- September 20, 2026
- 8:10 pm
- אוקראינה
בקייב התקיימו שני ימי ספטמבר של Jewish Open Space. בתמונות הכל נראה די קל: צעירים צוחקים, מישהו רוקד, נשמע יידיש, ליד מגרש משחקים, סדנאות. אחרי סוף השבוע השני כתבו המארגנים שלמרות המצב הביטחוני הפסטיבל התקיים והפך ל’מקום תמיכה’ עבור אנשים.
אפשר לסיים בזה – פסטיבל יהודי בקייב בזמן מלחמה, מה עוד יש להסביר.
אבל אז תאבד חצי מהסיפור.
Jewish Open Space מתקיים כבר יותר מעשר שנים, התרחב מאירוע אחד בקייב לתוכנית במספר מדינות, והמארגן שלו אינו חב”ד, לא מבנה יהודי ממשלתי של אוקראינה ולא קרן תרבות חילונית. הפסטיבל צמח סביב קהילת היהודים המשיחיים של קייב, שחבריה מאמינים בישוע – ישו – כמשיח ישראל. הקהילה עצמה אינה מסתירה זאת, אך על הפוסטר של הפסטיבל המרכיב הדתי נראה הרבה פחות מהמוזיקה והתפוחים עם הדבש.
הכותב של НАновостей פאבל שווייקו חקר היכן מסתיים פסטיבל יהודי עירוני ומתחילה ההיסטוריה של הקהילה עצמה. אין צורך בספוילר כאן: הגבול די מטושטש.
5 בספטמבר – פארק, יידיש וקולנוע תחת כיפת השמיים
בשנת 2026 התוכנית הקייבית חולקה לשני תאריכים – 5 ו-12 בספטמבר. האתר הרשמי של הפסטיבל מאשר את שני התאריכים בקייב.
היום הראשון התקיים בפארק ‘נטלקה’. הפוסטר הקייבי תיאר את התוכנית כך: שירים ביידיש עם סט DJ מודרני, ריקודים למוזיקה חיה, פעילויות ספורטיביות, סדנאות נושאיות ואזור ילדים. בנפרד בשעה 18:30 הוכרז על הקרנה חינמית של קולנוע יהודי במתחם Wave על גדת הדנייפר. הכניסה הייתה חופשית, כל מי שרצה יכול היה להגיע.
זה, כנראה, הפנים המוכרות של Jewish Open Space. לא כנס מאחורי דלתות סגורות ולא תפילה עם רישום חובה, אלא מרחב עירוני שאפשר להגיע אליו עם המשפחה, להאזין למוזיקה, לאכול משהו, לדבר, לרקוד.
כך בנו את הפסטיבל גם בעבר.
12 בספטמבר – כבר ‘ניבקי הול’
עם התאריך השני הייתה קצת בלבול. בהודעות מוקדמות הופיעו מקומות אחרים, אך הפוסטר הסופי ל-12 בספטמבר כבר ציין את ‘ניבקי הול’, שדרות ברסט, 84, הזמן – מ-15:00 עד 19:30. שם גם נרשמו קונצרט שירי יידיש עם סט DJ, סדנאות, מוזיקה חיה, ריקודים, בית קפה נושאי, מזכרות יהודיות ואזור ילדים. הכניסה שוב הייתה חופשית.
למה בדיוק השתנה המקום, לא נוכל לקבוע. אין לנו הצהרה מהמארגנים עם הנוסח ‘הועבר בגלל איום’ – לכן, אין צורך להמציא זאת עבורם.
אבל גורם המלחמה נוכח באופן גלוי לחלוטין. באתר הרשמי של Jewish Open Space כתוב כעת בנפרד כי ליד כל מתחם פסטיבל באוקראינה יש מקלט ובמקרה של אזעקת אוויר מבקשים מהמבקרים לעבור לשם. עבור קייב של היום זו כבר פרט ארגוני רגיל. אם כי, אם חושבים על זה, זה בכלל לא רגיל.
והתאריך 12 בספטמבר היה מיוחד גם מסיבה אחרת.
בערב 11 בספטמבר 2026 התחיל ראש השנה 5787, ושבת, 12 בספטמבר, היה היום הראשון של השנה היהודית החדשה – ובמקביל שבת. החג הסתיים בערב 13 בספטמבר. לכן תפוחים, דבש ומוטיבים של השנה החדשה של הפסטיבל לא היו קישוט ‘בסגנון יהודי’, אלא קשר ישיר ללוח השנה.
לישראלי כאן, אכן, עולה מיד שאלה אחרת. נחזור אליה עוד.
Jewish Open Space לא הופיע אתמול
לפי ההיסטוריה של הפסטיבל עצמו, המקורות מאפשרים ללכת בביטחון למדי לכיוון שנת 2014. בעבודת המאסטר של האוניברסיטה הקתולית האוקראינית, שנכתבה ב-2021 על בסיס, בין היתר, ראיונות עם נציגי קהילת היהודים המשיחיים של קייב, נאמר כי באותה עת Jewish Open Space התקיים שבע שנים. KJMC הנוכחית מנסחת זאת כבר בפשטות: הפסטיבל קיים ‘יותר מ-11 שנים’.
פסטיבלים גדולים לפני המלחמה נערכו בפארק מרינסקי.
בשנת 2019 כתב ‘ווצ’רני קייב’ העירוני על הופעות של התזמורת האקדמית הלאומית לכלי נגינה עממיים של אוקראינה, מקהלת רווצקי, קבוצות יהודיות ומבצעים מוזמנים. המארגן אנדריי לוגובסקי הוצג ישירות – כעוזר לרב של קהילת היהודים המשיחיים של קייב.
KJMC עצמה מדברת כעת על כ-10,000 מבקרים של אותו פסטיבל בפארק מרינסקי. זהו מספר של הארגון, ולא ספירה עצמאית, ולכן לא נערבב אחד עם השני. אבל זה לפחות מאפשר לדמיין את היקף האירוע.
וכאן עולה שאלה, בלעדיה קשה לכתוב בכנות על Jewish Open Space: מהי קהילת היהודים המשיחיים של קייב?
לקהילה יותר משלושים שנה
המבנה הבינלאומי הנוכחי נקרא Kingdom Jewish Messianic Confederation — KJMC. הקהילה המרכזית שלה בקייב מתחילה את ההיסטוריה שלה משנת 1995. בראש הקהילה עומד בוריס גריסנקו, שהארגון מכנה אותו הרב הראשי וראש הקונפדרציה.
בעמוד About KJMC מצוינים כעת 58 קהילות וקבוצות ב-21 מדינות. לגבי מספר חברי הקהילה הקייבית עצמה האתר לא מדויק לגמרי: בעמוד אחד מדובר על יותר מ-1700 משתתפים לאחר תחילת המלחמה, בעמוד אחר – כבר על יותר מ-2000. לפני הפלישה המלאה הארגון מציין יותר מ-2200 אנשים. לכן לא ניתן לתת מספר אחד נוכחי כבלתי ניתן לערעור.
אבל עם האמונה אין שום אי בהירות.
KJMC מכנה את עצמה ישירות תנועה יהודית משיחית גלובלית ומדברת על מטרתה לעזור ליהודים ‘לגלות את המשיח שלהם – ישוע’. הקהילה הקייבית מתארת את עצמה כאיחוד של יהודים ולא יהודים המאמינים שישוע הוא משיח ישראל והעולם כולו.
שם גם פסטיבלים, קונצרטים והפקות תיאטרון נקראים כאחד הדרכים להכיר אנשים עם התרבות היהודית, המסורות המקראיות, אלוהי ישראל ופעילות הקהילה.
כלומר, הקשר של Jewish Open Space עם המשימה הדתית – אינו ניחוש של עיתונאי ולא האשמה זרה. על כך מדבר הארגון עצמו.
וכאן נמצא מסמך שמסדר הרבה דברים במקומם
יש מקור מעניין יותר מדפי פרסום.
בשנת 2021 לודיה מוסקל הגנה באוניברסיטה הקתולית האוקראינית על עבודת מאסטר על התיאולוגיה של קהילת היהודים המשיחיים של קייב. בה יש פרק נפרד על האוונגליזציה, המבוסס, בין היתר, על ראיונות עם נציגי KEMO.
זקן הקהילה אנדריי לוגובסקי אמר לחוקרת שהבאת הבשורה לאנשים היא המטרה הראשונה של הקהילה. בהמשך מתארת המחברת מספר רמות של פעילות כזו – והאירוע ההמוני השנתי הגדול ביותר נקרא בדיוק Jewish Open Space.
לפי נתוני המחקר של אותה תקופה, לפסטיבל גויסו כ-700 מתנדבים-משרתים של הקהילה. הפארק חולק לאזורים נושאיים, התקיימו קונצרטים וסדנאות, והמבקרים הוזמנו לאחר מכן למועדונים פעילים ולמפגשים אחרים של KEMO.
אבל כאן צריך להימנע ממסקנה נוחה ופשוטה מדי.
העבודה מתארת את פעילות הקהילה לפני 2020. היא מראה כיצד KEMO עצמה ראתה אז את Jewish Open Space בתוך מערכת האוונגליזציה שלה. זהו מקור היסטורי רציני, אך הוא לא מוכיח אוטומטית שאדם שהגיע ב-2026 להאזין ליידיש או להביא ילד לסדנה בהכרח נחשף להטפה דתית.
מצד שני, KJMC של היום עדיין מכנה את הפסטיבל דרך לספר על האמונה והמשימה של הקהילה. כאן הקו לא נקטע. פשוט הצורה הפכה רחבה יותר.
בדיוק בגלל זה НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מפרידים בין שני דברים שקל לערבב: התוכנית התרבותית הפתוחה האמיתית של הפסטיבל והזהות הדתית של הארגון שמבצע את הפסטיבל הזה.
שניהם קיימים בו זמנית.
לאחר הפלישה הרוסית הופיעה עוד קו – עזרה
בתיאור הנוכחי של Jewish Open Space יש הרבה יותר מקום לעבודה חברתית מאשר בעבר.
האתר הרשמי כותב על כמרים שנוסעים לחיילים ומבקרים פצועים בבתי חולים, על פעילות התנדבותית ורפואת שיניים צדקה. KJMC מספרת בנפרד על סיוע הומניטרי, עבודה עם אנשים עקורים פנימיים, רפואת שיניים ניידת באזורים משוחררים של מחוז קייב, סיוע לחיילים ופרויקטים לאנשים שחוו טראומת מלחמה. אלה נתוני הארגון עצמו וכך נכון להציגם.
בשנים האחרונות המילה ‘פסטיבל’ הפכה לכן למשהו קצת שונה ממה שהיה בפארק מרינסקי לפני המלחמה. נשארו מוזיקה, ריקודים, תיאטרון, סמלים יהודיים, ילדים. ליד – איסופים, עזרה, שיחות על המלחמה ומקלט בקרבת מקום.
כמה דברים המלחמה פשוט הציבה זה לצד זה, למרות שבעבר הם חיו בנפרד.
זה נראה גם בפרויקטים יהודיים אחרים באוקראינה. НАновости סיפרו לאחרונה, למשל, על מוזיאון שלום עליכם בקייב ואיך שם נשמרת התרבות החיה של היידיש, וגם על פרויקט של האיחוד האירופי ויונסק”ו לשימור המורשת התיעודית היהודית של אוקראינה. Jewish Open Space נמצא באותה מציאות יהודית-אוקראינית גדולה, אבל ארגונית ודתית זו סיפור אחר לגמרי.
מקייב הפסטיבל עבר למספר מדינות
בלוח הזמנים הרשמי של שנת 2026 מצוינים כעת קייב, לבוב, ברדיצ’ב, אוז’גורוד, חמלניצקי וויניצה באוקראינה. מחוץ לה – הלסינקי, פורבו, ברן, אמסטרדם, שטוטגרט, קלן וסקרמנטו. אם סופרים ערים ולא תאריכים נפרדים, מתקבלות 13 ערים בשש מדינות.
וגם כאן היה צורך לבדוק את המספרים, כי אתרי הארגון עצמו קצת מתווכחים זה עם זה. עמוד אחד של KJMC מייחס 15 ערים בשש מדינות לשנת 2024, עמוד אחר כותב על 15 ערים כבר בשבע מדינות ב-2025. לכן עדיף להשאיר את המספרים הרטרוספקטיביים עם ההערה ‘לפי נתוני KJMC’, ולא לבנות מהם סולם סטטיסטי מדויק.
עצם העובדה של ההתרחבות, עם זאת, אינה מעוררת ספקות. בשנת 2026 האתר הרשמי של הפסטיבל מראה כבר את אוקראינה, גרמניה, פינלנד, הולנד, שווייץ וארה”ב. יתרה מכך, התוכניות שונות. בסקרמנטו האמריקאית, למשל, הוכרז על פסטיבל רחוב, ריקודים ישראליים, מוזיקה יהודית מודרנית ומפגשים שבועיים נוספים לאחר האירוע עצמו.
כלומר, מיוצאת כבר לא הופעה קייבית אחת. מיוצאת מודל.
הסבר לקוראים ישראלים: מי הם יהודים משיחיים
לקורא בישראל המילה ‘משיחי’ משנה את ההקשר באופן עקרוני.
משתתפי התנועה המשיחית יכולים לראות עצמם כיהודים ולשמור שבת, חגים יהודיים, צורות תפילה, מוזיקה, ריקודים, עברית, אלמנטים של מסורת. אבל במקביל, חלק מרכזי באמונתם הוא הכרה ב-ישוע – ישו – כמשיח ושימוש בברית החדשה.
הזרמים המרכזיים של היהדות המודרנית – אורתודוקסי, קונסרבטיבי, רפורמי ורקונסטרוקציוניסטי – אינם מכירים ביהדות המשיחית כזרם של היהדות. עם זאת, התנועה המשיחית עצמה אינה מסכימה עם סיווג חיצוני כזה ומדברת על עצמה כהמשך של האמונה היהודית במשיח.
מכאן גם מובן יותר התאריך המוזר לכאורה של הפסטיבל הקייבי.
12 בספטמבר 2026 – היום הראשון של ראש השנה ושבת. עבור קהילה יהודית אורתודוקסית, תוכנית ציבורית עם סט DJ, מוזיקה ופעילויות דומות בזמן זה הייתה בלתי אפשרית לפי כללי שמירת השבת והחג. עבור קהילה משיחית, הפרקטיקה הדתית מאורגנת אחרת.
יש עוד נקודה, כי שמות לעיתים קרובות מערבבים הכל יחד. KJMC ו-Jewish Open Space – אינם Jews for Jesus. Jews for Jesus היא ארגון נפרד. היא שייכת לשדה הרחב יותר של התנועה המשיחית, אבל זה לא אותו ישות משפטית או ארגונית.
לקורא הישראלי זה, אולי, המפתח להבנת כל הסיפור. הכיתוב ‘פסטיבל יהודי’ כאן אינו מציין אוטומטית אירוע של אותה יהדות שהאדם רגיל להיתקל בה בישראל.
אז מה קרה ב-5 וב-12 בספטמבר בקייב
אם מסתכלים רק על התמונות – פסטיבל יהודי פתוח וטוב. וזה לא שקר.
היו יידיש, מוזיקה, ילדים, סדנאות, קולנוע, ריקודים. אנשים הגיעו. למרות המלחמה האירוע התקיים, סוף השבוע השני תואר על ידי המארגנים עצמם כמרחב שבו אפשר היה קצת לנשום ולהיות יחד.
אבל אם חופרים שכבה אחת עמוק יותר, מופיעה קהילת היהודים המשיחיים של קייב עם היסטוריה של שלושים שנה. עוד עמוק יותר – המשימה שלה, ישוע, עבודה עם יהודים וה-KJMC הבינלאומית שנוצרה סביב הקהילה. ואז שוב יוצאים החוצה – ושם רפואת שיניים צדקה, עזרה לחיילים, ילדים, פסטיבלים כבר בגרמניה ופינלנד.
כל זה Jewish Open Space. לא חלק אחד במקום השאר.
ואולי בגלל זה הפרויקט שרד כמה תקופות שונות מאוד. פארק מרינסקי ופסטיבלים של אלפי אנשים לפני המלחמה. קוביד. הפלישה הרוסית. הגירה של חלק מהקהילה. מעבר הפורמט למדינות אחרות. אזעקות אוויר בקייב.
ובספטמבר 2026 אנשים שוב התאספו בקייב. תחילה בפארק, שבוע לאחר מכן – ב’ניבקי הול’. יידיש הופעלה ליד עמדת DJ, תפוחים עם דבש נכנסו לפוסטר, בקרבת מקום היה מקלט.
עבור Jewish Open Space התערובת הזו, כנראה, כבר היא החיים הנורמליים.