סין מזהירה מפני ‘חוק הג’ונגל’: בייג’ינג תמכה באיראן והאשימה את ארה”ב וישראל בהסלמה

שר החוץ של סין, ואנג יי, הצהיר כי מעצמות גדולות אינן זכאיות לתקוף מדינות אחרות באופן שרירותי, תוך הסתמכות על עליונות צבאית. הדברים נאמרו על רקע החרפת המצב סביב איראן וסדרת מגעים דיפלומטיים של בייג’ינג עם המזרח התיכון ואירופה.

ההצהרה הפכה לאחד האותות הקשים ביותר של סין בזמן האחרון – הן כלפי ארה”ב וישראל והן בהקשר הרחב יותר של מאזן הכוחות הגלובלי.

תמיכה באיראן וקריאות ישירות להפסקת התקיפות

בשיחת טלפון עם ראש משרד החוץ של איראן עבאס אראקצ’י אישר השר הסיני את תמיכתו בטהראן בהגנה על ריבונותה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית.

לדברי ואנג יי, בייג’ינג רואה את היחסים עם איראן כ”ידידות מסורתית” ותומכת בהגנה על זכויותיה החוקיות וכבודה הלאומי.

בנפרד, הצד הסיני קרא לארה”ב ולישראל להפסיק מיד את הפעולות הצבאיות, להימנע מהסלמה נוספת ולא לאפשר את התרחבות הסכסוך לכל המזרח התיכון. ניסוחים אלו הופצו דרך הטלוויזיה הממלכתית CCTV.

האשמות בהפרת אמנת האו”ם ותפקיד מועצת הביטחון

במקביל, ואנג יי קיים שיחה עם שר החוץ של עומאן בדר בין חמד אל-בוסעידי. במהלך השיחה הוא האשים את ארה”ב וישראל בהפרת מטרות ועקרונות אמנת האו”ם, וטען כי הפעולות נגד איראן נושאות אופי של הצתה מכוונת של מלחמה.

לדברי השר, סין מוכנה לשחק “תפקיד קונסטרוקטיבי” בפתרון המשבר, כולל עבודה דרך הפלטפורמה של מועצת הביטחון של האו”ם.

עבור בייג’ינג זהו דגש דיפלומטי חשוב: סין מציגה את עצמה לא כצופה חיצוני, אלא כאחד מהאדריכלים של פתרון פוליטי אפשרי.

אות לאירופה: “העולם מסתכן בחזרה לחוק הג’ונגל”

ההצהרה הרחבה ביותר מבחינת משמעותה נאמרה בשיחה של ואנג יי עם ראש משרד החוץ של צרפת ז’אן-נואל בארו.

הדיפלומט הסיני הזהיר שאם מעצמות גדולות יפעילו כוח באופן שרירותי נגד מדינות אחרות, העולם מסתכן בגלישה ל”חוק הג’ונגל”, שבו החוק הבינלאומי מפסיק לפעול.

בהקשר זה, ואנג יי הדגיש כי בעיית הגרעין האיראנית צריכה לחזור למסלול של פתרון פוליטי ודיפלומטי, ולא להיפתר בדרך צבאית.

חדשות — חדשות מישראל | Nikk.Agency ציינו בעבר כי ההתגברות של סין בכיוון המזרח התיכון משקפת לא רק את האינטרסים של בייג’ינג באזור, אלא גם את שאיפתה להוות מרכז השפעה חלופי על רקע המשבר של מערכת הביטחון המערבית.

מה זה אומר בגיאופוליטיקה

הצהרות ואנג יי מדגימות את המעבר של סין מניסוחים זהירים לרטוריקה קשה יותר בהגנה על עקרון הריבונות.

עבור המזרח התיכון זה אומר הגברת התחרות הדיפלומטית בין שחקנים גלובליים.

עבור ישראל – גורם לחץ נוסף בזירות הבינלאומיות.

עבור ארה”ב – אות לכך שבייג’ינג מוכנה לערער בפומבי על זכות המערב לפעולות כוח חד-צדדיות.

בתנאי ההסלמה המתמשכת, סין מעצבת באופן ברור יותר את דמותה ככוח המתנגד ל”זכות החזק” – ובמקביל מרחיבה את מרחב ההשפעה הפוליטי שלה.