G7 באביאן: טראמפ וזלנסקי יוצאים לשולחן אחד, ואירופה מחפשת נוסחה ללחץ על רוסיה

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ישתתף במושב עבודה של מנהיגי G7 יחד עם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי בצרפת. הפגישה תתקיים בפסגת ה”שבע הגדולות” באביאן-לה-בן ב-15–17 ביוני 2026, והנושא האוקראיני אמור להיות אחד המרכזיים כבר במושב העבודה הראשון.

לישראל החדשות הללו חשובות לא רק כאפיזודה דיפלומטית נוספת במלחמה באוקראינה. בפסגה אחת ידונו בשתי קווי ביטחון גלובליים: תמיכה באוקראינה נגד התוקפנות הרוסית והמצב במזרח התיכון, כולל המתיחות סביב מצר הורמוז. זהו מקרה נדיר שבו מלחמה אירופית וביטחון המזרח התיכון אינם נושאים מקבילים, אלא חלקים משיחה אחת על כוח, בריתות ומחיר הוויתורים לתוקפים.

מדוע הפגישה בין טראמפ וזלנסקי חשובה דווקא עכשיו

לפי Euractiv בציטוט נציג הממשל האמריקאי, טראמפ ישתתף במושב עבודה עם מנהיגי G7 וזלנסקי. רויטרס גם מדווחת שהפסגה תתקיים באביאן הצרפתית, שם ארה”ב, יפן, צרפת, גרמניה, איטליה, קנדה, בריטניה ונציגי האיחוד האירופי ידונו במשברים המרכזיים של הפוליטיקה העולמית.

השאלה המרכזית היא לא רק אם טראמפ וזלנסקי ימצאו את עצמם באותו אולם. חשוב יותר, איזו עמדה תוכל G7 לגבש לגבי אוקראינה: האם זו תהיה רק אמירה דיפלומטית על תמיכה, או איתות שהמערב אינו מוכן לשנות את גבולות אירופה תחת לחץ הצבא הרוסי.

מנהיגי אירופה, לפי פרסומים לפני הפסגה, רוצים להשיג מסר אחיד בתמיכה באוקראינה. זה חשוב במיוחד על רקע העובדה שארה”ב תחת ממשל טראמפ עצרה את התרומות הצבאיות הדו-צדדיות לאוקראינה, והעומס העיקרי של הסיוע הצבאי והפיננסי נפל על אירופה.

פגישה נפרדת עדיין לא אושרה

בהקשר האוקראיני והבינלאומי יעקבו בקפידה אם תתקיים שיחה נפרדת בין טראמפ וזלנסקי בשולי הפסגה. בהודעות המקוריות ניתנה אפשרות כזו, אך פרסומים עדכניים מבהירים: מדובר בוודאות במושב עבודה משותף, ופגישה דו-צדדית רשמית בין זלנסקי לטראמפ עדיין לא נמצאת ברשימה המאושרת.

זו לא פרט קטן בפרוטוקול. עבור קייב, שיחה אישית עם נשיא ארה”ב חשובה כערוץ השפעה ישיר על העמדה האמריקאית, במיוחד אם וושינגטון תקדם לוגיקת משא ומתן עם מוסקבה. עבור אירופה חשוב שכל משא ומתן לא יהפוך לשיחה על גורל אוקראינה ללא אוקראינה וללא האירופאים.

אירופה רוצה לדבר על משא ומתן, אך לא על כניעה

הארמון האליזה הצרפתי, לפי Euractiv, ציין אחת השאלות המרכזיות של הפסגה כך: באילו תנאים יכולים שותפי G7 לסייע במשא ומתן בין אוקראינה לרוסיה. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לפרמטרים של דיאלוג כזה, כולל השאלה הטריטוריאלית.

כאן מופיע הסיכון המרכזי. הקרמלין מנסה במשך שנים למכור לעולם את רעיון ה”שלום” כהכשרה של השטחים הכבושים. אוקראינה, לעומת זאת, מתעקשת שמשא ומתן לא יכול להיות הכשרה של התוקפנות הרוסית. אם G7 רוצה לשמור על סמכותה, היא תצטרך לדבר לא רק על הפסקת אש, אלא גם על עקרונות: גבולות לא ניתן לשנות בטילים, כיבוש לא צריך להפוך לנורמה, והסנקציות נגד רוסיה לא ניתן להסיר ברגע שבו הלחץ עדיין צריך להתחזק.

לקהל הישראלי זה נשמע מוכר. ישראל גם חיה במציאות שבה משטרים טרוריסטיים ועוינים בודקים את גבולות המותר: בטילים, רחפנים, קבוצות פרוקסי, לחץ דיפלומטי וקמפיינים מידעיים. לכן השאלה האוקראינית ב-G7 היא לא “מלחמה אירופית רחוקה”, אלא חלק מדיון רחב יותר על האם התוקף ישלם מחיר או יקבל פרס על האלימות.

במובן זה NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את הפסגה באביאן כנקודה שבה האינטרסים של אוקראינה, אירופה, ארה”ב וישראל מצטלבים הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. אם המערב יחליש את העמדה לגבי אוקראינה, זה יראו לא רק במוסקבה, אלא גם בטהרן, בביירות, בעזה ובסנה.

הסנקציות נגד רוסיה נשארות מבחן רצינות ל-G7

מנהיגי אירופה, לפי הודעות מוקדמות, מתכוונים להדגיש שעכשיו זה לא הזמן להסיר את הסנקציות מרוסיה. זהו איתות חשוב, כי מדיניות הסנקציות נשארת אחד הכלים הבודדים של לחץ ארוך טווח, שאינו דורש סיכון צבאי מיידי, אך משפיע על יכולת התוקף להמשיך במלחמה.

לאוקראינה הסנקציות אינן סמל. זהו עניין של ייצור טילים, גישה לטכנולוגיות, מסלולי עקיפה, פעולות בנקאיות, לוגיסטיקה ומחיר המלחמה לכלכלה הרוסית. עבור ישראל הנושא הזה גם אינו מופשט: אותם מנגנוני עקיפה של הגבלות משמשים לעיתים קרובות משטרים אוטוריטריים ושותפיהם, כולל שחקנים הקשורים לציר האיראני.

המזרח התיכון על סדר היום: הורמוז, מנהיגים ערביים והאיתות האמריקאי

אוקראינה תהיה חשובה, אך לא הנושא היחיד. בפסגה ידונו גם במצב במזרח התיכון ובביטחון במצר הורמוז. לפי Euractiv, מנהיגי מצרים, קטאר ואיחוד האמירויות ישתתפו בארוחת עבודה עם מנהיגי G7, המוקדשת לביטחון האזורי.

עבור ישראל זהו אחד הבלוקים הרגישים ביותר של הפסגה. מצר הורמוז קשור לאנרגיה העולמית, להשפעה האיראנית, לביטחון הימי וליכולת הקואליציות הבינלאומיות לרסן את טהרן. אם G7 ידבר על המזרח התיכון בנפרד מאוקראינה, התמונה תהיה לא שלמה. הציר האיראני והתוקפנות הרוסית קיימים בגיאוגרפיות שונות, אך בלוגיקה אחת: לחץ על מדינות דמוקרטיות, שימוש בפרוקסי, הימור על עייפות המערב ובדיקת גבולות התגובה הבינלאומית.

לאחר הפסגה, לפי הדיווחים, טראמפ אמור להיפגש עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בארוחת ערב בארמון ורסאי ב-17 ביוני. הארמון האליזה מקשר את המחווה הזו ל-250 שנות עצמאות ארה”ב ולהיסטוריה של היחסים הצרפתיים-אמריקאיים, שכן בצרפת נחתם ההסכם של 1783, שהבטיח את עצמאות ארצות הברית.

מה יהיה התוצאה העיקרית

התוצאה העיקרית של אביאן תתברר לא לפי התמונות של טראמפ וזלנסקי, אלא לפי הניסוחים. אם G7 תאשר את התמיכה באוקראינה, שמירת הלחץ הסנקציוני על רוסיה ואי-האפשרות למשא ומתן על חשבון השטח האוקראיני, זה יהיה איתות חזק. אם הטקסט של התוצאות יהיה רך מדי, מוסקבה תראה בו חלון הזדמנויות.

לישראל חשוב דווקא השפה הזו של כוח ובהירות. באזור שבו איומים עוברים במהירות מהצהרות דיפלומטיות לטילים והתקפות רחפנים, ניסוחים חלשים נקראים על ידי היריבים כהזמנה לצעד הבא. לכן פסגת G7 באביאן היא לא רק על אוקראינה, טראמפ וזלנסקי. זו בדיקה האם הבלוק הדמוקרטי מסוגל לדבר בקול אחד, כאשר אירופה והמזרח התיכון בוערים בו זמנית.