האגודה האוקראינית ליהדות (UAJS) אוספת חוקרים כדי להבין מי החליט מה העולם צריך לדעת על יהודים

ב-22–23 בספטמבר 2026 חוקרים מאוקראינה, ישראל, ארה”ב והונגריה ייפגשו בכנס בינלאומי “יהודים וידע אנציקלופדי: המאות ה-19–21” – המארגן – האגודה האוקראינית ללימודי יהדות. ידברו על אנציקלופדיות, אך הנושא רחב הרבה יותר מהכרכים הישנים: מי קבע במאתיים השנים האחרונות מה בדיוק צריך להיכתב על יהודים, היסטוריה יהודית, עברית, יידיש וישראל — וכיצד הכתוב הפך לאחר מכן לידע מקובל.

מחבר: ויקטוריה קצמן

ב-17 בספטמבר האגודה האוקראינית ללימודי יהדות (UAJS) הודיעה על כנס בינלאומי “יהודים וידע אנציקלופדי: המאות ה-19–21”, שיתקיים ב-22 וב-23 בספטמבר 2026.

משתתפים חוקרים מארבע מדינות — אוקראינה, ישראל, ארה”ב והונגריה. הכנס יהיה כולו מקוון, שפת העבודה — אנגלית. מארגני הכנס כללו קישורי זום ישירות בתוכנית.

במקור הכל היה אמור להיראות אחרת. בדף הרשמי של הכנס עדיין נראות התאריכים המקוריים — 18–19 באוגוסט 2026 — וקייב כמקום הכנס.

אך שם UAJS מבהירה בנפרד: בשל המצב הביטחוני הנוכחי באוקראינה, כולל קייב, הכנס נדחה ל-22–23 בספטמבר ויתקיים באופן מקוון.

המלחמה נכנסת לסיפור הזה באופן די מילולי. המפגש המדעי הבינלאומי, אליו היו אמורים להגיע חוקרים ממדינות שונות, לא יתקיים פיזית בקייב.

מארגן הכנס — האגודה האוקראינית ללימודי יהדות. תמיכה כספית ניתנת על ידי האגודה האירופית ללימודי יהדות, והיוזמה עצמה מתבצעת בשותפות עם אונסק”ו בתמיכה כספית של האיחוד האירופי.

UAJS מכנה את הכנס הזה המפגש הבינלאומי הראשון המוקדש במיוחד לאנציקלופדיות יהודיות ולנושאים יהודיים באנציקלופדיות מהמאה ה-19 עד המאה ה-21.

ומאחורי הניסוח שנראה תחילה אקדמי בלבד, עומדת שאלה די ברורה: מי בכלל קבע מה העולם צריך לדעת על יהודים?

כאשר עורך החליט מה יהפוך ל”עובדה”

היום אדם פותח את ויקיפדיה, מוצא מאמר, רואה את היסטוריית השינויים ואם הוא רוצה, מנסה לתקן משהו בעצמו. לפני מאה או מאה ועשרים שנה המנגנון היה שונה לחלוטין.

עורך האנציקלופדיה ומעגל הכותבים המוזמנים החליטו אילו אירועים ראויים למאמר נפרד, מי נחשב לדמות היסטורית משמעותית, כיצד להסביר ציונות, יהדות או אנטישמיות, כמה מקום להקדיש לאירוע זה או אחר. מהחלטותיהם היה תלוי מה יקרא הדור הבא.

זה חשוב במיוחד להיסטוריה היהודית, שתוארה במשך מאות שנים בשפות שונות ובמדינות שונות — לעיתים קרובות על ידי אנשים שהיו מחוץ לקהילה היהודית עצמה.

מארגני הכנס סופרים עוד מהתקופה של ההשכלה — השכלה, ההשכלה היהודית של סוף המאה ה-18–19.

לקורא הישראלי המונח מוכר, אך כאן כדאי להבהיר את המשמעות. ההשכלה הייתה קשורה להפצת חינוך חילוני בקרב יהודים, פיתוח ספרות מודרנית בעברית, לימוד שפות אירופיות והרחבת המרחב האינטלקטואלי מעבר לספרות הדתית המסורתית.

דווקא על רקע כזה הופיעו הפרויקטים האנציקלופדיים המודרניים הראשונים.

ניו יורק, פטרבורג והאנציקלופדיות הראשונות בעברית

אחד הפרויקטים הגדולים של תחילת המאה ה-20 — The Jewish Encyclopedia, שפורסמה בניו יורק בשנים 1901–1906. היא כללה 12 כרכים.

כמעט מיד לאחר מכן בסנט פטרבורג הופיעה “האנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוז ואפרון” בת 16 כרכים, שיצאה לאור בשנים 1908–1913.

במקביל התרחש תהליך חשוב נוסף — היווצרות הידע האנציקלופדי המודרני כבר בעברית. בניו יורק בשנים 1906–1913 פורסמה Oẓar Yisrael בת עשרה כרכים.

בתקופה שבין המלחמות הופיעו Jüdisches Lexikon בגרמנית, שיצא לאור בשנים 1927–1930, וEncyclopaedia Judaica לפני המלחמה בעריכת יעקב קלצקין ואיסמר אלבוגן. מתוך חמישה עשר הכרכים המתוכננים, בשנים 1928–1933 הספיקו להוציא עשרה.

כל הפרויקטים הללו יצרו קבוצות בינלאומיות גדולות. בין המחברים היו חוקרים, סופרים, אנשי ציבור ופוליטיקאים, אנשים ממדינות שונות בתפוצות וארץ ישראל.

מכאן עלתה השאלה, שמארגני הכנס מנסחים באופן גלוי לחלוטין: עד כמה מחבר המאמר בכלל מסוגל להיות נייטרלי, במיוחד כשהוא כותב על תנועה פוליטית שהוא עצמו משתייך אליה, או על עם שעדיין נלחם על מדינתו?

ישראל שינתה את הכללים

לאחר הקמת מדינת ישראל השתנתה מערכת הידע האנציקלופדי היהודי.

בעברית החלו לצאת לאור מדריכים מתמחים ואוניברסליים, ובשנת 1949 החל אחד הפרויקטים האינטלקטואליים הגדולים של המדינה הצעירה — האנציקלופדיה העברית.

הוצאתה נמשכה עד 1985. בסופו של דבר הופיעו 32 כרכים עיקריים וחמישה כרכים נוספים.

לישראל של העשורים הראשונים היה לכך משמעות מיוחדת. המדינה בנתה מוסדות מדינה, אוניברסיטאות, צבא, קיבלה גלי עלייה עצומים, והעברית הפכה סופית לשפת חיי היומיום של מיליוני אנשים.

במקביל היה צורך לתאר בעברית המודרנית כמעט את כל העולם — פיזיקה ורפואה, היסטוריה ופילוסופיה אירופית, גיאוגרפיה, ספרות, דתות, היסטוריה יהודית, מדינות חדשות.

כך השתתפה האנציקלופדיה גם ביצירת השפה שבה החברה החדשה דיברה על ידע.

דן צחור: איך אנציקלופדיה בנתה את הקאנון הישראלי

המרצה הראשי המוזמן לכנס יהיה פרופסור דן צחור (Dan Tsahor) מאוניברסיטת אדלפי בארה”ב.

הנושא עבורו אינו מקרי כלל. בשנת 2023 הוציאה לאור הוצאת De Gruyter את ספרו The Book of the People: The Hebrew Encyclopedic Project and the National Self.

צחור חוקר כיצד פרויקטים אנציקלופדיים בעברית השתתפו בעיצוב התרבות הלאומית הציונית ולאחר מכן הישראלית. יוצרי הפרסומים הללו לא רק אספו מידע — הם ניסו לקבוע איזה סט ידע צריך להיות לקורא המודרני בעברית וכיצד הוא צריך לראות את החברה שלו.

ההיסטוריה של “האנציקלופדיה העברית” מתבררת לכן כהיסטוריה הרבה יותר גדולה מאשר פרסום רב כרכים על מדף הספרים.

זו גם ניסיון של מדינה צעירה לאסוף את הקאנון האינטלקטואלי שלה.

ואוקראינה כאן מה הקשר

חלק גדול מאוד מההיסטוריה היהודית של מזרח אירופה התרחש בשטחי אוקראינה המודרנית.

קייב, אודסה, לבוב, צ’רנוביץ, ז’יטומיר, ברדיצ’ב ורבים מהערים הקטנות היו מרכזים של חיים דתיים, תרבותיים וציבוריים יהודיים. כאן התקיימו קהילות, בתי ספר, בתי דפוס, בתי כנסת, תיאטראות, תנועות פוליטיות, ספרות ביידיש ובעברית.

לכן השאלה מי וכיצד מתעד את ההיסטוריה היהודית אינה שאלה תיאורטית עבור אוקראינה.

בחדשות ישראל סיפרנו לאחרונה על המהדורה האוקראינית החדשה של “באבי יאר” מאת אנטולי קוזנצוב. ההיסטוריה של הספר הזה עצמה מראה מה קורה כאשר מדינה מקבלת את האפשרות לערוך זיכרון: הצנזורה הסובייטית מחקה קטעים שלמים מהטקסט, והמחבר נאלץ להבריח את הגרסה המלאה מברית המועצות על סרט צילום.

דוגמה שונה לחלוטין היא התערוכה הקייבית “תפילות מצוירות”, המוקדשת לציורי בתי הכנסת של בוקובינה האוקראינית, הנמצאים בסכנת הכחדה.

כאן כבר לא מדובר במאמר באנציקלופדיה. אבל העיקרון דומה: אם בית כנסת ישן, מסמך, תמונה או עדות אנושית לא נשמרים ומתועדים בזמן, תוך כמה עשורים החברה עשויה פשוט לא לדעת שזה היה קיים.

זו הסיבה שחדשות ישראל — Nikk.Agency חוזרים לסיפורים כאלה לא כמדור נפרד “על יהודי אוקראינה”. עבור מספר עצום של משפחות ישראליות זו חלק מההיסטוריה האישית שלהן, שנשארה בקייב, צ’רנוביץ, אודסה, לבוב ובעשרות מקומות אחרים.

לאסוף מחקרים של אוקראינה העצמאית בבסיס אחד

שולחן עגול נפרד בכנס יוקדש לפרויקט Jewish Studies in Independent Ukraine — “לימודי יהדות באוקראינה העצמאית”.

UAJS יוצרת בסיס ביבליוגרפי של עבודות על היסטוריה, תרבות וספרות יהודית, שפורסמו באוקראינה לאחר חידוש העצמאות ב-1991.

הוא כולל מונוגרפיות, מאמרים מדעיים, אוספים, תזות, חומרי כנסים ופרסומים חינוכיים. צוות הפרויקט אמור להציג בכנס את תוצאות העבודה, כולל האתר של הבסיס עצמו.

במבט ראשון — משימה טכנית. בפועל, מחקרים אוקראיניים על יהדות יצאו לאור במשך שנים רבות באוניברסיטאות שונות, מכונים, כתבי עת והוצאות קטנות, ולא הכל קל למצוא אפילו לחוקר מקצועי.

לאסוף את העבודות הללו במערכת אחת פירושו לפחות לראות את היקף מה שכבר נעשה.

בדרכו זה המשך של אותה היסטוריה אנציקלופדית. רק במקום שלושים כרכים על המדף — בסיס דיגיטלי ושורת חיפוש.

אוקראינה וישראל נפגשות כבר בהיסטוריה המודרנית

הקשר בין שתי המדינות לא מסתיים כאן.

לאחר תחילת המלחמה הרוסית המלאה נגד אוקראינה, אלפי אוקראינים שהיו זכאים לעלייה הגיעו לישראל. מרכז ליאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים חקר בנפרד כיצד המלחמה, המעבר והחיים החדשים משנים את הזהות של האנשים הללו.

חדשות ישראל סיפרו בפירוט על המחקר “עולים יהודים מאוקראינה בישראל: זהות יהודית בהקשר של המלחמה הרוסית-אוקראינית”.

בכיוון ההפוך יש גם תנועה. בקייב סטודנטים אוקראינים שרים שירים ביידיש ובעברית — על הקבוצה “בואו נשיר” סיפרנו בנפרד. עבור חלק מהצעירים הללו התרבות היהודית הופכת לנושא לימוד וביצוע ללא קשר למוצא משפחתי.

מתקבלת שרשרת די מעניינת.

ההיסטוריה היהודית של אוקראינה נשמרת ונחקרת מחדש באוקראינה. אנשים מאוקראינה מביאים את ההיסטוריות המשפחתיות שלהם לישראל. חוקרים ישראלים עובדים עם המורשת היהודית של מזרח אירופה. וחוקרים משתי המדינות נפגשים שוב — גם אם עכשיו בגלל המלחמה ורק דרך המסך.

מהעורך של ברוקהאוז ועד המשתמש של ויקיפדיה

במאה ועשרים השנים האחרונות נושא הידע השתנה כמעט לחלוטין.

כאשר נוצרו האנציקלופדיות היהודיות הגדולות הראשונות, מאמר יכול היה להתכונן במשך חודשים, ואז להדפיס מחדש במשך עשרות שנים ולהיתפס על ידי הקורא כגרסה סופית של האירוע.

ויקיפדיה בנויה הפוך. מאמר יכולים לכתוב ולתקן בו זמנית עשרות אנשים, הוויכוח על הניסוח נראה בהיסטוריית השינויים, ועריכה סופית במובן המקובל עשויה לא להתקיים כלל.

לכן בתוכנית הכנס מדובר לא רק על אנציקלופדיות ספציפיות. החוקרים מתכוונים לדון בעורכים וכותבים, יהודים ולא יהודים בין המחברים, תרגומים, הוצאות לאור, מימון, מוסדות מדעיים, פיתוח טרמינולוגיה בעברית וביידיש והשפעת המודל הקולקטיבי של ויקיפדיה על עצם המושג של ידע אנציקלופדי.

ב-22–23 בספטמבר השיחה הזו תתקיים בין חוקרים מאוקראינה, ישראל, ארה”ב והונגריה.

בקייב הם לא ייפגשו הפעם — המצב הביטחוני לא מאפשר.

אבל השאלה עצמה לא נעלמה: מי מתעד את הזיכרון, מי בוחר את המילים — ולמה אחרי עשרות שנים אנחנו פותחים דווקא את המילים האלה כעובדה היסטורית.

איך להצטרף לכנס

הכנס “יהודים וידע אנציקלופדי: המאות ה-19–21” מתקיים באופן מקוון ב-22 וב-23 בספטמבר 2026. בתוכנית המקדימה המארגנים כללו שני קישורי זום נפרדים — ליום הראשון וליום השני, כך שמי שמעוניין מספיק לפתוח את התוכנית וללחוץ על “Zoom for Day 1” או “Zoom for Day 2”.

לפתוח את תוכנית הכנס וקישורי הזום

ב-22 בספטמבר הפתיחה מתחילה ב-14:45, ב-15:00 יופיע המרצה הראשי המוזמן דן צחור, ולאחר מכן יתקיימו שתי פאנלים נושאיים. ב-23 בספטמבר התוכנית מתחילה ב-13:30, וב-16:30 תתקיים הצגת הבסיס הביבליוגרפי “לימודי יהדות באוקראינה העצמאית”; הסיום מתוכנן ל-17:30.

כל השעות בתוכנית מצוינות לפי קייב — GMT+3. למאזינים הישראלים אין צורך לחשב מחדש את הזמן: ב-22–23 בספטמבר ישראל גם נמצאת ב-GMT+3. שפת העבודה של הכנס — אנגלית.