דירוג החוב הלאומי העולמי 2026: $119.4 טריליון, ישראל — 22, אוקראינה — 38

ארצות הברית וסין מהוות יותר ממחצית החוב הממשלתי של 180 מדינות הכלולות בחישוב העולמי לשנת 2026. ישראל נמצאת במקום ה-22 בסכום המוחלט, אוקראינה במקום ה-38, אך המלחמה שינתה את תמונת החוב של שתי המדינות הללו באופן שונה לחלוטין.

מחבר: Victoria Katsman

בדירוג החוב הממשלתי שפורסם ב-26 באוגוסט 2026, הושוו 180 מדינות: ההתחייבויות הכוללות שלהן מוערכות בכ-119.4 טריליון דולר. ארצות הברית עומדת בנפרד גם על רקע זה – 40.73 טריליון דולר. סין עוקבת עם 22.29 טריליון דולר, יפן עם 8.95 טריליון דולר. יחד, ארצות הברית וסין מהוות כ-53% מכלל הסכום, והעשירייה הראשונה כ-81%.

דירוג 180 המדינות לפי נפח החוב הממשלתי המוחלט פורסם על ידי מרכז המחקר Experts Club וחושב על בסיס מאגר אפריל הרשמי של תחזית הכלכלה העולמית של קרן המטבע הבינלאומית, שבו נעשה שימוש בתחזיות תוצר מקומי גולמי ובמדד החוב הממשלתי הגולמי הכללי להשוואת מדינות; הדוח של קרן המטבע הבינלאומית מאפריל זמין כאן.

עבור ישראל, הטבלה מתחילה הרבה יותר נמוך, אך התוצאה עדיין בולטת: מקום 22, כ-502.7 מיליארד דולר ו-69.8% מהתמ”ג. אוקראינה – מקום 38, 276.2 מיליארד דולר ו-122.6% מהתמ”ג. בשורה אחת, ישראל חייבת כמעט פי 1.8 יותר מאוקראינה; במדד השכן התמונה כבר הפוכה – החוב האוקראיני כבד בהרבה ביחס לגודל הכלכלה.

בדיוק כאן לא הייתי ממהרת להכריז על מדינה אחת כיותר מחויבת ואחרת כיותר יציבה. עבור קוראי חדשות ישראל – חדשות ישראל חשוב יותר דבר אחר: הדירוג הזה מראה באופן מפתיע עד כמה מאות מיליארדי דולרים זהים יכולים להיות משמעותיים לחלוטין עבור שתי מדינות, הנושאות בו זמנית הוצאות צבאיות עצומות.

הדירוג נראה פשוט, אבל זה לא רשימת חשבונות שנמצאים במשרדי האוצר

תחילה הבהרה חשובה, בלעדיה כל הטבלה מתחילה להטעות. זה לא “דירוג קרן המטבע הבינלאומית” רשמי במובן שקרן המטבע הבינלאומית דירגה מדינות מהמקום הראשון עד ה-180. החישוב הוכן על ידי Experts Club, תוך שימוש במאגר אפריל של תחזית הכלכלה העולמית של קרן המטבע הבינלאומית ובמדד אחיד General government gross debt.

עבור הקורא הישראלי, עדיף לפענח את המונח הזה מיד. General government – זה לא רק הממשלה המרכזית. המתודולוגיה מכסה מגזר רחב יותר של ניהול ממשלתי, כדי שניתן יהיה להשוות מדינות עם מערכות תקציביות שונות. המחברים לקחו תחזית תוצר מקומי גולמי בדולרים נוכחיים והכפילו אותה בחלק החוב הממשלתי הגולמי הצפוי בתוצר המקומי הגולמי. כך התקבלו הסכומים המוחלטים.

מכאן עולה חוסר התאמה ראשון, שאינו חוסר התאמה באמת. החוב הפדרלי של ארצות הברית ב-18 באוגוסט אכן חצה את 40 טריליון דולר ועמד על 40.047 טריליון דולר, בעוד שבדירוג עומדים 40.73 טריליון דולר. המספר הראשון הוא החוב הפדרלי האמריקאי בפועל ביום מסוים. השני הוא חישוב לכל שנת 2026 על פי מתודולוגיה בינלאומית רחבה יותר.

מאותה סיבה, חיפוש “חוב ממשלתי של ישראל 2026”, “כמה חייבת ישראל”, “חוב ממשלתי של אוקראינה 2026” או “כמה חייבת אוקראינה” עשוי לתת תשובות שונות. יש לבדוק בכל פעם אם מדובר בממשלה המרכזית או בכל מגזר הניהול הממשלתי, בעובדה בתאריך מסוים או בתחזית לסוף השנה, בחוב גולמי או בחוב ממשלתי ומובטח על ידי המדינה.

עבור אוקראינה, ההבדל הזה נותן הבדל של יותר מ-60 מיליארד דולר.

ישראל נכנסה למלחמה עם כרית חוב – תוך שלוש שנים היא הצטמצמה באופן ניכר

השורה הישראלית בדירוג מעניינת במיוחד לא בגלל השכנים, אלא בגלל מאיפה הגיעו כמעט 70% מהתמ”ג הנוכחיים.

לפני תחילת המלחמה, המצב הפיננסי הממשלתי נראה אחרת לגמרי. בנק ישראל מציין כי בתחילת 2023 יחס החוב הממשלתי לתמ”ג עמד על כ-60.5%. עד סוף 2025 המדד עלה לכ-68.5%.

זה כבר מאפשר לקרוא את 502.7 מיליארד הדולרים של היום אחרת. העלייה לא התרחשה רק בגלל שכלכלה גדולה יותר לוקחת יותר כסף מדי שנה.

בנק ישראל מעריך את העלות הפיסקלית של המלחמה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, בכ-350 מיליארד שקל לשנים 2023–2026. הערכה זו אינה כוללת החלטות שהתקבלו לאחר תחילת המבצע נגד איראן בפברואר 2026. רק לשנת 2025 נופלים כ-116 מיליארד שקל הוצאות. וכ-חצי מההוצאות הצבאיות הכוללות מומנו באמצעות הלוואות.

הנה הקשר שלא נראה בדירוג העולמי: ישראל עלתה מ-60.5% לפני המלחמה לכ-69–70% הנוכחיים לא במחזור הפשטני של הלוואות ממשלתיות. חלק ניכר מהחוב הנוסף הוא תוצאה של המלחמה.

במקביל, המדינה ממשיכה ללוות בעיקר בבית. על פי נתונים ראשוניים של משרד האוצר של ישראל, בשנת 2025 ההנפקות הגולמיות הסתכמו בכ-207 מיליארד שקל. כ-85% נופלים על שוק האג”ח המקומי, עוד 3% על כלים לא שוקיים פנימיים וכ-12% על שווקים חיצוניים.

להערכת סיכון זה כמעט חשוב יותר מהמקום ה-22. מדינה המסוגלת ללוות חלק ניכר מהכסף במערכת הפיננסית שלה ובמטבע שלה נמצאת במצב שונה ממדינה התלויה באופן קריטי במלווים חיצוניים.

אבל גם כאן אין סיבה להירגע עם מספר אחד של 69.8%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה ביולי את תחזית החוב הממשלתי של ישראל לשנת 2026 ל-70.1% מהתמ”ג, תוך ציפייה לגירעון במגזר הניהול הממשלתי ברמה של 6.2% מהתמ”ג. בנק ישראל נותן הערכות אחרות, שכן הוא משתמש בתרחיש משלו. זו עוד סיבה לא לערבב מדדים של מוסדות שונים למספר “נכון” אחד.

אוקראינה: 276 מיליארד דולר בדירוג, 214 מיליארד דולר במשרד האוצר ו-111.8% מהתמ”ג בהערכת קרן המטבע הבינלאומית העדכנית

השורה האוקראינית דורשת זהירות רבה יותר.

בחישוב הגלובלי אוקראינה נמצאת במקום ה-38: 276.2 מיליארד דולר ו-122.6% מהתמ”ג. ממש לפניה שוודיה עם 279.3 מיליארד דולר, ואחריה טייוואן עם 269.2 מיליארד דולר.

עם זאת, ב-27 באוגוסט, ממש יום לפני הכנת החומר הזה, משרד האוצר של אוקראינה פרסם את הסכום בפועל של החוב הממשלתי והחוב המובטח על ידי המדינה ל-31 ביולי: 214.18 מיליארד דולר.

בדקתי בנפרד את שני המדדים הללו בדיוק בגלל שההבדל גדול מדי מכדי להשאיר אותו ללא הסבר. משרד האוצר האוקראיני מחשב את החוב הממשלתי והחוב המובטח על ידי המדינה לפי המערכת הלאומית ובתאריך מסוים. הטבלה הגלובלית משתמשת ב-General government הרחב יותר של קרן המטבע הבינלאומית ובנתונים תחזיתיים לשנת 2026. לכן 214.18 מיליארד דולר אינם מפריכים את 276.2 מיליארד דולר – המספרים הללו עונים על שאלות שונות.

אבל המדד מאפריל של 122.6% כבר גם לא ניתן להציג כהערכה העדכנית ביותר של אוקראינה.

ב-20 ביולי קרן המטבע הבינלאומית סיימה סקירה נוספת של התוכנית לאוקראינה והורידה את תחזית החוב הממשלתי לסוף 2026 ל-111.8% מהתמ”ג. בתחזית הבסיסית לשנת 2027 המדד אמור לרדת ל-110.3%. הקרן מסבירה את הסקירה בין היתר בשינוי הגישה לחלק מהמימון וכעת מעריכה את החוב האוקראיני כיציב על בסיס פרספקטיבי עם יישום התוכנית המיועדת ותמיכה פיננסית.

כך, המקום ה-38 מבוסס על הבסיס הבינלאומי המלא הטוב ביותר, המאפשר להשוות מיד 180 מדינות, אך הוא כבר לא משקף את כל השינויים האישיים שהופיעו לאחר אפריל.

זו לא בעיה ספציפית של השורה האוקראינית. זו המחיר של כל דירוג גלובלי: אם מחכים לנתונים הלאומיים העדכניים ביותר עבור כל מדינה, המדינות מפסיקות להיות ניתנות להשוואה לפי תאריך אחד ומתודולוגיה אחת.

החוב האוקראיני כבד יותר מהחוב הישראלי, אך המבנה שלו שובר השוואה פשוטה

122.6% מהתמ”ג במאגר אפריל או 111.8% בהערכת יולי – בשני המקרים זה גבוה משמעותית מהרמה הישראלית. עם זאת, ההשוואה “ישראל – 70%, אוקראינה – יותר מ-110%” שוב מתחילה לאבד פרטים חשובים.

ל-31 ביולי כ-76.3% מהחוב הממשלתי והחוב המובטח על ידי המדינה של אוקראינה היו התחייבויות חיצוניות. יותר מ-64% מהפורטפוליו היוו מימון מועדף. האיחוד האירופי נותר המלווה הגדול ביותר – כ-38.8% מכלל החוב, או 72.51 מיליארד אירו.

הריבית הממוצעת המשוקללת – 4.40%, המועד הממוצע לפירעון – 13.06 שנים. זו קומבינציה יוצאת דופן עבור מדינה עם מלחמה וחוב של יותר מ-100% מהתמ”ג: חוב יחסי עצום שוכן לצד מועדים ארוכים וחלק גדול של הלוואות מועדפות.

עבור הקהל הישראלי כאן כדאי לא לחפש אנלוג מקומי ישיר. אוקראינה מממנת את המדינה בתנאי מלחמה כוללת בעיקר בזכות ארגונים בינלאומיים, האיחוד האירופי וממשלות מדינות שותפות. ישראל מסתמכת הרבה יותר על שוק האג”ח המקומי שלה. זה לא הופך חוב אחד ל”טוב” ואחר ל”רע”. הסיכונים פשוט נמצאים במקומות שונים.

עבור אוקראינה, המשך המימון החיצוני, תנאי התוכניות והסכמי החוב עם שותפים הם קריטיים. עבור ישראל, הגידול בעומס החוב קשור יותר לגודל הגירעון, להוצאות הביטחוניות העתידיות, לעלות ההלוואות הפנימית ולשאלה האם הכלכלה תוכל לצמוח מהר יותר מהחוב.

זו הסיבה ששתי מדינות, שתיהן מממנות מלחמה, לא ניתן להשוות בכנות רק בעמודת חוב/תמ”ג.

השכן של ישראל בטבלה – רוסיה. זו עוד מלכודת של הדירוג

במקום ה-21 לפני ישראל נמצאת רוסיה: כ-507.2 מיליארד דולר חוב ממשלתי לעומת 502.7 מיליארד דולר של ישראל. ההבדל – פחות מ-5 מיליארד דולר.

במקביל, בטבלה החוב הרוסי שווה רק ל-19.1% מהתמ”ג, בעוד שהחוב הישראלי – 69.8%. אם קוראים את הדירוג באופן מילולי, עולה הרושם של כמעט עמדת חוב רוסית לדוגמה.

אבל השורה הזו לא אומרת דבר על המגבלות הסנקציות, הגישה של המדינה והחברות הרוסיות להון בינלאומי, עלות ההלוואות הבודדות, מבנה הקרנות הממשלתיות וההשלכות הכלכליות של המלחמה. מחברי הדירוג עצמם מזהירים בנפרד כי החוב המוחלט אינו דירוג של יציבות פיננסית.

יש דוגמאות ברורות עוד יותר. יפן נמצאת במקום השלישי עם 8.95 טריליון דולר וחוב של יותר מ-204% מהתמ”ג. גרמניה חייבת כ-3.52 טריליון דולר, אך היחס שלה – 64.6%. סינגפור מציגה כ-171.9% מהתמ”ג עם נכסים פיננסיים ממשלתיים גדולים מאוד בו זמנית. מספר אחד לא יכול לתאר את כל המערכות הללו.

במזרח התיכון, ישראל בסכום המוחלט נמצאת מעל ערב הסעודית עם 445.3 מיליארד דולר, טורקיה עם 418.9 מיליארד דולר, מצרים עם 373.8 מיליארד דולר, איחוד האמירויות הערביות עם 194.9 מיליארד דולר ואיראן עם 111.9 מיליארד דולר. אבל עומס החוב של מצרים עומד על 87% מהתמ”ג, בעוד שערב הסעודית – רק 32.1%. ושוב סדר המדינות משתנה מיד לאחר המעבר לעמודה השנייה.

עם זאת, התמונה האזורית אינה מלאה. עבור 17 מדינות וטריטוריות המחברים לא מצאו נתונים תואמים של התמ”ג והחוב הממשלתי הגולמי הכללי לשנת 2026 ולא הכניסו בכוונה את המדדים של השנה שעברה. בין החסרים – לבנון, סוריה, תימן ו”פלסטין”.

119.4 טריליון דולר – מספר גדול, אבל מעניין יותר מה שמסתתר בפנים

לאחר כל ההשוואות, המספר הראשון של הדירוג מתחיל להיראות קצת אחרת.

כן, 180 מדינות יחד חייבות כ-119.4 טריליון דולר. כן, ארצות הברית וסין מרוכזות ביותר ממחצית מהסכום הזה. כן, ישראל נמצאת במקום ה-22, אוקראינה במקום ה-38.

אבל עבור ישראל, המקום של היום בלתי אפשרי להסביר כראוי ללא 7 באוקטובר 2023: יחס החוב לתמ”ג עלה מכ-60.5% לכ-68.5% עד סוף 2025, ובנק ישראל מעריך את העלות הפיסקלית של המלחמה לשנים 2023–2026 בכ-350 מיליארד שקל. כ-חצי מההוצאות הללו מומנו באמצעות חוב.

הסיפור האוקראיני שונה. חוב גבוה יותר ביחס לתמ”ג משתלב עם העובדה שיותר מ-64% מהפורטפוליו הוא מימון מועדף, האיחוד האירופי הפך למלווה הגדול ביותר, המועד הממוצע לפירעון עולה על 13 שנים, והערכת קרן המטבע הבינלאומית העדכנית כבר נמוכה משמעותית מהמספר של מאגר אפריל הגלובלי.

לכן הדירוג עצמו נשאר שימושי – בדיוק כמו סרגל אחיד ל-180 כלכלות שונות. הבעיות מתחילות ברגע שמנסים להפוך את המקום בו לאבחנה.

עבור חדשות ישראל – חדשות ישראל כאן חשוב יותר לא השאלה למה ישראל במקום ה-22 ואוקראינה במקום ה-38. הרבה יותר משמעותי תצפית אחרת: המלחמה העלתה את החוב של שתי המדינות, אך אחת מממנת את עצמה בעיקר דרך השוק המקומי המפותח שלה, בעוד שהשנייה בנתה חלק ניכר מהמימון הצבאי שלה על הלוואות מועדפות בינלאומיות.

העמודה הבאה אחרי גודל החוב לכן עשויה להיות חשובה יותר מהדירוג עצמו: למי המדינה חייבת, כמה היא משלמת על הכסף הזה ומתי היא צריכה להחזיר אותו.