רחפני FPV על סיבים אופטיים בלבנון – אות אזהרה לישראל

בלבנון התרחש אירוע שישראל צריכה לתפוס לא כבעיה מקומית בחזית, אלא כאזהרה חמורה. קבוצה של חיילים תיקנה טנק והחליפה זחל, כאשר פגע בהם רחפן FPV על סיב אופטי.

לפי המידע הקיים, חייל אחד נהרג, ועוד כמה נפצעו. לאחר מכן החלה פינוי הנפגעים.

בדיוק ברגע זה המצב הפך למסוכן יותר.

כאשר מסוק הגיע למקום כדי לפנות את הפצוע, פגעו באזור עוד שני רחפנים. אחד הצליחו להפיל. השני, לפי התיאור, או שנפגע או שהועף בזרם האוויר מהלהבים המסתובבים של המסוק. הוא נפל במרחק של כמה מטרים מהרכב.

המסוק נפגע מרסיסים, אך לפי הנתונים הראשוניים, אף אחד לא נפגע נוסף. עם זאת, התרחיש עצמו כבר נראה כמאוד מדאיג: תחילה פגיעה בקבוצה קרקעית, ולאחר מכן ניסיון לתקוף את הפינוי.

מדוע רחפני FPV בלבנון הופכים לאיום חדש

רחפני FPV הופכים בהדרגה לבעיה נפרדת בכיוון הלבנוני. כרגע לא מדובר ברמה המונית, השווה לחזית האוקראינית, אך תדירות השימוש באמצעים כאלה, לפי דיווחים מהשטח, עולה.

לישראל זה חשוב לא רק בגלל לבנון.

אם חיזבאללה תצבור ניסיון בשימוש ברחפני FPV על סיב אופטי, היא עשויה להתחיל להעביר את הכישורים האלה לקבוצות בעלות ברית ומבנים סמוכים. במזרח התיכון טכנולוגיות צבאיות לעיתים רחוקות נשארות בתוך חלק אחד של החזית. מה שנבדק היום בלבנון, עשוי להופיע מחר במגזר אחר.

במיוחד מסוכנים הם הרחפנים על שליטה בסיב אופטי. אמצעים קלאסיים של לוחמה אלקטרונית כמעט ולא עובדים נגדם, כי השליטה לא תלויה בערוץ רדיו. רחפן כזה קשה יותר לדכא, קשה יותר לאתר וקשה יותר לעצור בשיטות סטנדרטיות שהצבא כבר התרגל אליהן.

הבעיה היא לא רק ברחפן עצמו

הסכנה של FPV היא לא רק במחיר, בתמרון ובדיוק. הבעיה העיקרית היא שרחפנים כאלה משנים את הלוגיקה של מרחב הלחימה.

בעבר תיקון טכניקה, פינוי פצועים, שינוי מיקום או עבודה של קבוצות הנדסיות קטנות נחשבו למשימות מסוכנות, אך פחות או יותר מובנות. עכשיו כל עצירה של טכניקה, כל קבוצה נראית של חיילים, כל מסוק בטווח יכול להפוך למטרה למכה זולה ומדויקת.

זה כבר לא רק נשק נגד שריון. זה כלי לחץ על כל מערכת הפעולות של הצבא: תיקון, לוגיסטיקה, פינוי רפואי, תנועת שיירות, עבודה בשטח פתוח.

לישראל צריך ללמוד את הניסיון האוקראיני מהר יותר

אוקראינה צברה במהלך השנים של מלחמה כוללת ניסיון מעשי עצום בהתמודדות עם רחפני FPV, כולל הפתרונות הפרימיטיביים והלא סטנדרטיים ביותר. שם הבינו מזמן כי נגד איומים כאלה לא תמיד עוזרת מערכת יקרה, אם לחייל על הקרקע אין אמצעי הגנה פשוט כאן ועכשיו.

מדובר לא רק בטכנולוגיות גדולות.

נדרשים פתרונות פליאטיביים אך מהירים: רובים, רשתות, כוונות מיוחדות לרובים סער, קבוצות ניידות של תצפית, גילוי חזותי, רשתות הגנה, מסכים, שינוי נהלי פינוי ותיקון טכניקה. חלק מהצעדים האלה לא נראים מרשימים במצגות, אך בחזית יכולים להציל חיים.

בדיוק כאן לישראל עולה שאלה לא נעימה: הניסיון האוקראיני קיים, הוא זמין, הוא נבדק בדם ובמעשה, אך נלמד לאט מדי. לפעמים – באופן אופציונלי. לפעמים – כנושא חיצוני שניתן לפרק מאוחר יותר.

מאוחר יותר יכול להיות כבר מאוחר מדי.

בהקשר הישראלי זה במיוחד רגיש. חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency לא פעם הפנו תשומת לב לכך שהניסיון של מלחמת אוקראינה נגד רוסיה חשוב לא רק לאירופה, אלא גם למזרח התיכון. איראן, חיזבאללה, טכנולוגיות צבאיות רוסיות, פתרונות רחפנים וטקטיקות של קבוצות תקיפה קטנות קיימים מזמן בשדה איומים משותף.

מדוע לוחמה אלקטרונית לא פותרת את הבעיה לחלוטין

רבים התרגלו לחשוב שנגד רחפנים מספיק לוחמה אלקטרונית. במקרה של FPV רגילים זה באמת יכול להיות אלמנט חשוב של הגנה. אבל רחפנים על סיב אופטי שוברים את הלוגיקה הזו.

אי אפשר פשוט ‘להשתיק’ אותם בדרך הרגילה.

ערוץ השליטה עובר בכבל, ולכן הרחפן נשאר נשלט גם במקום שבו הקשר הרדיו מדוכא. זה הופך אותו למסוכן במיוחד לצבאות שבנו את ההגנה סביב הרעיון שניתן ליירט או לנטרל רחפן באמצעים של לוחמה אלקטרונית.

משמעות הדבר היא שיש צורך בהגנה רב-שכבתית: תצפית, השמדה פיזית, משמעת טקטית, מקלטים, הסוואה, שינוי מסלולים ותגובה מהירה של יחידות קטנות.

לבנון אינה הכיוון היחיד של סיכון

הדבר הכי לא נעים בסיפור הזה הוא הפרספקטיבה של הפצת שיטות כאלה לאזורים אחרים. אם רחפני FPV על סיב אופטי יתחילו להיות מיושמים באופן פעיל לא רק בלבנון, אלא גם בכיוונים אחרים, הכוחות הישראליים יצטרכו לשנות הרבה נהלים מוכרים.

יהודה ושומרון, כלומר הגדה המערבית, בהקשר זה נראים במיוחד מדאיגים.

שם סביבה עירונית וצפופה למחצה, מסלולים מורכבים רבים, מרחקים קצרים, נקודות שיגור פתאומיות ורגישות גבוהה לכל פעולה. אפילו הופעה מוגבלת של רחפני FPV במרחב כזה יכולה לסבך באופן חד את פעולות כוחות הביטחון.

מדובר לא בהכרח במלחמה רחבת היקף. לפעמים מספיקות כמה התקפות מוצלחות כדי שהאויב יקבל אפקט מוסרי, תהודה תקשורתית ותמריץ לחזור על הטקטיקה.

מה צריך להשתנות כבר עכשיו

המסקנה העיקרית פשוטה: צריך לחשוב מהר. לא אחרי סדרת אבדות כבדות, לא אחרי חקירה רועשת ולא אחרי שהאויב יעבור את כל מחזור הלמידה.

לישראל יש צורך להאיץ את לימוד הניסיון האוקראיני, להתאים אותו לתנאים שלה וליישם לא רק פתרונות מערכתיים יקרים, אלא גם אמצעי הגנה פשוטים ברמת היחידות.

רחפני FPV על סיב אופטי אינם פנטזיה של מלחמת העתיד. זו כבר מציאות שמתקרבת לגבולות ישראל דרך לבנון.

וככל שהצבא, שירותי הביטחון וההנהגה הפוליטית יכירו בממדי הבעיה מהר יותר, כך המחיר של ההתאמה יהיה נמוך יותר.