פליקס שינדר בישראל ב-2026: “לימונצ’יקים”, כליזמר, שלושה קונצרטים ואודסה, שאי אפשר לקחת איתך – היא נוסעת בעצמה – 15 באוקטובר – חיפה, 21 באוקטובר – נתניה, 23 באוקטובר – בת ים

15 באוקטובר — חיפה, 21 באוקטובר — נתניה, 23 באוקטובר — בת ים. פליקס שינדר חוזר לישראל עם «לימונצ’יקים», «7:40», קלייזמר, אוטיוסוב והאינטונציה האודסאית המוכרת. אבל מאחורי הפוסטר המשעשע יש סיפור אחר: אחרי 2022, הופעותיו באירופה הפכו לצדקה, וחלק מההכנסות מאחד הסיורים הקודמים בישראל הופנו לילדי פליטים אוקראינים.

מחבר — Anton Pshydynskyi

ב-9 בספטמבר 2026 המפיקה הישראלית סבטלנה ברדצקאיה הודיעה על הופעות חדשות בישראל של פליקס שינדר. וכאן, כמו שנהוג באודסה, הכל נראה ברור, אבל יש פרטים.

כרטיסים כבר זמינים ב-SHOWMAN.

בפוסטר המקורי חיפה הייתה מתוכננת ל-17 באוקטובר. אך מערכת הכרטיסים הנוכחית של SHOWMAN אומרת אחרת: 15 באוקטובר 2026, יום חמישי, 19:00. לכן בדקנו לא רק את ההודעה, אלא גם את המקום שבו כבר מבקשים שקלים עבור כרטיסים. ב-10 בספטמבר מצוינות רשמית שלוש הופעות: חיפה, נתניה ובת ים.

זהו מסלול ישראלי קטן אמיתי של אודסה.

15 באוקטובר — חיפה, מתנ”ס אדר, אולם “ביתנו”, רחוב ירושלים, 29, התחלה ב-19:00, כרטיס — 166 שקלים.

21 באוקטובר — נתניה, אודיטוריום על שם אריק איינשטיין, רחוב בני ברמן, 6, התחלה ב-19:00; תוכנית “לחיים, חברים!”, משך שעה וחצי, כרטיסים עולים 161–181 שקלים.

ו-23 באוקטובר — בת ים, Lagra Bar, רחוב עצרפים, 3, 19:00, כרטיס — 166 שקלים.

ואם מישהו עכשיו ישאל, מה הקשר בין שלוש הערים למאמר שלם — אז פליקס שינדר מגיע לישראל לא רק לשיר כמה שירים על אודסה-אמא. יש לו עם המדינה הזו חשבונות ישנים. במובן הטוב.

אודסה לא מגיעה במזוודה — היא באה עם אקורדיון

המארגנים מכנים את שינדר “הקול של אודסה המודרנית”. הניסוח פרסומי, אבל במקרה הזה יש על מה להיתפס. התוכנית שלו באמת מורכבת כמו חצר אודסאית ישנה, שבה אף אחד לא שאל במיוחד באיזו שפה נשיר היום.

יהיו «לימונצ’יקים», «7:40», «חיים», «חתונה יהודית», שירים של ליאוניד אוטיוסוב. לידם — «חווה נגילה», «א יידישע מאמע», «הבאנו שלום עליכם» ושירים מקוריים של שינדר. קלייזמר פוגש פולק מודרני, ומעל כל זה מופיעה מדי פעם מפוחית בלוז — כלי שהמוזיקאי עצמו סוחב דרך חלק ניכר מהביוגרפיה היצירתית שלו.

בנתניה המארגנים מבטיחים במיוחד אלתור ושיחה עם הקהל. וזה כבר מאוד שינדרי: ההופעה שלו מסודרת כך שהצופה מסתכן למצוא את עצמו לא בכיסא, אלא כמעט משתתף באירוע. פעם פרסמו את הלהקה שלו עם המשפט שתמיד צריכה להיות “דג חי” בהופעות. מה בדיוק התכוונו — להסביר לאודסאי אמיתי זה אפילו קצת מביך.

אבל שינדר עצמו מתייחס לפולקלור האודסאי ברצינות רבה יותר ממה שנראה אחרי עשר הדקות הראשונות של הכיף. הוא אסף במשך שנים שירים ישנים, חיפש הקלטות, התמודד עם יידיש וניסה להפריד בין תרבות עירונית חיה לפרודיה בימתית על אודסה.

וכאן ההופעות הנוכחיות מצטלבות באופן בלתי צפוי עם מה ש-NAnews כותבים כבר לא שנה ראשונה. באפריל 2025 סיפרנו על «ימי אודסה בישראל» — פרויקט שחיבר בו זמנית את אודסה האוקראינית ותל אביב דרך מוזיקה, ספרות והיסטוריה יהודית משותפת. שינדר עושה בערך את אותו הדבר בדרכו: רק במקום שולחנות עגולים יש לו אקורדיון, קלייזמר ואולם שמתחיל לשיר אחרי זמן מה.

שינדר גם שר באוקראינית. ב”גולוס קראיני” הוא ביצע את השיר העממי “אוי שם על ההר”, ולדבריו, לפני הפרויקט, כמעט לא ביצע רפרטואר כזה. סוויאטוסלב וקרצ’וק הציע להתרחק מהצליל המסורתי של השולחן, והשיר נעשה עם אינטונציה בלקנית.

פרסיפ, צ’רמושקי, ישראל — ושוב אודסה

פליקס שינדר נולד ב-29 באוגוסט 1986 באודסה. הוא סיפר שנולד בפרסיפ, גדל בצ’רמושקי, והגיאוגרפיה המשפחתית כללה גם את טרויצקאיה ליד מרזלייבסקאיה. כלומר, סט עבור זמר עתידי של פולקלור אודסאי היה לו די משכנע עוד לפני שהספיק לבחור רפרטואר.

בשנת 2000, כשהיה בן 14, המשפחה עברה לישראל והתיישבה ב-נתניה. כאן הוא למד עברית באולפן “עקיבא”, ולאחר מכן למד בבית ספר רגיל. כעבור שנתיים המשפחה חזרה לאודסה. לכן ההופעה הנוכחית ב-21 באוקטובר בנתניה היא לא בדיוק “הגעתי לעיר לראשונה להופעות”. עבור שינדר זה מקום מהביוגרפיה האישית שלו כנער.

ואז הייתה בית ספר לחיים מאוד לא אקדמי: עבודות מזדמנות, נסיעות בטרמפים, דריבסובסקאיה, מוזיקה, רחוב, מפוחית בלוז והבנה הדרגתית מה בדיוק הוא רוצה להוציא מהעבר האודסאי לבמה המודרנית.

באחד הראיונות ניסח שינדר את הגעגועים שלו לאודסה הישנה בצורה קצרה להפליא: “הים אותו דבר, הדגים אותם, החתולים אותם, אבל האנשים — לא”. הוא דיבר על עיר שממנה נעלמה חלק ניכר מהתערובת של יהודים, יוונים, צרפתים, איטלקים וקהילות אחרות שיצרו את אודסה הישנה.

וכאן מתחיל כבר לא בדיחה קונצרטית.

מצד אביו יש לשינדר שורשים יהודיים. מצד אמו, כפי שסיפר המוזיקאי עצמו, התערבבו קווים יהודיים, פולניים, צרפתיים, לטביים ואוקראיניים. הוא זכר גם את הניסיון המשפחתי של אנטישמיות סובייטית: אמו שינתה את שם המשפחה היהודי כדי להתקבל לבית ספר למוזיקה. לכן שחזור המסורת המוזיקלית היהודית עבורו לא נראה כניסיון להוסיף כמה מנגינות מוכרות למופע עבור קהל ישראלי. זו חלק מההיסטוריה המשפחתית.

כאשר באוקטובר 2025 התקיימו באודסה עצמה ימי התרבות היהודית, NAnews כתבו על שירים ביידיש, עברית ואוקראינית, על “מגדל”, חב”ד, מוזיאון יהודי וסופרים ישראלים-אודסאים. שם נשמעה מחשבה די מדויקת: יהודים יכלו לעזוב את אודסה, אבל כמעט ואין אודסאים לשעבר. הסיפור של שינדר מתאים לנוסחה הזו ללא כל מאמץ.

“גולוס קראיני”: כאשר אודסה יצאה לכל אוקראינה

הקהל האוקראיני הרחב הכיר את פליקס שינדר ב-2015 בזכות העונה החמישית של “גולוס קראיני”. באודישנים העיוורים הוא ביצע את “כאשר מתנדנדים הפנסים הליליים”, עליו התווכחו פוטאפ וסוויאטוסלב וקרצ’וק, ושינדר עצמו בחר את צוות וקרצ’וק והגיע לשלב הסופי של הפרויקט.

זה היה המקרה הנדיר שבו הפורמט הטלוויזיוני לא יישר את האמן עם השאר. להפך, כל המדינה פתאום ראתה אדם שהביא לבמה הגדולה את הפולקלור העירוני האודסאי, את סגנון הדיבור המיוחד ואת החומר המוזיקלי שקשה היה לבלבל עם מישהו אחר.

השלב הבא היה הפרויקט “דניא ופריוד”. המוזיקאים כינו את הסגנון שלהם Odessa Gangsta Folk — קלייזמר, פולקלור עירוני, שירים אודסאים, קצת שובבות מוזיקלית. בשנת 2016 יצא האלבום “זהב האודסאים העתיקים / Music Of Ancient Odessites”.

בו היו “גפילטע פיש”, “חיים”, “מולדבאנקה”, “חתונה יהודית”, “לימונצ’יקים”, “פנסים” ודברים אחרים ששינדר לא ניסה לשים מאחורי זכוכית מוזיאונית. המשמעות הייתה הפוכה: להוציא אותם החוצה, לתת להם עיבוד מודרני ולגרום להם לחיות שוב.

לאחר מכן המוזיקה האודסאית נסעה די רחוק ממולדבאנקה. בהיסטוריית ההופעות של שינדר — ארה”ב, אמריקה הלטינית, צרפת, גרמניה, הולנד, פולין, ישראל; פסטיבלים Sommerfestival der Kulturen בשטוטגרט, FolkHerbst, International Klezmer Festival Fürth, Atlas Weekend, Jazz Koktebel.

NAnews סיפרו לאחרונה על פרויקט דומה מבחינה פנימית UkraYiddish, שבו שירים אוקראיניים מתורגמים ליידיש, ושירים יהודיים לאוקראינית. זה כבר דור אחר ומוזיקה אחרת, אבל המנגנון מוכר: התרבויות האוקראינית והיהודית כאן לא קיימות משני צידי מסדרון מוזיאוני, אלא ממשיכות לדבר זו עם זו. באודסה שיחה כזו מתנהלת כבר מזמן, פשוט לפעמים עם אקורדיון.

NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency

אחרי 24 בפברואר השירים המשמחים לא נעלמו. פשוט לידם הופיעה המלחמה

ב-24 בפברואר 2022 פליקס שינדר היה מחוץ לאוקראינה. מאוחר יותר הוא התמקם בצרפת. וכאן הביוגרפיה הקונצרטית שלו השתנתה: המוזיקה של אודסה המשיכה להישמע, רק לעיתים קרובות יותר ליד המילה “קונצרט” הופיעה מילה אחרת — צדקה.

המדיה הציבורית הלטבית LSM, שסיפרה על שינדר בפברואר 2026, ציינה שמאז 2022 הוא חי בצרפת ומופיע באירופה עם קונצרטים צדקה. בין הערים שבהן הופיע נמנו וילנה, טאלין, ורשה וקרקוב.

האפיזודה הכי קונקרטית הצלחנו לשחזר לפי מסמכי Théâtre de la Ville בפריז. ב-27 בנובמבר 2022 התקיים שם יום אודסה גדול — Journée Odessa. בבוקר שינדר ליווה במפוחית בלוז קריאת שירה אוקראינית של איליה קמינסקי וקטיה בבקינה בצרפתית, אוקראינית ואנגלית. בערב לאחר דיון “מה העתיד של אוקראינה?” הוא ניגן יחד עם האקורדיוניסט איוון נייטפנקו והכנר יבגני פאלין פולקלור אודסאי עם אינטונציות קלייזמר.

והעיקר — Théâtre de la Ville הודיע ישירות שכל ההכנסות מ-Journée Odessa הועברו לארגון הצדקה With Hope for the Future, שסייע לילדי אוקראינה. כאן כבר לא צריך להוסיף מילים יפות: המנגנון מובן — הקהל קונה כרטיסים לאירוע תרבות אוקראיני, ההכנסות הולכות לילדים, שינדר עולה לבמה כאחד המשתתפים בתוכנית הזו.

בישראל הופעותיו כבר עזרו לילדים אוקראינים

לקורא הישראלי יש אפיזודה קרובה יותר.

במהלך אחד הסיורים הקודמים של פליקס שינדר בישראל, המארגנים ציינו ישירות בפוסטר שחלק מההכנסות מההופעות יועברו לילדי פליטים אוקראינים שהיו בישראל. ולא מדובר בפרשנות מאוחרת של עיתונאים — הניסוח הזה נשמר ישירות בעמודי הכרטיסים הישראליים.

וזו חלק חשוב מהסיפור הנוכחי. כי הקשר של שינדר עם הקהילה האוקראינית בישראל כבר היה לא רק מוזיקלי.

לאדם שחי כנער בנתניה, אחר כך חזר הביתה לאודסה, ולאחר הפלישה הרוסית שוב מצא את עצמו מחוץ לאוקראינה, סיפור הפליטים האוקראינים בישראל לא נראה לו כמשהו זר ורחוק.

היום זה מרגיש במיוחד על רקע מה שקורה עם אודסה היהודית עצמה. ביוני 2026 סיפרו NAnews על תמיכה בינלאומית בקהילה היהודית בעיר לאחר מכה רוסית שפגעה במתחם “אור אבנר חב”ד” ובבית הילדים “משפחה אוקראינה”. 124 ילדים הספיקו לרדת למקלט. לכן מסלול ההופעות המשמח הנוכחי של שינדר קיים לצד מציאות אחרת לגמרי של עיר הולדתו.

ההומור האודסאי בכלל לא עובד טוב אם שוכחים למה הוא היה כל כך נחוץ לעיר הזו כל כך הרבה פעמים.

ולפני המלחמה הצדקה לא הייתה מקצוע חדש עבור שינדר

היה נוח לכתוב שאחרי 24 בפברואר האמן פתאום גילה את הצדקה. רק שזה לא נכון.

ב-5 באפריל 2016 השתתף שינדר בתיאטרון האופרה של אודסה בקונצרט “נזבוטניה קוויטקה”, שהוקדש לזכר הזמרת האוקראינית קוויטקה ציסיק. יחד איתו עלו לבמה אוקסנה בילוזיר, יבגני נישצ’וק, אוקסנה מוחה, ויטלי קוזלובסקי ואמנים אחרים. הפרויקט כלל מרכיב צדקה והיה קשור לעזרה לחולי סרטן ורכישת ציוד רפואי.

הלהקה שלו השתתפה גם ביוזמות צדקה ואקולוגיות אחרות. שינדר הופיע באירועים ציבוריים באודסה, כולל יום הניקיון העולמי, ובכלל עשה רושם של אדם שלא מספיק לו לספר לסובבים איך הם צריכים לחיות נכון.

עם זאת, כאן חשוב לא לבלבל בין שני סיפורים שונים. הלהקה לשעבר של שינדר המשיכה מאוחר יותר לעבוד תחת השם Kommuna Lux, כבר עם זמר אחר. לאחר הפלישה הרוסית, Kommuna Lux אכן אספה באופן פעיל עזרה לאוקראינה, כולל לצבא, רכשה ציוד ורכבים. אבל זו פעילות של חבריו לשעבר של פליקס, ולא סיבה לכתוב כאילו כל זה עשה שינדר בעצמו. ב-NAnews עדיף להפריד בין דברים כאלה, גם כשמאוד רוצים להפוך את הגיבור לעוד יותר גיבור.

ועכשיו — “לחיים, חברים!”

ואחרי כל הביוגרפיה הזו, שם הקונצרט בנתניה מתחיל להישמע קצת אחרת.

“לחיים, חברים!”

אפשר, כמובן, לתרגם פשוט: “לחיים”. אבל כאן יותר מדי דברים התלכדו.

אדם נולד באודסה, חי כנער בישראל, חזר הביתה, הופיע ב”גולוס” האוקראיני, אסף מחדש את המוזיקה האודסאית היהודית הישנה, ואז שוב מצא את עצמו בגלות בגלל המלחמה. ניגן קונצרטים צדקה עבור אוקראינה. בישראל חלק מההכנסות מהופעותיו ניתנו לילדי פליטים אוקראינים. ועכשיו הוא שוב מגיע לכאן עם שירי העיר שרוסיה ממשיכה להכות בטילים ובמל”טים.

על הבמה לא צפוי אבל של שעה וחצי. בדיוק להפך.

יהיו “לימונצ’יקים”. יהיה “שבע ארבעים”. יהיה אוטיוסוב. קלייזמר. מפוחית בלוז. “א יידישע מאמע”. “חווה נגילה”. יהיה קהל שבמקומות מסוימים בוודאי יתחיל לשיר לפני האמן.

כי לאודסה תמיד היה משהו מיוחד עם זה: כשחיים הופכים להיות לא מצחיקים בכלל, היא משום מה ממשיכה לצחוק בעקשנות.

ושינדר מכיר את האינטונציה הזו.

איפה ומתי

15 באוקטובר 2026, חיפה — מתנ”ס אדר, אולם “ביתנו”, רחוב ירושלים, 29. התחלה — 19:00. כרטיס — 166 ₪.

21 באוקטובר 2026, נתניה — אודיטוריום על שם אריק איינשטיין, רחוב בני ברמן, 6. “לחיים, חברים!”. התחלה — 19:00, משך — 1 שעה 30 דקות. כרטיסים — 161–181 ₪.

23 באוקטובר 2026, בת ים — Lagra Bar, רחוב עצרפים, 3. התחלה — 19:00. כרטיס — 166 ₪.

כרטיסים כבר זמינים ב-SHOWMAN.

ומכאן הכל פשוט. כמו שאמרו בפוסטרים הישנים של שינדר — תחזיקו את הכיס. הפעם ישימו בו קצת אודסה.