הסגן הראשון של נשיא איראן מוחמד רזא ארף התלונן בפני מיכאיל מישוסטין על המתקפות האוקראיניות בים הכספי. לדבריו, הן גרמו לבעיות באספקת תבואה ומוצרים אחרים, וכעת הנמלים הרוסיים זקוקים להגנה נוספת. טענות טהראן נוגעות לנתיב המסחר שבו מועברים מטענים אזרחיים ולפי חקירות מערביות, גם אספקה צבאית. על אותו נתיב קשורה גם ביטחונה של ישראל: לפי דיווחי עיתונאים, מוסקבה מסייעת לאיראן למלא את הארסנלים.
מחבר: ויקטוריה קצמן
על אילו נמלים מדברת איראן
ב-19 באוקטובר 2026, בפגישה עם ראש ממשלת רוסיה, ארף הצהיר כי אוקראינה יצרה “כמה אי סדרים” באזור החוף הצפוני של איראן. כפי שדיווח “אינטרפקס”, הוא ביקש ממוסקבה לחזק את הנמלים הרוסיים בים הכספי כדי שהמסחר בין המדינות יימשך.
הים הכספי אינו מחובר ישירות לאוקיינוס העולמי. לרוסיה ולאיראן יש נמלים על חופיו המנוגדים: ביניהם הנמלים הרוסיים אסטרחן ואוליה, והנמלים האיראניים אמיר-אבאד ובנדר-אנזלי. זה לא מצר הורמוז ולא הים האדום, שמופיעים לעיתים קרובות יותר בחדשות הישראליות, אלא נתיב נפרד מצפון לאיראן.
ארף התייחס להובלת מזון, אך לא ציין את מספר הספינות המעוכבות או את כמות התבואה שלא נמסרה. עם זאת, המסחר כאן בהחלט אמיתי. מינואר עד יולי 2026 עברו דרך אסטרחן ואוליה 4.2 מיליון טון מטענים, עלייה של 79% לעומת השנה הקודמת; כמעט מחציתם היו תבואה. מספרים אלו אינם מאפשרים להעריך את ההפרעות האפשריות לאחר המתקפות של יולי.
המתקפות של יולי והסכסוך הדיפלומטי
ב-25 ביולי שירות הביטחון של אוקראינה (SBU) הודיע על מתקפות על ספינות המטען הרוסיות Port Olya 2 ו-Begey, ספינת הטילים “מולניה” ופלטפורמת נפט בים הכספי. קייב קישרה את הספינות להובלות צבאיות בין רוסיה לאיראן. באותו יום הודיע משרד החוץ האיראני על פיצוץ בספינה מסחרית איראנית: מלח אחד נהרג ואחר נפצע.
לשמות אלו יש היסטוריה תיעודית. המודיעין הצבאי האוקראיני הכניס את הספינות Port Olya 2 ו-Begey למאגר War & Sanctions עוד לפני המתקפה של יולי. בכרטיס הראשון מדובר על הובלת מטענים צבאיים מאיראן לרוסיה. לשני מצוינים תחמושת, אפודי מגן וקסדות, וכן טיסות עם ניתוק מערכת זיהוי המיקום AIS.
עם זאת, שתי ספינות המטען הרוסיות מהרשימה של SBU והספינה שעליה דיווחה איראן, אינן בהכרח אותו אובייקט. אין מספיק נתונים פתוחים לקבוע את כל נסיבות המתקפה על הספינה האיראנית.
ב-26 ביולי הצהיר שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק לערוץ 12 N12 כי הספינה שנפגעה הובילה לרוסיה רכיבים למל”טים וטילים. לדברי השגריר, אוקראינה רואה במטענים כאלה מטרות צבאיות. איראן התעקשה על האופי האזרחי של ההובלה.
ב-28 ביולי שוחחו שרי החוץ אנדריי סיביגה ועבאס אראגצ’י. סיביגה הדגיש כי הפעולות האוקראיניות אינן מכוונות נגד אזרחים וספינות. אראגצ’י הציג את גרסתו לשיחה: לדבריו, קייב הכירה באופי הבלתי מכוון של הפגיעה בספינה האיראנית. הצדדים לא הציגו חקירה עצמאית של נסיבות המתקפה.
נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
מדוע ישראל עוקבת אחרי זה
ביולי האשים אראגצ’י את ישראל בהסתה של אוקראינה למתקפה. הוא לא הציג הוכחות. עם זאת, העניין של ישראל בנתיב הכספי ידוע: במרץ תקפה הצבא הישראלי מטרות צבאיות איראניות באזור בנדר-אנזלי. נמל זה קושר לאספקות צבאיות רוסיות-איראניות.
ב-18 באוגוסט דיווח ערוץ הטלוויזיה האמריקאי NBC News בהסתמך על מסמך ממשלתי אירופי על אספקות מרוסיה לאיראן של טריניטרוטולואן (TNT — חומר נפץ), תחמושת וחלקי מל”טים דרך הים. לפי הפרסום, יותר מעשרים ספינות רוסיות השתתפו בהובלות. המסמכים המלאים על המטענים לא הוצגו לציבור, ולכן לא ניתן לקבוע את תוכן כל משלוח.
בעבר העבירה איראן לרוסיה מל”טים מסוג שאהד — מכשירים התקפיים המוכרים לישראלים מהתקפות איראניות ולאוקראינים מהפגזות רוסיות. כעת, לפי דיווח NBC, חלק מהזרם הצבאי נע בכיוון ההפוך. כבר ניתחנו אותו בפירוט בכתבה של נאנוווסטי על אספקות רוסיות לאיראן דרך הכספי.
בקשתו של ארף לחזק את הנמלים יש לה משמעות מסחרית מובנת: מזון אכן מועבר דרך הכספי. אך ההצהרה על איום על אספקת התבואה אינה מבטלת את המשמעות הצבאית של הנתיב. והתשובה לשאלה, אילו צעדים בדיוק תסכים רוסיה לנקוט להגנתו, עדיין לא קיימת.