נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ב-12 באוקטובר 2026 הצהיר כי אינו מאמין בעזרה לאיראן מצד רוסיה וסין. לדעתו, מוסקבה ובייג’ינג מסכנות יותר מדי כדי לתמוך בטהראן במלחמה נגד ארה”ב וישראל. אך בחודשים האחרונים הופיעו חקירות על מטענים צבאיים רוסיים, תמונות לוויין, טילים נגד מטוסים סיניים והעברת מודיעין לכאורה, שיכלו לשמש במתקפות על בסיסים אמריקאיים. אחת מהתקפות אלו גבתה את חייהם של שלושה חיילים אמריקאים.
מחבר: סטס שיפר
לישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מהסיפור הזה מאשר עוד הצהרה שנויה במחלוקת מוושינגטון. אם מדינות זרות עוזרות לאיראן לשקם את החימוש, לקבל מידע על מטרות ולעקוף סנקציות, זה משפיע ישירות על היכולת של טהראן להמשיך במלחמה.
השאלה נוגעת לא רק לבסיסים צבאיים. בחומרים מודיעיניים שפורסמו מופיעים תשתיות אנרגיה ישראליות, מתקפות סייבר ותצפיות לוויינים רוסיים על שטח המדינה.
טראמפ אומר שהוא לא מאמין. ומה אמרו אנשי הצבא שלו?
בהודעה שפורסמה בערב ה-12 באוקטובר ב-Truth Social, נשיא ארה”ב תקף את יריביו הפוליטיים שטוענים שמוסקבה ובייג’ינג עוזרות לאיראן. הוא כינה אותם “אידיוטים שמאלניים רדיקליים ומשוגעים”, והטיל ספק בעצם הדיווחים על העזרה.
«אם הם עוזרים, זה ברמה מאוד נמוכה, אבל אני בכלל לא מאמין שזה קורה», כתב טראמפ.
הנשיא הוסיף שלרוסיה ולסין “יש יותר מדי מה להפסיד”. לדבריו, וושינגטון הייתה מגלה על תמיכה רצינית באיראן, ועוד מהר מאוד.
לעמדה זו יש היסטוריה לא נוחה.
ב-21 ביולי שר ההגנה של ארה”ב פיט הגסט הופיע בפני ועדת הסנאט להקצבות, שדנה בהוצאות נוספות על פעולות צבאיות. הסנאטור הרפובליקני ג’ון הובן שאל אותו אם רוסיה וסין עוזרות לאיראן ובאיזה אופן.
הגסט הודה ששתי המדינות מסייעות במידה מסוימת לפעולות מסוימות של טהראן. הוא סירב לחשוף פרטים בשל סודיות. יו”ר הוועדה המשותפת של ראשי המטות הכלליים, גנרל דן קיין, גם לא רצה לדון במידע המודיעיני הקיים בפומבי.
זה לא היה אישור שמוסקבה ובייג’ינג מנהלות ישירות את המתקפות האיראניות. אבל גם היעדר עזרה לא אושר על ידי הצבא האמריקאי.
כבר ב-24 ביולי טראמפ אמר שהוא סומך על הבטחות פוטין ושי ג’ינפינג לא לספק נשק לאיראן. במקרה של הפרת הבטחות אלו, הנשיא הזהיר על השלכות חמורות.
מאז עברו כמעט שלושה חודשים. במהלך הזמן הזה הופיעו מידע חדש על חימושים, טכנולוגיות ומנגנונים פיננסיים, והמלחמה שהחלה ב-28 בפברואר במתקפות משותפות של ארה”ב וישראל על איראן נמשכה.
לוויינים רוסיים, בסיסים אמריקאיים והסכם מודיעין עם איראן
ב-7 באפריל רויטרס פרסמה חקירה על תמיכה מודיעינית רוסית בטהראן, המבוססת על מסמכים של המודיעין האוקראיני ושיחות עם מקורות ביטחוניים מערביים ואזוריים.
לפי החומרים שנחקרו, מ-21 עד 31 במרץ לוויינים רוסיים ביצעו לפחות 24 תצפיות על אזורים שבהם ממוקמים 46 מתקנים צבאיים ותשתיות ב-11 מדינות ואזורים במזרח התיכון ובאזורים סמוכים.
בין המטרות שנצפו היו בסיסים אמריקאיים, שדות תעופה, מתקני נפט ותשתיות חשובות אחרות.
תשע תצפיות לווייניות נגעו לערב הסעודית. בחמישה מקרים, מכשירים רוסיים סקרו את אזור העיר הצבאית על שם המלך חאליד, שם, לכאורה, ניסו לקבוע את מיקום מערכות ההגנה האמריקאיות THAAD.
לישראל זו קטגוריה מוכרת של חימושים. THAAD היא מערכת אמריקאית ליירוט טילים בליסטיים בגובה רב, המיועדת להתמודד עם איומים מהסוג שישראל מתמודדת איתם במתקפות טילים איראניות.
במסמכים הוזכרו גם תצפיות על מתקנים בטורקיה, ירדן, כווית, איחוד האמירויות הערביות, ישראל, קטר, עיראק ובחריין, וכן על תשתית צבאית אמריקאית באי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי.
לוויינים רוסיים סקרו גם את מצר הורמוז – מעבר ימי בין איראן לעומאן, שדרכו עברו לפני המלחמה כ-20% מהאספקה העולמית של נפט וגז טבעי נוזלי. מאז תחילת הקרבות, טהראן הגבילה בחדות את השיט, ויצרה משבר אנרגיה הרחק מעבר לאזור.
עניין מיוחד מייצג האירוע עם בסיס האוויר האמריקאי פרינס סולטן בערב הסעודית.
לפני המתקפה האיראנית ב-27 במרץ, לוויין רוסי סקר את המתקן הזה. במהלך המתקפה נפגע מטוס בואינג E-3 סנטרי – מטוס לגילוי מכ”ם לטווח רחוק, הידוע כ-AWACS. מכונות כאלה מאפשרות לעקוב אחר איומים אוויריים למרחקים גדולים ולתאם פעולות תעופה. למחרת, מכשיר רוסי עבר שוב מעל אזור הבסיס.
המודיעין האוקראיני ראה ברצף זה חלק מדפוס רחב יותר: כמה מתקנים הותקפו על ידי איראן זמן קצר לאחר תצפיות לווייניות רוסיות.
מקור צבאי מערבי ומקור ביטחוני אזורי נפרד אישרו לרויטרס את הפעילות האינטנסיבית של לווייני המודיעין הרוסיים והעברת תמונות לאיראן. חברת Kayhan Space האמריקאית קבעה באופן עצמאי את המעברים האורביטליים המתאימים, אך ציינה בצדק שנוכחות לוויין מעל מתקן מסוים אינה מוכיחה ביצוע צילום.
יש גם מסמך אחר, שקיומו אינו מעורר ספק.
ב-17 בינואר 2025 פוטין ונשיא איראן מסעוד פזשקיאן חתמו על הסכם שותפות אסטרטגית מקיפה לעשרים שנה. הוא נכנס לתוקף ב-2 באוקטובר של אותה שנה.
סעיף 4 של ההסכם קובע במפורש חילופי מידע וניסיון בין שירותי המודיעין של שתי המדינות. סעיף 5 מסדיר שיתוף פעולה צבאי-טכני, הכשרת מומחים וקשרים בין משרדי ההגנה.
ההסכם אינו מוכיח העברת קואורדינטות למתקפה ספציפית על בסיס אמריקאי. אבל שיתוף הפעולה בין המודיעין של מוסקבה וטהראן מעוגן רשמית, הרבה לפני ההצהרה הנוכחית של טראמפ.
מתקפות סייבר: כיצד שיתוף הפעולה הרוסי-איראני נוגע לישראל
בחקירה של רויטרס מאפריל נכללו גם פרטים על שיתוף פעולה של קבוצות האקרים הקשורות לרוסיה ולאיראן.
לפי חומרים מודיעיניים אוקראיניים, Z-Pentest Alliance, NoName057(16) ו-DDoSia Project הרוסיים יצרו קשר עם Handala Hack האיראנית דרך טלגרם. לאחר תחילת המלחמה, קבוצות איראניות הגבירו את הפעולות נגד חברות תקשורת ומתקנים קריטיים במדינות המפרץ הפרסי.
במרץ Handala Hack והמשתתפים הקשורים אליה הזהירו על מתקפות על מערכות המידע של חברות האנרגיה הישראליות. במקביל, קבוצות רוסיות פרסמו נתוני גישה, שלכאורה מאפשרים גישה למערכות ניהול של תשתיות קריטיות ישראליות.
בחומרים הוזכרו גם Homeland Justice (UAC-0074) ו-Karmabelow80. שיטותיהם, לפי הערכת המודיעין האוקראיני, הצביעו על אפשרות של שאילת טכנולוגיות מהאקרים צבאיים רוסיים. ליצירת תשתית טכנית נעשה שימוש גם ב-ProfitServer – ספק שרתים וירטואליים מצ’ליאבינסק הרוסית.
רוסיה דחתה ב-8 באפריל את הדיווחים על מבצעי סייבר משותפים.
יש לקחת בחשבון שפרסום נתוני גישה, הצהרת האקרים על מתקפה וחדירה בפועל למערכת הם אירועים שונים. הדיווחים אינם כוללים אישור עצמאי על השתלטות נרחבת על ניהול מתקנים אנרגטיים ישראליים.
עם זאת, עבור ישראל עצם האפשרות לשיתוף פעולה כזה מעוררת חששות רציניים. הפרעה לפעולת מערכת האנרגיה או התקשורת יכולה להשפיע על בתי חולים, תחבורה, אספקת מים ואוכלוסייה אזרחית גם ללא פגיעה ישירה של טילים.
מטענים צבאיים דרך הים הכספי ועזרה רוסית לטילים איראניים
באוגוסט הופיעו פרטים לא רק על מודיעין.
ב-18 באוגוסט NBC News דיווחה על משלוחים צבאיים רוסיים לאיראן דרך הים הכספי. עיתונאים חקרו מסמך ממשלתי אירופי, שתוכנו אושר על ידי פקיד מערבי. בו הוזכרו רכיבי מל”טים, תחמושת וטריניטרוטולואן – TNT, חומר נפץ המשמש בייצור תחמושת.
לפי חומרים שנבדקו על ידי אנליסטים של Institute for the Study of War ו-Critical Threats Project, יותר משני תריסר ספינות רוסיות ביצעו משלוחים לנמל האיראני אמיראבאד.
היקפים מדויקים של החימוש שנמסר והמקבלים הסופיים של כל המטענים לא נחשפו בפומבי.
על משלוחים אלו כבר סיפרו בכתבה “רוסיה מספקת נשק לאיראן דרך הים הכספי”.
המסלול עצמו ידוע היטב. ב-2023, לפי The Wall Street Journal, הועברו יותר מ-300 אלף פגזי ארטילריה וכמיליון תחמושת אחרות מאיראן לרוסיה דרך הים הכספי.
כעת הופיעו עדויות לתנועת מטענים צבאיים בכיוון ההפוך.
המשמעות של מסדרון התחבורה הזה הייתה ברורה גם לישראל. ב-18 במרץ 2026 חיל האוויר הישראלי תקף את הצי האיראני ומתקנים צבאיים בנמל הכספי בנדר-אנזלי. בין המטרות היו ספינות, תשתית פיקוד ומתקני תיקון ספינות.
כבר ניתחו ב-מבצע צה”ל נגד מסדרון הכספי איראן – רוסיה.
ב-25 ביולי כוחות אוקראיניים תקפו גם ספינות הקשורות להובלות צבאיות רוסיות-איראניות בים הכספי. שר החוץ האיראני עבאס אראקצ’י אז האשים את קייב בפעולות נגד ספינה מסחרית איראנית וללא הוכחות פומביות טען שאוקראינה פעלה בהוראת ישראל. אין אישורים למבצע ישראלי-אוקראיני משותף.
להבנת המתרחש חשובים עוד שני חקירות.
ב-2 בספטמבר Financial Times סיפרה על תוכנית סודית C430L, שבמסגרתה מומחים רוסיים עזרו לאיראן לפתח מנוע סילון על-קולי לטילים שיוט על-קוליים. העבודה החלה עוד ב-2023 ולפי המסמכים שנחקרו, נמשכה לאחר תחילת המלחמה הנוכחית.
מצד רוסיה השתתפו “רוסובורונאקספורט” ו-NPO משינוסטרוייניה. עיתונאים חקרו תכתובות, מידע על נסיעות מהנדסים ומסמכי פטנטים. בין המומחים היו אלכסנדר דרגצ’וב, אלכסנדר צ’בקוב ויורי פרוחורצ’וק, שעסקו במערכות טילים, אווירודינמיקה ומנועים. את המשא ומתן על החוזה ניהל נציג “רוסובורונאקספורט” ולדיסלב קוזמיצ’וב.
הטכנולוגיה המיועדת מיועדת בעיקר לטילים נגד ספינות ולחימושים המסוגלים לפגוע במטרות קרקעיות. איראן, לפי החקירה, בנתה מנוע וביצעה ניסויי טיסה, אך אין מידע על קבלת הטיל העל-קולי שפותח בעזרת רוסיה לשירות.
ב-9 באוקטובר בלומברג דיווח שאיראן שומרת על היכולת לייצר טילים ומל”טים, למרות מתקפות אוויריות אמריקאיות וישראליות שנמשכו חודשים. אחד הפקידים המערביים טען שרוסיה ממשיכה לספק טילים לטהראן. הערכות דומות הופיעו כבר ב-12 ביוני.
סוגי וכמות המשלוחים המשוערים באוקטובר לא נקבעו בפומבי. משרד ההגנה הרוסי לא השיב לבקשת בלומברג.
עבור ישראל האיום אינו רק במילוי אפשרי של מלאי טילים בליסטיים. מערכות נגד ספינות על-קוליות יכולות להקשות על פעולות הצי והשיט, ושמירה על ייצור איראני מאפשרת לטהראן למלא את ההפסדים לאחר מתקפות אוויריות.
לוויינים סיניים ומותם של חיילים אמריקאים בירדן
החלק השני של הסיפור קשור לסין ולאירועים ב-17 ביולי.
באותו יום איראן תקפה בטילים את בסיס האוויר מוואפק סלטי בירדן, המשמש את הכוחות האמריקאיים. אחת המתקפות פגעה באזור שבו שהו חיילים. שלושה חיילים אמריקאים נהרגו, ועוד ארבעה נפצעו.
בסך הכל, לפי מקורות אמריקאיים, הבסיס הותקף בשלוש מתקפות טילים ביום אחד.
ב-11 בספטמבר The Wall Street Journal דיווחה שפקידים אמריקאים מקשרים את המבצע הזה לתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה שקיבלה איראן ממבנים סיניים לפני ואחרי המתקפה.
מניחים שהתמונות אפשרו ללמוד את מיקום הציוד והכוח האדם, ולאחר מכן להעריך את הנזקים שנגרמו. עם זאת, מקורות אמריקאיים לא נקבו בספקי התמונות הספציפיים ולא טענו שההעברה אורגנה ישירות על ידי ממשלת סין.
רויטרס לא הצליחה לאשר באופן עצמאי את כל שרשרת האירועים.
כבר ניתחו את האירוע הזה בכתבה “עיניים סיניות לטילים איראניים”.
ב-13 בספטמבר עיתונאים שאלו את טראמפ אם הוא מתכוון לדון במידע הזה עם שי ג’ינפינג. הנשיא השיב שסין מבצעת מודיעין נגד ארה”ב, וארה”ב נגד סין. הוא לא הכריז על צעדים חריפים בעקבות הדיווח על עזרה לוויינית.
אבל כאן יש הבדל עקרוני בין תצפית רגילה של מדינות זו על זו לבין שימוש לכאורה במידע שהועבר במתקפה שבה נהרגו אנשים.
תמונת לוויין בפני עצמה אינה מכוונת טיל למטרה. נדרשים ניתוח, קביעת קואורדינטות, תכנון ומערכת הנחיה מתאימה. עם זאת, תמונות עדכניות יכולות לשפר משמעותית את דיוק בחירת המטרה.
השאלה על השתתפות מבנים סיניים במבצעי צבא איראניים עלתה לפני יולי. באפריל Financial Times דיווחה שכוחות האוויר והחלל של משמרות המהפכה האיראניים קיבלו גישה ללוויין ריגול סיני TEE-01B, המסוגל לצלם ברזולוציה של כחצי מטר. במאי וושינגטון הטילה סנקציות על חברות סיניות שהואשמו בהעברת נתוני לוויין לאיראן ובסיוע לתוכניות צבאיות.
זה לא מוכיח שממשלת סין אישרה את המתקפה ביולי. אבל זה מסביר מדוע שירותי המודיעין האמריקאיים בוחנים לא רק אספקת נשק ישירה, אלא גם את פעילות החברות הסיניות.
טילים נגד מטוסים סיניים ומיליארדי דולרים של עסקאות נפט
ב-29 ביולי רויטרס פרסמה חקירה על מכירה מתוכננת לאיראן של 300 עד 400 מערכות טילים נגד מטוסים ניידות סיניות QW-12 ו-FN-16 בעלות כוללת של 60–70 מיליון דולר.
לפי שלושה מקורות מיודעים, המתווך היה Zhongqing Baoshang International Investment הרשומה בהונג קונג. הציוד היה אמור להישלח מאורומצ’י הסינית דרך פקיסטן לאיראן. נבחנו גם מסלולים יבשתיים אחרים.
מדובר במערכות טילים ניידות קטנות, שמסוגל להפעיל חייל אחד או צוות קטן. תפקידן לפגוע במטוסים נמוכי טיסה, מסוקים ומל”טים. מערכות כאלה ניידות בהרבה מהגנה אווירית נייחת, ולכן קשה יותר לאתר ולהשמיד אותן.
סין דחתה את המידע על האספקות, פקיסטן הכחישה השתתפות בהובלה. רויטרס גם לא טענה שכל 400 המערכות כבר נמסרו לאיראן.
אבל המסחר בטכנולוגיות צבאיות הוא רק חלק מהיחסים בין בייג’ינג לטהראן.
ב-10 בספטמבר רויטרס סיפרה על מנגנון שאיפשר לאיראן להפוך הכנסות ממכירת נפט לתשלום עבור סחורות סיניות, מבלי להעביר את הכסף בדרך הרגילה דרך בנקים בינלאומיים.
לפי שני מקורות איראניים בכירים ושלושה מקורות נוספים של הסוכנות, במהלך שנה עברו דרך מנגנון כזה בין 2 ל-2.5 מיליארד דולר.
בחקירה הופיעה מבנה פיננסי ChuXin, שדרכו הועברו כספים הקשורים לרכישות נפט איראניות לספקים סיניים. כ-70% מהכסף, לפי המקורות, שימשו לפרויקטים תשתיתיים, והשאר נכנסו למנגנון תשלום מיוחד – SPV, המיועד לתשלום עבור סחורות מיובאות.
דרך המנגנון הזה נרכשו תרופות, מכוניות ואמצעי תקשורת. המקורות דיווחו גם על לפחות מקרה אחד של שימוש במנגנון לחוזים על ציוד הגנה אווירית בשווי מיליוני דולרים.
הרשויות הסיניות הצהירו שאינן מכירות את המנגנון המתואר, ורויטרס לא הצליחה לקבוע את כל מבנה המתווכים.
הבסיס הכלכלי של היחסים ברור בכל זאת. ב-2025 סין רכשה יותר מ-80% מהנפט המיוצא על ידי איראן, לפי הערכות Kpler. עבור מעבדי הנפט הסיניים זה בעיקר נפט בהנחה משמעותית, ועבור טהראן זו אפשרות לקבל הכנסות במטבע חוץ, סחורות וציוד למרות הסנקציות.
לאחר תחילת המלחמה הנוכחית והגבלות השיט, היקפי הייצוא השתנו בחדות, אך חשיבות השוק הסיני לכלכלה האיראנית נותרה עצומה.
מדוע וושינגטון לא רוצה לריב עם מוסקבה ובייג’ינג
ב-24 בספטמבר שי ג’ינפינג הגיע לארה”ב לביקור מדיני. למחרת, שגריר ארה”ב בסין דייוויד פרדו דיווח שטראמפ הזהיר את המנהיג הסיני על אי קבילות של עזרה ישירה או עקיפה לאיראן.
לדברי השגריר, וושינגטון קיבלה הבטחות מתאימות.
עם זאת, באותו יום פקיד איראני בכיר דיווח לרויטרס שהצד הסיני הבטיח לטהראן המשך יחסים פוליטיים, כלכליים וצבאיים, למרות הלחץ האמריקאי.
לא ניתן לאשר בפומבי את תוכן כל המשאים ומתנים הסגורים הללו. סין קראה לצדדים לחזור להסדר דיפלומטי וביקרה את המתקפות האמריקאיות על איראן.
היסטוריה משלה התפתחה בין וושינגטון למוסקבה.
ב-25 באוגוסט מנהל ה-CIA ג’ון רטקליף ביקר במפתיע בבירת רוסיה וקיים שיחות עם הנהגת שירותי המודיעין. הוא לא נפגש אישית עם פוטין, אך הקרמלין אישר שנשיא רוסיה קיבל דיווח על תוצאות המגעים.
לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, אחד הנושאים היה אזהרה נגד אפשרות של הסלמה כלפי מדינות נאט”ו, בראש ובראשונה אסטוניה, לטביה וליטא. נדונה גם התמיכה הרוסית באיראן.
NBC דיווחה שראש ה-CIA ביקש ממוסקבה לא להעביר לטהראן מידע מודיעיני שיכול לשמש נגד כוחות אמריקאיים.
כבר ניתחו את הביקור הזה בכתבה “מנהל ה-CIA הזהיר את רוסיה לצמצם את העזרה לאיראן ולא לתקוף את נאט”ו”.
עצם קיום שיחות כאלה מראה שהדאגה מהקשרים הרוסיים עם איראן הייתה קיימת ברמת שירותי המודיעין האמריקאיים, גם אם הנשיא כעת ממעיט בפומבי בחשיבות הבעיה.
באוקטובר נוסף גם נושא האנרגיה.
ב-9 באוקטובר טראמפ הכריז על הסכם עם פוטין, לפיו רוסיה הייתה אמורה לשלוח מיד יותר מ-300 אלף טון דלק דיזל לשווקים האמריקאיים והעולמיים. לאחר מכן הוכרזו משלוחים נוספים של 500 אלף טון בנובמבר ועוד מיליון טון מאוחר יותר.
הממשל האמריקאי הקל זמנית על חלק מהמגבלות על דלק רוסי. ההחלטה עוררה ביקורת באוקראינה ובקרב מחוקקים אמריקאים, שחוששים מהגדלת הכנסות מוסקבה בזמן המלחמה המתמשכת.
על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים והבחירות הביניים לקונגרס ב-3 בנובמבר, טראמפ שואף להשיג ירידה בעלות הדלק. במקביל, הוא הכריז על הסכם להפסיק את המתקפות על תשתיות האנרגיה של אוקראינה ורוסיה.
קייב הביעה נכונות לתמוך בהפסקה הדדית אמיתית של מתקפות כאלה, אך המתקפות הרוסיות הבאות הטילו ספק בהצהרות על הפסקת אש שהושגה.
ניתן להניח שנשיא ארה”ב שואף לשמור על מרחב למשא ומתן עם מוסקבה ובייג’ינג ולא רוצה להפוך את עזרתם לאיראן לעילה למשבר רחב היקף חדש. אבל לטעון שזה בדיוק מה שמסביר את עמדתו, ללא מידע אמין על משאים ומתנים סגורים, אי אפשר.
כיצד שתי מלחמות קשורות לישראל ולאוקראינה
ההיסטוריה הנוכחית מובנת יותר אם נזכור כיצד התפתח שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן מאז שנת 2022.
איראן העבירה לרוסיה מל”טים תקיפה מסוג Shahed, שהיו בשימוש נגד ערים אוקראיניות, תחנות כוח ומתקנים אחרים. מאוחר יותר מוסקבה פתחה בייצור עצמי של מכשירים ממשפחת “גרני”, תוך שימוש בטכנולוגיות איראניות וניסיון צבאי שנצבר.
ב-12 במרץ 2026 ולדימיר זלנסקי הצהיר כי באטקות הראשונות של Shahed על אוקראינה השתתפו מפעילים איראניים, שהדריכו חיילים רוסים ישירות בתנאי קרב.
НАновости פרסמו קודם לכן פרטים על הצהרה זו של זלנסקי.
לכן, עבור אוקראינה, איראן כבר מזמן הפסיקה להיות מדינה רחוקה שמוכרת נשק למוסקבה. הטכנולוגיות שלה הפכו לחלק מאיום יומיומי על האוכלוסייה האזרחית האוקראינית.
ב-25 בספטמבר מל”ט רוסי פגע בבניין מגורים בקייב. נהרג אזרח ישראלי בן 14, דניאל אומנסקי, ואמו נפצעה. המשפחה הייתה קשורה לישראל, שם היו קרובי משפחה של הילד.
מקור המל”ט הספציפי בטרגדיה זו לא נקבע במדויק כדי לטעון שהמכשיר יוצר דווקא באיראן. אבל ההיסטוריה של Shahed ו”גרני” הרוסית מדגימה כיצד טכנולוגיות צבאיות, שהועברו פעם בין מדינות, ממשיכות לגרום נזק במשך שנים.
כעת הופיעו עדויות להעברה הפוכה — רכיבים רוסיים, מידע מודיעיני וטכנולוגיות טילים לאיראן.
לישראל חשוב במיוחד להבין שמדובר לא בברית מופשטת של שלוש מדינות. שיתוף הפעולה כולל רמות שונות. רוסיה מסוגלת לספק נתוני מודיעין ופיתוחים צבאיים, חברות סיניות — ציוד ותמונות לוויין, והמסחר הסיני — לתמוך ביכולות הפיננסיות של טהרן.
באותו זמן, אין לערבב את פעולות המתווכים המסחריים עם החלטה מוכחת של ממשלת סין להשתתף במלחמה. באותו אופן, קיומו של הסכם רוסי-איראני אינו אומר שכל תקיפה של איראן מתוכננת במוסקבה.
ההבדל הזה חשוב לא למען זהירות דיפלומטית. מהבנה מדויקת של האיומים תלוי אילו צעדים באמת יכולים להגביל אותם: סנקציות נגד מתווכים, שליטה בהובלות, הגנה על מידע לווייני, אבטחת סייבר או פעולות נגד ייצור צבאי ספציפי.
בדיוק בצומת השאלות הללו НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנים את האירועים באוקראינה ובמזרח התיכון. המלחמות נשארות שונות בסיבות ובמשתתפים, אך טכנולוגיות צבאיות, נתיבי תחבורה ואינטרסים של מדינות מצטלבים יותר ויותר.
מה משנה הצהרת טראמפ ומה לצפות הלאה
מהמידע הידוע כיום לא ניתן להסיק שסין ורוסיה הצטרפו רשמית למלחמה בצד איראן. לא נחשפו כל היקפי האספקה, מקבלי המידע המודיעיני ומידת השתתפותם של מנהיגים מדיניים בפעולות מסוימות.
אבל אי אפשר להתעלם ממה שכבר פורסם.
יש הסכם רשמי רוסי-איראני לשיתוף פעולה מודיעיני. יש חקירה של רויטרס על נתוני לוויין ואופרציות סייבר, דיווחים של NBC על מטענים צבאיים דרך הים הכספי, מסמכים של Financial Times על תוכנית הטילים C430L, מידע של בלומברג על המשך אספקת טילים ודיווחים של פקידים אמריקאים על תמונות לוויין סיניות לפני התקיפה בירדן.
לכך מתווספות סנקציות של ארה”ב, הכרה של פיט היגסט בעזרה מסוימת לאיראן ומשא ומתן של מנהל ה-CIA במוסקבה.
המשך ההתפתחות תלוי עד כמה וושינגטון מוכנה ללכת בהגבלת שיתוף פעולה כזה.
אפשרות אחת היא שהממשל האמריקאי ימשיך במשא ומתן סגור, תוך הימנעות מעימות פומבי. לא נשלל גם החמרת הסנקציות אם יופיעו הוכחות חדשות לאספקה או עזרה מודיעינית. עם זאת, המסחר דרך מתווכים, פעולות עם מוצרים דו-שימושיים והחלפת טכנולוגיות עשויים להימשך גם עם הגברת הלחץ הדיפלומטי.
לישראל ההשלכות ייקבעו לא על ידי ניסוחי הצהרות טראמפ, אלא על ידי כמה טילים, מל”טים ומערכות הגנה אווירית תוכל איראן לשקם, עד כמה ישתפרו יכולות המודיעין שלה והאם שותפיה יוכלו לעקוף את המגבלות הבינלאומיות.
לנשיא האמריקאי יש זכות להאמין להבטחות של פוטין ושל שי ג’ינפינג. אבל אמון של מנהיגים פוליטיים אינו מחליף בדיקת מידע מודיעיני.
במיוחד כאשר במידע זה מופיעים מתקנים צבאיים ספציפיים, תשתיות הרוסות ואנשים שנהרגו.