האביב הגיע לישראל: נשירת שיער חזקה — מה לעשות בתנאים ביתיים
האביב בישראל עבור רבים מתחיל באותו אופן: נהיה חם יותר, השמש זורחת חזק יותר, האוויר משתנה, ויחד עם זאת האדם פתאום מבחין בפרט לא נעים – השיער התחיל לנשור חזק יותר מהרגיל. על המברשת יש יותר מהם, במקלחת הם נשארים לעיתים קרובות יותר, הזנב נהיה דק יותר, והשיער עצמו נראה עייף, יבש ופחות צפוף. ואם […]
18 במרץ: יום השנה ה-11 לסיפוח קרים האוקראיני של רוסיה – הקהילה היהודית, הקראים, קרימצ’קים ועמדתה של ישראל
לפני 11 שנים, ב-18 במרץ 2014, רוסיה סיפחה את חצי האי קרים האוקראיני, מה שהוביל לתוצאות פוליטיות והומניטריות ארוכות טווח. הסיפוח הבלתי חוקי נעשה בניגוד לחוק הבינלאומי וללא הסכמת אוקראינה. בחצי האי, לצד קבוצות אתניות נוספות, התגוררה גם הקהילה היהודית, כולל קראים וקרימקים, עמים מיעוטיים אך משמעותיים בעלי זהות דתית ותרבותית ייחודית. קבוצות אלו, כמו […]
ביר-תוויל: מדוע עדיין קיימת בעולם אדמה ללא בעלים וכיצד פועל הפרדוקס הגיאופוליטי הזה
על המפה הפוליטית של העולם כמעט ולא נותרו שטחים ללא בעלים פורמליים. כל אי, חצי אי, אטול או שטח מדברי בדרך כלל שייך למדינה זו או אחרת, אפילו אם מדובר באדמה קשה לגישה ללא תשתיות. אבל בגבול מצרים וסודאן קיים יוצא דופן נדיר — ביר-טוויל, שטח בשטח של יותר מ-2000 קילומטרים רבועים, שעליו לא טוענת […]
יום העצמאות ללא קונצרטים גדולים? מומלץ לרשויות המקומיות בישראל לעבור לפורמט צנוע
ב-12 באפריל 2026 נודע כי מרכז השלטון המקומי המליץ לרשויות המקומיות בישראל לדחות את האירועים ההמוניים ליום העצמאות ולהסתפק בטקסים צנועים יותר במקום המגורים. כך נמסר בתום ישיבה עם ראשי המועצות המקומיות, שהתקיימה ביום ראשון, על רקע המתיחות הצבאית המתמשכת והמצב הביטחוני הבלתי יציב. עבור החברה הישראלית, ההחלטה הזו נשמעת לא כהמלצה טכנית, אלא כסימן […]
האש הקדושה מירושלים הגיעה לאוקראינה: הקדושה הובאה ללוצק, למקדשים ולחזית
בליל חג הפסחא הנוצרי, ב-12 באפריל 2026, הובא לאוקראינה מירושלים האש הקדושה. כך דיווחה ב-12 באפריל לשכת העיתונות של שירות הגבול הממלכתי של אוקראינה. את הקדושה קיבלו בגבול האוקראיני-פולני חיילי יחידת הגבול של וולין, ולאחר מכן הופנה האש לקתדרלה של לוצק, ומשם החלו להעבירו לכנסיות אוקראיניות אחרות וליחידות בחזית. החדשות הללו נשמעות במיוחד חזקות עבור […]
במקום “הפסקת אש” שוב הוצאה להורג: ליד חרקוב תועד רצח של ארבעה שבויים אוקראינים על ידי טרוריסטים רוסים
ב-12 באפריל 2026, פרויקט DeepState האוקראיני דיווח על פרק חדש שאותו הצד האוקראיני רואה כפשע מלחמה: ליד הכפר וטרינרני במחוז חרקוב נהרגו ארבעה חיילים אוקראינים שנפלו בשבי. מאוחר יותר באותו יום, משרד התובע הכללי של אוקראינה אישר כי פתח בחקירה על הירי בארבעה שבויים אוקראינים, וציין כי לפי החקירה, הפשע התרחש ב-11 באפריל. הסיפור נשמע […]
צה”ל הועבר למצב כוננות מיידית: ישראל מזרזת את ההכנות לחידוש אפשרי של המלחמה עם איראן
ב-12 באפריל 2026 הורה ראש המטה הכללי של צה”ל, אייל זמיר, להעביר את הצבא למצב כוננות מוגברת ולהתכונן לתרחיש של חזרה מהירה לעימות צבאי ישיר עם איראן. הסיבה לכך הייתה הכישלון בפועל של המשא ומתן בין ארה”ב לאיראן בפקיסטן, שלאחריו התחזקה במערכת הביטחון הישראלית התחושה שהחלון הדיפלומטי נסגר במהירות. לא מדובר בהחלטה פוליטית להתחיל במתקפה […]
שקר שנולד במוסקבה: איך ברית המועצות יצרה נרטיבים אנטי-ישראליים שעדיין חיים עד היום
הריטוריקה האנטי-ישראלית של המאה ה-21 נשענת במידה רבה על מבנים שנוצרו בתקופה הסובייטית. לא מדובר בסיסמאות ספונטניות או באג’נדה רחוב ספונטנית, אלא בקמפיין מידע שיטתי שפותח על ידי שירותי הביטחון של ברית המועצות ושולב במוסדות בינלאומיים, בסביבה האקדמית ובמדיה. מושגים מרכזיים – “אפרטהייד”, “קולוניאליזם”, “תנועת שחרור” – קיבלו תוכן מודרני במסגרת האסטרטגיה הסובייטית. עבור ישראל, […]
העדים האחרונים של התקופה: בישראל חיים כ-111 אלף ניצולי שואה, ומספרם הולך ופוחת ללא הרף
12 באפריל 2026, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, פרסמה הרשות לזכויות ניצולי השואה נתונים חדשים על אנשים שהביוגרפיה האישית שלהם נשארת עדות חיה לאחת הטרגדיות הנוראות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. לפי נתונים אלו, כיום חיים בישראל כ-111 אלף ניצולי שואה. כולם מעל גיל 80, וכמעט שליש כבר עברו את גיל 90. זה לא רק […]
זה כבר לא שתי מלחמות: מדוע אוקראינה ואיראן נחשבות יותר ויותר כחלקים של סכסוך גלובלי אחד
במאמר של הניו יורק טיימס מ 12 באפריל 2026 נשמע טיעון קשה אך הולך ונידון יותר: המלחמות באוקראינה וסביב איראן כבר קשה לתפוס כמשברים מבודדים לחלוטין. לעיתים קרובות יותר מתארים אותן כתיאטראות מקושרים של עימות גדול אחד, שבו מתנגשות לא רק צבאות ומדינות, אלא גם מודלים של השפעה עולמית. לקהל הישראלי, המבט הזה חשוב במיוחד. […]