ביירות, אוקראינה ו’סוכן המוסד’: איך הסיפור עם הנמלט מהמעצר של ‘חיזבאללה’ הפך למשבר דיפלומטי

ב-31 במרץ 2026 פרץ בלבנון שערורייה חדשה בצומת המלחמה, המודיעין והדיפלומטיה. מדובר באדם שכוחות הביטחון הלבנוניים ונציגי ‘חיזבאללה’ מכנים קשור למודיעין הישראלי ‘המוסד’, ושגרירות אוקראינה בביירות, לפי גרסת מקורות מקומיים, ייתכן שהסתירה בשטחה.

לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק בגלל אזכור ‘המוסד’. הוא מראה כיצד המלחמה של ישראל עם ‘חיזבאללה’, ההסלמה האזורית לאחר התקיפות בביירות והגורם הדיפלומטי האוקראיני החלו להצטלב בנקודה אחת – ובצורה רגישה ביותר, כמעט נפיצה.

כבר כתבנו על כך בעבר – ‘חיזבאללה’ דורשת להסגיר ‘סוכן מוסד’ משגרירות אוקראינה בלבנון.

מה קרה בביירות ולמה שגרירות אוקראינה נמצאת במרכז הסיפור

לפי AFP, לבנון דרשה משגרירות אוקראינה בביירות להסגיר גבר שהסתתר בשטח הדיפלומטי ושאותו הרשויות המקומיות חושדות בעבודה עבור המודיעין הישראלי. כך נמסר לסוכנות ממקור בכיר במבני הביטחון הלבנוניים וממקור ב’חיזבאללה’.

לפי נתונים אלו, מדובר בסורי ממוצא פלסטיני, שיש לו גם אזרחות אוקראינית.

בפרסומים שעליהם מסתמכים מקורות לבנוניים וערביים, הוא נקרא חאליד אל-עיידה. אותו, לפי גרסת השירותים המקומיים והתקשורת, מקשרים לרשת שלכאורה מעורבת בהכנת רציחות ופיצוצים בפרברים הדרומיים של ביירות ובאזור נמל התעופה הבינלאומי על שם רפיק חרירי.

כאן חשוב להפריד מיד בין עובדות מאושרות להצהרות פוליטיות. מאושר שלבנון דורשת את הסגרת האדם שנמצא, לפי גרסת הרשויות המקומיות, בשגרירות האוקראינית. מאושר גם שאדם זה מבוקש על ידי מערכת המשפט הלבנונית. אך כל ההאשמות על מעורבותו ב’מוסד’ מגיעות כרגע ממקורות לבנוניים הקשורים למחנה הכוח והפוליטי שבו ‘חיזבאללה’ משחקת תפקיד עצום.

מי האיש הזה ובמה מאשימים אותו

לפי גרסת The Cradle ומקורות בלבנון, אל-עיידה עשוי היה להיות קשור לניסיונות תקיפה נגד מטרות ודמויות המעניינות את ‘חיזבאללה’. נטען שהוא היה במקום של מספר אירועים רגישים, כולל אירועים הקשורים לתקיפות על תשתיות ודמויות של התנועה.

בנוסף, בפרסומים מופיעה עוד פרט מבלבל: העיתונאי רדואן מורטדה טוען שאותו אדם לכאורה עזר למודיעין הלבנוני לחשוף תא של ‘המוסד’. פרט כזה הופך את כל הסיפור לפחות ישיר. לפנינו כבר לא רק עלילה על ‘סוכן שנתפס’, אלא סיפור רב-שכבתי טיפוסי ללבנון, שבו מודיעין, נגד-מודיעין, אותות פוליטיים ותעמולה לעיתים קרובות מתערבבים.

הבריחה לאחר התקיפה של צה”ל וגרסת כוחות הביטחון הלבנוניים

כפי שטוען מקור ב’חיזבאללה’, האיש נעצר כבר בספטמבר 2025. לפי גרסה זו, הוא השאיר אופנוע בדרך לנמל התעופה של ביירות דרך הפרברים הדרומיים של הבירה – אזור שבו שאלות הביטחון למעשה נשלטות על ידי ‘חיזבאללה’. הקבוצה טוענת שבאופנוע הוטמן מטען חבלה שהוסווה כמצבר.

לאחר מעצרו של החשוד, נטען שהוא הוחזק במעצר עד תחילת המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן, שבה השתתפה גם ‘חיזבאללה’. ואז החלה החלק הכי מהדהד של הסיפור הזה.

לפי אותו מקור, ב-6 במרץ 2026 תקפו כוחות צה”ל בניין בפרבר הדרומי של ביירות, הממוקם ליד מקום החזקתו של העצור. בדיוק לאחר מכן, לפי הגרסה הלבנונית, הוא הצליח לברוח ולהסתתר בשגרירות אוקראינה.

הפרק הזה הפך מיד את הסיפור לבינלאומי. כבר לא מספיק לדבר רק על לבנון, ‘חיזבאללה’ וישראל. העלילה כללה את אוקראינה – ולא כצופה, אלא כמדינה ששגרירותה, לפי טענת הצד הלבנוני, נמצאה מעורבת בפרשה על אדם המואשם בקשרים עם ‘המוסד’.

מה הצהיר ראש שירות הביטחון הכללי של לבנון

ראש שירות הביטחון הכללי של לבנון חסן שוקייר סיפר ל-AFP כי ב-10 במרץ פנתה שגרירות אוקראינה בבקשה לאפשר לאזרח שלה, שנמצא שם ואיבד את דרכונו, לטוס דרך נמל התעופה של ביירות.

לאחר בדיקה, לדברי שוקייר, התברר שאדם זה מבוקש על ידי מערכת המשפט הלבנונית, וכוחות הביטחון כבר שלחו בקשות לחיפושו ולחקירתו. הרשויות הלבנוניות, כפי שטוען ראש השירות, הודיעו לצד האוקראיני על הצורך להסגיר את החשוד, שכן מדובר באדם המעורב בפרשה הקשורה לתא שלכאורה עבד למען ‘המוסד’ והכין רציחות ופיצוצים באזורים הדרומיים של הבירה.

הצד הלבנוני גם טוען שנעצרו עוד חמישה משתתפים לכאורה בקבוצה זו, וכולם כבר הועברו לרשויות המשפטיות.

שגרירות אוקראינה בלבנון לא השיבה לבקשות AFP. והשתיקה הזו, בין אם היא מוצאת חן בעיני מישהו או לא, רק הגדילה את המרחב לשמועות, פרשנויות פוליטיות והתקפות מצד מתנגדי אוקראינה באזור.

למה ‘חיזבאללה’ מנפחת את נושא השגרירות האוקראינית

כבר שבועיים לפני פרסום AFP, חבר הפרלמנט הלבנוני מגוש ‘נאמנות להתנגדות’, המייצג את ‘חיזבאללה’, עלי עמר, תקף בפומבי את שגרירות אוקראינה בביירות. לדבריו, המשלחת הדיפלומטית לא רק מסתירה ‘סוכן מוסד’, אלא לכאורה עוזרת לארגן את יציאתו הבטוחה מהמדינה, למרות צווי המעצר והתביעות המשפטיות של לבנון.

הניסוחים של עמר היו קשים ביותר. הוא כינה את המתרחש שערורייה דיפלומטית ופוליטית ברמה הגבוהה ביותר, דיבר על זלזול בריבונות לבנון והאשים את הצד האוקראיני בקנוניה בפועל עם ישראל נגד העם הלבנוני.

הצהרות כאלה אי אפשר לקרוא מחוץ להקשר האזורי.

עבור ‘חיזבאללה’, אוקראינה היא לא רק מדינה שלישית. זו מדינה שלאחר תחילת המלחמה המלאה נוכחת יותר ויותר בסדר היום של המזרח התיכון, ויחסיה עם ישראל, על כל המורכבות, נשארים נושא לתשומת לב מתמדת. במובן זה, ההתקפה על שגרירות אוקראינה בשדה המידע נראית גם כלחץ וגם כאות הפגנתי.

לכן עלילות כאלה במרחב התקשורתי הישראלי דורשות קריאה זהירה. נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency לא פעם שמו לב לכך שהמזרח התיכון חי מזמן בלוגיקה של מסרים היברידיים: כאן האשמה כמעט תמיד פועלת לא רק ככלי משפטי, אלא גם כנשק פוליטי.

מה זה אומר עבור ישראל, אוקראינה ולבנון עצמה

עבור ישראל הסיפור הזה רגיש בגלל האזכור הישיר של ‘המוסד’ וbecause – אם נשאיר את הסיסמאות הרמות – הוא מראה עד כמה המלחמה עם ‘חיזבאללה’ חדרה למנגנונים הדיפלומטיים והבינלאומיים.

עבור אוקראינה זה עלילה עוד יותר לא נעימה. גם אם השגרירות פעלה אך ורק במסגרת ההיגיון הקונסולרי – עוזרת לאדם עם אזרחות אוקראינית שאיבד את מסמכיו – בגרסה הלבנונית זה כבר הפך להוכחה לעוינות פוליטית. ובסביבה שבה ‘חיזבאללה’ מחזיקה בהשפעה עצומה, גרסה כזו במהירות הופכת לכלי לחץ על המדינה כולה.

עבור לבנון עצמה הסיפור גם כן מראה. המדינה שוב הופכת לזירה שבה מבנים רשמיים, קבוצות חמושות, מודיעין זר, משלחות דיפלומטיות ומלחמות חיצוניות נערמות זו על זו. זה לא רק פרק מתוך כרוניקה פלילית. זה סימפטום לכך עד כמה ריבונות המדינה שברירית, אם בתוכה פועלים מרכזי כוח מקבילים.

בתוצאה הסופית התמונה נראית כך: יש אדם עם אזרחות אוקראינית, שהרשויות הלבנוניות מחפשות אותו באשמות חמורות; יש שגרירות אוקראינית שלפי גרסת הצד הלבנוני ניסתה לעזור לו לעזוב את המדינה; יש ‘חיזבאללה’ שמשתמשת במקרה הזה כהאשמה פומבית ומנוף לחץ; ויש את ישראל, ששמה נשמע כל הזמן בסיפור הזה, אף על פי שלא הוצגו אישורים רשמיים ישירים לקשר של העצור עם המודיעין הישראלי.

לכן כדאי לתפוס את הסיפור על ‘הבורח מהתקיפה של צה”ל’ לא כבלש מוכן עם תפקידים ברורים, אלא כחלק ממלחמה אזורית גדולה – מלחמה שבה העקבות המידע לפעמים חשובים לא פחות מהטילים.