ישראל התירה כניסה מוגבלת של כוחות בינלאומיים לעזה: בן-גביר הצביע נגד

הקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל אישר ב-26 ביולי 2026 באופן עקרוני הכנסת כוחות ייצוב בינלאומיים מוגבלים לרצועת עזה. מדובר ביחידות International Stabilization Force — ISF, הנוצרות במסגרת תוכנית ניהול לאחר המלחמה הנתמכת על ידי ארצות הברית.

נגד ההחלטה הצביע שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר. שר החוץ גדעון סער תמך בהצעה. בתחילה דיווחה על תוצאות הישיבה העיתון ‘הארץ’, ולאחר מכן אישרו את המידע רויטרס, The Times of Israel ומקורות תקשורת ישראליים אחרים בציטוט נציגים רשמיים.

עם זאת, חשוב להבחין בין אישור פוליטי לבין תחילת המבצע עצמו. הקבינט לא הכריז על תאריך הכנסת חיילים זרים, והכוח הבינלאומי עדיין לא החל בעבודה מלאה בעזה. ההחלטה פותחת אפשרות משפטית ופוליטית לפריסת כוחות מוגבלת, אך כל יחידה ספציפית תצטרך לקבל אישור נפרד מהנהגת ישראל.

מה בדיוק אישרה ישראל

הקבינט נתן הסכמה עקרונית לפריסת ISF באזורים ברצועה הנמצאים מעבר לקו הצהוב ואינם נשלטים ישירות על ידי צה”ל. הכוחות הבינלאומיים צריכים לפעול בתיאום מלא עם הצבא הישראלי.

כמו כן, אושר חסינות משפטית למשתתפי המשימה על בסיס החוק הישראלי לחסינות ארגונים בינלאומיים. הכנסת כל כוח צריכה להיות מתואמת בנפרד עם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ של ישראל.

ישראל שומרת לעצמה את הזכות לקבוע אילו מדינות יוכלו לשלוח חיילים. על פי התנאים שפורסמו, תינתן עדיפות למדינות שיש להן יחסים שלווים עם ישראל ואינן נוקטות בפעולות עוינות נגד המדינה או נציגיה בזירה הבינלאומית.

החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני אינה כוללת נסיגה מיידית של צה”ל מהעמדות המוחזקות. ישראל מתעקשת שהצבא ימשיך להחזיק את הקו הצהוב, ונסיגה נוספת לא תתרחש עד לפירוק מלא של חמאס ודמיליטריזציה של הרצועה.

האזור הראשון צריך להיות אזור רפיח

היחידות הבינלאומיות הראשונות מתוכננות להיפרס במסגרת פרויקט פיילוט בדרום הרצועה – באזור רפיח.

התוכנית מקודמת על ידי ‘מועצת השלום’ הבינלאומית, שנוצרה ביוזמת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הפרויקט כולל יצירת אזור הומניטרי ומנהלי מוגבל, שבו יוקמו מגורים זמניים, שירותים בסיסיים, סיוע רפואי ומערכת מאורגנת לחלוקת סיוע הומניטרי.

על פי The Times of Israel, חיילים ישראלים יצטרכו לעזוב את שטח אזור הפיילוט, ולאחר מכן הביטחון סביבו יעבור ל-ISF. הקבוצה הראשונה של תושבים שיסכימו לעבור לשם תיבדק על קשרים עם חמאס וארגונים חמושים אחרים.

נציג ‘מועצת השלום’ הצהיר בעבר לרויטרס כי השתתפות תושבי עזה צריכה להיות מרצון. ההנחה היא שהאזור יוכל לקלוט עשרות אלפי אנשים. הרשויות מבטיחות להתחשב בזכויות הקניין של התושבים המועברים, אך מנגנון מפורט לבדיקת והחזרת האנשים טרם הוצג. ארגוני סיוע מדגישים כי הסיוע צריך להיות מחולק על בסיס צרכי האוכלוסייה ולא על פי קריטריונים פוליטיים או כוחניים.

לכן נותרות שאלות רציניות סביב הפרויקט. תומכיו רואים באזור הפיילוט הזדמנות להתחיל בשיקום אזורים ששוחררו משליטת חמאס. המבקרים חוששים שמערכת ההעברה והבדיקה המבוקרת של האוכלוסייה עשויה לקבע את החלוקה בפועל של הרצועה.

מי ינהל את האזור

הניהול האזרחי היומיומי מתוכנן לעבור לוועדה הלאומית לניהול עזה — NCAG. זו מבנה פלסטיני המורכב מטכנוקרטים, שאמור להחליף את ממשלת חמאס ולטפל בשירותים ציבוריים, בריאות, חינוך ושיקום תשתיות.

הסדר הציבורי אמור להיות מובטח על ידי משטרה פלסטינית חדשה שעברה בדיקה. כוחות הייצוב הבינלאומיים יהיו אחראים על הביטחון החיצוני, הכשרת יחידות המשטרה ושיתוף פעולה עם צה”ל.

החלטת הקבינט למעשה מאפשרת לחברי NCAG להיכנס לפחות לחלק מהרצועה ולהתחיל לעבוד באזור הפיילוט. עד כה הוועדה נותרה מחוץ לעזה, למרות שהייתה מתוכננת בתוכנית הניהול המעבר האמריקאית.

בתחילת יולי חמאס הודיע על פירוק ממשלתו בפועל ועל נכונותו להעביר סמכויות אזרחיות לוועדה הטכנוקרטית. ישראל כינתה את ההצהרה תמרון פוליטי וממשיכה לדרוש לא רק העברת ניהול פורמלית אלא גם פירוק מלא של הארגון.

אילו מדינות מוכנות לספק חיילים

בפברואר 2026 דווח כי אינדונזיה, מרוקו, קזחסטן, קוסובו ואלבניה הסכימו לספק חיילים ל-ISF. מצרים וירדן אמורות להשתתף בהכשרת המשטרה הפלסטינית. מפקד המשימה הבינלאומית מונה הגנרל האמריקאי ג’ספר ג’פרס.

הפרויקט הראשוני כלל יצירת כוח של עד 20 אלף חיילים, וכן הכשרת כ-12 אלף שוטרים פלסטינים. עם זאת, מספרים אלו נותרו מטרה ארוכת טווח ולא מספר הכוח המוכן לפריסה.

בשלב הראשון עשויים להופיע בעזה רק כמה מאות חיילים זרים. The Jerusalem Post מדווח כי מרוקו מוכנה בעתיד לספק כ-500 איש, ונציגי הכוחות המרוקאים כבר סקרו את האזורים המיועדים לפריסה בתוך הרצועה. למשימה עשויות להצטרף גם יחידות מקזחסטן, קוסובו ואלבניה.

ב-15 ביולי מרוקו חתמה רשמית על הסכם להשתתפות ב-ISF. רבאט מתכוונת לשלוח קציני צבא בכירים, אנשי ז’נדרמריה ומשטרה, וכן להקים בית חולים צבאי שדה.

הפרלמנט של קוסובו אישר כבר ב-17 באפריל לשלוח כמה עשרות חיילים. ביניהם צריכים להיות מומחים לפירוק מוקשים, תמיכה הומניטרית והבטחת ביטחון. ההחלטה התקבלה ב-89 קולות ללא קולות נגד.

עם זאת, הקמת המשימה מתקדמת לאט יותר מהמתוכנן. אינדונזיה, שהבטיחה בתחילה לספק עד 8,000 איש, השעתה במאי את הכנת הכוח לזמן בלתי מוגבל. ג’קרטה הצהירה כי לא קיבלה הנחיות ברורות ליישום המשימה. עד לאותו רגע אף אחת מחמש המדינות לא שלחה לעזה יחידה קרבית גדולה.

מדוע בן גביר התנגד

איתמר בן גביר היה החבר היחיד בקבינט המדיני-ביטחוני שהצביע נגד ההצעה. עמדתו קשורה לכך שחמאס נותר חמוש, והמנגנונים הבינלאומיים עשויים להגביל את חופש הפעולה של ישראל ברצועה.

בישיבה נשמעו גם חששות כי שיקום תשתיות קבועות עשוי להתחיל עוד לפני מילוי הדרישה לפירוק חמאס. השרה לענייני משימות לאומיות אורית סטרוק הביעה ביקורת על הפרויקט, אך שר החוץ גדעון סער הדגיש כי מדובר בתוכנית בינלאומית וישראל לא צריכה לקחת על עצמה את יישומה באופן עצמאי.

תמיכת סער חשובה במיוחד, שכן ראש משרד החוץ יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון יצטרכו לאשר את הכנסת כל יחידה זרה.

כיצד נוצר הפרויקט של הכוחות הבינלאומיים

כוחות הייצוב הבינלאומיים הם אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית האמריקאית לעזה.

ב-17 בנובמבר 2025 מועצת הביטחון של האו”ם קיבלה את החלטה מס’ 2803, שאישרה את יצירת מבנה ניהול בינלאומי זמני ואישרה את הקמת ISF. על המסמך הצביעו 13 חברי מועצת הביטחון, רוסיה וסין נמנעו.

על פי המנדט שנקבע, הכוחות הבינלאומיים צריכים:

• להבטיח את ביטחון האוכלוסייה האזרחית והמבצעים ההומניטריים;
• לעזור לשלוט בגבולות הרצועה;
• למנוע הכנסת נשק;
• לסייע בפירוק קבוצות חמושות;
• להכשיר ולתמוך במשטרה הפלסטינית שנבדקה;
• ליצור תנאים לצמצום הדרגתי של נוכחות צה”ל.

זו לא משימת שמירת שלום קלאסית של האו”ם עם יחידות תחת פיקוד ישיר של הארגון העולמי. ל-ISF יש מנדט בינלאומי, אך היא צריכה לפעול תחת הנהגת ‘מועצת השלום’ ובתיאום עם ישראל, מצרים ומשתתפים אחרים בהסכם.

מה המשמעות של ההחלטה בפועל

המשמעות העיקרית של ההצבעה ב-26 ביולי היא שישראל פתחה לראשונה באופן רשמי את הדרך להופעת יחידות חמושות זרות בעזה שאינן חלק מצה”ל.

עם זאת, מוקדם לדבר על הכנסת כוחות בינלאומיים שהתקיימה. הממשלה לא נקבה בתאריך תחילת המבצע, במספר המדויק של הקבוצה הראשונה, ברשימה הסופית של המדינות המשתתפות ובכללי השימוש בנשק.

לא ברור גם מה יקרה אם חיילים בינלאומיים ייתקלו בחמושים של חמאס, מי יקבל את ההחלטה לפתוח באש והאם יחידות זרות יוכלו לבצע מבצעים באופן עצמאי.

נאנובסטי — חדשות ישראל מציינת כי החלטת הקבינט היא צעד פוליטי חשוב, אך עדיין לא משנה את המצב בשטח באופן מיידי. צה”ל שומר על עמדותיו, חמאס נותר חמוש, וכוח בינלאומי מלא עדיין לא הוקם.

בחודשים הקרובים פרויקט הפיילוט ברפיח צריך להראות האם ניתן ליצור ברצועה אזור שבו הניהול האזרחי יועבר לטכנוקרטים פלסטינים, הביטחון — לכוחות בינלאומיים ולמשטרה מוכנה, וישראל תשמור על שליטה באיומים חיצוניים.

נאנובסטי — חדשות ישראל תמשיך לעקוב אחר מתי יאושר הכוח הראשון הספציפי והאם תתחיל הפריסה בפועל של חיילים זרים ברצועה.