ילדה בת 12 מתחת להריסות: חמישה הרוגים בקייב לאחר מתקפת הטרוריסטים הרוסים, תפילת הרב וקול הקהילה היהודית

התקפת הלילה הרוסית ב-14 במאי 2026 על אוקראינה הייתה הוכחה נוספת לכך שהרטוריקה של פוטין על ‘שלום’ אינה קשורה למציאות. קייב, חרקוב, מחוז אודסה, קייבשצ’ינה ואזורים אחרים הותקפו על ידי רחפנים וטילים, והכאב העיקרי של הלילה הזה שוב לא היו מתקנים צבאיים, אלא בתים, בתי ספר, מרפאות ותשתיות עירוניות.

בקייב מספר ההרוגים עלה לחמישה. מחלצים במחוז דרניצקי חילצו מתחת להריסות הבית ההרוס את גופתה של ילדה בת 12. פעולת החילוץ והחיפוש נמשכת, מתחת ללוחות בטון והריסות הבניין הרב-קומתי עדיין מחפשים אנשים.

זה כבר לא רק סטטיסטיקה של מלחמה. זו תמונה של טרור מדינתי: כניסה הרוסה, משפחות ללא בית, אנשים מתחת להריסות, ילד שלא הצליחו להציל, ועיר שפגשה שוב את הבוקר בין עשן, סירנות וכלי הצלה כבדים.

מחוז דרניצקי: הבניין קרס מהקומה הראשונה עד התשיעית

ההשלכות הכבדות ביותר של ההתקפה הרוסית נפלו על מחוז דרניצקי בקייב. שם טיל הרס חלק מבניין מגורים רב-קומתי: הכניסה למעשה קרסה מהקומה הראשונה עד התשיעית. בין ההרוגים כבר נמנו חמישה אנשים, כולל ילדה בת 12.

קודם לכן חילצו מתחת להריסות את גופותיהם של שני גברים בני 21 ו-30, וכן אישה שזהותה נקבעה. גבר נוסף מת בבית החולים לאחר שאושפז מתחנת דלק שגם היא נפגעה. כעת הרשימה הטרגית התווספה בילד.

לפי נתוני השירותים האוקראיניים והרשויות העירוניות, יותר מעשרה אנשים נחשבים נעדרים. זה אומר שהמחלצים עובדים לא רק עם הבניין ההרוס, אלא גם עם הזמן: כל שעה מתחת להריסות יכולה להיות מכרעת.

פצועים, ילד בין הנפגעים ומחלצים על ההריסות

בקייב דווח על עשרות נפגעים. ביניהם – תינוק בן חודש שנפגע מגז רעיל. עבור הקהל הישראלי פרט זה נשמע במיוחד כואב: כאשר טילים ורחפנים עפים בלילה על שכונות מגורים, נפגעים אלה שאין להם שום קשר למלחמה.

במקום ההרס עובדים מחלצים, כלבי חיפוש, פסיכולוגים, וכלי הנדסה כבדים. פירוק ההריסות מסובך בשל מצב המבנים: לוחות ענק, הריסות קירות, תקרות ואלמנטים מתכתיים לא ניתן להסיר באופן אקראי כדי לא להפיל את מה שעדיין מחזיק.

אנשים מהדירות ששרדו פונו בעזרת מעליות רכב. עדים סיפרו על להבות, צעקות, חלונות שבורים ורגע הפגיעה, שלאחריו הכל סביב הפך לאבק, זכוכית ובטון.

אוקראינה תחת מתקפה מסיבית: יותר מ-180 אובייקטים נפגעו

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי כתוצאה מהתקפת הלילה הרוסית על המדינה נפגעו 180 אובייקטים. מתוכם יותר מ-50 הם בתים רגילים. זהו פרט חשוב, כי הוא הורס את השקר הקרמליני הרגיל על ‘מטרות צבאיות’.

האחוז הכללי של הפלת הטילים, לפי נתונים אוקראיניים, היה יותר מ-93%. אבל גם בעבודה כזו של ההגנה האווירית חלק מהטילים והרחפנים מגיעים לערים, והרסיסים והגלים הפיצוציים גורמים נזק עצום לשכונות מגורים.

במחוז קייב נפצעו עוד שבעה אנשים. בחרקוב דווח כבר על 28 נפגעים. במחוז אודסה נפגעו שני אנשים. קייב הייתה הטרגדיה הרועשת ביותר של הלילה הזה, אבל ההתקפה הרוסית הייתה רחבה יותר: היא פגעה במדינה, בתשתיות אזרחיות, בתחושת הביטחון.

זלנסקי הבטיח תגובה צודקת

זלנסקי הצהיר כי על ההתקפות על אוקראינה תהיה תגובה צודקת. הוא גם קרא לעולם להגביר את הלחץ על מוסקבה ולהיות בצד של אוקראינה, ולא להסתתר מאחורי נוסחאות דיפלומטיות.

כאן עובר הקו המרכזי של המלחמה הזו. רוסיה מנסה למכור לעולם שיחות על משא ומתן, ובלילה משגרת טילים על בתים. פוטין מדבר על ‘שלום’, אבל צבאו הורס כניסות, הורג ילדים ומשאיר אנשים מתחת להריסות.

לישראל ההיגיון הזה מובן ללא הסברים ארוכים. טרור תמיד מנסה להציג את עצמו כ’תגובה’, ‘מבצע’ או ‘לחץ’. אבל במציאות הוא נמדד בצורה פשוטה מאוד: דירה הרוסה, מיטת ילדים מתחת ללוח בטון, מחלץ על ההריסות ואמא שמחכה לחדשות.

הקהילה היהודית בקייב: הלילה נבחנה החוזק, אך לא האמונה

לאחר ההתקפה קיבל פוסט JCC BEIT Menachem KYIV מקייב משמעות מיוחדת. המרכז הקהילתי היהודי כתב שזה היה לילה שנבחנה החוזק, אך לא האמונה. בפנייה דובר על השמיים מעל הבירה, שרעדו מזעם שלא נראה כמותו, על מאות רחפנים ועשרות טילים שטסו לשם, היכן שאמורים להיות שקט, בתי ספר, מרפאות וצחוק ילדים.

ניסוח זה חשוב. הוא מתרגם את הטרגדיה משפת הדיווחים הצבאיים לשפת הקהילה, הזיכרון והחוסן האנושי.

JCC BEIT Menachem KYIV הביע תנחומים לכל מי שאיבד קרובים, נפגע או נותר ללא קורת גג. במרכז גם כתבו שהתפילות כעת – עם המחלצים ועם אלה שנמצאים מתחת להריסות.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בתגובה זו לא רק מחווה דתית, אלא גם עמדה אזרחית של יהדות אוקראינה. הקהילה היהודית בקייב לא מדברת בשפת הפאניקה. היא מדברת בשפת האור, השורשים והכוח הפנימי – בדיוק כך, כפי שהמסורת היהודית יודעת לענות על החושך.

הרב הראשי של אוקראינה מתפלל להצלת אנשים

לאחר ההתקפה הגיב גם הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן. הוא כתב שהוא מתפלל ומבקש מבורא העולם להציל אנשים. מילים אלו נשמעו על רקע בניין מגורים רב-קומתי הרוס בקייב – בניין שנהרס כתוצאה מהתקפה רוסית.

ברגע כזה התגובה הדתית הופכת לא לביטוי מופשט, אלא לחלק מהמאבק הכללי על החיים. בעוד המחלצים מפרקים לוחות, בעוד קרובי משפחה מחכים לחדשות, בעוד העיר סופרת את ההרוגים והפצועים, התפילה נשמעת כבקשה להצלת אלה שעדיין יכולים להיות מתחת להריסות.

עבור יהדות אוקראינה זהו דימוי חזק במיוחד. הקהילה בקייב בשנים האחרונות כבר הראתה לא פעם שהמלחמה לא הרסה את הקשר הפנימי שלה, לא עצרה את העזרה, החגים, התפילות, החתונות, הפרויקטים החינוכיים והקהילתיים. כעת אותו קול נשמע ליד הריסות בניין מגורים – לא כייאוש, אלא כבקשה לחיים.

נר קטן מול חושך גדול

בפנייה של JCC נשמעה מחשבה, קרובה לכל מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית: אפילו נר קטן מפזר חושך גדול. בלילה שבו טילים רוסיים פגעו בקייב, המשפט הזה הפך לא למטאפורה יפה, אלא לדרך להחזיק מעמד.

תפילה בשעות כאלה – לא רק מילים. זו קשר לשורשים, לקהילה, לאלה שעמדו בעבר והעבירו הלאה את היכולת לא להיעלם מול אלימות.

עבור האוקראינים, עבור יהודי אוקראינה, עבור הישראלים שעוקבים אחרי המלחמה הזו, הטרגדיה של קייב ב-14 במאי היא תזכורת נוספת: הטרור הרוסי לא מוגבל לקו החזית. הוא מגיע לבתים, לבתי חולים, לבתי ספר, לכניסות, לשנת הלילה של ילד.

לכן השתיקה הבינלאומית לאחר התקפות כאלה נראית במיוחד מסוכנת. כאשר בית הרוס, ילדה בת 12 שנהרגה ועשרות פצועים הופכים פשוט ל’חדשות היום’, התוקפן מקבל איתות שאפשר להמשיך.

אבל קייב ממשיכה להחזיק מעמד. המחלצים מפרקים את ההריסות. הרופאים מקבלים את הפצועים. המתנדבים עוזרים לנפגעים. הקהילה היהודית מתפללת ותומכת באנשים. הרב הראשי של אוקראינה מבקש על הצלת אלה שעדיין יכולים להיות חיים.

והעולם יצטרך שוב לבחור: לקרוא לטרור טרור או להסתתר מאחורי מילים ריקות, בעוד בתים חדשים הופכים להריסות.