ישראל בעשירייה הראשונה של הקונים, אך הייצוא החלבי האוקראיני ירד — מה קורה עם השוק

באפריל 2026 אוקראינה צמצמה את יצוא מוצרי החלב, וההכנסות במטבע חוץ של היצרנים ירדו באופן ניכר. כפי שכותב ב-19 במאי 2026 Delo ua בהסתמך על איגוד יצרני החלב, נפח היצוא הטבעי של מוצרי החלב ירד ב-14% בהשוואה למרץ – ל-10.75 אלף טון, וההכנסות ירדו ל-31.44 מיליון דולר.

הסיבה העיקרית היא לא קריסת הביקוש לכל המוצרים האוקראיניים בבת אחת, אלא הלחץ על הקטגוריות המרכזיות, בראש ובראשונה חמאה. בשוק העולמי המחירים לחמאה ירדו בשל עודף חומרי גלם באיחוד האירופי, וזה פגע במעבדים האוקראיניים.

לישראל הסיפור הזה חשוב במיוחד: המדינה נכנסה לעשירייה הראשונה של קוני מוצרי החלב האוקראיניים. לפי הנתונים שהובאו על ידי Delo.ua, ישראל ייבאה מוצרי חלב אוקראיניים בשווי 4.61 מיליון דולר והייתה בין השווקים החיצוניים הבולטים עבור אוקראינה.

היצוא ירד: אילו מספרים מראה אפריל

באפריל 2026 אוקראינה ייצאה 10.75 אלף טון מוצרי חלב. זה ב-14% פחות מאשר במרץ. במונחים כספיים, היצוא הניב 31.44 מיליון דולר.

אם נשווה לאפריל 2025, התמונה גם שלילית: נפח היצוא הטבעי ירד ב-12%, וההכנסות במטבע חוץ – ב-17%.

בארבעת החודשים הראשונים של 2026 אוקראינה סיפקה לחו”ל 41.31 אלף טון מוצרי חלב בסכום של 112.91 מיליון דולר. בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה זה פחות ב-5% בנפח וב-14% בכסף.

כלומר הבעיה אינה רק בחודש אחד. השוק חווה שינוי מחירים ומבנה רחב יותר, שבו הנפחים יורדים במתינות, וההכנסות יורדות חזק יותר.

מה אוקראינה מכרה לחו”ל

במבנה היצוא לאפריל 2026 במקום הראשון היו חלב מרוכז ושמנת – 26%. לאחר מכן באים גלידות עם נתח של 22%, גבינות – 17%, חמאה – 15%, קזאין – 6%.

צמיחה בהשוואה למרץ נרשמה רק בשתי קטגוריות. יצוא מוצרי חלב חמוץ עלה ל-641 טון, שזה ב-5% יותר מהנתון של מרץ. משלוחי הגלידות עלו ל-1.85 אלף טון, והוסיפו 35%.

בשאר המיקומים היצוא הצטמצם.

בהשוואה שנתית יש גם אותות חיוביים. ביחס לאפריל 2025 עלו משלוחי מוצרי חלב חמוץ, גבינות וגלידות. ההכנסות במטבע חוץ גם עלו במספר קטגוריות: מוצרי חלב חמוץ, מי גבינה, גבינות וגלידות הניבו יותר כסף מאשר בשנה הקודמת.

אבל זה לא היה מספיק כדי לכסות את הירידה הכללית בשוק.

למה יצוא החלב של אוקראינה ירד

המכה המרכזית הייתה על החמאה. לפי נתוני USDA, נפחי חלב גבוהים באיחוד האירופי בתחילת 2026 הובילו לעודף חלב, ולאחר מכן – לתיקון מחירים לחמאה וגבינות. מחסני אירופה החלו לצבור חמאה, העניין של סוחרים במשלוחים האוקראיניים ירד.

לאוקראינה זה כואב, כי כ-40% מהחלב הגולמי מעובד דווקא לחמאה.

המפעלים האוקראיניים פועלים בעיקר בשני כיוונים: מייצרים מוצרי חלב מלאים לשוק המקומי ומייצרים חלב יבש וחמאה ליצוא. אבל הביקוש המקומי מצטמצם, והקטגוריות ליצוא לעיתים קרובות בעלות רווחיות נמוכה.

מתקבל לחץ כפול. בתוך המדינה השוק הצרכני מוגבל על ידי המלחמה, הכנסות האוכלוסייה והתחרות. מחוץ לאוקראינה החברות האוקראיניות מתמודדות עם שוק אירופי רווי וירידת מחירים למוצרים מרכזיים.

היבוא גם לוחץ על היצרנים האוקראיניים

בעיה נפרדת היא יבוא מוצרי חלב לאוקראינה. באפריל הוא עמד על 5.61 אלף טון, שזה ב-18% פחות מאשר במרץ, וב-2% פחות מאשר באפריל 2025.

אבל אם נסתכל על התקופה ינואר-אפריל 2026, היבוא הגיע ל-22.57 אלף טון בסכום של 111.27 מיליון דולר. במונחים טבעיים זה ב-10% יותר מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

קטגוריה רגישת במיוחד היא גבינות. חלקן ביבוא עומד על 63%. זה מגביל את הביקוש למוצרים אוקראיניים בתוך המדינה ולוחץ על מחירי הרכישה.

לפי הערכת איגוד יצרני החלב, לייצוב השוק נדרשות אמצעי הגנה נגד יבוא בלתי מבוקר מאירופה. אחרת היצרנים האוקראיניים יאבדו מרווחים בשווקים החיצוניים ויוותרו על עמדות בבית.

НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמה לב: עבור הקהל הישראלי הנושא הזה חשוב לא רק כסטטיסטיקה כלכלית של אוקראינה. ישראל עצמה נמצאת בין קוני מוצרי החלב האוקראיניים, ולכן שינויים ביצוא החקלאי האוקראיני עשויים להשפיע גם על הכיוון המסחרי במזרח התיכון.

ישראל בין הקונים: מי נכנס לעשירייה הראשונה של השווקים

השוק הראשי למוצרי החלב האוקראיניים נשאר מולדובה. היא תופסת את המקום הראשון בפער גדול: נפח היצוא לשם עמד על 28.12 מיליון דולר.

במקום השני פולין עם נתון של 12.82 מיליון דולר. במקום השלישי גרמניה, לשם סופקו מוצרים בשווי 10.82 מיליון דולר.

לאחר מכן באים קזחסטן – 5.96 מיליון דולר, אזרבייג’ן – 5.31 מיליון דולר, סוריה – 4.72 מיליון דולר ובולגריה – 4.66 מיליון דולר.

ישראל תפסה את המקום השמיני עם יבוא מוצרי חלב אוקראיניים בשווי 4.61 מיליון דולר. אחריה בדירוג באות גאורגיה עם 3.93 מיליון דולר וארה”ב עם 3.77 מיליון דולר.

מה זה אומר לעסקים האוקראיניים

כניסת ישראל לעשירייה הראשונה של הקונים מראה שמוצרי החלב האוקראיניים שומרים על עמדות לא רק בשווקים שכנים, אלא גם בכיוונים מורכבים יותר.

השוק הישראלי דורש איכות, לוגיסטיקה, תקנים ויציבות באספקה. עבור החברות האוקראיניות זה לא המסלול הפשוט ביותר, אבל הוא חשוב: כאן יש ביקוש מצד עולים מאוקראינה, הקהילה האוקראינית בישראל, וגם צרכנים רחבים יותר שבוחרים מוצר לפי מחיר, טעם וזמינות.

עם זאת, המספרים הנוכחיים מראים: נוכחות בשווקים החיצוניים אינה מספיקה. ליצרנים האוקראיניים יש צורך לשמור על מרווחים, לפתח מוצרים עם ערך מוסף, להיות פחות תלויים בתנודות חומרי גלם ולחפש איזון בין קטגוריות המוניות לנישות רווחיות יותר.

איפה יש צמיחה, למרות הירידה

גם על רקע הירידה הכללית, מגזרים מסוימים מראים עמידות. הגלידות באפריל עלו ב-35% למרץ בנפחים טבעיים, וההכנסות מהן עלו ל-6.91 מיליון דולר, והוסיפו 41%.

מוצרי חלב חמוץ גם הם הראו צמיחה. היצוא שלהם עלה גם במונחים טבעיים וגם בהכנסות. בהשוואה שנתית, הקטגוריה הזו עלתה ב-51% בנפחים וב-38% בכסף.

זהו אות חשוב לשוק. יצוא החלב האוקראיני לא צריך להיבחן רק דרך חמאה וחלב יבש. מוצרים מוכנים יותר, קטגוריות מוכרות ומוצרים עם ערך מוסף גבוה יותר יכולים להיות כיוון שבו היצרנים יהיו פחות תלויים במחירי חומרי גלם עולמיים.

בינתיים הסטטיסטיקה של אפריל מראה תמונה זהירה. אוקראינה שומרת על שווקים חיצוניים, כולל ישראל, אבל מרוויחה פחות בגלל ירידת מחירים ולחץ יבוא. עבור תעשיית החלב זה אומר תקופה של שינוי מורכב: פשוט למכור יותר כבר לא מספיק, צריך למכור חכם יותר, יקר יותר ויציב יותר.