובה».
ההיגיון פשוט: אם המשטר פועל כספק חוסר יציבות בכמה אזורים בבת אחת, אז נפילתו קייב מציגה מראש כגורם ל«אפקט פריקה» כללי לביטחון הבינלאומי.
הנוסחה הסופית: «הזרעים יחזרו אליו»
סיביגה מסיים את ההצהרה במסקנה מוסרית-פוליטית, שהפכה למשפט המרכזי.
ציטוט:
«טבעי שהזרעים שהמשטר הזה זרע יחזרו אליו. נפילת המשטר הזה תשפר באופן משמעותי את ביטחון האזור והעולם».
זה לא הבטחה של מועדים ולא תחזית «לפי לוח שנה». זו עמדה פומבית: אוקראינה רואה במשטר האיראני הנוכחי מקור לאיומים — גם לישראל והאזור, גם לאירופה וגם לאוקראינה עצמה.
את מי ישראל צריכה לראות כבעלי ברית, ואת מי כאויבים: מה מראות התגובות של רוסיה ואוקראינה
אם מסתכלים על הקמפיין הנוכחי של ישראל וארה”ב נגד איראן (הגנתי ומכוון להסרת איומים), המסקנה הפוליטית המרכזית לירושלים פשוטה: ברגעי משבר אמיתי רואים מהר מאוד מי “שלנו”, ומי רק עשה הצגה.
וכאן שתי התגובות — הרוסית והאוקראינית — נראות כמו מראה.
מה מצהירה רוסיה
משרד החוץ הרוסי כינה את התקיפות של ארה”ב וישראל על איראן «מעשה תוקפנות מזוין מתוכנן מראש וללא כל פרובוקציה» ודרש להפסיק מיד את הקמפיין הצבאי.
ציטוט:
«זהו מעשה תוקפנות מזוין מתוכנן מראש וללא כל פרובוקציה נגד מדינה ריבונית ועצמאית».
הלאה — עוד יותר חמור: מוסקבה בהיגיון הזה מאשימה את “וושינגטון ותל אביב” בכך שהם «מסתתרים» מאחורי נושא תוכנית הגרעין, והמטרה האמיתית היא שינוי משטר, ומזהירה מפני סיכון ל«קטסטרופה הומניטרית, כלכלית ואפילו רדיולוגית» ו«הסלמה בלתי נשלטת».
ציטוט:
«הם מסתתרים מאחורי דאגה לגבי תוכנית הגרעין, אבל למעשה שואפים לשינוי שלטון… התקיפות הללו מובילות לקטסטרופה הומניטרית, כלכלית ואולי רדיולוגית ודוחפות את האזור לתהום של הסלמה בלתי נשלטת».
במקביל, שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב כבר ביום למחרת מפתח את הקו: המלחמה עשויה להוביל למרוץ חימוש גרעיני — ובמקביל מוסקבה מצהירה שלא ראתה הוכחות לפיתוח פצצה גרעינית על ידי איראן לפני תחילת התקיפות.
ציטוט:
«התוצאה ההגיונית עשויה להיות שבאיראן יתחזקו הכוחות “בעד הפצצה”, כי ארה”ב לא תוקפת את מי שיש לו נשק גרעיני… לא ראינו הוכחות לכך שאיראן פיתחה נשק גרעיני».
לממשלת ישראל זהו אות ללא קישוטים: במשבר האיראני מוסקבה עלתה על מסלול של הגנה על טהרן והאשמת ישראל, ולא על מסלול של “הבנת הביטחון הישראלי”. וזה כבר לא שאלה של רטוריקה — זו שאלה של איזו קואליציה רוסיה רואה כ«שלה».
מה מצהירה אוקראינה
משרד החוץ האוקראיני, לעומת זאת, בתגובה למבצע נגד המשטר האיראני מדגיש את התמיכה בעם האיראני ובמקביל מפרט, על מה קייב רואה את המשטר בטהרן כאשם: דיכוי בתוך המדינה, תמיכה במיליציות באזור וסיוע צבאי ישיר למדינה התוקפנית רוסיה.
ציטוט:
«קייב תומכת בעם האיראני ובשאיפתו הלגיטימית לחיות בביטחון, חירות ושגשוג… מדובר בהפרות זכויות אדם המוניות, תמיכה במיליציות באזור וסיוע צבאי ישיר למדינה התוקפנית רוסיה».
ועוד ניסוח חשוב של משרד החוץ האוקראיני — על הקשר “מוסקבה–טהרן” כאיום על הביטחון הבינלאומי.
ציטוט:
«שיתוף הפעולה של המשטרים במוסקבה ובטהרן — הפרה גסה של נורמות המשפט הבינלאומי וחתירה תחת המאמצים הגלובליים לשיקום השלום והיציבות».
האם יש איזו “ליגה אחרת” עם פוטין בעתיד?
אם מסירים את הרגשות ומשאירים את האריתמטיקה הפוליטית הקרירה, אז «ליגה אחרת» עם פוטין נראית רעילה מסיבה אחת: במשבר האיראני רוסיה בחרה בפומבי בצד, שהוא עבור ישראל — סיכון קיומי.
ולאוקראינה פוטין — זה לא “שותף למשא ומתן מורכב”, אלא מנהיג מדינה תוקפנית, שמולה המלחמה נמשכת כבר ארבע שנים. לכן העמדה האוקראינית כלפי איראן נקראת אוטומטית כעמדה נגד הציר «טהרן–מוסקבה».
המסקנה לממשלת ישראל הנוכחית כאן לא נעימה, אבל ברורה: בעלי ברית — הם אלה, שבזמן מכה על ישראל לא מתחילים להרצות על “תוקפנות”, אלא מסתכלים על מקור האיום. המקרה האיראני הראה שמוסקבה לא נופלת לקטגוריה הזו.
