שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק הצהיר כי ישראל עדיין לא משתמשת בניסיון האוקראיני במאבק נגד מל”טים התקפיים, למרות ששיתוף פעולה כזה יכול היה לעזור לשמור על חיי חיילים ישראלים.
כך הוא אמר בראיון ל-Ynet ביום שני, 11 במאי 2026. לדברי הדיפלומט, קייב לא מבינה מדוע ההנהגה הישראלית לא מגלה עניין רב יותר בפיתוחים של אוקראינה בתחום ההתמודדות עם מל”טים, במיוחד על רקע האבדות של צה”ל מהמל”טים.
הניסיון האוקראיני נגד מל”טים והביטחון הישראלי
קורניצ’וק הדגיש כי אוקראינה וישראל למעשה מתמודדות עם אותו איום, למרות שהן נלחמות בחזיתות שונות ובתנאים שונים.
לדבריו, שתי המדינות מתמודדות עם כוחות הקשורים ל”ציר הרשע” ולכן החלפת ניסיון מעשי יכולה להיות לא רק מחווה דיפלומטית, אלא כלי ביטחוני אמיתי.
אוקראינה צברה במהלך שנות המלחמה המלאה ניסיון עצום בהתמודדות עם מל”טים רוסיים ואיראניים. מדובר לא רק במערכות הגנה אווירית יקרות, אלא גם בפתרונות גמישים יותר: לוחמה אלקטרונית, קבוצות ניידות, דרכים מהירות לגילוי, התאמה טקטית של יחידות ועדכון מתמיד של שיטות הגנה.
לישראל זה חשוב במיוחד על רקע האיומים מצד איראן ושלוחותיה. המל”טים כבר מזמן הפסיקו להיות נשק עזר. הם הפכו לכלי מלחמה זול, המוני ומסוכן ביותר, שיכול להעמיס על מערכות ההגנה וליצור איום על חיילים בחזית.
מה בדיוק אמר קורניצ’וק
שגריר אוקראינה ציין כי קשה לו לשמוע דיווחים על חיילי צה”ל שנפגעו ממל”טים, כי האוקראינים מתמודדים עם איום דומה מדי יום.
לדבריו, הידע האוקראיני יכול היה לעזור לישראל “להציל יותר חיי חיילים ישראלים”, אך הוא לא רואה עניין או נכונות מספקת מצד ההנהגה הישראלית.
קורניצ’וק לא ניסה לנחש בפומבי את הסיבות לגישה כזו. אך ניסוחו היה די נוקשה: אוקראינה מוכנה לחלוק ניסיון, וישראל, לדעת הצד האוקראיני, מפספסת בינתיים את ההזדמנות להשתמש במשאב זה.
מדוע נושא המל”טים הפך לנושא משותף לאוקראינה ולישראל
בשנים האחרונות המל”טים שינו את ההיגיון של המלחמה.
לאוקראינה זו מציאות יומיומית בחזית: מל”טי סיור, מל”טי FPV, מכשירים התקפיים, מל”טי קמיקזה, שאהד האיראני, שינויים רוסיים ומרוץ מתמיד בין אמצעי התקפה והגנה.
לישראל הנושא הפך לעוד יותר חריף לאחר התקפות מצד איראן, חיזבאללה, החות’ים וקבוצות אחרות המשתמשות במל”טים כנשק זול יחסית נגד תשתית הגנה יקרה ומורכבת.
הבעיה העיקרית פשוטה: מל”ט יכול לעלות אלפי דולרים, וטיל יירוט – מאות ואלפי פעמים יותר. בתנאים כאלה חשובה לא רק עוצמה טכנולוגית, אלא גם רציונליות טקטית. אוקראינה קיבלה ניסיון ייחודי בכיוון זה – כיצד להתמודד עם איום המוני לא רק באמצעים יקרים, אלא גם בשילוב של פתרונות זולים, מהירים וגמישים.
לקהל הישראלי השיחה הזו נשמעת במיוחד רגישה. ישראל רגילה לראות את מערכת הביטחון שלה כאחת הטכנולוגיות ביותר בעולם. אבל מלחמת המל”טים מראה: גם צבא חזק צריך ללמוד ממי שכבר עבר דרך סוג מסוים של איום באופן יומיומי.
בהקשר זה, חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בהצהרת קורניצ’וק לא רק כסימן דיפלומטי, אלא גם כשאלה של ביטחון מעשי: אם הניסיון האוקראיני יכול להפחית את הסיכונים לחיילים ישראלים, אז סירוב לדיאלוג כזה דורש הסברים.
תקרית עם התבואה האוקראינית והרקע הדיפלומטי
קורניצ’וק גם הזכיר תקרית אחרונה הקשורה לתבואה האוקראינית. לדבריו, הסיפור הזה רק הדגיש את הבעיות הקיימות ביחסים והראה שיש בין קייב לירושלים מקום לשיחה כנה וממוקדת יותר.
השגריר הצהיר כי חובתו היא לחפש קרקע לתועלת הדדית ופיתוח. הוא סבור כי המשא ומתן בין אוקראינה לישראל יכול היה להתנהל הרבה יותר טוב.
המשפט הזה חשוב, כי מדובר לא בהצהרות סמליות של תמיכה, אלא בשיתוף פעולה קונקרטי: טכנולוגיה, ביטחון, החלפת ניסיון, קשר פוליטי, תיאום באזור.
ביקור זלנסקי, הזמנה לישראל ושאלת הקשר הפוליטי
בנפרד, קורניצ’וק התייחס לנושא ביקור אפשרי של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי בישראל.
לדברי השגריר האוקראיני, זלנסקי ערך לאחרונה כמה ביקורים אזוריים במזרח התיכון, שם נדונו נושאי ביטחון וקידום השלום. קורניצ’וק הדגיש כי עבד רבות על הקמת קשר פוליטי ישיר בין הנהגת שתי המדינות.
עם זאת, הדיפלומט הוסיף משפט שהפך למעשה למוקד הפוליטי העיקרי של הראיון: אי אפשר לבוא לבית של מישהו בלי הזמנה.
כך הוא השיב להצהרות שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, שאמר כי הוצע לזלנסקי להגיע לישראל ולהיפגש, בין היתר, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
“לא קיבלנו הזמנה – וזה עובדה”
קורניצ’וק הצהיר כי הצד האוקראיני לא קיבל הזמנה. לדבריו, זו עובדה.
עם זאת, הוא לא הכחיש את קיומם של קשרים מקצועיים בין המדינות. להפך, השגריר ציין כי קשרים כאלה קיימים והם טובים. אך לדבריו, בתנאי מלחמה זה לא מספיק.
עמדה זו נשמעת כקריאה להעלות את היחסים לרמה גבוהה יותר. אוקראינה מצפה לא רק לערוצים מקצועיים, אלא גם לרצון פוליטי. ישראל, מצידה, נמצאת במצב אזורי מורכב, שבו כל תנועה לכיוון קייב יכולה להיבחן דרך הפריזמה של יחסים עם רוסיה, איראן, ארה”ב והעדיפויות הצבאיות שלה.
אבל נושא המל”טים הופך את הדיון לפחות דיפלומטי ויותר מעשי.
אם הניסיון האוקראיני באמת יכול לעזור לחיילים ישראלים בשדה הקרב, אז הנושא חורג מגבולות הפרוטוקול. הוא נוגע לחיי חיילים, למחיר היירוט, למהירות ההתאמה של הצבא ולנכונות ללמוד מבעלי ברית, גם אם היחסים בין המדינות לא תמיד מתפתחים בצורה חלקה.
קורניצ’וק סיים את האות שלו בצורה די ישירה: לאוקראינה ולישראל יש אינטרס משותף עמוק, ועכשיו חשוב לעזור זה לזה.
לישראל זה לא רק עניין של תמיכה באוקראינה. זה עניין של ביטחונה העצמי בעידן שבו מל”טים זולים הופכים לנשק שיכול לשנות את האיזון אפילו נגד צבאות עם הטכנולוגיות החזקות ביותר.
