האיחוד האירופי עשוי להטיל סנקציות על גורמים ישראליים בשל התבואה האוקראינית הגנובה בחיפה

האיחוד האירופי שוקל אפשרות של סנקציות נגד גופים ואנשים פרטיים ישראליים, אם ייקבע שהם סייעו לרוסיה לעקוף את ההגבלות הבינלאומיות ולהשתתף באספקת תבואה אוקראינית שהוצאה מהשטחים הכבושים. הסיבה לכך הייתה חקירת Haaretz על איך תבואה שאוקראינה רואה כגנובה על ידי רוסיה, יכלה להגיע לישראל דרך נמל חיפה.

עבור ישראל, הסיפור הזה כבר יצא הרבה מעבר לגבולות של ספינה אחת. עכשיו מדובר לא רק במחלוקת בין קייב לירושלים, אלא גם על תגובה אפשרית של האיחוד האירופי, סיכוני סנקציות, מוניטין של חברות ישראליות והשאלה מדוע אזהרות אוקראינה לא הובילו לבדיקה קפדנית של מטענים חשודים.

מה הצהיר האיחוד האירופי לאחר חקירת Haaretz

נציג האיחוד האירופי לענייני חוץ, אנואר אל-אנוני, הצהיר ל-Haaretz שהאיחוד האירופי לקח לתשומת ליבו את הדיווחים על ספינה של ‘צי הצללים’ הרוסי, שהובילה תבואה אוקראינית גנובה ואשר הורשתה לפרוק בנמל חיפה הישראלי. לדברי נציג האיחוד האירופי, זה קרה למרות הקשרים הקודמים של אוקראינה עם הרשויות הישראליות בנושא זה.

ניסוח זה חשוב. בריסל למעשה אומרת שהיא עוקבת לא רק אחרי המטען עצמו, אלא גם אחרי פעולותיהם של אלה שיכלו להבטיח את מעברו דרך הלוגיסטיקה הבינלאומית.

אל-אנוני הדגיש שהאיחוד האירופי מגנה כל פעולה המסייעת לממן את המלחמה הבלתי חוקית של רוסיה ולעקוף את הסנקציות האירופיות. הוא גם ציין שהאיחוד האירופי מוכן להגיב על פעולות כאלה במידת הצורך, כולל הכנסת גופים ואנשים פרטיים ממדינות שלישיות לרשימות הסנקציות.

מדוע זה כבר לא רק מחלוקת אוקראינית-ישראלית

עד כה, הסיפור עם התבואה נתפס בישראל בעיקר כמתח בין קייב לירושלים. אוקראינה הזהירה, ישראל דרשה הוכחות ונהלים משפטיים, והמטענים הרוסיים המשיכו להיות נושא לחקירות ותביעות דיפלומטיות.

עכשיו האיחוד האירופי נכנס למצב.

זה משנה את רמת הסיכון. אם האיחוד האירופי יחליט שחברות מסוימות, מתווכים, מפעילי ספינות, יבואנים או משתתפים אחרים בשרשרת סייעו לרוסיה לעקוף את הסנקציות, ההשלכות עשויות להיות לא סמליות. סנקציות נגד גופים ואנשים פרטיים במדינות שלישיות הן כבר מכה לפעולות בנקאיות, חוזים בינלאומיים, ביטוח, לוגיסטיקה ומוניטין עסקי.

עבור הכלכלה הישראלית, אות כזה הוא רגיש במיוחד. ישראל היא מדינה הקשורה באופן הדוק לשווקים האירופיים, למערכות פיננסיות ולמסחר בינלאומי. לכן, שאלת החיטה האוקראינית בחיפה פתאום הופכת לשאלת היגיינת סנקציות עבור כל מי שעובד עם מטענים רוסיים.

מה ידוע על הספינות Abinsk ו-Panormitis

לפי הנתונים שמביאים כלי תקשורת בינלאומיים וישראליים, לפני שבועיים עגנה ספינת מטען רוסית בשם Abinsk בנמל חיפה ופרקה מטען של תבואה אוקראינית, שקייב רואה כגנובה מהשטחים הכבושים על ידי רוסיה. Euronews כתב שמדובר היה בכמעט 44 אלף טון חיטה.

משרד החוץ האוקראיני הצהיר שהרשויות הישראליות הוזהרו מראש על אופי המטען, אך לספינה עדיין הורשה לפרוק. בדיוק אפיזודה זו הפכה לאחת הסיבות להחרפה דיפלומטית חדה.

כעת במרכז תשומת הלב נמצאת ספינה נוספת – Panormitis. לפי הנתונים מהצד האוקראיני ופרסומים בתקשורת, היא הגיעה לאזור חיפה עם מטען חשוד חדש. Reuters דיווח שאוקראינה זימנה את שגריר ישראל למשרד החוץ בגלל אספקת ‘תבואה גנובה’, וקייב הזהירה על צעדים דיפלומטיים ומשפטיים אפשריים אם הספינה תתקבל.

מה הראתה חקירת Haaretz

חקירת Haaretz, שעליה מסתמכים פרסומים אוקראיניים ובינלאומיים, טוענת שמאז 2023 הגיעו לישראל לפחות שתי ספינות עם תבואה שיכולה הייתה להיות מוצאת על ידי רוסיה מהשטחים הכבושים באוקראינה. לפי הנתונים של העיתון, לפחות אחת מהספינות הללו פרקה בישראל.

בנפרד מדובר על עוד שבע ספינות, שפעולותיהן מעוררות חשדות: הן יכלו לנסות להסתיר את מקור התבואה המובלת. יומנים פנימיים, שמנהלת הממשל הרוסי בנמלים האוקראיניים הכבושים ושלטענת Haaretz התקבלו, מכילים מידע על יותר מ-30 משלוחים של סחורות גנובות, כאשר היעד היה ישראל.

מקורות Haaretz מתארים זאת לא כאירוע בודד, אלא כתוכנית מתמשכת. לפי הנתונים שפורסמו, רק השנה יכלו להיות פרוקים בישראל ארבעה משלוחים של תבואה אוקראינית שהוצאה מהשטחים הכבושים.

כאן מופיעה המילה המרכזית – מערכת.

אם מדובר בספינה חד פעמית, הרשויות יכולות לדבר על בדיקת מסמכים, עיכוב מידע או חוסר הוכחות. אבל אם מופיעה שרשרת אספקה, מסלולים חוזרים, ספינות חשודות ונתונים מנמלים כבושים, ההסבר הופך להרבה יותר מסובך.

מדוע חיפה נמצאת במרכז שערורייה בינלאומית

חיפה היא אחד הנמלים המרכזיים של ישראל. דרכו עוברים מטענים חשובים לכלכלת המדינה, ולכן כל סיפור על מקור מפוקפק של סחורה הופך במהירות לא רק למסחרי, אלא גם לפוליטי.

עבור אוקראינה, תבואה מהשטחים הכבושים היא לא סחורה רגילה. קייב רואה בה רכוש שנלקח באופן בלתי חוקי, והכנסות ממסחר כזה כחלק מהכלכלה הצבאית הרוסית. Reuters הביא בעבר את עמדת אוקראינה: תבואה מחצי האי קרים ומאזורים אחרים שנכבשו על ידי רוסיה לאחר 2022, אוקראינה רואה כנתפסה באופן בלתי חוקי על ידי מוסקבה.

עבור ישראל, הבעיה היא אחרת. אם המדינה מקבלת מטען ואז אומרת שלא קיבלה מספיק הוכחות, עולה השאלה: עד כמה פעילים המוסדות הישראליים עצמם בבדיקת מקור המטענים הרוסיים, במיוחד כשמדובר במדינה שנמצאת במלחמה כוללת נגד אוקראינה.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בסיפור הזה מבחן רציני למדיניות החוץ הישראלית. כאן מצטלבים יחסים עם אוקראינה, זהירות כלפי רוסיה, מנגנוני סנקציות אירופיים, לוגיסטיקה נמלית בחיפה והצד המוסרי של מסחר במשאבים שהוצאו מהאדמה הכבושה.

איך השיב משרד החוץ הישראלי

Haaretz שלח למשרד החוץ הישראלי שאלות על מדוע ישראל מאפשרת יבוא חיטה אוקראינית שאוקראינה רואה כגנובה, מדוע לא ננקטו צעדים לאחר אזהרות קייב על הספינה Abinsk והאם ישראל מתכוונת לפעול בנוגע לספינה החשודה שהגיעה לחיפה.

בתגובה, משרד החוץ הישראלי הצהיר שהתשובות בנושא זה הועברו לחברים האוקראינים בערוצים דיפלומטיים ומקצועיים.

פורמלית זו נוסחה דיפלומטית מדויקת. אבל בתנאים שבהם אוקראינה מזמנת בפומבי את שגריר ישראל, והאיחוד האירופי כבר מדבר על סנקציות אפשריות נגד גופים וחברות ממדינות שלישיות, תשובה כזו בקושי תסגור את השאלה עבור הציבור, התקשורת והשותפים הבינלאומיים.

מה יכול לקרות הלאה

הסיכון הקרוב ביותר לישראל הוא מעבר הנושא משערורייה דיפלומטית למישור הסנקציות. אם האיחוד האירופי יקבל נתונים נוספים ויחשוב שמבנים ישראליים מסוימים סייעו לרוסיה לעקוף את ההגבלות, ייתכנו צעדים ממוקדים נגד חברות, מתווכים או אנשים פרטיים.

עבור אוקראינה זהו עניין של עקרון. אם התבואה אכן הוצאה מהשטחים הכבושים, קבלתה בנמל הישראלי נתפסת כלגיטימציה של סחורה גנובה.

עבור ישראל זהו עניין של חוק, הוכחות ואחריות פוליטית. המדינה יכולה לדרוש חומרים משפטיים, אבל עכשיו היא תצטרך להסביר לא רק לקייב, אלא גם לבריסל, מדוע מטענים חשודים מגיעים לחיפה ומה בדיוק נעשה כדי לבדוק את מקורם.

האפשרות המסוכנת ביותר היא שתיקה ודחייה. במצב כזה כל משלוח תבואה חדש ייתפס כהוכחה לתוכנית ולא כמקריות.

לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף ולעקוב אחרי איך הם מתפתחים הלאה.