חסידי ברסלב הודו לאוקראינה על התמיכה בעלייה לרגל לאומן בזמן המלחמה

7 באוגוסט 2026, ערב ראש השנה 5787, נציגים מובילים של קהילת חסידי ברסלב הודו לאוקראינה על כך שגם במהלך מלחמה כוללת המדינה ממשיכה לתמוך בעלייה לרגל המסורתית לאומן. פגישה מיוחדת התקיימה בביתו של אחד המדריכים הוותיקים והידועים ביותר של ברסלב – הרב יעקב מאיר שכטר.

על היוזמה דיווחה מנהלת יחסי הציבור של הקרן הבינלאומית על שם רבי נחמן, אנסטסיה ברישניקובה. לדבריה, הקרן כבר מתכוננת לראש השנה ומשתתפת בהעברת מכתב רשמי למדינה האוקראינית. בשנת 2026 החגיגות באומן יתקיימו מה-11 עד ה-13 בספטמבר. שירות המדינה האוקראיני לאתנופוליטיקה וחופש המצפון גם מאשר כי ההכנות לקבלת עולי הרגל כבר בעיצומן.

לפי דיווח מ-7 באוגוסט 2026 “אומן מדיה — Uman media, בפגישה השתתפו גם הרב שמואל משה קרמר, הרב הרשמי של אומן יעקב שילוח ומנהיגים רוחניים נוספים. הם ביקשו מראש הקרן הבינלאומית על שם רבי נחמן נתן בן-נון להעביר לנשיא אוקראינה ולעם האוקראיני מכתב תודה וברכות לרגל השנה היהודית החדשה.

ל-NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency בסיפור זה חשוב לא רק המכתב עצמו, אלא גם ניסוחו. נציגי ברסלב מדגישים כי האפשרות לעשרות אלפי יהודים להגיע לתפילה במדינה שחיה מדי יום תחת איום התקפות רוסיות, אינה נחשבת בעיניהם למשהו אוטומטי.

“אנו מעריכים מאוד את מאמצי אוקראינה, אשר במצב מלחמה פותחת את שעריה לעשרות אלפי יהודים המגיעים לאומן לתפילה. זה לא מובן מאליו. הכרת תודה היא חובתנו המוסרית והיהודית. נשיא אוקראינה, השלטון המרכזי והמקומי מקדישים תשומת לב רבה לארגון העלייה לרגל המסורתית, למרות האתגרים הרבים של ביטחון ולוגיסטיקה”, הצהירו נציגי קהילת ברסלב.

על מה בדיוק מודים רבני ברסלב לאוקראינה

כאן יש הקשר חשוב.

אוקראינה לא רק מאפשרת לעולי הרגל להגיע לאומן. עבור כמה עשרות אלפי אזרחים זרים יש צורך לארגן מחדש מדי שנה את חציית הגבול, התחבורה, הסדר הציבורי, בטיחות האש, מקלטים, עזרה רפואית, מגורים, מזון ושיתוף פעולה בין השירותים האוקראיניים לנציגי הקהילה הדתית.

ב-14 ביולי 2026 שירות המדינה האוקראיני לאתנופוליטיקה וחופש המצפון קיים ישיבה בין-משרדית נפרדת להכנת העלייה לרגל. לצורך הסדרת הכניסה והיציאה מתוכנן להשתמש ב-21 נקודות מעבר דרך הגבול המדיני. לאוקראינה אמורים להגיע 16 מתווכים שיעזרו לאכיפת החוק בשיתוף פעולה עם עולי הרגל. באומן עצמה כבר החל לפעול מטה חירום.

הסיבה ללוגיסטיקה המפוזרת הזו פשוטה: המרחב האווירי האוקראיני סגור לתעופה אזרחית, ולכן עולי הרגל מגיעים תחילה למדינות אירופיות שכנות ואז ממשיכים את דרכם ביבשה. בין המסלולים העיקריים נמנים מולדובה, רומניה, פולין, הונגריה ומדינות נוספות. עם זאת, שומרי הגבול האוקראינים מזהירים כי המסלולים עשויים להשתנות בהתאם למצב התעופה עם ישראל.

במקביל, הצד האוקראיני אינו מסתיר את הסכנה. ב-29 ביולי משרד החוץ האוקראיני קרא לחסידים המתכננים את הנסיעה לקחת בחשבון את הסיכונים הצבאיים ולוותר על הביקור באומן. בין הסיבות – התקפות אוויריות רוסיות, בעיות אפשריות בתשתיות התחבורה, עוצר, מגבלות של מצב חירום, אפשרויות מוגבלות למקלטים ולמערכת הרפואית המקומית. כך, שתי העמדות של אוקראינה אינן סותרות זו את זו: המדינה מזהירה כי אינה יכולה להבטיח ביטחון במהלך המלחמה, אך מכינה תשתיות עבור אלה שלמרות האזהרה, בכל זאת יחליטו לקיים את המסורת הדתית.

דווקא ההיגיון הזה עוזר להבין את דברי התודה. עבור הרשויות האוקראיניות המשימה היא בו זמנית להגן על חופש הדת, לנהל זרם של אלפי זרים ולהפחית את הסיכונים עבור עולי הרגל עצמם ותושבי אומן. עבור חסידי ברסלב האפשרות להגיע לקבר רבי נחמן דווקא בראש השנה היא חלק ממסורת דתית בת מאתיים שנה, ולכן מאמצי הארגון של המדינה נתפסים על ידם לא רק כשירות תיירותי.

אגב, התודה הנוכחית אינה הראשונה. ב-28 במאי 2026 הרב דוד נידרמן, נשיא הארגונים היהודיים המאוחדים של ויליאמסבורג וצפון ברוקלין, במהלך פגישה עם הנהגת האתנופוליטיקה האוקראינית, גם הודה בנפרד למדינה האוקראינית על האפשרות להמשיך את העלייה לרגל בתנאי התוקפנות הרוסית הכוללת ועל תמיכתה בחופש הדת.

NAnews דיווחו בעבר על השתתפותם של שמואל משה קרמר, יעקב שילוח, נתן בן-נון ונציגים נוספים של ברסלב בהכנת העלייה לרגל בשנת 2025. אז גם מקורות דתיים ישראליים דיווחו על שיתוף פעולה ישיר של רבני ברסלב עם הרשויות האוקראיניות. זה מראה שהמכתב הנוכחי הופיע על רקע קשר קיים ומתמשך, ולא כצעד חד פעמי.

למה דווקא אומן ומי הם חסידי ברסלב

כדי להבין את משמעות הפנייה הנוכחית, יש להפריד בין שני מושגים שמערבבים לעיתים קרובות. לא כל אדם שמגיע לאומן בראש השנה הוא חסיד ברסלב. אבל דווקא ברסלב יצרה את המסורת של העלייה לרגל הזו ונשארת הליבה הדתית שלה.

חסידות ברסלב, או ברסלב, נוצרה סביב רבי נחמן מברסלב – נינו של הבעל שם טוב, שחי בשנים 1772–1810. שם התנועה נובע מברסלב האוקראינית, שם חי רבי נחמן ולימד את תלמידיו. את חודשי חייו האחרונים הוא בילה באומן ולאחר מותו נקבר שם.

ראש השנה תופס מקום מיוחד בתורתו. עוד בחייו קרא רבי נחמן לתלמידיו להתאסף סביבו בראש השנה היהודי. לאחר מותו המשיכו תלמידיו להתאסף מדי שנה כבר ליד קברו. כך נוצר ה”קיבוץ ראש השנה” המפורסם – כאן המילה “קיבוץ” פירושה התאספות אנשים ואינה קשורה ליישובים חקלאיים ישראליים.

בתקופה הסובייטית עלייה לרגל המונית הייתה כמעט בלתי אפשרית.

לאחר התפרקות ברית המועצות, אומן הפכה שוב למרכז עולמי של התאספות שנתית של חסידי רבי נחמן. ביולי 2025 אוקראינה העניקה מעמד מיוחד למקום זה: ממשלת אוקראינה העבירה את “קבר הצדיק נחמן“ מקטגוריית אתרים בעלי חשיבות מקומית לקטגוריית אתרי מורשת תרבותית בעלי חשיבות לאומית. האתר קיבל מספר שמירה 230068.

בשנת 2025, לקראת ראש השנה, דיווחו שומרי הגבול האוקראינים על יותר מ-35 אלף עולי רגל שהגיעו. הערכות ארגוניות וסופיות אחרות היו גבוהות יותר, ולכן מספר זה אינו יכול להיחשב כמספר הסופי של כל העלייה לרגל. בשנת 2026, נציגי ההכנות אומרים שהם מצפים לקנה מידה דומה לשנה שעברה, אך המספר הסופי עדיין לא ידוע. לכן, לקבוע כעת תחזית של 40, 45 או 50 אלף כעובדה קבועה יהיה שגוי.

היקף כלכלי גם הוא ניכר. לפי נתוני סוספילני, עולי הרגל בשנת 2025 העבירו לתקציב אומן כ-20 מיליון גריבנה מאגרת תיירות – סכום שיא לעיר.

עם זאת, הביטוי “עשרות אלפי חסידים” מסתיר קהל מאוד לא הומוגני. לאומן מגיעים חסידי ברסלב עצמם מכיוונים שונים, נציגים של חצרות חסידיות אחרות, חרדים ספרדים וליטאים, ציונים דתיים, בעלי תשובה – אנשים שהגיעו לחיים דתיים כבר כמבוגרים, וכן יהודים שאינם משתייכים לחצר חסידית מסוימת אך רואים ברבי נחמן את מורם הרוחני. לכן, מספר האנשים באומן אינו יכול לשמש כסטטיסטיקה של גודל קהילת ברסלב עצמה.

למה לברסלב אין רבי מודרני אחד

ברסלב שונה באופן מהותי מחצרות חסידיות ידועות כמו גור, בעלז, ויז’ניץ או סאטמר. לאחר מותו של רבי נחמן לא הופיע רבי יורש חדש. הוא לא מינה יורש, והתנועה קיימת כבר יותר משני מאות ללא ראש חי אחד.

תלמידיו מאוחדים על ידי תורתו של רבי נחמן, עבודות תלמידו הקרוב ביותר רבי נתן מנמירוב ומסורת דתית משותפת. לכן, ברסלב המודרנית היא יותר רשת של קהילות, רבנים, ישיבות, הוצאות לאור וקבוצות מאשר חצר חסידית מרכזית אחת. מכון המחקר של ברסלב מציין במפורש שלתנועה אין רשימת חברים משותפת, ומוסדותיה מנוהלים באופן עצמאי זה מזה.

תכונה זו מסבירה גם את המגוון של אנשים הקשורים לברסלב: משפחות חרדיות ותיקות יכולות להתקיים לצד קהילות ספרדיות, בעלי תשובה ואנשים שלומדים את עבודותיו של רבי נחמן אך אינם משתייכים רשמית לקהילת ברסלב מאורגנת.

קהילת ברסלב קבועה באומן עצמה

אומן היום היא לא רק מקום שאליו מגיעים עשרות אלפי יהודים לכמה ימים בראש השנה. בעיר קיימת גם קהילת ברסלב קבועה, שנציגיה חיים כאן כל השנה עם משפחותיהם.

ההערכה הקונקרטית האחרונה בספטמבר 2025 נמסרה על ידי רב אומן יעקב ג’אן. לדבריו, באזור הידוע כ”אומן החדשה”, התגוררו באופן קבוע כ-110 משפחות חסידי ברסלב. הוא דיבר בנפרד על כ-180 משפחות של יהודים אוקראינים מקומיים. לכן, אין לערבב בין שתי הקבוצות: 110 משפחות הן הערכה של קהילת ברסלב הקבועה בלבד, ולא של כל האוכלוסייה היהודית בעיר.

מקורות שונים לאורך השנים מאפשרים לראות כיצד התגבשה הקהילה הזו. בשנת 2013 דיווחה הוצאה חרדית ישראלית Behadrey Haredim על כ-50 משפחות ברסלב שחיו באופן קבוע באומן. כבר אז פעלו עבור ילדיהם מבנים חינוכיים משלהם, ולצד תשתית העלייה לרגל התפתחה בהדרגה חיי משפחה רגילים.

עד 2018 כתבים אוקראינים דיווחו על כ-70 משפחות שחיו באופן קבוע. בשנת 2020 JTA ו-The Times of Israel גם ציינו כ-70 משפחות וכ-200 ישראלים דתיים שחיו באומן כל השנה. עד אז כבר הייתה לקהילה רב משלה, בתי ספר לבנים ולבנות, גן ילדים, חנויות כשרות, מסעדות ותשתית דתית אחרת.

לאחר תחילת התוקפנות הרוסית הכוללת בשנת 2022, חלק מהמשפחות, בעיקר נשים וילדים, עזבו את אוקראינה. עם זאת, הקהילה הקבועה לא נעלמה. יתרה מכך, ההערכה של 110 משפחות שנמסרה בשנת 2025 מראה כי אומן ממשיכה להיות לא רק מקום עלייה לרגל שנתית, אלא גם אחד המרכזים האמיתיים של חיי ברסלב קבועים.

עם זאת, להפוך 110 משפחות למספר מדויק של תושבים יהיה שגוי. אין סטטיסטיקה פתוחה אמינה על מספר המבוגרים והילדים במשפחות אלו, וגדלי המשפחות החרדיות יכולים להשתנות באופן משמעותי. לכן, נכון יותר לדבר על כ-110 משפחות ברסלב שחיות באופן קבוע נכון לשנת 2025, ולא לנסות לחשב בעצמכם את מספר האנשים.

להבנת ההיקף זה עקרוני. עשרות אלפי האנשים שמגיעים לאומן בראש השנה הם עולי רגל זמניים מישראל, ארה”ב, אירופה ומדינות אחרות. הקהילה הקבועה של ברסלב קטנה בהרבה וחיה בעיר כל השנה. היא זו שמקיימת חיים דתיים רציפים ליד קבר רבי נחמן בין עליות הרגל השנתיות של אלפים.

איפה חיים חסידי ברסלב ואילו כיוונים קיימים

המרכזים ההיסטוריים של ברסלב היו בשטח אוקראינה המודרנית ואזורים אחרים במזרח אירופה.

לאחר הגירות של המאות ה-19 וה-20, רדיפות דתיות סובייטיות והשמדת העולם היהודי במזרח אירופה במהלך השואה, הקהילות הקבועות העיקריות עברו בעיקר לישראל וצפון אמריקה. מכון המחקר של ברסלב מציין את ישראל ואזור ניו יורק כמרכזים המודרניים העיקריים של חיי ברסלב מאורגנים, תוך הדגשת קיומן של קבוצות קטנות ברחבי העולם.

בישראל, הקהילות והמוסדות הבולטים ביותר פועלים בירושלים, בני ברק וצפת. בנוסף, מבנים וקבוצות של ברסלב קיימים בבית שמש, ביתר עילית, יבנאל, אשדוד, תל אביב וערים נוספות.

חשובה במיוחד לחדשות הנוכחיות היא הסביבה הברסלבית הירושלמית הישנה.

אחד המרכזים ההיסטוריים שלה קשור למאה שערים ולחברה החרדית המסורתית של ירושלים. דווקא למעגל זה משתייכים הרב יעקב מאיר שכטר והרב שמואל משה קרמר. מקורות חרדיים ישראליים מכנים את שכטר כאחד הרבנים הברסלביים הוותיקים והמשפיעים ביותר. קרמר עומד בראש מוסדות ברסלב בירושלים ובבית שמש ומשמש בהנהגת “עדה החרדית”.

זה מעניק לתודתם לאוקראינה הקשר נוסף.

מדובר לא בנציגי הממסד המדיני או הדתי-ציוני של ישראל, אלא בסביבה החרדית הישנה, שחלק ממנה מתרחקת באופן מסורתי ממוסדות המדינה של ישראל. לכן, הפנייה לנשיא אוקראינה ולעם האוקראיני יש לראות בעיקר כמחווה דתית-חברתית הקשורה לאומן, ולא באופן אוטומטי כתמיכה פוליטית באוקראינה בכל הנושאים.

בצפת פועלת קהילה היסטורית נפרדת בשם קריית ברסלב. המשאב שלה מציין כ-130 משפחות – אשכנזיות וספרדיות, חסידים מדורות ובעלי תשובה, יוצאי מדינות שונות.

ביבנאל התגבשה קהילה בשם היכל הקודש, הקשורה היסטורית לרב אליעזר שלמה שיק. כיום מבנה זה מציין את מרכזיו ביבנאל, ירושלים ומיאמי.

בתוך ברסלב המודרנית קיימים גם כיוונים בולטים נוספים. הסביבה החרדית הירושלמית הישנה מתמקדת בזקני ברסלב המסורתיים. סביב הרב שלום ארוש ומוסדות חוט של חסד בירושלים התגבשה קבוצה בולטת של חסידים ספרדים ובעלי תשובה. יש את שובו בנים – נחמת ציון, סביבה שנוצרה בסוף שנות ה-70, הקשורה לחזרה של ישראלים חילוניים לחיים דתיים אורתודוקסיים.

בנפרד קיימים ננחים הידועים במרחב הציבורי הישראלי, חסידיו של הרב ישראל דב-בער אודסר. דווקא איתם קשורים לרוב רכבי המוזיקה, ריקודי הרחוב והכיפות הלבנות עם הנוסחה “נ נח נחמ נחמן מאומן”. עם זאת, לא נכון לראות את כל חסידי ברסלב כ”ננחים”: זהו רק אחד הכיוונים בתנועה רחבה הרבה יותר.

מחוץ לישראל, המרכז ההיסטורי המשמעותי ביותר התגבש באזור ניו יורק.

בתי כנסת, שיעורים וקהילות ברסלב קיימים בניו יורק וסביבתה, כולל בברוקלין ומונסי; קבוצות קיימות גם בלייקווד ולוס אנג’לס. מכון המחקר של ברסלב פועל בארה”ב ומציין קיומה של פעילות ברסלב קבועה גם בלונדון, מנצ’סטר, פריז וערים נוספות.

בקנדה פועל מרכז ברסלב של מונטריאול עם כולל, תפילות, שיעורים ותוכנית נוער. בצרפת פועלת רשת דוברת צרפתית להפצת תורתו של רבי נחמן; Breslev.fr מציין עבודה עם קהלים בפריז, קנדה, לוס אנג’לס ומקומות נוספים. קהילות קטנות וקבוצות של חסידים קיימות גם בבריטניה, דרום אפריקה ומדינות נוספות עם אוכלוסייה יהודית ניכרת.

אוקראינה תופסת בכך מקום מיוחד לחלוטין. היא כבר לא המקום העיקרי למגורי קבע של חסידי ברסלב, אבל דווקא כאן נשאר המרכז הסקראלי העולמי שלהם – קבר רבי נחמן באומן. לכן הגיאוגרפיה של ברסלב המודרנית מסודרת באופן יוצא דופן: המשפחות והמוסדות העיקריים נמצאים בעיקר בישראל וצפון אמריקה, ונקודת ההתאספות השנתית הגדולה ביותר – באוקראינה.

כמה חסידי ברסלב יש בעולם

אין מספר מדויק. זה לא חוסר סטטיסטיקה של מדינה אחת, אלא תוצאה של מבנה התנועה עצמה. אין רבי אחד, מנהלה מרכזית או רישום חברים, לפיהם ניתן היה לספור את מספר המשפחות.

מכון המחקר של ברסלב מציין רק קנה מידה מאוד משוער: כמה אלפי משפחות בקהילות המסורתיות העיקריות בירושלים ובני ברק, עשרות משפחות בצפת ומספר רב של משפחות וקבוצות קטנות בצפון אמריקה. מלבד קהילות מאורגנות, ברחבי העולם קיימות מאות קבוצות ואנשים נפרדים הרואים עצמם קשורים לתורתו של רבי נחמן.

לכן, מספר עולי הרגל באומן תמיד יהיה רחב בהרבה מה”גרעין” הפורמלי של התנועה. אדם יכול להשתייך לסביבה חרדית אחרת או בכלל לא לראות עצמו כחסיד, אך להגיע לראש השנה בגלל קשר אישי לתורתו של רבי נחמן.

למה התודה הזו חשובה לישראל ולאוקראינה

עבור הקורא הישראלי אומן אינה סיפור דתי אוקראיני מרוחק.

חלק ניכר מעולי הרגל מגיעים מישראל, והמלחמה משפיעה ישירות על מסלוליהם, עלות הדרך, לוגיסטיקת הגבול ודרישות הביטחון. דווקא שינויים אפשריים בתעופה עם ישראל מציינת שירות הגבול האוקראיני כאחד הגורמים שבגללם קשה לקבוע מראש את המסלולים העיקריים של עולי הרגל.

יש גם רמה פחות ברורה. בין המדינה האוקראינית לחלק מהעולם החרדי הישראלי והבינלאומי סביב אומן נוצר ערוץ מעשי קבוע של אינטראקציה, שאינו מסתכם בדיפלומטיה רגילה: משטר גבול, אבטחה, מקלטים, רפואה, חופש דת, תחזוקת מקום קדוש ולוגיסטיקה שנתית של עשרות אלפי אנשים.

עבור אוקראינה המוטיבציה ברורה: מדובר בו זמנית בשמירה על חופש הדת, שליטה בביטחון ואחריות המדינה כלפי מספר רב של אורחים זרים. עבור הצד הברסלבי המוטיבציה שונה: לשמור על האפשרות לקיים את מסורת ראש השנה ליד קבר רבי נחמן גם כאשר אוקראינה עצמה נמצאת במצב מלחמה.

בדיוק בנקודה זו נמצא המשמעות של המכתב הנוכחי. רבני ברסלב הבכירים מודים לא על יחס טוב מופשט ליהודים, אלא על עבודה קונקרטית של מבנים מדיניים ומקומיים אוקראיניים, שבזכותה העלייה לרגל של אלפים ממשיכה להתקיים בתנאי התוקפנות הרוסית הכוללת.

עם זאת, יש לשמור על גבולות העובדות. הודעת “אומן מדיה” מאשרת את היוזמה להעביר את המכתב, את משתתפי הפגישה ואת תוכן התודה הציבורית. הטקסט המלא של המכתב עצמו לא פורסם בעת בדיקת המערכת. מספר עולי הרגל שיגיעו בפועל בספטמבר 2026 גם אינו ידוע עדיין. תודתם של שכטר, קרמר ומשתתפים נוספים בפגישה אינה הצהרה בשם כל החרדים ואינה מהווה תמיכה אוטומטית בכל החלטות המדינה האוקראינית.

מה בדקה מערכת NAnews: ההודעה המקורית על הפגישה הושוותה עם נתוני שירות המדינה האוקראיני לאתנופוליטיקה וחופש המצפון על הכנת ראש השנה 2026, מידע על העלייה לרגל בשנת 2025, החלטת ממשלת אוקראינה על המעמד הלאומי של קבר רבי נחמן, וכן מקורות ברסלביים וישראליים על מבנה התנועה והרבנים שהשתתפו. במקום שבו קיימת רק הערכה של הקהילה או הארגון הדתי עצמו, זה לא מוצג כסטטיסטיקה רשמית.

מקור (07.08.2026): “אומן מדיה — Uman media”, המקור של ההודעה.