מרד? בצבא הישראלי: מדוע לוחמי ‘גבעתי’ עזבו את בסיס שדה-תימן

עשרות חיילים, ועל פי דיווחים מסוימים יותר מ-100 לוחמים ומפקדים מגדוד ‘צבר’ של חטיבת ‘גבעתי’, עזבו ב-30 ביולי 2026 את בסיס הצבאי סדה-תימן בדרום ישראל ללא אישור. הם השאירו בבסיס נשק ורכוש צבאי, לקחו חפצים אישיים ויצאו בשערים כקבוצה מאורגנת לאחר עימות חריף עם הפיקוד של הגדוד.

האירוע הפך לאחד מהתקריות המשמעתיות הבלתי רגילות ביותר בצה”ל לאחרונה. הצבא לא מכנה זאת רשמית ‘מרד’, אך זו המילה שהשתמשו בה רבות בתקשורת הישראלית ובמיוחד הערבית. בתגובה הרשמית של צה”ל מדובר על חיילים שעזבו את הבסיס ללא אישור מפקדים ועל תקרית חמורה שאינה תואמת את ערכי הצבא ודרישותיו מהכוח האנושי.

אי אפשר להחשיב את היקף האירוע כבלתי משמעותי. המספר המדויק של גדוד ‘צבר’ אינו מפורסם, אך גדוד חי”ר רגיל בצה”ל מונה כמה מאות חיילים. לכן, יותר מ-100 לוחמים ומפקדים הם בערך פלוגה מתוגברת שלמה וחלק ניכר מהכוח האנושי של הגדוד. אם המספר המדווח יאושר, מדובר לא במחאה של כמה חיילים, אלא בהופעה קולקטיבית של חלק משמעותי מהיחידה.

כמה חיילים עזבו את הבסיס

המספר המדויק של המשתתפים בדמרש לא פורסם רשמית בעת הכנת החומר.

מקורות ישראליים שונים מספקים הערכות שונות באופן משמעותי:

• Ynet ומספר פרסומים אחרים מדווחים על עשרות חיילים;
• ישראל היום כותב שביציאה המאורגנת השתתפו יותר מ-100 לוחמים ומפקדים;
• וואלה טוען שייתכן שמאות חיילים עזבו את שטח הבסיס.

ישראל היום מציין שהפעולה הייתה יחסית מתואמת. השתתפו בה לא רק לוחמים רגילים, אלא גם כמה מפקדים. וואלה, בהסתמך על חיילים, דיווחה שלאחר היציאה ההמונית ייתכן שנשארו בעיקר נציגי הפיקוד בגדוד. אין אישור רשמי לטענה האחרונה.

לכן, יש להתייחס בזהירות לניסוחים על עזיבה מלאה של הגדוד או על מספר המשתתפים. אושר רק שמדובר לא בכמה חיילים בודדים, אלא בקבוצה מאורגנת גדולה מגדוד ‘צבר’.

איך התחיל הסכסוך

גדוד ‘צבר’ הגיע לבסיס סדה-תימן לאחר קרבות ממושכים וחזרה מדרום לבנון. היחידה הייתה בשלב רוטציה, שיקום והכנה למשימות חדשות.

במהלך בדיקת רכוש, המפקדים בדקו מכולות ששימשו פלוגות ומחלקות שונות. במכולות אלו אוחסנו לא רק ציוד צבאי וחפצים אישיים, אלא גם מגנים מעץ ומתכת, שלטים, תמונות, דגלים וסמלים לא רשמיים אחרים של היחידות.

הפיקוד דרש להסיר חלק מהפריטים הללו. כאשר החיילים התנגדו, הקצינים החליטו לפרק את הסמליות בעצמם. על פי עדויות הלוחמים, אחד המפקדים השתמש בפטיש חמישה קילוגרם או פטיש כדי לשבור את השלטים מעץ.

סרטוני הווידאו של השמדת הסמלים התפשטו במהירות בצ’אטים הפנימיים של היחידה. על פי דברי הלוחמים והוריהם, אלו היו הגורם הישיר לעזיבה ההמונית מהבסיס.

גרסת הפיקוד: מאבק בהשפלות ובהיררכיה לא תקנית

מפקד הגדוד הסביר את פעולותיו בשאיפה להפסיק מסורת לא תקנית, הידועה בצבא הישראלי כחלוקה ל’צעירים’ ו’וותיקים’.

מדובר במערכת שבה חיילים עם ותק רב מקבלים מעמד לא פורמלי ויכולים לכפות על טירונים כללים משלהם. על פי הצהרת מפקד הגדוד, פרקטיקה כזו עלולה להוביל להשפלות, לחץ פסיכולוגי ואלימות פיזית.

בפנייה להורי החיילים, המפקד הודיע כי הורה להשמיד שלטים מעץ עם תמונות של שטן, מלאך המוות וסמלים אחרים, שלדעתו ייצגו ישירות את ההיררכיה הלא תקנית. הוחלט להסיר את שאר השלטים מהפלוגות, תוך שמירה על כמה פריטים בעלי ערך רגשי ברור.

המפקד גם דחה בתוקף את הדיווחים על כך שהושמדו לוחות זיכרון הקשורים לחיילים שנפלו.

לדבריו, הפריטים השבורים לא היו קשורים לא לחיילים שנפלו בגדוד ולא לפינות זיכרון רשמיות. הוא טוען שרבים מהחיילים עזבו את הבסיס לא לאחר החלטה עצמאית, אלא תחת לחץ קבוצתי מצד חבריהם.

גרסת הלוחמים: השמידו את ההיסטוריה של היחידה

חיילי הגדוד מציגים את האירוע בצורה שונה לחלוטין.

לדבריהם, השלטים מעץ ומתכת לא היו סמלים של השפלת טירונים, אלא חלק מתרבות פלוגתית רבת שנים. פריטים כאלה נוצרו על ידי לוחמים, הועברו מגיוס אחד לשני וליוו את היחידות במהלך השירות.

על השלטים הוצגו:

• שמות ומספרי פלוגות ומחלקות;
• תמונות של בעלי חיים ולוחמים;
• סמלים הקשורים להיסטוריה של היחידה;
• סיסמאות קרב;
• כתובות זיכרון;
• סמלים של דורות שונים של חיילים.

הלוחמים טוענים שחלק מהפריטים הללו היו איתם במהלך קרבות ברצועת עזה ודרום לבנון. הסמלים שימשו בשירי פלוגה, במסדרים ובחיי היומיום של היחידה. עבור החיילים הם סימלו שייכות לקולקטיב לוחם וקשר בין דורות שונים של חיילים.

בהצהרת הלוחמים נאמר שמפקד הגדוד, מפקד הפלוגה, סגנו ועוד קצין אחד החלו לשבור את השלטים ללא הסבר מספיק וללא ניסיון למצוא פשרה.

החיילים הצהירו שהשמדת הסמלים לאחר תקופה ממושכת של קרבות נתפסה לא כצעד משמעתי רגיל, אלא כהשפלה מופגנת. לדבריהם, לא רק מבנה עץ נהרס, אלא חלק מרוח היחידה שתמכה בלוחמים ברגעים הקשים ביותר של השירות.

שני חיילים שלא השתתפו בעזיבה ההמונית סיפרו גם ל-Ynet שהכוח האנושי נמצא במצב של עייפות קשה לאחר שירות ממושך ומשימות קרב רבות. לדעתם, הפיקוד נגע במסורת שהתקיימה זמן רב לפני מינוי הקצינים הנוכחיים.

דיווח על עימות עם מפקד הגדוד

ישראל היום מביא את סיפורו של אחד המשתתפים באירועים, לפיו במהלך השמדת השלטים התרחש עימות פיזי.

על פי גרסת החייל הזה, מפקד הגדוד פרץ למכולה והחל לשבור את הפריטים שבתוכה. רס”ר הפלוגה ניסה לכאורה לעצור אותו, ולאחר מכן הגברים החלו לדחוף זה את זה. מפקד הגדוד הודיע לאחר מכן לרס”ר על השעייתו.

פרט זה מבוסס על סיפורו של לוחם אחד. אין אישור רשמי עצמאי לעימות הפיזי, לשימוש בכוח ולהשעיית הרס”ר. לכן, אי אפשר להחשיב חלק זה של הסיפור כמבוסס סופית.

הלוחמים השאירו נשק ויצאו בשערים

לאחר הפצת סרטוני הווידאו, קבוצה משמעותית של חיילים החליטה לעזוב את הבסיס.

הם השאירו את הנשק והרכוש הצבאי בשטח סדה-תימן. בתמונות שפורסמו נראים רובים מקופלים. העוזבים לקחו איתם בעיקר תרמילים, תיקים וחפצים אישיים.

אחד המשתתפים, בפנייה לאחרים, הזהיר שהחיילים צריכים להבין את ההשלכות האפשריות: הכרה כנעדרים ללא רשות, משפט משמעתי וכלא צבאי. למרות זאת, הוא קרא להמשיך ביציאה הקולקטיבית.

בסרטוני וידאו אחרים, הלוחמים עוזבים את הבסיס כקבוצה וצועקים עלבונות גסים כלפי הקצינים והפיקוד. על פי נתוני Ynet, קציני החטיבה החלו לנסוע בשטח הסמוך, בניסיון למצוא את החיילים ולשכנע אותם לחזור.

נאנוווסטי — חדשות ישראל מדגיש: הסרטונים שפורסמו מאשרים את עצם היציאה המאורגנת וההשארת הנשק, אך אינם מאפשרים לקבוע באופן עצמאי את המספר המדויק של המשתתפים.

אולטימטום עד 16:00 ופנייה להורים

לאחר עזיבת החיילים, הפיקוד החל ליצור קשר איתם דרך קבוצות WhatsApp משותפות. בחלק מהצ’אטים היו גם הורי הלוחמים.

מפקד הגדוד הודיע בתחילה שהחיילים שיחזרו לבסיס עד השעה 16:00 יוכלו להימנע מעונש חמור. אלו שלא יחזרו יוכרו רשמית כנעדרים ללא רשות, ונתוניהם יועברו למשטרה הצבאית או לגופים משמעתיים.

מאוחר יותר הופיע מועד נוסף: בשעה 16:30 הפיקוד תכנן לערוך מסדר ולקבוע מי נמצא בבסיס. שמות ומספרים אישיים של חיילים נעדרים הובטחו להעביר להמשך בירור משמעתי.

בפנייה להורים, המפקד ביקש מהם להשפיע על בניהם ולשכנע אותם לחזור. הוא הצהיר שהוא מנסה לתת ללוחמים אפשרות לצאת מהמצב ללא ההשלכות החמורות ביותר.

הניסוחים לגבי העונש היו שונים במקצת. בהודעה אחת נטען שהחוזרים לא ייענשו כלל. באחרת נאמר שהפיקוד יוכל ‘להפגין הבנה’ כלפי אלו שיגיעו עד הזמן שנקבע.

האם החיילים חזרו

בערב 30 ביולי, הדיווחים על חזרת המשתתפים נותרו סותרים.

ישראל היום, בהסתמך על קצין בכיר, דיווח שרוב החיילים חזרו או החלו לחזור לבסיס. המקור טען שהמספרים הסופיים ייוודעו לאחר המסדר וספירת הכוח האנושי. גם IsraelInfo דיווח שחלק ניכר מהלוחמים החלו לחזור.

Ynet השתמש בניסוח זהיר יותר: ‘רבים מהלוחמים החלו לחזור’. הפרסום גם דיווח על הכנת מסדר, שלאחריו הפיקוד קיווה לקבל נתונים מדויקים.

עם זאת, וואלה, בפרסום שעודכן ב-17:43, טענה שלאחר פקיעת המועד הראשוני חזרו לבסיס רק מספר קטן של חיילים. על פי נתוני הפרסום, ההורים המשיכו במשא ומתן עם הפיקוד הבכיר של החטיבה.

הסתירה עשויה להיות מוסברת בכך שהמקורות קיבלו מידע בזמנים שונים או התייחסו לקבוצות שונות של חיילים. עם זאת, עד שצה”ל לא יפרסם את תוצאות המסדר הסופיות, אי אפשר לקבוע באופן מהימן את מספר החוזרים והנותרים מחוץ לבסיס.

אילו עונשים עשויים לבוא

בפיקוד אוגדה 162 הצהירו שהאירוע ייחשב כהפרת משמעת חמורה ביותר.

על פי מידע ראשוני, חלק מהחיילים עשויים לעמוד בפני משפט משמעתי של מפקד הגדוד. לוחמים ומפקדים שייחשבו למארגני הפעולה ושצולמו בווידאו בראש העוזבים עשויים להיות מובאים אישית לדין על ידי מפקד חטיבת ‘גבעתי’.

עם זאת, עדיין לא ידוע:

• כמה חיילים יובאו לדין;
• אילו עבירות ספציפיות ייוחסו להם;
• האם יילקח בחשבון החזרה מרצון;
• האם המפקדים ישמרו על הבטחתם לא להעניש את המגיעים עד המועד שנקבע;
• האם ייבדקו פעולות הקצינים שהשמידו את הסמליות הפלוגתית;
• האם יאושר הדיווח על השעיית אחד המפקדים הזוטרים.

ההחלטות הסופיות צריכות להתקבל לאחר בירור פנימי.

תגובת מפקד חטיבת ‘גבעתי’

מפקד חטיבת ‘גבעתי’, אלוף משנה נתנאל שמחה, שלח לחיילים פנייה מיוחדת.

הוא הדגיש שלוחמי הגדוד הפגינו אומץ, ביצעו משימות מורכבות וסיכנו את חייהם בכיוונים שונים. במקביל, המפקד כינה את האירוע עבירה חמורה שאין לה מקום לא בחטיבת ‘גבעתי’ ולא בצה”ל.

לדבריו, ערכי הצבא נבחנים לא רק במהלך הקרב. אמון בין לוחמים למפקדים, משמעת וביצוע פקודות צריכים להישמר גם בשירות היומיומי. המפקד רמז שהישגי הקרב של החיילים יילקחו בחשבון, אך לא יבטלו את האחריות על עזיבה ללא רשות מהבסיס.

איך השתמשו בתקרית התקשורת הערבית והאיראנית

סרטוני הווידאו מסדה-תימן התפשטו כמעט מיד מעבר לישראל.

משאבים לבנוניים הקשורים ל’חיזבאללה’ כינו את האירוע ‘מרד בצבא האויב’. סוכנות הידיעות האיראנית תסנים דיווחה שחיילים ישראלים הניחו את נשקם ועזבו את הבסיס לאחר עימות עם המפקד.

חומרים הופיעו גם ב’אל-ג’זירה’, משאבים סוריים ובחשבונות הקשורים לציר הפרו-איראני. האירועים הוצגו כעדות להתפרקות פנימית של הצבא הישראלי, אם כי נתונים רשמיים אינם מאשרים מסקנות כאלה.

היבט זה מדאיג במיוחד את הפיקוד הצבאי: סכסוך משמעתי פנימי הפך מיד לחומר תעמולה של מתנגדי ישראל.

מהו גדוד ‘צבר’

‘צבר’ הוא גדוד חי”ר רגיל 432 של חטיבת ‘גבעתי’. הוא הוקם בשנת 1983 במסגרת חטיבה שהוקמה מחדש.

על פי מידע רשמי של צה”ל, הגדוד כולל חמש פלוגות: מטה, רובה, סיוע, מבצעית והדרכה. בתקופות שונות היחידה ביצעה משימות ברצועת עזה, לבנון, יהודה ושומרון ובכיוונים אחרים.

לוחמי הגדוד עברו תקופה ממושכת של קרבות אינטנסיביים. וואלה דיווחה שהחטיבה סיימה לאחרונה מבצעים ממושכים בדרום לבנון, ולאחר מכן חלק מהיחידות נשלחו למנוחה, הכנה וביצוע משימות בכיוונים אחרים.

שירות ממושך ועייפות מצטברת אינם מצדיקים עזיבה ללא רשות מהבסיס, אך עשויים להיות חלק חשוב מההקשר. על פי הצהרות הלוחמים, המחלוקת על השלטים לא הייתה הסיבה היחידה לאי שביעות רצון, אלא הנקודה שבה המתח המצטבר הפך למחאה גלויה.

אין לערבב בין שתי ההיסטוריות של סדה-תימן

האירוע הנוכחי אינו קשור למחלוקות פליליות וציבוריות סביב החזקת עצורים בבסיס סדה-תימן, שהחלו קודם לכן.

הקשר היחיד בין הסיפורים הללו הוא מקום ההתרחשות. האירועים של 30 ביולי 2026 עוסקים בסכסוך פנימי בגדוד ‘צבר’, סמליות פלוגתית, מאבק הפיקוד במסורות לא תקניות ועזיבה ללא רשות של חיילים.

מדוע האירוע הזה חשוב

צה”ל עומד בפני משימה מורכבת.

מצד אחד, אף יחידה קרבית לא יכולה להתקיים ללא משמעת והכרה בסמכות המפקדים. עזיבה מאורגנת של חיילים חמושים מהבסיס, גם אם הנשק הושאר בשטח היחידה, יוצרת תקדים מסוכן.

מצד שני, הפיקוד הצבאי צריך לקבוע מדוע הסכסוך סביב כמה שלטים הוביל לתגובה כה רחבת היקף ומדוע עשרות לוחמים מנוסים, שחזרו לאחרונה מהמלחמה, החליטו לסכן את חירותם ואת שירותם העתידי.

נאנוווסטי — חדשות ישראל מציין שהחקירה הפנימית צריכה להעריך לא רק את פעולות החיילים, אלא גם את החלטות המפקדים: האם הייתה איום ממשי של אלימות והשפלות, האם נבדקו כל הסמלים השנויים במחלוקת, האם נערכו משא ומתן עם הלוחמים והאם ניתן היה להימנע מהשמדת הפריטים באופן מופגן מול המסדר.

הפיקוד יצטרך לשקם את המשמעת מבלי להרוס את הכשירות הקרבית והאמון בתוך הגדוד. עונש חמור פשוט ללא ניתוח הסיבות עלול להעמיק את המשבר. אך הימנעות מאחריות על עזיבה מאורגנת עלולה ליצור רושם שניתן לבטל את פקודת המפקד בלחץ קולקטיבי.

מה נותר לא ידוע

בעת הפרסום, צה”ל לא הודיע:

• המספר המדויק של החיילים שעזבו;
• המספר המדויק של החוזרים;
• תוצאות המסדר הערב;
• שמות ותפקידים של המארגנים;
• הרשימה הסופית של הפריטים שהושמדו;
• אישור או הכחשה של עימות פיזי;
• החלטה לגבי רב הסמל הפלוגתי;
• רשימת אמצעי המשמעת;
• תוצאות הבדיקה של פעולות מפקד הגדוד;
• הגורל העתידי של היחידה עצמה.

בינתיים ניתן לומר בביטחון על משבר משמעתי גדול וחסר תקדים בתוך גדוד קרבי. אבל מסקנות סופיות על היקפו, האשמים וההשלכות ניתן יהיה להסיק רק לאחר חקירה רשמית ופרסום נתונים מדויקים של צה”ל.

100 לוחמים – זה הרבה?

כן, יותר מ-100 לוחמים ומפקדים של גדוד אחד — זה הרבה. לא מדובר בכמה חיילים לא מרוצים, אלא בערך פלוגה שלמה או אפילו פלוגה מוגברת, שעזבה את מיקום היחידה בו זמנית.

כמה אנשים בגדוד ‘צבר’

צה”ל לא מפרסם את המספר המדויק הנוכחי של גדוד 432 ‘צבר’. בעמוד הרשמי מצוינת רק המבנה שלו: הגדוד מורכב מ-חמש פלוגות — מטה, רובה, סיוע, מבצעית והדרכה.

המספר משתנה בהתאם ל:

• השלמת גיוס מסוים;
• אבדות, פציעות והעברות;
• חופשות והכשרות;
• האם פלוגת ההדרכה נמצאת עם הגדוד;
• המשימה הקרבית הנוכחית.

על פי הערכות פתוחות, גדוד חי”ר רגיל מסוג זה יכול למנות בערך 500–700 חיילים, כולל פיקוד ויחידות סיוע. בהערכות רחבות יותר מופיעים גם מספרים של עד 800–1000 איש, אך זהו יותר המספר המלא עם כל האלמנטים המצורפים וההדרכתיים. צה”ל עצמו מדבר על מפקד הגדוד כקצין האחראי על ‘מאות חיילים’, מבלי לציין מספר מדויק.

לפיכך, 100 אנשים — זה בערך 14–20% מגדוד מלא. אם בבסיס שדה-תימן הייתה רק החלק המבצעי הפעיל שלו, ללא יחידות הדרכה ונעדרים זמנית, החלק של המשתתפים יכול היה להיות גבוה משמעותית — אולי כרבע או אפילו שליש מהכוח שהיה שם.

כמה אנשים בחטיבת ‘גבעתי’

‘גבעתי’ — חטיבת חי”ר רגילה 84 של צה”ל. הבסיס שלה הם שלושה גדודים קוויים:

• ‘שקד’ — 424;
• ‘צבר’ — 432;
• ‘רותם’ — 435.

מלבד אלה, המבנה כולל יחידת סיור, מטה, קשר, לוגיסטיקה וחלקים חטיבתיים אחרים. בעמוד העדכני של צה”ל מצוין גם גדוד הנדסה חדש 607.

המספר המדויק של כל החטיבה גם לא נחשף. הערכה סבירה היא בערך 3–5 אלף חיילים, אם לוקחים בחשבון את הגדודים הקוויים, הסיור, המטה, ההנדסה והיחידות המספקות.

ברמת כל החטיבה 100 אנשים — זה בערך 2–3% מהכוח. אבל השוואה כזו מעט מטעה, כי כל המשתתפים באירוע ייצגו גדוד ספציפי אחד.