במקום “הפסקת אש” שוב הוצאה להורג: ליד חרקוב תועד רצח של ארבעה שבויים אוקראינים על ידי טרוריסטים רוסים

ב-12 באפריל 2026, פרויקט DeepState האוקראיני דיווח על פרק חדש שאותו הצד האוקראיני רואה כפשע מלחמה: ליד הכפר וטרינרני במחוז חרקוב נהרגו ארבעה חיילים אוקראינים שנפלו בשבי. מאוחר יותר באותו יום, משרד התובע הכללי של אוקראינה אישר כי פתח בחקירה על הירי בארבעה שבויים אוקראינים, וציין כי לפי החקירה, הפשע התרחש ב-11 באפריל.

הסיפור נשמע במיוחד קשה על רקע מה שנקרא הפסקת האש הפסחאית, שעליה הכריזה מוסקבה כמחווה להפחתת המתיחות. אך כבר בבוקר ה-12 באפריל התברר כי לא הייתה הפסקה אמיתית. Associated Press, בציטוט מהמטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, דיווחה כי הצבא האוקראיני תיעד 2299 הפרות של הפסקת האש מצד רוסיה, בעוד שמשרד ההגנה הרוסי, מצדו, דיווח על 1971 הפרות מצד אוקראינה.

לקהל הישראלי, החדשות הללו חשובות לא רק כעוד פרק במלחמת רוסיה נגד אוקראינה. הן מראות שוב עד כמה מהר כל הצהרות על ‘שקט’ מאבדות משמעות במקום שבו אחד הצדדים ממשיך לפעול מחוץ להיגיון של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. עבור חברה שחיה בתנאי איום מתמיד ומכירה היטב את המחיר של מילים על הפסקת אש, זה נקרא ללא אשליות.

מה קרה ליד וטרינרני ולמה מדובר דווקא בפשע מלחמה

לפי דיווח DeepState, חיילים רוסים נכנסו לעמדות אוקראיניות דרך אזור סמוך, תפסו ארבעה לוחמים מאחת החטיבות הממוכנות של הכוחות המזוינים של אוקראינה, ואז הרגו אותם. Ukrainska Pravda דיווחה ב-12 באפריל כי בסרטונים שפורסמו נראה כיצד יורים במגינים האוקראינים ששוכבים עם הפנים למטה כבר לאחר התפיסה. מאוחר יותר, Kyiv Independent, בציטוט ממשרד התובע הכללי של אוקראינה, דיווח כי החקירה נפתחה דווקא על רצח ארבעת השבויים ב-11 באפריל ליד וטרינרני.

כאן חשוב לא לטשטש את הניסוחים. מדובר לא רק במותם של פצועים בקרב ולא באירוע שנוי במחלוקת בקו המגע. אם חיילים כבר נתפסו, פורקו מנשקם ואינם נלחמים, הריגתם נחשבת כהפרת חוקי ומנהגי המלחמה. זו הסיבה שהתביעה האוקראינית מסווגת את האירוע לא כאירוע קרב רגיל, אלא כנושא לחקירה נפרדת.

באותו הקשר עומד גם מקרה נוסף ש-DeepState דיווח עליו כבר בערב ה-11 באפריל: בסביבות 17:30 ליד גוליאיפול במחוז זפוריז’יה, רחפני FPV רוסים תקפו קבוצה של לוחמים אוקראינים פצועים במהלך פינוי. על כך כתבה Ukrainska Pravda, וציינה כי מדובר בעוד פרק שהתרחש כבר לאחר תחילת ‘משטר השקט’ המוכרז.

למה נושא השבויים רגיש במיוחד עכשיו

על רקע חילופים, שיחות על הפסקת אש וניסיונות להראות לפחות מסגרות הומניטריות מינימליות, המלחמה חוזרת שוב לתרחיש הקשה ביותר. כאשר בשדה המידע מופיע סרטון עם רצח לוחמים שכבר נתפסו, זה פוגע לא רק בסדר היום הצבאי, אלא גם בכל הניסיונות לדבר על אמון במשא ומתן, הפסקות מקומיות או אפילו מחוות סמליות.

עבור אוקראינה, זהו הוכחה נוספת לכך שהצד הרוסי, לדעת קייב, משתמש בשפת הדיפלומטיה בנפרד ובפרקטיקת המלחמה בנפרד. עבור ישראל, יש כאן גם עצב מובן. כל מערכת ביטחון שנבנית על הבטחות של היריב, אך לא על מנגנוני שליטה וריסון, נותרת שברירית ביותר.

הפסקת האש הפסחאית התפרקה כמעט מיד

לפי נתוני Associated Press, עד השעה 7 בבוקר ב-12 באפריל, הצד האוקראיני ספר 2299 הפרות של הפסקת האש מצד רוסיה. מספר זה כלל פעולות סער, הפגזות ושימוש ברחפנים קטנים. הצד הרוסי, מצדו, דיווח על 1971 הפרות מצד אוקראינה. כבר הסטטיסטיקה הזו מראה שה’הפסקת אש’ חיה במקרה הטוב על הנייר.

עוד בערב ה-11 באפריל, המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה דיווח כי רק לאחר השעה 16:00, כלומר לאחר תחילת ‘משטר השקט’ הרשמי, תועדו 469 הפרות מצד הכוחות הרוסיים. הצבא האוקראיני ספר 22 פעולות סער, 153 הפגזות ארטילריות, 19 תקיפות רחפנים-מתאבדים ו-275 תקיפות רחפני FPV. נתונים אלו הובאו על ידי Ukrainska Pravda בציטוט מהפיקוד הצבאי האוקראיני.

על רקע זה, התקיפות על אזרחים ועל שירותי הרפואה רק הגבירו את התחושה שאף אחד כבר לא מדבר ברצינות על הפסקת אש אמיתית. במחוז סומי, בלילה שלפני הפסחא האורתודוקסית, רחפן רוסי פגע באמבולנס, ופצע שלושה רופאים. על כך דיווחו הרשויות המקומיות ב-12 באפריל, ולאחר מכן המידע הועבר על ידי Ukrainska Pravda, Ukrinform ומדיה אוקראינית אחרות.

בבוקר אותו יום, בעיירה זולוצ’ב במחוז בוגודוחוב במחוז חרקוב, כתוצאה מהתקפה רוסית על חנות פרצה שריפה, ונפצעו שני אנשים. על כך, בציטוט משירות החירום הממלכתי של אוקראינה, כתבו Ukrainska Pravda ו-Ukrinform.

בדיוק בהקשר כזה, הסיפור עם ארבעת השבויים שנהרגו מפסיק להיות פרק מבודד. הוא משתלב בתמונה הכללית שבה ההפסקת האש המוכרזת לא עצרה לא את ההתקפות על החזית, לא את התקיפות על הפצועים ולא את הלחץ על התשתית האזרחית.

מה זה אומר על תפיסת המלחמה בישראל

לקורא הישראלי, כאן חשוב לא רק עצם העובדה של פשע חדש, אלא גם דפוס ההתנהגות שעומד מאחוריו. כאשר צד אחד מדבר בו זמנית על הפסקה, חילופים, דה-אסקלציה ובמקביל מאפשר או, לפי הגרסה האוקראינית, מבצע רצח שבויים, זה מערער את עצם הרעיון של אמון בכל ‘מחוות רצון טוב’ חד-צדדיות.

זו הסיבה ש-NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בפרק הזה לא כחדשות חזית רגילות, אלא כתזכורת נוספת לטבע המלחמה הנוכחית. בסכסוכים כאלה, מילים על הפסקת אש יכולות לשמש כרקע, אך המשמעות האמיתית יש לה רק לפעולות בשטח, לתגובה של מוסדות בינלאומיים ולנכונות לתעד כל הפרה.

למה הסיפור הזה לא יסתיים בחדשה אחת

סביר להניח שהפרק ליד וטרינרני יעבור כעת מהשדה התקשורתי למישור החקירה והמשפט הבינלאומי. התביעה האוקראינית כבר פתחה בחקירה, והפרסומים של כלי תקשורת אוקראיניים גדולים ומדיה בינלאומית באנגלית הפכו את המקרה הזה לבולט הרבה מעבר לדיווחי החזית.

אבל המסקנה הפוליטית העיקרית כבר נשמעה. הפסקת האש הפסחאית לא הפכה אפילו להפסקה קצרה, והדיווחים על הירי בשבויים והתקיפות על פצועים רק חיזקו את האמונה של הצד האוקראיני שרוסיה משתמשת בהפסקות יותר ככלי תמרון מאשר כצעד להפחתת האלימות. על כך מדברים בעקיפין גם המספר הכולל של ההפרות המתועדות וגם אופי האירועים שהתרחשו כמעט מיד לאחר תחילת ‘משטר השקט’ המוכרז.

לישראל, שחיה בעצמה במציאות שבה מסגרות הומניטריות של מלחמה נבחנות כל הזמן על עמידותן, חדשות כאלה נקראות בצורה ברורה ביותר. במקום שבו שבויים נהרגים, פצועים מותקפים ברחפנים, ואמבולנסים נפגעים אפילו בלילה חגיגי, השאלה כבר אינה אם הפסקת האש נשמרת. השאלה היא עד כמה העולם הבינלאומי מוכן להמשיך לקרוא לאירועים כאלה ‘הפרות’ מבלי לעבור לשפה קשה יותר של אחריות.