בישראל תתקיים ועידת הנוער היהודי הארצית AJT: היא תאסוף כ-200 משתתפים

בנובמבר 2026, כ-200 בני נוער יהודים מערים שונות באוקראינה מתכננים להיפגש בכנס השנתי של Active Jewish Teens 2026 – הכנס השנתי של AJT. המארגנים החלו בגיוס כספים לקיום האירוע: מטרת הקמפיין הציבורי היא $35 אלף, והתקציב הכולל של הכנס עומד על $100 אלף. מדובר לא רק על ארבעה ימים של מפגשים ופעילויות. לפי התוכנית של AJT, המשתתפים אמורים לחזור לעריהם עם תוכניות מוכנות ליוזמות חברתיות וקהילתיות.

מידע על הגיוס קיבלו נאנובוסטי מצוות הפרויקט AJT אוקראינה. בפנייה למערכות, המארגנים הודיעו שהכנס אמור לאחד כ-200 בני נוער מערים שונות באוקראינה, לתת להם כישורי מנהיגות מעשיים, לעזור לפתח פרויקטים חברתיים משלהם ולחזק את הקשר עם הקהילה היהודית.

העמוד הציבורי של הקמפיין מאשר את הפרמטרים העיקריים: הפורמט הפיזי מתוכנן לארבעה ימים ושלושה לילות, ובתוכנית מופיעים סדנאות, עבודה בקבוצות מועדוניות ובין-מועדוניות, שבת, הבדלה וטקסי בר ובת מצווה.

אנטון פשדינסקי בדרך כלל כותב לנאנובוסטי על ישראל, אוקראינה והתהליכים שמחברים בין שתי המדינות והקהילות היהודיות. בסיפור הזה חשוב דווקא המבט הזה: לא להעריך את השיטות הפדגוגיות של AJT – זה חורג מגבולות המומחיות של המחבר, – אלא לבדוק מה עומד מאחורי הגיוס הנוכחי, להשוות אותו לכנסים קודמים ולהבין מדוע בזמן מלחמה מועדוני הנוער היהודיים האוקראיניים ממשיכים להשקיע במפגשים פיזיים ובהכנת הדור הבא של מנהיגי הקהילה. לפרסום זה נאנובוסטי השוו חומרים מהקמפיין הנוכחי, נתוני JDC, גיוס בינלאומי נפרד וארכיון המערכת.

לנאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency הנושא הזה הוא המשך של מעקב אחר החיים היהודיים באוקראינה, ולא הודעה נפרדת של צדקה. בנובמבר 2024 כבר סיפרנו איך הכנס הכל-אוקראיני של AJT בטרוסקבץ אסף 180 בני נוער מ-28 ערים באוקראינה ואורחים מישראל. כעת מתוכנן להגדיל את ההיקף לכ-200 בני נוער, והמודל של הכנס נבנה יותר ויותר סביב השאלה: מה יעשה המשתתף בקהילתו לאחר חזרתו הביתה.

הקהילה היהודית באוקראינה בזמן התוקפנות הרוסית

כל זה קורה על רקע התוקפנות הרוסית המלאה נגד אוקראינה, שהחל מ-2014 ולאחר מכן מפברואר 2022 שינתה את חיי כל המדינה – והקהילה היהודית כאן לא קיימת בנפרד מהחברה האוקראינית הכללית. יהודי אוקראינה משרתים בצבא האוקראיני יחד עם אוקראינים ממוצאים ודתות אחרות, מגנים על המדינה, עובדים כרופאים, מתנדבים, אוספים עזרה לחיילים ולאזרחים, תומכים במפונים, בקשישים ובמשפחות שנפגעו.

ארגונים יהודיים ומרכזים קהילתיים בערים רבות ממשיכים לבצע את עבודתם הרגילה ולוקחים על עצמם תפקידים שמכתיבה המלחמה.

הם עוזרים בפינוי, בעזרה הומניטרית, במזון, בתרופות, בגנרטורים ובדיור זמני, תומכים בילדים ובקשישים. במקביל ממשיכים שבתות, תוכניות חינוכיות, מועדוני נוער, חגים ועבודה עם בני נוער. כלומר, הקהילה לא עצרה את חייה “בהמתנה” עד לסיום המלחמה.

וזהו הקשר החשוב לכנס AJT.

בני הנוער שאמורים להגיע אליו מכל רחבי אוקראינה מתבגרים במדינה שבה קרוביהם המבוגרים, מכריהם ונציגי אותן קהילות יהודיות נלחמים, מתנדבים ועוזרים לאחרים. הם רואים כל יום שהשייכות לקהילה היהודית והשייכות לחברה האוקראינית אינן סותרות זו את זו.

למשפחות רבות המלחמה הפכה גם למבחן היכולת לשמור על קשרים קהילתיים. מישהו נאלץ לעבור לעיר אחרת או לחו”ל, מישהו גר ליד החזית, מישהו חווה באופן קבוע אזעקות אוויר והפסקות חשמל. אבל המועדונים ממשיכים לפעול, בני הנוער ממשיכים להיפגש, והקהילות – לבנות תוכניות לעתיד.

זו הסיבה ש-AJT Conference 2026 – זה לא רק כמה ימים של שיעורי מנהיגות. על רקע התוקפנות של פוטין, עצם האפשרות לאסוף כ-200 בני נוער יהודים מערים שונות באוקראינה הופכת לעדות לכך שהמלחמה הרוסית לא הצליחה לעצור את החיים היהודיים במדינה. יתרה מכך, הקהילות מנסות לחשוב לא רק על איך לשרוד את היום, אלא גם על מי שיישא באחריות לחייהן בעוד חמש, עשר או עשרים שנה.

לנאנובוסטי – חדשות ישראל כאן עקרונית חשובה עוד נקודה אחת. יהודי אוקראינה היום – אינם צופים מהצד של המלחמה ואינם קבוצה נפרדת, הקיימת במקביל לחברה האוקראינית. הם יחד עם כל המדינה עוברים את התוקפנות הרוסית, משרתים, מתנדבים, עוזרים לאחרים ובמקביל שומרים על מסורותיהם, קהילותיהם והקשר עם היהדות העולמית.

ובני הנוער של AJT גדלים בדיוק בתוך המציאות הזו.

לא פשוט לאסוף 200 בני נוער במקום אחד

AJT – Active Jewish Teens – אינו פרויקט חדש שנוצר תחת הגיוס הנוכחי. התנועה הופיעה באוקראינה ב-2014: JDC מציין שההיסטוריה שלה החלה עם מועדון נוער אחד בחרקוב. הפרויקט מתפתח על ידי JDC בשותפות עם BBYO והפך בהדרגה לרשת המאחדת בני נוער יהודים בכמה מדינות. בקמפיין האוקראיני הנוכחי המארגנים מדווחים כבר על יותר מ-700 בני נוער בגילאי 13–17 ו-18 מועדוני AJT ברחבי אוקראינה.

כאן מופיע ההבדל החשוב בין הכנס לפסטיבל נוער רגיל. המשתתפים מתוכננים להיבחר לא רק לפי גיל. המארגנים מציינים בין הקריטריונים השתתפות קבועה במועדון AJT שלהם, המלצת מנהל המועדון, עניין שהופגן במנהיגות ונכונות לאחר הכנס ליישם יוזמה משלהם במועדון או בקהילה היהודית המקומית. חלק מהתוכנית בני הנוער אמורים ליצור ולבצע בעצמם.

בסך הכל מתוכננים כ-200 בני נוער, 20 מנהלי מועדונים ומנהיגים והשתתפות של 20 משפחות. רוב המקומות לבני הנוער מתוכננים להיות מסובסדים. על פי תוכנית המארגנים, כ-20–30 משתתפים יוכלו לשלם את העלות המלאה, והיכולות הכלכליות של המשפחה לא אמורות להיות הקריטריון העיקרי לגישה לתוכנית.

בתוכנית נכללים שיעורים במנהיגות ועבודת צוות: איך ליצור צוות, לחלק אחריות, להציג רעיון, להסכים עם אנשים אחרים ולהביא את הפרויקט לתוצאה.

אבל לצד זה נשארת החלק היהודי עצמו – שבת משותפת, הבדלה, בר ובת מצווה. כלומר, המארגנים מקשרים את ההכנה המנהיגותית לא עם “הצלחה של הנוער” מופשטת, אלא עם החיים העתידיים של מועדונים וקהילות יהודיות ספציפיות.

זו לא לוגיקה חדשה עבור AJT. כבר בכנס הבינלאומי של התנועה בקייב ב-2019 נאספו יותר מ-400 בני נוער יהודים, והתוכנית כללה יותר מ-150 שיעורים, שבת, הבדלה, נושאי התנדבות, עבודה עם טקסטים יהודיים והצגת פרויקטים משלהם. JDC אז תיאר את AJT כמערכת שבה בני נוער לוקחים בהדרגה אחריות על החיים העתידיים של קהילותיהם.

לאן צריכים ללכת $100 אלף

התקציב הכולל של AJT Ukraine Annual Conference 2026 עומד על $100 אלף. תכנית המימון שפורסמה על ידי המארגנים נראית כך: הקמפיין הנוכחי אמור לאסוף $35 אלף, עוד $35 אלף מתוכננים להתקבל כמימון תואם, וה-$30 אלף הנותרים – ממענקים ותשלומי משתתפים. בעמוד הראשי של הקמפיין מצוין שלאחר השגת המטרה של $35 אלף, JDC יוסיף סכום זהה.

נכון ל-13 באוגוסט, בעמוד זה הופיע $4,779 מ-211 תורמים, או 13.7% מהמטרה המוצהרת. זהו המדד הנוכחי של המונה הציבורי, ולא התוצאה הסופית של הקמפיין: הגיוס נמשך עד הכנס בנובמבר.

המארגנים חושפים גם את מבנה ההוצאות המשוער. החלק הגדול ביותר – 40% מהתקציב – אמור ללכת על לינה ואוכל. עוד 10% מוקצים לתחבורה ולוגיסטיקה, 15% – להשכרת מקומות וציוד, 20% – לתוכנית, שבת וטקסי בר ובת מצווה, 10% – לחומרים ומרצ’נדייז, 5% – למומחים מוזמנים.

מקבל הכספים הצדקתיים בעמוד האוקראיני הראשי הוא קרן הצדקה OEKC “בית רוס”. שם נאמר שהקרן היא מארגנת הכנס ומבצעת תוכניות חינוכיות, צדקה וקהילתיות בחרקוב ובאוקראינה. זו פרט מעשי חשוב: הכסף נאסף לא על כרטיס אישי של משתתף בפרויקט, אלא דרך מבנה ארגוני מצוין.

יש גם קמפיין נפרד לקהל זר ב-GoFundMe.

בו, נכון ל-13 באוגוסט, הופיע €1,299 מ-19 תרומות. עמוד זה גם מדבר על הצורך לאסוף $35 אלף לכנס ל-200 בני נוער, אך מנגנון המימון התואם מתואר שם אחרת: מצוין שתרומות מוכפלות על ידי JCC בית דן בחרקוב. העמוד האוקראיני הראשי מציין את JDC. לכן נאנובוסטי לא מחברים את המדדים של שתי הפלטפורמות ולא מציגים אותם כמונה אחד כולל: אלו ערוצי גיוס ציבוריים שונים עם הצגת מטבע ומנגנון מימון תואם שונים.

זה בדיוק המקרה שבו הגבול בין עובדה למטרה מוצהרת יש לו משמעות. תקציב $100 אלף, תוכנית לאסוף $35 אלף, הכפלת הכספים לאחר מכן ואחוזי חלוקת ההוצאות – זהו התוכנית הפיננסית שפורסמה על ידי המארגנים. הכספים שנאספו בפועל – מדד נפרד שניתן לראות על המונים הציבוריים ושמשתנה עם קבלת תרומות חדשות.

מה צריך להישאר אחרי ארבעה ימים

החלק המעניין ביותר של הקמפיין מתחיל לא מההוצאות, אלא מאיך ש-AJT מציעה למדוד את תוצאת הכנס.

המארגנים קבעו מראש מדדים שהם מצפים להשיג לאחר האירוע. ביניהם – רצון של 65% מהמשתתפים להמשיך באופן פעיל את חיי המועדון במהלך השנה הבאה וגידול בתחושת הזהות היהודית והשייכות אצל 70% מבני הנוער. אלו עדיין מטרות הפרויקט, ולא תוצאות מוכחות של כנס 2026.

כמו כן, מצוין שחצי מבני הנוער המנהיגים אמורים לפתח תוכנית יוזמה משלהם למשך שישה חודשים ולבצע אותה, 70% מהמועדונים – לבצע לפחות יוזמה אחת בשמונה השבועות הראשונים לאחר הכנס, ובמהלך שלושה חודשים מתוכנן להשיק לפחות עשרה פרויקטים בין-מועדוניים. מדדים אלו יאפשרו מאוחר יותר להשוות את התיאור היפה של הקמפיין למה שבאמת קרה לאחר נובמבר.

לגישה כזו יש משמעות מעשית. הכנס נמשך ארבעה ימים, אך הערך המוצהר העיקרי נוצר רק לאחריו. אם משתתף חזר לקייב, דניפרו, פולטבה או עיר אחרת, אסף צוות והשיק יוזמה עובדת, אפקט האירוע יוצא מגבולות המלון ותוכנית סוף השבוע. אם זה לא קורה, ארבעה ימים נשארים בעיקר מפגש ואירוע חינוכי. לכן להערכת הפרויקט חשוב יותר לא מספר התמונות מהכנס, אלא מספר היוזמות המועדוניות והבין-עירוניות שהמשיכו בפועל.

בעמוד הגיוס עצמו פורסמו סיפורי משתתפים ממפגשים קודמים.

דניאל ציפורין בן ה-17 מקייב מתאר שינוי ביחס לקהילה: קודם היא נתפסה על ידו בעיקר כמרחב מאורגן על ידי מבוגרים, ולאחר הכנס הופיעה המחשבה על אחריותו האישית לעתידה. ארתור דוצנקו בן ה-16 מדבר על תוצאה יותר מעשית – הבנה איך לפרק רעיון לפעולות קונקרטיות ולא לעצור לאחר ההתלהבות הראשונית. אנה קוסטנקו מפולטבה מקשרת את חווייתה לרמה אחרת – תחושת השבת כחלק מקהילה חיה, ולא כאלמנט פורמלי של התוכנית.

יש גם סיפור בלתי תלוי בעמוד הגיוס הנוכחי שמראה איך מנגנון כזה נראה ברמת נער אחד. בפברואר 2026 JDC סיפר על רודיון פיליפצביץ’ בן ה-16 מדניפרו. בערך בשנה של השתתפות ב-AJT הוא התחיל לעסוק יותר לעומק במסורת היהודית, למד לנגן בגיטרה, הפך למוביל שירים, התחיל להעביר שיעורים וקיבל תפקיד של שגריר גלובלי של AJT. רודיון עצמו מקשר את השתתפותו בתנועה גם עם התגברות על פחד מהופעות פומביות ועם רצון ליצור פרויקטים חדשים בקהילתו.

סיפורו חשוב גם מסיבה נוספת. חיי הנוער היהודיים באוקראינה כיום אינם קיימים מחוץ למלחמה. רודיון מתאר את דניפרו, שבה בחורף יש הפסקות חשמל, ומרכז הקהילה עם גנרטור הופך למקום שבו אנשים יכולים להתחמם, לטעון טלפונים ולהיות יחד. לכן המילה “קהילה” עבור בני נוער כאלה כבר לא אומרת רק חגים, שיעורים או היסטוריה משפחתית. בערים מסוימות זה גם תשתית עובדת של יציבות יומיומית.

למה הסיפור הזה חשוב לישראל

המבט הישראלי כאן לא צריך להמציא דרך חיבור חובה של כל פרויקט נוער למדיניות המדינה. הוא הרבה יותר קונקרטי: חלק מהחיים היהודיים באוקראינה מתהווים כעת על ידי דור שמתבגר בזמן המלחמה הרוסית המלאה, אך במקביל שומר על קשר עם הקהילה היהודית העולמית.

לקשר הזה כבר יש היסטוריה מתועדת. בכנס AJT 2024 בטרוסקבץ יחד עם בני נוער מ-28 ערים אוקראיניות נכחו אורחים מישראל. ב-2019 לכנס הבינלאומי של AJT בקייב הגיעו משתתפים מישראל לצד בני נוער מארה”ב וממדינות אירופה. עם זאת, בתוכנית הכנס 2026 שפורסמה עדיין אין אישור שהמשלחת הישראלית תגיע שוב, ולכן להציג את הפורמט הקודם כתוכנית מאושרת של השנה הנוכחית יהיה לא נכון.

לקהל הישראלי חשוב יותר דבר אחר. לעיתים קרובות השיחה על יהודי אוקראינה מצטמצמת או להיסטוריה – עיירות, שואה, תקופה סובייטית, הגירה, – או לעזרה לקשישים ולמשפחות פגיעות בזמן המלחמה. AJT מראה שכבה נוספת: באוקראינה קיימת סביבה יהודית לנוער שמנסה לא רק לשמור על מסורות, אלא גם לשחזר את ההנהגה שלה על הדור הבא.

וכאן הגיוס הנוכחי מקבל משמעות שאין לה בנוסחה הרגילה “צריך $35 אלף לאירוע”. אם המודל המוצהר יעבוד, 200 בני נוער אמורים לבלות יחד ארבעה ימים, ואז להתפזר לערים לא רק עם תמונות והיכרויות חדשות, אלא עם חובה לעשות משהו בעצמם. עד כמה המעבר הזה מהכנס לעבודה קהילתית אמיתית יתקיים, ניתן יהיה לבדוק לאחר האירוע – לפי היוזמות שהמארגנים עצמם מבטיחים לעקוב אחריהן בשמונה השבועות הראשונים ובחודשים הבאים.

זו הסיבה שנאנובוסטי ימשיכו את הסיפור הזה לא ברגע סגירת הגיוס.

הנה כאן הגיוס – https://ajt-conference-2026.renderforestsites.com/

התוצאה האמיתית של AJT Conference 2026 תתברר מאוחר יותר: כמה בני נוער באמת הגיעו, האם הצליחו להבטיח מקומות מסובסדים, האם הושגו המטרות הכספיות המוצהרות ובעיקר, אילו פרויקטים הופיעו בקהילות היהודיות באוקראינה לאחר חזרת המשתתפים הביתה. ב-2024 תיעדנו את עצם המפגש הגדול של AJT בטרוסקבץ. ב-2026 מופיעה האפשרות לבדוק כבר את השלב הבא – האם הכנס השנתי הופך למערכת יציבה להכנת מי שבעוד כמה שנים יישא באחריות לחיי הקהילות הללו.