ב-21 בספטמבר 2026, בערוץ היוטיוב של הפרשן הצבאי הישראלי גריגורי תמר, פורסם ראיון עם אלכס גורליק – מילואימניק בצה”ל, נציג לשעבר של הסוכנות היהודית באוקראינה ומתנדב בארגון הישראלי Strong Heart (“לב חזק”).
מחבר: סטס שיפר, נאנובוסטי
השיחה, שפורסמה תחת הכותרת “המלחמה לא מסתיימת בבית! איך חיילים ישראלים עזרו לאוקראינה במלחמה. תמר וגורליק”, התבררה כרחבה בהרבה מהנושא המוצהר. במשך חצי שעה עברו המשתתפים מהגבול האוקראיני-פולני באביב 2022 לאירועים ב-7 באוקטובר 2023 בישראל, מעזרה התנדבותית לחיילים אוקראינים לשיקום פסיכולוגי של מילואימניקים ישראלים.
זהו ראיון על אנשים שעבורם עזרה לאוקראינה והגנה על ישראל לא הפכו לשתי סיפורים שונים.
מחארקוב – לגבול עם אוקראינה
אלכס גורליק עלה לישראל ממוסקבה לפני יותר מ-30 שנה. שירת שירות חובה בחטיבת גבעתי, לאחר מכן שירת במילואים, כולל ביחידות של אוגדת עזה. מאוחר יותר חזר לשירות באוגדה 98 של צה”ל.
מקום נפרד בביוגרפיה שלו תופסת אוקראינה. בעבודתו כשליח הסוכנות היהודית, שעסקה בקשרים עם קהילות יהודיות ועלייה לישראל, גורליק עסק בתוכניות נוער בחארקוב. קשרים עם העיר הזו נשמרו אצלו במשך עשורים.
כאשר ב-24 בפברואר 2022 החל הפלישה הרוסית המלאה, הוא הציע את עזרתו לסוכנות. בימים הראשונים קיבל שיחות טלפון מאוקראינה, ולאחר זמן קצר נסע לפולין.
בתחילה גורליק ניהל את עבודת אחד המלונות בוורשה שקיבלו פליטים. לאחר מכן הגיע ישירות לגבול.
לדבריו, שם הוא ראה אלפי אנשים שהלכו דרך הקור, מנסים להינצל מהמלחמה. המשימה הראשונית – לעזור ליהודים שהיו בדרכם לישראל – הפסיקה להיות היחידה במהרה.
גורליק נזכר שלא ניתן היה לחלק אנשים לאלה שזכאים לעזרה ולאחרים. היה צורך לארגן מקומות לינה, חימום, תחבורה ופינוי לכל מי שנמצא במצוקה.
בראיון הוא מתאר מרכזי קבלת פליטים ענקיים בפולין, שתוכננו לאלפי אנשים: חלקם הכילו בו זמנית 3-4 אלף אנשים, הגדולים ביותר – עד 11 אלף. בימים הראשונים שרר כאוס, התעוררו בעיות בטיחות, ורק עבודה משותפת של מתנדבים, משטרת פולין והצבא אפשרה להשליט סדר.
מתנדבים ישראלים, כולל אנשים עם ניסיון צבאי, עזרו לאחד קבוצות מפוזרות, לתאם תחבורה ולמצוא מקומות לינה.
ישראל עזרה לאוקראינה לא רק באופן רשמי
אחת החלקים המעניינים ביותר בשיחה מוקדשת לשאלה שגרמה למחלוקות במשך מספר שנים: האם ישראל עזרה מספיק לאוקראינה?
גורליק סבור שהעזרה הממשלתית יכלה להיות רחבה יותר, אף שהוא מכיר בקיומם של מגבלות פוליטיות וצבאיות.
אבל הוא מציע להסתכל גם על מה שקרה מעבר להצהרות הרשמיות.
בפרט, המילואימניק טוען שלאחר תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר גילה מחסור באפודי מגן ביחידתו, ולאחר מכן נודע לו שחלק מהציוד הועבר לאוקראינה. זהו עדותו האישית, ולא מידע רשמי מאושר של צה”ל על אספקה ספציפית.
הוא גם מספר על ישראלי מוכר שנסע לאוקראינה, לימד אנשים ללא הכשרה צבאית במשך חודשיים, ולאחר מכן השתתף איתם בלחימה. שמו של אדם זה לא נמסר בכוונה בראיון.
המשתתפים גם דנים בבית החולים השדה הישראלי “כוכב מאיר”, שנפתח באביב 2022 במוסטיסקה שבמחוז לבוב. בית החולים אורגן בהשתתפות מבנים ממשלתיים ישראליים ומומחים רפואיים. לפי משרד החוץ הישראלי, כ-7,000 מטופלים קיבלו שם עזרה.
בית החולים נקרא על שם גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שנולדה בקייב.
בזה טמונה תכונה חשובה של היחסים בין ישראל לאוקראינה. מאחורי המחלוקות בין הממשלות לעיתים קרובות לא נראים האנשים שפועלים באופן עצמאי, מסתמכים על ניסיון מקצועי, קשרים ותיקים והבנה אישית של אחריות.
מה יכלו ללמוד צבאות שתי המדינות
גריגורי תמר, שגם לו יש ניסיון בשירות צבאי ועבודת הדרכה, נזכר שכבר ב-2015 ערך בקריבוי רוג הכשרה ברפואה צבאית. מאוחר יותר השתתף בהכשרת שוטרים אוקראינים בשיטות ישראליות לעבודה עם תגובות לחץ חריפות.
מהניסיון הזה צמחה הרעיון שתמר שוב מעלה בראיון: לישראל ולאוקראינה כדאי לפתח תוכניות חילופי מומחים צבאיים קבועות.
לא בהכרח צריך להתחיל מהכשרת צלפים או לימוד לחימה. רפואה צבאית, מבצעי הצלה, עבודה של יחידות רדאר, עזרה לאנשים עם טראומה קרבית – תחומים שבהם לשתי המדינות יש ניסיון מעשי רציני.
התוצאה העיקרית של שיתוף פעולה כזה, תמר מכנה לא רק ידע חדש, אלא גם אמון מקצועי בין אנשים, שיכולים לאחר מכן לשתף פעולה במצב חירום.
נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency הפנו תשומת לב מספר פעמים לכך שהיחסים בין אוקראינה לישראל נוצרים לא רק בהחלטות דיפלומטיות. בחומר על עזרת הקהילה היהודית בחארקוב לתושבי אוקראינה מוצגת צד אחר של היחסים האלה – סולידריות אנושית שנשמרת בזמן מלחמה.
7 באוקטובר: המלחמה הגיעה לישראל
החלק השני של הראיון אישי בהרבה.
גורליק נזכר בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים של חמאס פלשו לאזורים הדרומיים של ישראל, תקפו יישובים ומתקנים צבאיים, הרגו אזרחים וחטפו בני ערובה.
כשראה את הדיווחים הראשונים, הוא אסף את חפציו, לקח נשק ויצא למקום השירות. במהרה התקבל צו להתייצב בבסיס.
הוא מספר על השעות הראשונות של הגיוס, המחסור במידע אמין, העימותים של חיילים עם מחבלים והאבדות האישיות.
אחד ממכריו, גלעד, נהרג כשהציל ילדים מרימון. גורליק נזכר שלא הצליח ליצור איתו קשר במשך מספר ימים ורק מאוחר יותר נודע לו על מה שקרה.
קשה במיוחד לדבר על ההשלכות של מה שנראה.
לדברי המילואימניק, החוויות חוזרות גם כאשר נראה שהאדם כבר התמודד. לפעמים מספיק סרט או סצנה מסוימת כדי לחוות שוב תגובה רגשית חזקה.
כאן השיחה עוברת באופן טבעי לפרויקט שמוקדש לו החלק האחרון של הווידאו.
Strong Heart: כאשר החזרה הביתה עדיין לא אומרת שהמלחמה הסתיימה
גורליק מספר על יוזמה לא ממשלתית ישראלית Strong Heart, שעוזרת לחיילים להתמודד עם השלכות של לחץ קרבי.
אחת השיטות של התוכנית היא תמיכה פסיכולוגית בהשתתפות סוסים.
השיעורים מתקיימים בחווה “אביב” ליד עקרון. בהם משתתפות קבוצות של עד 20 חיילים, בעיקר אנשים מאותה יחידה, שעברו שירות וקרבות יחד.
לפי סיפורו של גורליק, השיעורים שנמשכים חמש שעות כוללים תקשורת עם סוסים, תרגילי נשימה, משימות על אמון ושיתוף פעולה קבוצתי, דיון בחוויות עם פסיכולוגים. המומחים גם מנסים לקבוע למי יש צורך בעזרה מקצועית נוספת.
לפי הנתונים שהביא, יותר מ-300 חיילים השתתפו בתוכנית בשנה.
חשוב שהשיעורים האלה לא ייתפסו כטיפול אוניברסלי להפרעת דחק פוסט-טראומטית. מטרתם היא לעזור למשתתפים להפחית מתח, לשקם קשר עם הסביבה ובמידת הצורך לפנות לעזרה מקצועית.
הרעיון של התוכנית נובע מבעיה המוכרת היטב גם לישראל וגם לאוקראינה: חייל יכול לחזור הביתה פיזית, אך להמשיך לחיות בתוך המלחמה.
גורליק מדגיש שלא כל חייל מוכן לפנות לפסיכולוג בעצמו. עבור רבים קשה להכיר בצורך בעזרה. לכן חשוב במיוחד ליצור תנאים שבהם האדם יכול לעשות את הצעד הראשון ללא תחושת חולשה או בושה.
למה כדאי לצפות בראיון הזה גם לאוקראינים וגם לישראלים
גריגורי תמר ואלכס גורליק לא מתיימרים להסביר בחצי שעה את כל הסתירות בין מדיניות ישראל לציפיות אוקראינה.
במקום זאת הם מראים איך נראים היחסים בין שתי המדינות ברמה האנושית.
ישראלים הצילו פליטים אוקראינים, עבדו כרופאים, הכשירו חיילים ועזרו לנפגעים מהפלישה הרוסית. לאחר ה-7 באוקטובר רבים מהאנשים האלה עצמם מצאו את עצמם במלחמה, והיום חלקם זקוקים לשיקום.
הניסיון האוקראיני ברפואה צבאית, חוסן חברתי ועבודה עם השלכות של פעולות קרביות גם הוא חשוב לישראל. וככל שהמלחמות נמשכות, כך השיחה על חילופי ידע, ולא רק נשק או הצהרות רשמיות, הופכת לרלוונטית יותר.
בסוף הראיון גורליק מזכיר ששתי המדינות התמודדו עם אויב אכזרי, ומאחל לכולם ניצחון וחזרה הביתה בחיים.
בדיוק במשפט הזה רוצים לסיים את הצגת הווידאו. כי מאחורי המילים היבשות “שיתוף פעולה צבאי”, “עזרה הומניטרית” ו”שיקום” עומדים אנשים ספציפיים – אלה שעזרו לאחרים, אלה שממשיכים להילחם ואלה שלומדים שוב לחיות חיים שלווים.
לצפות בראיון ולתמוך ב-Strong Heart
הקלטה מלאה של השיחה של גריגורי תמר עם אלכס גורליק זמינה ב-YouTube.
למי שרוצה להכיר יותר את עבודת Strong Heart, מחברי הראיון ציינו את פרטי הקשר של הארגון:
- אתר: strongheart-horses.com
- Instagram: strong_heart_initiative
הפרטים נמסרו מתיאור הווידאו; לפני העברת תרומות יש לוודא את הפרטים הנכונים ישירות עם הארגון.
החומר הוכן על פי ראיון מ-21 בספטמבר 2026. מידע על ניסיון אישי, אספקות צבאיות מסוימות ופעילות מתנדבים נמסר מפי המשתתפים בשיחה.