השוער האוקראיני גאורגי ירמקוב, שעדיין בקיץ הגן על שערי “מכבי חיפה”, התחתן עם אלכסנדרה מיקולוק – משתתפת ב”רווק-11″ האוקראיני. הם הפכו רשמית לבעל ואישה ב-18 בספטמבר 2026. על החתונה הודיע המועדון הנוכחי של השחקן, פ.צ. “חרקוב”, וברך את ירמקוב ואלכסנדרה על הקמת המשפחה.
מחבר: ויקטוריה קצמן
לישראל כאן סיפור קצת רחב יותר מהחדשות הספורטיביות הרגילות. ירמקוב שיחק עונה בשערי אחד המועדונים הגדולים במדינה, יש לו אזרחות ישראלית, משפחתו חיה בישראל. ואשתו למדה כאן בעצמה – באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. כך שהביטוי “שוער לשעבר של ‘מכבי’ התחתן עם משתתפת ‘רווק'” נכון, אבל חותך את העלילה בצורה משמעותית.
וגם עם הביוגרפיות של הזוג הצעיר לאחר הפרסומים הראשונים כבר הספיקה להיווצר בלבול.
החתונה – 18 בספטמבר. אבל “ההבדל של תשע שנים” לא מסתדר
פ.צ. “חרקוב” הודיע על הנישואין בערב ה-18 בספטמבר: “השוער של ‘חרקוב’ גאורגי ירמקוב ואהובתו אלכסנדרה הפכו רשמית לבעל ואישה”. המועדון לא חשף פרטים נוספים על הטקס עצמו.
העיתונים האוקראיניים הבידוריים מיהרו לאמץ את החדשות. יחד איתן התפשטה גם מספר אחר: אלכסנדרה כביכול מבוגרת מגאורגי בתשע שנים. המספר הזה חזר על עצמו בכמה פרסומים ב-19 בספטמבר.
רק שהתאריכים סותרים את זה.
גאורגי ירמקוב נולד ב-28 במרץ 2002 – התאריך מופיע במאגר הרשמי של ליגת העל האוקראינית ובדף השחקן של פ.צ. “חרקוב”. אלכסנדרה מיקולוק נולדה ב-5 במאי 1998. נתונים אלה תואמים את הפרסומים של 2021, כאשר בעת השתתפותה ב”רווק” הייתה בת 22.
כלומר, אלכסנדרה מבוגרת מבעלה בכארבע שנים, ולא בתשע.
לנאנובוסטי כאן אין הרבה ברירה: הדפסת המספר ההמונית לא הופכת אותו לנכון. לכן “תשע שנות הבדל” לא נשתמש בה יותר.
גאורגי הציע נישואין לאלכסנדרה בינואר 2026. הזוג כבר היה בקשר לא שנה ראשונה. כעבור כ-8 חודשים הם נרשמו לנישואין.
מי היא אלכסנדרה מיקולוק – ומה הקשר לישראל
הקהל הטלוויזיוני האוקראיני מכיר את אלכסנדרה מהעונה ה-11 של התוכנית “רווק”, שיצאה ב-2021. גיבור העונה היה איש העסקים מיכאיל זליבקו, ומיקולוק עזבה את הפרויקט בפרק החמישי.
לקורא הישראלי הסבר קטן: “רווק” האוקראיני הוא הגרסה המקומית של הפורמט הטלוויזיוני הבינלאומי The Bachelor. המשתתפות מכירות גבר אחד, והוא בוחר בהדרגה עם מי להמשיך את הקשר. לנישואי אלכסנדרה עם ירמקוב, כמובן, אין קשר לרומן הטלוויזיוני ההוא – התוכנית הסתיימה כבר לפני חמש שנים.
אבל אחרי הטלוויזיה הייתה למיקולוק כבר ביוגרפיה אחרת לגמרי.
היא למדה בפראג, ואז הגיעה לישראל וב-2024 קיבלה תואר שני באוניברסיטת רייכמן בתוכנית Diplomacy & Conflict Studies – דיפלומטיה ולימודי קונפליקטים.
לישראלים אין צורך להסביר את שם אוניברסיטת רייכמן, אבל קוראים אחרים עשויים לזכור את המוסד הזה בשם הישן – IDC Herzliya, המרכז הבינתחומי בהרצליה. ב-2021 הוא קיבל מעמד אוניברסיטאי ושם אוניברסיטת רייכמן.
זה יוצא די מצחיק: כשירמקוב הגיע מאוחר יותר לשחק ב”מכבי חיפה”, ישראל עבור אשתו לעתיד כבר לא הייתה מדינה לא מוכרת. היא למדה כאן בעצמה, ולא לשבועיים.
כיום מיקולוק עוסקת גם בפעילות ציבורית. באוקראינה רשומה עמותת “מיאקה סילה” / Soft Power, שאלכסנדרה מיקולוק מצוינת כמנהלת שלה. הארגון נרשם באוקטובר 2025.
כך שהכותרת העיתונאית הרגילה “התחתן עם כוכבת ‘רווק'” עובדת ככותרת. לביוגרפיה – זה כבר חלש.
לקשר של ירמקוב עם ישראל התחיל עוד לפני “מכבי”
עם גאורגי סיפור דומה. החלק הישראלי של חייו לא מתחיל עם החוזה בחיפה.
כבר ב-6 ביולי 2025 נאנובוסטי סיפרו שירמקוב למד בבית ספר יהודי בקייב, שמר על קשרים עם משפחת הרב הקייבי יונתן מרקובץ’, והוריו לאחר תחילת המלחמה המלאה עברו לישראל. גאורגי עצמו לפני המעבר ל”מכבי” הגיע לכאן פעמים רבות למשפחתו וכבר הבין קצת עברית.
אגב, את החומר ההוא לנאנובוסטי אז גם הכינה ויקטוריה קצמן: “בקייב למדתי בבית ספר יהודי”: הראיון הראשון של ירמקוב לאחר המעבר ל”מכבי חיפה”.
ירמקוב אמר שהוריו גרים בחולון, והוא עצמו לפני המעבר המלא הספיק להכיר את החיים הישראליים. אחר כך כבר היו אימונים בחיפה, חדר ההלבשה של “מכבי”, עברית סביבו כל יום ומשחקים ב”סמי עופר”.
כלומר, במשפחה עכשיו באמת יש שתי קווים ישראליים נפרדים. לו – משפחה וכדורגל. לה – אוניברסיטה ולימודים.
נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency
מ”אלכסנדריה” – לשערי “מכבי”
הקריירה הכדורגלית של ירמקוב לפני הגעתו לחיפה עלתה בחדות.
“מכבי” רכשה את הזכויות על השוער האוקראיני כבר בקיץ 2024 בכ-100 אלף יורו, אבל השאירה אותו לעונה בהשאלה ב”אלכסנדריה”. והעונה הזו שינתה הכל.
באליפות אוקראינה 2024/25 ירמקוב שיחק בכל 30 המשחקים, 15 מהם סיים ללא שערים, ו”אלכסנדריה” סיימה שנייה. בסוף העונה מועדוני ליגת העל האוקראינית הכירו בגאורגי כשוער הטוב ביותר של האליפות.
בקיץ 2025 הוא כבר הגיע לחיפה כמספר אחד מוכן, ולא כשוער צעיר “לפרספקטיבה”.
נאנובוסטי עקבו די בפירוט אחרי הסיפור הזה כל השנה הבאה. כבר באביב היה ברור שמועדונים אוקראיניים רוצים להחזיר את ירמקוב, אבל עכשיו מדובר היה בכסף אחר לגמרי.
במאי כתבנו על הצעת המועדון החרקובי בכ-3.5 מיליון יורו: 3.5 מיליון יורו עבור שוער “מכבי חיפה”: מועדון אוקראיני מכין הצעה גדולה. ביוני המשא ומתן עדיין נמשך, והשוער עצמו לא הבטיח שיישאר בישראל: שוער אוקראיני בין ישראל לחרקוב: “מכבי חיפה” מכינה העלאה, אבל ירמקוב לא מבטיח להישאר.
במילים אחרות, החתונה מתרחשת ממש כמה חודשים לאחר שבחייו של ירמקוב הסתיימה עוד פרק גדול.
“מכבי” קנתה אותו בכ-€100 אלף. כעבור שנתיים המחיר הפך לאחר
עד יולי היה ברור שהצדדים בכל זאת מתקדמים לעסקה.
נאנובוסטי אז ניתחו בפירוט את הכלכלה של ההעברה: “מכבי” הופכת 100 אלף יורו ל-3.2 מיליון: גאורגי ירמקוב מתכונן לחזור לאוקראינה. באותו זמן מקורות ישראליים נקבו בסכומים באזור €3–3.2 מיליון.
בסופו של דבר ירמקוב הפך לשחקן פ.צ. “חרקוב” ב-29 ביולי 2026. האתר הרשמי של המועדון מתעד את המעבר הזה, ומאגרי המידע המקצועיים מעריכים את ההעברה בכ-€2.8 מיליון.
גם אם לוקחים את ההערכה הסופית הנמוכה יותר הזו, ההבדל מרשים: “מכבי” רכשה את הזכויות על השחקן בכ-€100 אלף, קיבלה שוער ראשי לעונה ואז מכרה אותו בכ-28 פעמים יותר.
לא כל מועדון ישראלי יכול להרשות לעצמו עסקאות כאלה. ולא כל שנה הן בכלל קורות.
למה “חרקוב”, אם עד לא מזמן היה “מטאליסט 1925”
כאן עוד הסבר במיוחד לקורא הישראלי.
בפרסומים הישנים שלנו על המשא ומתן עם “מכבי” מופיע השם “מטאליסט 1925”. עכשיו בכל מקום כתוב פ.צ. “חרקוב”. יכול להיראות שירמקוב רצה לקנות מועדון אחד, והוא מצא את עצמו במועדון אחר לגמרי.
לא.
ביוני 2026 “מטאליסט 1925” עבר מיתוג מחדש והמשיך להופיע תחת השם מועדון הכדורגל “חרקוב”. לכן המשא ומתן של ינואר, מאי ויוני של “מטאליסט 1925” עם חיפה והמעבר של ירמקוב לפ.צ. “חרקוב” ביולי הם חלק מאותה סיפור.
הפרט השני, שיכול להיות לא מובן ללא הקשר הכדורגל האוקראיני: UPL, שמופיע לעיתים קרובות ליד שם המשפחה של ירמקוב, הוא ליגת העל האוקראינית, הדיוויזיה העליונה של אליפות אוקראינה.
עכשיו הוא משחק שם שוב כל שבוע.
חתונה חתונה, אבל למחרת – 90 דקות ועוד “אפס”
לאחר הודעת המועדון על החתונה לא הייתה לירמקוב שום הפסקה ממושכת.
כבר ב-19 בספטמבר, כלומר יום לאחר הברכה הרשמית לזוג הצעיר, גאורגי יצא בשערי “חרקוב” נגד “בוקובינה”. שיחק את כל 90 הדקות, הקבוצה החרקובית ניצחה 2:0, ירמקוב שוב לא ספג.
ב-20 בספטמבר יש לו שישה משחקים באליפות אוקראינה הנוכחית. משחקים “יבשים” הסתיימו עם “ורז” – 1:0, “זאריה” – 3:0, “אובולון” – 5:0 ו”בוקובינה” – 2:0. היו גם שני משחקים עם ספיגות: 1:3 נגד “פולסיה” ו-0:1 נגד “שחטאר”.
בנוסף, ב-16 בספטמבר ירמקוב שיחק בגביע אוקראינה נגד “פריקארפטיה”: “חרקוב” ניצחה 2:0.
בסך הכל עד הבוקר של 20 בספטמבר – שבעה משחקים רשמיים למועדון החדש וחמישה משחקים ללא ספיגות.
זה כבר יותר עדכני מהסטטיסטיקה הראשונית שהתפשטה “שישה משחקים, ארבעה יבשים”. היא הייתה נכונה עד המשחק בגביע והמפגש עם “בוקובינה”, אבל כדורגל לפעמים מתיישן מהר יותר ממה שהמאמר מספיק לצאת.
מחיפה הם עזבו, אבל ישראל מהסיפור הזה לא נעלמה
אם בקצרה, יוצאת זוג אוקראיני-ישראלי לא הכי רגיל.
ירמקוב גדל בכדורגל האוקראיני, למד בבית ספר יהודי בקייב, הגיע למשפחה בישראל, הפך לשוער ראשי של “מכבי חיפה”, מכאן קיבל את הקריאה הראשונה לנבחרת הבוגרת של אוקראינה, ואז חזר לאליפות האוקראינית כבר כשחקן בעל ערך ומעמד אחר לגמרי.
אלכסנדרה מיקולוק הציבור מכיר בזכות “רווק”, למרות שאחרי התוכנית המסלול שלה עבר דרך פראג, אוניברסיטת רייכמן הישראלית, תואר בדיפלומטיה וקונפליקטים ועבודה ציבורית משלה.
עכשיו הם משפחה.
עם חיפה אצל גאורגי כרגע הונחה נקודה – לפחות כדורגלית. אבל מקווים, עוד נראה את שניהם בישראל. עבור הזוג הזה חזרה לכאן לא תהיה טיול תיירותי: לכל אחד יש לאן לחזור לפי הסיפור האישי שלו.
