ב-28 ביולי 2026, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יקיים בבית הלבן שתי פגישות נפרדות – עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. השיחות יתקיימו על רקע התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, המלחמה עם איראן וניסיונות וושינגטון לשנות את מערכת הביטחון במזרח התיכון.
הבית הלבן אישר כי הפגישה בין טראמפ לזלנסקי מתוכננת ליום שלישי, 28 ביולי. באותו יום יקבל הנשיא האמריקאי את נתניהו, שהגיע לוושינגטון גם כדי להשתתף בטקס הפרידה מהסנאטור המנוח לינדסי גרהאם – אחד התומכים הנאמנים ביותר של ישראל ואוקראינה בקונגרס האמריקאי.
פגישה משולשת רשמית בין טראמפ, זלנסקי ונתניהו לא הוכרזה. מדובר בשתי שיחות נפרדות, אך סדר היום שלהן קשור זה לזה באופן משמעותי יותר ממה שנראה.
אוקראינה וישראל זקוקות בו זמנית לתמיכה פוליטית אמריקאית, מערכות הגנה אווירית, טילים מיירטים, מידע מודיעיני ואספקת נשק יציבה. לכן, החלטות טראמפ לגבי איראן עשויות להשפיע ישירות על יכולות ארה”ב להמשיך לסייע לאוקראינה.
נתניהו נוסע לדבר על איראן
הפגישה בין טראמפ לנתניהו נקבעה ל-11:00 לפי שעון וושינגטון – 18:00 לפי שעון ישראל. כשלוש שעות לאחר מכן, ראש ממשלת ישראל אמור להשתתף בטקס הפרידה מלינדסי גרהאם בקפיטול.
לפני הטיסה לארה”ב, נתניהו הצהיר כי הנושא המרכזי של השיחות יהיה איראן. זו תהיה הפגישה האישית הראשונה בין שני המנהיגים לאחר הסלמה חדה במלחמה וקמפיין אווירי נרחב של ארה”ב וישראל נגד המשטר האיראני.
השאלה היא כבר לא רק האם להמשיך במתקפות. טראמפ ונתניהו יצטרכו לקבוע אסטרטגיה משותפת לחודשים הקרובים.
בין הנושאים המרכזיים עשויים להיות:
- מצב תוכנית הגרעין האיראנית;
- אפשרות חידוש המתקפות האמריקאיות;
- תנאי אפשריים לשיחות עם טהראן;
- מתקפות טילים ומזל”טים איראניות;
- בטיחות השיט ומצר הורמוז;
- מלאי הטילים המיירטים האמריקאים והישראלים;
- תפקיד הקבוצות הנתמכות על ידי איראן באזור.
בימים האחרונים ארה”ב השעתה חלק מהמתקפות, שכן טראמפ שוקל אפשרויות צבאיות ודיפלומטיות. לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, נציגי ההנהגה הצבאית הזהירו את הנשיא מפני הסיכונים של קמפיין נרחב חדש והוצאת מלאי התחמושת.
נתניהו, מצדו, מעוניין שההפסקה לא תאפשר לאיראן לשקם את היכולות הצבאיות. ישראל חוששת שטהראן עשויה לנצל את השיחות להתארגנות מחדש, תיקון תשתיות והכנת מתקפות חדשות.
טראמפ טוען כי חילוקי הדעות שלו עם נתניהו נותרו זניחים וכי הצדדים “די קרובים” בהבנת הפעולות הבאות. עם זאת, מאחורי ההצהרות הפומביות נותרת שאלה עקרונית: האם ארה”ב מתכוונת להמשיך במלחמה עד להחלשה משמעותית של המשטר האיראני או לנסות לסיים את הקמפיין בעסקה פוליטית.
לבנון ופירוק חיזבאללה
הכיוון החשוב השני של השיחות יהיה היחסים בין ישראל ללבנון.
בתיווך ארה”ב, הצדדים כבר מנהלים שיחות ישירות על יצירת אזורים פיילוט בדרום לבנון. התוכנית כוללת את נסיגת הכוחות הישראליים מאזורים מסוימים, הצבת הצבא הלבנוני שם והסרת הנוכחות החמושה של חיזבאללה.
ביולי החלה ישראל בהעברת חלק מכוחותיה בהתאם להסכמות שהושגו בתמיכת ארה”ב. סבב השיחות הבא בין ישראל ללבנון מתוכנן ל-4 באוגוסט באיטליה.
עם זאת, הצלחת התהליך תלויה בקיום התנאי המרכזי – פירוק חיזבאללה בפועל והעברת השליטה בדרום לבנון למבנים הממשלתיים הרשמיים.
עבור ישראל, נסיגה פורמלית של לוחמים אינה מספיקה. ירושלים דורשת ערבויות שלא יחזרו לאזורים שנעזבו יחידות טילים, מחסני נשק ותשתיות חיזבאללה.
הממשלה הלבנונית, מצדה, שואפת לשקם את השליטה באזורים הדרומיים, אך יכולותיה מוגבלות על ידי הכוח הצבאי והפוליטי של הקבוצה, שפעלה במשך עשרות שנים כצבא אוטונומי למעשה.
בפגישה, טראמפ ונתניהו צפויים לדון בקצב נסיגת הכוחות הישראליים, במנגנוני הבדיקה, בסמכויות הצבא הלבנוני ובהשלכות של הפרת ההסכמות האפשרית.
הסכמי אברהם וערב הסעודית
נושא נוסף שיוכרז יהיה הרחבת הסכמי אברהם – מערכת נורמליזציה של היחסים בין ישראל למדינות ערב.
המטרה הפוטנציאלית העיקרית נותרת ערב הסעודית. ממשל טראמפ מקשר את שיתוף הפעולה האמריקאי-סעודי האפשרי בתחום הגרעין עם הצטרפות ריאד לתהליך הנורמליזציה עם ישראל. נתניהו הביע תמיכה פומבית בגישה זו.
עם זאת, המלחמה עם איראן, המצב בעזה והמתח בלבנון מסבכים משמעותית את השיחות.
עבור ערב הסעודית, ההסכם עם ישראל צריך להיות מלווה בערבויות ביטחוניות אמריקאיות, גישה לטכנולוגיות מתקדמות ופרספקטיבה פוליטית ברורה לאזור. ישראל שואפת להשיג נורמליזציה מבלי לקבל תנאים שעלולים להגביל את חופש הפעולה שלה נגד איראן וקבוצות טרור.
לכן, הסכמי אברהם ייבחנו לא בנפרד, אלא כחלק מארכיטקטורת ביטחון רחבה יותר שטראמפ מנסה ליצור במזרח התיכון.
זלנסקי מחזיר את אוקראינה למרכז תשומת הלב של וושינגטון
השיחות של טראמפ עם וולודימיר זלנסקי יעסקו בתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה ובניסיונות המתמשכים להשיג הסכם להפסקת המלחמה.
הבית הלבן אישר את הפגישה ל-28 ביולי, אך הזמן המדויק שלה לא נחשף בתחילה. הביקור הנוכחי יהיה המשך לשיחות שטראמפ וזלנסקי קיימו במהלך פסגת נאט”ו באנקרה ב-8 ביולי.
עבור קייב, הפגישה חשובה במיוחד, שכן חלק ניכר מתשומת הלב והמשאבים של ארה”ב בחודשים האחרונים הופנו למזרח התיכון.
אוקראינה מתמודדת בו זמנית עם הגברת המתקפות הטילים הרוסיות וזקוקה למערכות הגנה אווירית נוספות. מוסקבה ממשיכה לתקוף ערים אוקראיניות, למרות הצהרות על נכונות לשיחות.
סדר היום האפשרי של הפגישה בין טראמפ לזלנסקי כולל:
- תנאים אפשריים להפסקת אש;
- ערבויות ביטחוניות לאוקראינה;
- אספקת מערכות הגנה אווירית וטילים מיירטים;
- סיוע צבאי אמריקאי נוסף;
- סנקציות נגד רוסיה;
- עמדת מוסקבה בשיחות;
- שיתוף פעולה צבאי רוסי-איראני;
- שיחות אישיות אפשריות של טראמפ עם פוטין.
זלנסקי צריך לשכנע את נשיא ארה”ב שהיעדר לחץ חזק על מוסקבה לא מקרב את השלום, אלא נותן להנהגה הרוסית זמן להמשיך במתקפות ולהעלות דרישות חדשות.
עבור טראמפ, הפגישה תהיה הזדמנות להראות שהמלחמה האיראנית לא הובילה להדחת השאלה האוקראינית מהמדיניות החוץ האמריקאית.
טילים אחדים למספר מלחמות
הקשר העיקרי בין שתי הפגישות הוא מגבלות המשאבים הצבאיים האמריקאיים.
ישראל, אוקראינה והכוחות האמריקאיים במזרח התיכון משתמשים באותם אמצעים או דומים: מערכות פטריוט, מערכות הגנה מפני טילים, טילים מיירטים, תחמושת אווירית ותשתית מודיעינית.
מלחמה ממושכת עם איראן פירושה המשך הוצאת מיירטים יקרים. במקביל, אוקראינה מבקשת מוושינגטון לחזק את ההגנה על עריה מפני טילים בליסטיים רוסיים.
לכן, טראמפ צריך להחליט לא רק את מי לתמוך פוליטית, אלא גם כיצד לחלק את מלאי הנשק המוגבל.
איראן ורוסיה מעוניינות בדיוק במתיחת משאבים כזו של המערב. אין להן צורך להשמיד את כל מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות או הישראליות. מספיק להכריח את ארה”ב ובעלות בריתה להוציא טילים מהר יותר ממה שתעשיית הביטחון מספיקה לייצר חדשים.
חדשות ישראל כבר הפנו תשומת לב לכך ששיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן אינו ניתן להסתכל כעל אוסף של פרקים נפרדים. רוסיה מקבלת טכנולוגיות ונשק איראניים, ואיראן משתמשת בתמיכה דיפלומטית וטכנית רוסית. שתי המדינות מעוניינות בהחלשת ארה”ב, אירופה, ישראל ואוקראינה.
שני שיחות – בחירה אסטרטגית אחת
ב-28 ביולי, טראמפ למעשה יקיים שיחות על שתי מלחמות, אך יתמודד עם בעיה משותפת אחת.
בפגישה עם נתניהו, הנשיא האמריקאי צריך לקבוע האם וושינגטון מוכנה להמשיך בלחץ על איראן ועד כמה ארה”ב מוכנה ללכת רחוק כדי להשמיד את תשתית הגרעין והטילים האיראנית.
בפגישה עם זלנסקי, הוא צריך לענות האם אמריקה מוכנה להמשיך בתמיכה באוקראינה ולהשתמש במנופי לחץ אמיתיים על רוסיה.
הצהרות רשמיות של הבית הלבן לאחר השיחות יראו האם טראמפ מתכוון לבנות אסטרטגיה מאוחדת נגד הציר הרוסי-איראני או להמשיך לראות באוקראינה ובמזרח התיכון שני משברים נפרדים.
עבור ישראל ואוקראינה זו שאלה עקרונית. בשני המקרים מדובר במדינות ובמבנים טרוריסטיים שבודקים את המערב על יכולתו לפעול בעקביות, לשמור על אחדות ולעמוד בעימות ממושך.
חדשות ישראל ימשיכו לעקוב אחר השיחות בוושינגטון וההחלטות שעשויות להשפיע על ביטחון ישראל, אוקראינה וכל העולם הדמוקרטי.